בראש מורם
איך להשכיב את התינוק - על הבטן, על הגב או על הצד?
אחד מענפי הספורט הפופולאריים ביותר בקרב תינוקות רכים הוא שכיבה על הבטן והרמת ראש. אצלנו בשכונה, ליאם בן הארבעה חודשים הוא אלוף מספר אחת בתחרות הסמויה בין האימהות, שכוללת, בין היתר, את הקטגוריה: מי מרים את הראש הכי גבוה ובאיזו תדירות הוא עושה זאת.
אמו של ליאם מודעת לחשיבות הרבה שיש לשכיבה על הבטן, כמו גם להכתרתו של בנה כאלוף בתחום. לכן מדי יום ביום, לאחר שליאם מתעורר, אוכל ומתנדנד מעט על הטרמפולינה, הוא נכנס לשגרת אימונים קפדנית הכוללת שכיבה על הבטן ומעבר בין אזורים שונים, כך שיוכל לשכב על בטנו ולייצב את ראשו בכל מקום אפשרי: באמבטיה של העגלה, על משטח האוניברסיטה הצבעוני או על מזרן הפעילות הרך ובתוך המיטה.
בזמן הזה אמו מוחאת לו כפיים, קוראת בשמו, שרה ומנופפת לעברו בספרונים צבעוניים וברעשנים עליזים – קרנבל שלם כדי למשוך את תשומת ליבו ולהסיח את דעתו בעודו מחזיק בגאווה את ראשו מורם.
אפשר לתרגל גם בזמן ערות
במושגים של התפתחות התנועה, ליאם במצב גופני מצוין, הודות להתמדה באימוני הכושר שאמו מארגנת עבורו. אולם תינוקות רבים בגילו, ואף גדולים יותר, מתקשים להרים את ראשם בעיקר מכיוון שהוריהם אינם מודעים מספיק לחשיבות הנושא וממעיטים להשכיבם על הבטן, או לחילופין אינם מעודדים אותם מספיק להרים את הראש.
הורים אלה עלולים להיתקל בהמשך בהשלכות שונות על ההתפתחות המוטורית של צאצאם, הנובעות מאותה הימנעות מהשכבתו על הבטן בזמן ערות בחודשים הראשונים לחייו.
הסיבה העיקרית להימנעותם של הורים מהשכבת התינוק על הבטן היא, ללא ספק, ההנחיות הרבות הניתנות בשנים האחרונות הקובעות כי יש להקפיד ולהשכיב את התינוק על גבו בעת השינה, מחשש למוות בעריסה. אולם כאן המקום להדגיש שבתחרות האליפות השכונתית בשכיבה על הבטן והרמת הראש, אפשר להשיג תוצאות מרשימות גם אם מבצעים את סדרת האימונים בזמן ערות בלבד.
חשיבות השכיבה על הבטן
"עד תחילת שנות התשעים, עת התפרסמו העבודות המחקריות על הקשר בין תנוחת השינה לבין מוות בעריסה, שכיבה על הבטן היתה תנוחת השינה המועדפת ותינוקות לא התנגדו אליה בבכי", אומר ד"ר יוסי לקס, מנהל מרכז בריאות הילד של שירותי בריאות "כללית" ברמת אביב ג', מחוז תל אביב-יפו. "כיום, לעומת זאת, תינוקות רבים מתנגדים לתנוחה זו מכיוון שהם אינם מאומנים ומתקשים להרים את ראשם כשהם שכובים על הבטן. בעבר הותרה גם תנוחת השכיבה על הצד בעת שינה, אך בדיקות נוספות הדגימו את עליונות תנוחת השינה על הגב".
ד"ר לקס מדגיש כי להשכבת התינוק על הבטן בשעות הערות ישנה חשיבות רבה בפיתוח התשתית הגופנית שלו. לדבריו, היות והראש גדול וכבד יחסית לגוף התינוק בחודשים הראשונים, הרמת הראש מצריכה תרגול. שכיבה על הבטן מאפשרת לתינוק תרגול ספונטני.
"בעת ערות כדאי להשכיב את התינוק על בטנו כדי שיוכל להפעיל ולחזק את חגורת כתפיו, לחזק את שרירי צווארו, לפשוט ידיו ולהרים את פלג הגוף העליון בעזרתם, להגדיל את אופק ראייתו ובהמשך אף להניע עצמו לידי התהפכות מבטנו לגבו, לבצע סיבוב על צירו ואף לזחול על גחונו במחצית השנייה של השנה הראשונה", מוסיף ד"ר לקס.
"מתינוק כבן שלושה חודשים אנו מצפים שיוכל ללוות בראשו את קו הכתפיים בעת הרמתו משכיבה על הגב. אם ראשו נותר שמוט לאחור בעת הרמתו משכיבה על הגב, כדאי להתייעץ עם רופא באשר לתרגול או לתרגילי פיזיותרפיה מתאימים".
איך וכמה?
נילי ארבל, מנהלת השירות לפיזיותרפיה במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה, מציעה להשכיב את התינוק על הבטן כשמרפקיו מונחים קדימה. אם התינוק מתקשה במשימה, ניתן להניח מגבת מגולגלת תחת שני בתי השחי ולהציב את ידיו מעבר למגבת.
ומה לגבי המינון הרצוי? לדברי ארבל, מהרגע שבו חוזרים הביתה מבית החולים כדאי להשכיב את התינוק על הבטן בזמן ערות, תוך כדי השגחה צמודה, שבע פעמים ביום למשך חמש דקות בכל פעם, ולהאריך את משך הזמן ככל שהתינוק גדל ומשתפר במשימה.
"השכבה על הבטן מאפשרת לתינוק גם לקלוט את מראה הסביבה וליצור קשר חברתי טוב", מוסיפה ארבל. "בחודשים הראשונים כדאי להשכיב את התינוק על משטח יציב, כמו מזרן פעילות, שטיח או אמבטיה של העגלה. בהמשך כדאי להשכיבו על משטח נייד, כמו שמיכת פוך או מזרן ים, כדי לחזק את יכולת ההרמה של הראש".
גם לרגיעה ולביטחון
אמנם שכיבה על הבטן היא נקודת מוצא לשלבי ההתפתחות הבאים של התינוק, אבל היא הכרחית לא רק להתפתחות המוטורית שלו, מסבירה אילנית פורת, מנחת פעילויות התפתחותיות ברשת מרכזי "דיאדה", מאבחנת ומטפלת ב"שיטת ורדי" ללקויות התפתחות ולמידה. לדבריה, תנוחה זו משמשת כפעולה מרגיעה בפני עצמה, מכיוון שהיא מדמה תנוחה עוברית יותר מאשר תנוחת השכיבה על הגב.
לדברי פורת, תנוחת השכיבה על הבטן מאפשרת לתינוק רגיעה וביטחון מכיוון שכל אברי גופו נתמכים בצורה יציבה. בשכיבה על הגב, לעומת זאת, אבריו באוויר והוא עלול להרגיש "תלוש". מעבר לכך, כל הורה שצפה בעולל שלו סובל מגזים יודע היטב עד כמה תנוחת השכיבה על הבטן עשויה לסייע במקרים כאלה. פורת מסבירה: "בשכיבה על הבטן שרירי הבטן רפויים, ולכן הם מונעים ומפחיתים בצורה משמעותית היווצרות גזים בבטן".
לאור כל היתרונות האלה, איך נעודד את התינוק לשכב על הבטן?<br />"ניתן לשלב את השכיבה על הבטן בסדר היום של התינוק", מסבירה פורת. "מומלץ לתרגל לפחות כשעה לאחר ההאכלה, ואם התינוק צורח אפשר להרימו ולהרגיעו ולאחר מכן להחזירו למשטח הפעילות. מומלץ שלא להפריד בין משטח פעילות לשכיבה על הבטן לבין משטח פעילות לשכיבה על הגב, כדי שהתינוק לא יקשר מזרן פעילות מסוים עם השכיבה על הבטן, כשזו אינה אהובה עליו".
לדברי ד"ר לקס, כל עוד מקפידים על תנוחת השכיבה על הבטן כבר בימיו הראשונים של התינוק, לא נצפה בדרך כלל בהתנגדות או בכי כתגובה אליה. "תינוקות שהורגלו לשכיבה על הגב בלבד יביעו לעתים קרובות יותר את מורת רוחם בבכי עם שינוי התנוחה".
ואם התינוק בכל זאת צורח כשאנחנו משכיבים אותו על הבטן?
לדברי פורת, אם התינוק צורח או מניח את ראשו על המזרן ולא מצליח להרימו, חשוב שלא להשאירו במצב של חוסר אונים, אלא לעודדו להרים את הראש ולהנעים את שהייתו בעת השכיבה על הבטן במטרה להפוך את חווית התנועה על הבטן לחיובית ככל האפשר.
כמו כן, כדאי ליצור גרייה ויזואלית וקולית, לשיר ולדבר אל התינוק ולמקד את תשומת ליבו בחפץ שהוא אוהב. ישנם תינוקות שמסך הטלוויזיה בעת שכיבה על הבטן עוזר למשוך את תשומת ליבם, אולם ישנם תינוקות שמחפשים את ההורה. במקרה הזה, חשוב להתכופף אל התינוק וללכוד את מבטו באופן כזה שהוא יראה שהוריו נוכחים וירגיש בטוח יותר.
שילוב השכבה על הבטן ועל הצד
פורת ממליצה להשכיב את התינוק על הבטן לזמנים קצובים וקצרים, ולשלב בצורה מאוזנת גם השכבה על הגב ועל כל אחד מצדדי הגוף. "אפשר להשתמש במנשא בעל תנוחת ערסול, המאפשר הרפיה של שרירי הבטן ונוחות בשכיבה עליה. בשכיבה על הגב ניתן לעשות תרגילים המלמדים את הגב להתעגל, כמו הרמת רגלי התינוק לעבר פניו, תוך הרמה עדינה של האגן והקפצה שלו, או שכיבה על הצדדים, ימין ושמאל לסירוגין, המלמדת את מיקום המרפקים והישענות נכונה עליהם בזמן השכיבה על הבטן".
בנוסף, פורת ממליצה לנצל את הטיול בעגלה ולהשכיב את התינוק על הבטן גם בזמן הזה, כך שיתאפשר לו להציץ החוצה. בכל מקרה, היא מדגישה, חשוב מאוד להקפיד לא רק על שכיבה על הבטן, אלא גם על שכיבה על הגב ועל הצדדים בצורה מאוזנת.
"שכיבה על הבטן היא נקודת המוצא לכל שלבי התפתחות התינוק הבאים לאחר מכן: התינוק, מתוך השכיבה על הבטן לומד לזקוף את גבו, להרים את הראש, להעביר משקל מצד לצד, לחזק את רצועת הכתפיים ואת הידיים, לדחוף את הרצפה ולנוע קדימה", אומרת פורת. בנוסף, כאמור, תנוחה זו גם מעוררת את סקרנותם של התינוקות לסביבה מכיוון שהיא מאפשרת טווח ראייה רחב, ונוסכת בהם תחושת רגיעה וביטחון.