הבלאגן חוגג

אם גם אתם עומדים חסרי אונים מול הבלאגן שמציף את חדר הילדים, כדאי שתדעו שיש תקווה. איך מחנכים את הילדים לסדר? באיזה גיל כדאי להתחיל? וכיצד נפרדים מצעצוע?

88 שיתופים | 132 צפיות

כשמביטים בילדים נדמה לעיתים כי עובדת היותם קטנטנים גורמת לכך שהם חיים בעולמות המתאימים לגודלם האישי. אבל אז מגיעים לחדרים שלהם. על פי כמות הבלבול, הבלאגן ואי הסדר השולט כמעט בכל חדר ילדים, מבינים שההפך הוא הנכון וכי ילדים חיים בעולם שללא כל ספק אינו מתאים לגודלם, לפחות אם מסתכלים על כמות הבלאגן שהם יוצרים. לא משנה מה גובהם, כמה הם שוקלים או בני כמה הם, ילדים זקוקים למרחב מחייה גדול יותר.

בעיית הבלאגן בחדרי הילדים אמנם מוכרת לכל הורה, אך הפתרון שלה לא תמיד ברור וידוע. מעבר לשאלה כיצד מחנכים ילד לסדר, עולה שאלה גדולה הרבה יותר: איפה, לכל הרוחות, ניתן להכניס כמות גדולה כל כך של צעצועים? הרי בניגוד לשנים עברו, בהם לכל ילד היה מספר מצומצם של צעצועים, תרבות השפע של היום הובילה לכך שלילדים רבים יש כמויות של צעצועים שלא יביישו גן ילדים מושקע. בובות פרווה, משחקי קופסא, כדורים, מכוניות – מכל אחד מהמשחקים הללו יש לילדים בדרך כלל אחדות, אם לא עשרות, של צעצועים מכל הסוגים.

אז מה עושים? מסדרים, או ליתר דיוק מארגנים. מתחילים בניפוי של כל המשחקים ומשאירים רק את אלה שבאמת עושים בהם שימוש. לאחר מכן מכינים לכל משחק את המקום שלו, מקום שהילד יידע שאליו המשחק צריך לשוב. וכמובן, מחנכים את הילדים לסדר.

רוטציה ותרומה

כאמור, השלב הראשון בסידור חדר הילדים הוא הניפוי. אבל רגע לפני שמגיעים אליו, עוד בשלב רכישת הצעצועים, כדאי לזכור שלילדים אין צורך ממשי בכמות גדולה כל כך של משחקים. "כיום המעמסה הצעצועית על חדרי הילדים מוטלת ברובה על ההורים", מסבירה חלי ברק-שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומחברת הספרים "בגובה העיניים" ו"תקשיבו לי רגע" בהוצאת "אח" . "אנחנו קונים, צוברים, מעמיסים ובעיקר מרצים את הקטנטנים שלנו, שלא מפסיקים לבקש. ואז, כאשר חדר הילדים עמוס, קשה לשמור בו על הסדר. לכן, על ההורה להיות מודע לכמות הצעצועים שהוא קונה, כי בדרך זו או אחרת זה יחזור אליו כבומרנג כשיעלה נושא הבלאגן".

מתי הורה יכול להבחין שהוא הגזים ברכישת הצעצועים?
"מדובר ברגע שבו מתפרצים גלי הזעם. הורה קונה בלי סוף, חש שהוא מגזים, מבין עם עצמו שילדו לא חדל מלהתפנק, וכאשר הבלאגן מתנפנף מול עיניו הוא מתפרץ וכעסו בעניין עולה. צריך להחליט מראש שקונים את המיטב, אבל לא מציפים את הילדים, בעיקר כי ההצפה יכולה להופיע גם באופן רגשי, כלומר כפיצוי רגשי לילדינו".

 

אנחנו העמסנו וקנינו בלי מעצורים. אילוסטרציה: gettyimages

אנחנו העמסנו וקנינו בלי מעצורים. אילוסטרציה: gettyimages

 

ברק-שטיין מדברת על "תחלופה בריאה וטבעית" של צעצועים, כלומר, על כך שמדי פעם נעבור על מלאי הצעצועים ונוציא ממנו את אלו שהילדים עייפו מהם. "ילדים מתרגלים כמעט במהירות האור לדברים חדשים, וכמוהם גם לשינויים. לכן, חשוב שנבקש את הסכמת הילד להניח בצד כמה צעצועים. נאמר לילדים שאלו צעצועים שעייפנו מהם, שנמאס לנו מהם או שהם כבר לא מתאימים לגילנו, וננסה לעשות רוטציה בין הצעצועים הקיימים, בהתאם לדרישות הילד. מדובר בתהליך שיכול ליצור חידוש, עניין ומשמעות שתאפשר לילד להתעסק בכל פעם בצעצוע אחר מבלי לדרוש לקנות דבר חדש".

מה בנוגע לזריקה של צעצועים לפח?
"כדאי להשתמש בצעצועים שאנחנו רוצים להשליך לפח על מנת ללמד ערך של נתינה, ולהסביר לילדים שאת אותם צעצועים שאנו לא רוצים נוכל לתרום לילדים שאין להם. בכך נהפוך את התהליך למחווה אנושית. כמובן שמדובר בצעצועים שכבר לא מתאימים לנו או לילדנו, כאלו שהחלטנו שאין להם יותר מקום אצלנו".

ואם הילד לא מוכן להיפרד מצעצוע?
"לעיתים מדובר באובייקט מעבר, שהילד קשור בו באופן רגשי עמוק וקשה לו להיפרד ממנו. אובייקט המעבר מסמל את הפרידה המתרחשת באופן טבעי מן ההורים. חשוב שנזכור שאותו חפץ מקנה לילד ביטחון ואף עוזר להוריד חרדה, לכן לא נתעקש ונפעיל היטב את שיקול הדעת. אם אתם מבינים שהחפץ חשוב – השאירו אותו, בעיקר אם מדובר בחפץ בעל ערך רגשי".

כמו כן, מזכירה לנו ברק-שטיין, מותר לנו בשלבים מסוימים להפעיל סמכות. "זה תפקידינו כהורים", היא מדגישה, "אך חשוב שלא נפעל בצורה אימתנית ונזרוק את הצעצוע, אלא נניח אותו על מדף, למראית עין, וננסה לאפשר לילד ליצור קשר עם אובייקטים אחרים בעצמו. חשוב שנדע כי הילדים פשוט זקוקים לעוד קצת זמן רק כדי להיפרד, וכאן שוב אנו נדרשים לסבלנות. עלינו ליצור הערכת זמן שמתאימה לצורכי הילד ולהבין כי הפרידה היא בהחלט צורך שיש לכבדו, בעיקר באופן התפתחותי".

הכל נמצא בחינוך

כאמור, נדבך חשוב נוסף בנושא הסדר בחדר הילדים הוא חינוך לסדר. כולנו היינו במצבים בהם הילדים הוציאו כמויות אדירות של צעצועים, אך בסיום המשחק הם נשארים על רצפת החדר. ישנם הורים שפשוט מסדרים בעצמם, וישנם כאלו שמנסים להנחיל לילדיהם, כבר מגיל צעיר, שהם צריכים לסדר את החדר בעצמם.

"מבוגר שלא פתר את עניין הסדר עם עצמו, למשל בנושאים של הקפדת יתר, סטריליות או אדם שהוא בלגניסט גדול, יתקשה הרבה יותר להשליט ולארגן את ענייני הסדר עם ילדיו", מסבירה ברק-שטיין. "כדאי שקודם כל נתחיל לבדוק עם עצמנו מהי הגדרת הסדר האישית שלנו. הילדים שלנו, כפי שרבים וטובים נוהגים לומר, הם ראי חיינו והם מאירים את עינינו לגבי נושאים שלא חשבנו שנצטרך לעסוק בהם".

מתי כדאי להתחיל עם נושא הסדר?
"החל מגילאי שנה וחצי-שנתיים. בגיל זה הרגלי הסדר יכולים לקבל משמעות רבה יותר ולהיות חלק מהקניית ההרגלים. ילדים חיים באופן די קבוע בסביבת משחקים, ודווקא נושא הסדר יכול ללמד משמעת מהי, מה מותר ומה אסור".

במה תלויה ההצלחה של חינוך לסדר?
"ההצלחה תלויה במספר דברים: ראשית, שההורה יידע מה הוא רוצה. שנית, חשוב שההורה יתאים את ציפיותיו ליכולת ולגיל הילד. יש ילדים שהם יותר ממושמעים ויותר מאורגנים, והם יחזירו מה שתבקשו למקום. לעומת זאת, יש ילדים שבקשת הסדר מצד ההורה היא הכרזת מלחמה עבורם ומובילה לשעות ארוכות של עימות. חשוב שההורה יידע לדרוש מילדו דברים שהוא יכול להבין ואף לעשות בהתאם לתקופת ההתפתחות בה הוא נמצא".

 

נושא הסדר יכול ללמד משמעת מהי. אילוסטרציה:gettyimages

נושא הסדר יכול ללמד משמעת מהי. אילוסטרציה:gettyimages

 

למה, למשל, ניתן לצפות מילד בגיל שנתיים בתחום הסדר?
"הורים רבים לא מבינים מדוע ילד לא יכול להחזיר את הצעצוע למקום בגיל שנתיים. לדעתי בגיל שנתיים זה מספיק שהוא אסף את כל הצעצועים, וההורים יכולים להחזיר את המשחק בעצמם. זה חשוב לא רק בגיל שנתיים. גורם חשוב להצלחת המשימה היא יכולתו של ההורה להתאים את דרישותיו בהתאם לעולם הילדים. הרי ילד לא צריך להתנהג במאת האחוזים על פי דרישות ההורה. לכן, חשוב שההורים יהיו הגונים וידרשו מהילד דרישות ריאליות".

מה לגבי הורים שמסדרים בעצמם?
"אם להורים אין בעיה לסדר בעצמם, אז עדיף שהם יתנו לילד דרישת סדר קטנה, כשהם יודעים מראש שאת שאר הבלאגן הם יסדרו בעצמם, ולא ידרשו ממנו לסדר את החדר כולו. לא יעיל להתעצבן על הילד שיסדר, ובסופו של דבר לסדר בעצמנו. זה ילמד אותו שאנו יודעים ויכולים לסדר בעצמנו, וללא כל ספק יכולותיו בעניין לא באות בחשבון".

מתי הכי מומלץ לסדר יחד עם הילדים?
"עם ילדים עקשנים וסרבני סדר כדאי במיוחד לסדר ביחד, אבל חשוב להקפיד שהילד לא משטה בנו, אלא אכן מסדר. דרישת הסדר היא עבודה סיזיפית וצריך הרבה מאוד סבלנות, שלא תמיד נמצאת במינון הנכון. החשוב הוא שנזכור שבהחלט לא פייר, לא כדאי ובטח שלא הוגן שנוציא את עצבי הסדר על הילד, בעיקר אם אנחנו העמסנו וקנינו בלי מעצורים".