הורים שואלים

| וילדים

מומחים עונים להורים מודאגים

צמוד לבקבוק

אנחנו הורים לילד מקסים בן שנתיים וחצי. אין לנו בעיות מיוחדות עם הילד, אך מטרידה אותנו התנהגות אחת שלו: הוא מאוד זקוק לבקבוק השתייה שלו, אבל לא רק בשביל לשתות, אלא בעיקר כדי ללטף את הפטמה עם היד ועם הפנים. האם זו התנהגות מקובלת?

שמוליק סגל-קינר, עובד סוציאלי קליני מת.ל.מ, המרכז לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ ואבחון, משיב:

ההתנהגות שתיארתם מקובלת לחלוטין. ילדים בגיל זה ואף בגיל מעט מאוחר יותר נזקקים למה שנקרא בשפה המקצועית "חפץ מעבר" – כלומר אובייקט שיכול להיות צעצוע אהוב, פיסת שמיכה, מוצץ או דבר מה אחר רך ונעים, כדי לחוש בטוח ורגוע.

ישנה אצלנו

בתי בת השנתיים וחצי התרגלה להירדם במיטה שלנו. אחר כך אנחנו מעבירים אותה למיטה שלה, ובאמצע הלילה היא חוזרת אלינו שוב. כיצד נוכל לעזור לה להירדם במיטה שלה וגם להשאיר אותה שם למשך לילה שלם?

פזית בלציאנו-נגרין, יועצת חינוכית של קוביות, המרכז לטף, משיבה:

מיטת ההורים היא המקום המוגן, הבטוח והאינטימי ביותר עבור הפעוט. ובכל זאת אנו סבורים כי מקומו של הילד במיטתו. ילד במיטת ההורים אינו לומד להתמודד עם הפחדים הכרוכים בפרידה מהמבוגרים ובהירדמות, דבר העלול להקרין גם על תחומי חיים אחרים.

אחד המסרים החשובים שיש להעביר לילדה בנושא זה, הוא שלאבא ולאמא יש חיים פרטיים, זכויות משלהם ושעות השינה שלה שונות משלכם.

תהליך זה דורש התמדה ועקביות, ובמיוחד חשוב לבחור את הזמן המתאים ביותר להתמודדות (לא להתחיל בזמן מחלה, כניסה לגן חדש או כל שינוי משמעותי אחר). יש לצפות להתנגדות ולהתקוממות מצד הילדה שתחייב אתכם לגלות כלפיה אמפתיה, אך לא ותרנות.

לגבי המעבר למיטתה, ישנה חשיבות רבה לטקס עם שלבים ועם מסגרת זמנים לפני השינה. לטקסים יש את הכוח לצמצם פחדים וקשיי הירדמות אצל ילדים. טקס השינה מחזק תחושה של זהות עצמית, עקביות, סדר, מסגרת ואמון בהמשכיות. הטקס יכול לכלול מקלחת חמה ומרגיעה לאחר ארוחת ערב, ואז נכנסים לחדרה של הילדה ובוחרים סיפור או שניים, מעמעמים אורות ואת הסיפור מקריאים ליד המיטה. בתום הסיפור מברכים בברכת לילה טוב, ומסבירים כי אמא ואבא צריכים להיות קצת לבד. 

במקרה שלכם הייתי ממליצה לבצע את השינוי בצורה מדורגת (שיטת התזמון): בימים הראשונים הניחו מזרן בחדרה של הילדה, וכאשר היא הולכת לישון לכו לישון איתה. השלב הזה יימשך עד ששנתה תהפוך להיות רצופה והיא תתרגל לרעיון השינה רק במיטתה. כאשר אתם נמצאים בחדרה אל תדברו ואל תיצרו עמה קשר עין, גם אם היא פונה אליכם. המטרה לשדר לה "אווירת לילה".

בשלב הבא תוכלו לעבור לשבת על כיסא בסמוך למיטתה, שוב – ללא יצירת קשר עין או שיחה עמה. בימים שלאחר מכן הרחיקו מעט את הכיסא לכיוון הדלת עד למצב של יציאה מהחדר.

באשר לחזרה למיטתכם באמצע הלילה – חשוב מאוד להחזיר את הילדה בעקביות ובנחישות למיטתה בכל פעם שהיא מנסה לעבור למיטתכם. אם תפגינו עקביות ונחישות היא תפנים את המסר. זה לא יהיה קל בהתחלה וייתכן שתיאלצו להחזירה למיטתה עשרות פעמים בשבוע, אולם לבסוף זה ישתלם. בנוסף, נסו חיזוקים חיוביים: עודדו אותה, תנו לה מדבקה או כוכב על כל לילה שהיא ישנה במיטתה, ולאחר שתצבור מספר כוכבים – זכו אותה במתנה סמלית.



האובייקט מסמל את הקשר עם הדמויות הראשוניות בחייו, ונותן לו תחושה שהוא נמצא באילוסטרציה: ASAP photos" src="http://static.atmag.co.il/misc/prev_images/pagemodule/image1/192/19192/2.jpg?1180615671" />
האובייקט מסמל את הקשר עם הדמויות הראשוניות בחייו, ונותן לו תחושה שהוא נמצא ב"מרחב מעבר", בו ניתן להירגע ולחוש בטוח
אילוסטרציה: ASAP photos

לוקח בלי רשות

בשבועות האחרונים גיליתי מספר פעמים כי בני בן הארבע גנב צעצועים קטנים מהגן. כששאלתי אותו על כך הוא התעקש שקיבל אותם במתנה. מה עושים? חברה הציעה לי להגיד לו שאם ימשיך לעשות זאת יבואו שוטרים וייקחו אותו, אולם זה נראה לי מוגזם.

ד"ר גילי גולדצוויג, מבית הספר למדעי ההתנהגות באקדמיית תל אביב-יפו, משיב:

חשוב להבין כי לא כל מה שנראה בעינינו גניבה נראה כך בעיני הילד. חשוב מאוד לא לשים תווית על הילד – לא כל ילד שעשה מעשה של גניבה הוא גנב, כמו שלא כל ילד ששיקר פעם אחת הוא ילד שקרן. איומים במצב כזה יכולים רק להפחיד ולגרום לכך שהילד לא יספר דברים.

צריך לדבר עם הילד על מה שעשה תוך התייחסות למניעיו. למשל, להגיד שהוא ודאי לקח את הצעצוע כיוון שמאוד נהנה ממנו בגן ורצה שיהיה לו גם בבית, או שרצה שבבית יהיה כמו בגן )ואז להסביר שהצעצוע שייך לגן ולכן מקומו שם). אפשר גם לדבר על כך שגם מהילד עצמו אי אפשר לקחת דברים שלו מבלי שהוא מרשה זאת. בנוסף, צריך להבהיר לו בצורה חד-משמעית כי הצעצוע חוזר לגן, כאשר ניתן לאפשר לו לבחור בדרך לעשות זאת – שהוא יחזיר בעצמו את הצעצוע לגננת או שאחד ההורים יעשה זאת.

הילדה פורחת

בתי בת החמש סובלת מפריחות נוראיות על פני העור. האם אפשר לעזור לזה?

רותי ליאור, ממכון "ביו-לוגי", קליניקה לאבחון ממוחשב לאיתור רגישויות ואלרגיות, משיבה:

בוודאי שאפשר. ילדים רגישים למזונות אפילו יותר ממבוגרים. לפעמים הם אלרגיים לדברים הכי טריוויאליים, כמו: קורנפלקס, פסטה, חלב או סויה. כל שצריך הוא לאבחן את הילד ולהוציא מהתפריט את המזונות האלרגנים הללו.

עושה סצנות

בני בן השלוש וחצי נוהג לעשות סצנות: שוכב על הרצפה וצורח בכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניו או שאינו מקבל באותו רגע מה שהוא רוצה. כיצד להגיב ולגרום לכך שיבין שזו לא הדרך?

ד"ר נאוה וולפסון, מומחית לחינוך והתפתחות ילדים ולהדרכת הורים, משיבה:

התנהגותו של בנך נקראת "התפרצות זעם". עקב תסכולו על כך שאינו מקבל את מבוקשו, הילד שוכב על הרצפה וצורח.

חשוב לאפשר לו דקה או שתיים להתפרק דרך הבכי, לאחר מכן לאסוף אותו אלייך בחיבוק ולהסיח את דעתו. בשום פנים ואופן אין לתת לו את מה שביקש והיווה את העילה להתפרצות הזעם. חשוב שאנחנו כהורים נלמד את הילד שדרך התפרצות הזעם הוא לא ישיג את מבוקשו. יש להתמיד ולהיות עקביים בתגובה. כמו כן, לא להראות לו שאת מתרגשת מההתפרצות.



כאשר הילד נמצא במשמורת של אחד ההורים וההורה השני רוצה להעבירו למשמורת שלו, ניתן לעתור לבית המשפט לשינוי המשמורת<br/>אילוסטרציה: ASAP photos" src="http://static.atmag.co.il/misc/prev_images/pagemodule/image1/194/19194/3.jpg?1180615982" />
<div>כאשר הילד נמצא במשמורת של אחד ההורים וההורה השני רוצה להעבירו למשמורת שלו, ניתן לעתור לבית המשפט לשינוי המשמורת<br />אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<h2>הילד מחליט</h2>
<p><strong>מאיזה גיל ילד של הורים גרושים יכול להחליט לבד האם ללכת לאביו או לאמו, והאם זה משפיע על נושא המזונות?</strong></p>
<p><strong>עו"ד פזית עוז-נעימי</strong>, עוסקת בדיני משפחה ודיני עבודה ומנהלת פורום ייעוץ משפטי באתר של "הורים וילדים", משיבה: </p>
<p>על פי פסיקת בתי המשפט, ילד המגיע לגיל 10-11 יכול להביע את עמדתו עם מי משני ההורים הוא רוצה להישאר, ועל בית המשפט להתחשב בעמדתו ולא להתעלם ממנה. כך נוצר העיקרון לפיו ככל שגילו של הילד עולה יש לתת משקל גבוה יותר לעמדתו. </p>
<p>אולם אין די בגילו של הילד. בית המשפט יבחן גם גורמים נוספים בטרם יחליט למי ראוי לתת את החזקה על הילד: גורמים העוסקים בבגרותו הנפשית של הילד, מהי עמדתו האמיתית של הילד בדבר העדפותיו, האם אין עושק בעניין החזקה מצד אחד ההורים, והאם אותו הורה אכן יכול לספק את צרכיו החומריים והנפשיים של הילד.</p>
<p>כאשר הילד נמצא במשמורת של אחד ההורים וההורה השני רוצה להעבירו למשמורת שלו, ניתן לעתור לבית המשפט לשינוי המשמורת, ובתוך כך לקבל צו אבחון לילדים הניתנים למשמורת של ההורה השני.</p>
<p>לעניין השפעה על המזונות: לאחר שבית המשפט מורה כי יש לעשות שינוי במשמורת הילד, ניתן להגיש תביעה לבית משפט להפחתת מזונות בהנחה שהילד עבר למשמורת אותו הורה שמשלם מזונות להורה שהיה בעבר המשמורן. </p>
<p> </p>
<p><strong><em>מתוך: מגזין <a href=הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

תגובות

Silence is Golden