השמנת יתר בקרב ילדים

הקמפיין למניעת השמנת יתר בקרב ילדים, גרר אחריו תגובות שנויות במחלוקת. רבים טענו כי הוא מציג את הילדים הסובלים מעודף משקל באופן פוגעני ושיש להפסיקו באופן מיידי. דרך ביצוע הקמפיין בהחלט מעלה שאלות על מטרתו – במקום להציג פתרונות או עצות לשיפור המצב, מציגות מודעות הפרסום תמונות של ילדים הסובלים מעודף משקל כאומללים ומסכנים.

גלית אלדורטי, תזונאית קלינית ויועצת של "דיאטה קלאב", אומרת כי השמנת יתר היא ההפרעה המטבולית השכיחה ביותר בארצות המפותחות וגורמת למגוון בעיות בריאותיות ופסיכולוגיות. ד"ר אפי הר נוי, מומחה להתפתחות הילד ולתנועה בגיל הרך, טוען כי בשנים האחרונות הכריז ארגון הבריאות העולמי על ההשמנה כעל מגפה."המגפה לא פסחה על הילדים, ושיעור ההשמנה בקרב ילדים, כמו גם מספר הסובלים מעודף משקל, הולך ועולה בהתמדה במהלך 30 השנים האחרונות".

איך בודקים אם הילד נחשב שמן?

אלדורטי: "המדד המקובל כיעיל ביותר להערכת מצב המשקל הוא אינדקס מסת הגוף (Body Mass Index – BMI). כדי להגיע לאינדקס זה מחלקים את משקל הגוף של האדם בגובה שלו במטרים בריבוע. לדוגמה, ילד שמשקלו 30 ק"ג וגובהו 1.20 מטר, ה-BMI שלו יהיה 20.83. פשוט מעלים את 1.2 בריבוע (1.44) ומחלקים 30 ב-1.44. מדד זה עומד בהתאמה הן עם כמות רקמת השומן בגוף והן עם הסיכון לתחלואה. קיימות טבלאות אחוזונים מוסכמות שעל פיהן נקבע מצבו של הילד – אם הוא צריך רק לשמור על המשקל או להפחית, וכן איך לטפל בו".

האם הילדים מביעים את החששות והקשיים במילים?

ד"ר הר נוי: "רוב הילדים, בעיקר בגילאים הצעירים, אינם מסוגלים לבטא את החששות שלהם במילים, אבל ניתן לזהות את הקושי שלהם באמצעים אחרים. יש פעוטות כבדי משקל שאינם מרבים לזחול או שאינם זוחלים כלל משום שהם מתקשים לשאת את משקל גופם על חגורת הכתפיים והזרועות. קושי זה יתבטא אצלם על ידי הימנעות מתנועה.

פעוטות אלו יעדיפו לשחק בצעצועים הממוקמים בקרבתם ולא ינסו להגיע לעצמים מרוחקים יותר. הם חשים חסרי ביטחון בכל הנוגע לתנועה.

"גם בגילאים מאוחרים יותר, ילדים בעלי עודף משקל נוטים להימנע מפעילות או פועלים בחוסר רצון, ולאורך הדרך הם אף ימציאו תירוצים רבים שיסייעו להם להתחמק משיעורי החינוך הגופני בבית הספר או מחוגי הספורט אחר הצהריים. ילדים בעלי עודף משקל, בייחוד בגילאים מאוחרים יותר, רואים שהם נושאים משקל עודף ומודעים לבעיה שלהם, אך רובם לא יבקשו עזרה ובמקרים רבים יסכימו ליטול חלק בפעילות רק אם יקבלו עזרה מהמדריך או מהמורה".

מהן הסיבות העיקריות להשמנה?

סיבות גנטיות – גם אם הסיבה להשמנה היא גנטית, אין זה אומר בהכרח שנגזר על הילד להיות שמן. כלומר, גם ילד בעל פוטנציאל גנטי להיות שמן יכול להיות בסופו של דבר ילד, מתבגר ומבוגר לא שמן. מה שכן, זה ידרוש ממנו לקיים אורח חיים "נכון" באופן מוקפד יותר מילד שמן ללא גנטיקה של השמנה".

סיבות הקשורות להרגלים ולאורח החיים של הילד ומשפחתו – במקרים רבים מדובר באכילה מופרזת שאינה מתאימה לצרכים האמיתיים של הילד על פי גילו, משקל גופו וגובהו, או בהיעדר או במיעוט פעילות גופנית.

סיבות רפואיות – השמנה הנגרמת באופן עקיף ממחלה מסוימת.

אלדורטי מסבירה כי בכל מקרה, ללא קשר לסיבת ההשמנה, כדאי לשמור על הרגלי אכילה בריאים ועל אורח חיים נכון למניעת השמנה. חשוב מאוד לטפל בילד השמן כבר בילדות כדי למנוע ממנו להיות מבוגר שמן.

השפעות רבות להשמנה

להשמנה נלוות תופעות לוואי רבות: עודף המשקל עלול לגרום לבעיות בריאות רבות, וביניהן בעיות נשימה, בעיות אורתופדיות, רמת כולסטרול גבוהה, לחץ דם גבוה ועוד בעיות רבות אחרות. כמו כן, עלולות להתפתח הפרעות מוטוריות כגון תנועה מסורבלת, קואורדינציה לקויה ושיווי משקל ירוד. אין להסיק מכך כי אם הילד שמן, הוא בהכרח סובל מהבעיות הנקובות, אך כדאי להביא בחשבון שהן עלולות להתעורר.

בנוסף, אין להתעלם מבעיות חברתיות, פסיכולוגיות ורגשיות שילדים סובלים מהן כתוצאה מהיותם שמנים. "ילדים שמנים סובלים בדרך כלל מדימוי עצמי ירוד, מביטחון עצמי נמוך ומדימוי גוף שלילי", מסביר ד"ר הר נוי. "הם תופסים את עצמם כשונים מהמקובל בחברה ואף כמכוערים. כבר בגיל צעיר הם נחשפים למגוון תוכניות ופרסומות שבהן מופיעים כוכבים יפים וחטובים. אין להם כל דרך לדעת ולהבין כי אותם כוכבים עובדים שעות על גבי שעות בחדר הכושר עם מאמנים ותזונאים על מנת לחטב ולעצב את גופם.

"ילדים אלו ודאי לא מתארים לעצמם שהופעתם המושלמת של הכוכבים בתקשורת היא תוצאה של עיבוד תמונות והתערבות טכנית. הילדים מעריצים את אותם כוכבים ושואפים להידמות אליהם, ובמקביל מפתחים תסכול ומגוון רחב מאוד של תחושות שליליות הן כלפי עצמם והן כלפי הסביבה, משום שהם אינם נראים כך. תחושות אלו מובילות להתפתחותן של בעיות רבות במישורים אחרים.

"התחושות השליליות הללו, כמו גם הדימוי העצמי והביטחון הירודים, מביאים לא אחת את הילד השמן להתנהגות קיצונית שאינה מקובלת בדרך כלל על החברה. לפעמים הוא יבחר להסתגר ולהתרחק מילדים אחרים או ינסה בצורה מוגזמת לחבור לילדים ולהפוך לאהוב ולאהוד עליהם. בכל מקרה, הוא עלול ליצור מצב שבו ילדים אחרים יתרחקו ממנו ויסרבו לקבל אותו כאחד מהם.

"החברה עצמה, גם בגיל הרך, אינה נוטה להקל על הילדים הסובלים ממשקל עודף ונוטה לדחות את אלה שאינם עומדים בסטנדרטים המקובלים. ילדים מקניטים ילדים שמנים, מתנכלים להם, מכנים אותם בשמות גנאי דוגמת 'שמן' ו'פרה' ולועגים לבעיית המשקל שלהם. הם מסרבים לשתפם במשחקים או להתחבר עימם, ולמעשה דוחקים את הילד הסובל מעודף משקל לשוליים".

ד"ר הר נוי מציין כי החלק המשמעותי של העניין הוא ההשלכות שיש ליחס הזה על הילד לאחר שהוא מתבגר. "התחושות המתפתחות בגיל הרך בכל הנוגע לדימוי העצמי, לדימוי הגוף ולביטחון העצמי, הנפגעות כתוצאה מהתייחסות אישית להשמנה או כתוצאה מיחס החברה, עלולות ללוות את הילד שנים רבות, עד לבגרותו ואף הלאה מכך".

איך משפיע המשקל העודף על המעורבות של הילד השמן בשיעורי הספורט?

ד"ר הר נוי: "לא מעט ילדים שמנים מסרבים ליטול חלק בפעילויות בגן, ובייחוד בחוגי תנועה ובמשחקים, מתוך חשש כי ילעגו להם או כדי לא להפסיד במשחק בשל המשקל העודף. כל זאת למרות שבגיל הרך מפעילי החוגים בדרך כלל אינם נוהגים לערוך תחרויות או משחקים שבהם מנצחים ומפסידים, בגלל חוסר הבשלות של הילדים להתמודד בגיל זה עם ניצחון והפסד. הילדים גם יודעים שהמורה פוסל מראש את הרעיון של הוצאת ילד מהמשחק משום שהוא מעדיף שתהיה השתתפות מלאה של כל הילדים בשיעור".

"הגישה הנכונה ביותר היא הגישה המשפחתית. כלומר, להחליט על הרגלים נכונים לכל בני הבית, כולל מה קונים לאכול, מה אוכלים, היכן אוכלים ומתי אוכלים. גישה זו מחזקת את הסמכות ההורית כיוון שההורים מחליטים מה מכניסים לביתם ומתי להגיש את הארוחות. בתוך כל המסגרת הזו, הילד אחראי לבחירת המזונות שהוא רוצה לאכול מתוך מה שמוגש לו וכן הכמות שהוא רוצה.

"לא מומלץ להעמיד בפני הילד פיתויים שאינם רצויים לו כגון ממתקים ומזונות עתירי שומן וסוכר. ההורים צריכים לקבוע את מכסת הממתקים והחטיפים המותרת ביום. בדרך כלל מגבילים ילד שמן עד 1-2 פריטים ביום, תלוי בדרגת ההשמנה, ומסבירים לו שלא בריא להרבות במזונות אלו".

מה את ממליצה להורים לעשות?

"אני מטילה על ההורים את האחריות לדאוג למבחר הולם של מזונות בבית, להכניס יותר מוצרים דלי שומן, דלי סוכר, ולדאוג לגוון את המזונות מכל קבוצות המזון – לחם, בשר, חלב, פירות וירקות וגם שומנים מהסוג הבריא והבלתי רווי במידה. בנוסף, אני מסבירה להם שהם צריכים להחליט היכן ומתי אוכלים בבית: מומלץ לקבוע זמני ארוחות קבועים כדי ליצור סדר. כמו כן, יש להגדיר את מקום הישיבה הקבוע לארוחות, רצוי בפינת האוכל מסביב לשולחן, רק בישיבה, רק עם צלחת וסכו"ם וללא עיסוק נוסף מקביל (קריאה, צפייה בטלוויזיה ועוד)".

איך משמשים דוגמה טובה לילדים?

"ההורים צריכים להבין שהם מהווים מודל חיקוי לילדיהם בכל תחום, וכל חשוב שיקפידו בעצמם על הרגלים נכונים, כי הילד כל הזמן צופה בהם ומחקה אותם. עליהם לשים לב מה הם אוכלים, באיזו כמות, היכן ובאיזו צורה. הגישה לאורח חיים בריא צריכה לכלול על כל בני הבית, גם אם יש ילדים אחרים שהם רזים. אנו מדברים על אורח חיים בריא למניעת מחלות בעתיד לכל המשפחה. אסור להפוך את הילד השמן במשפחה לחולה, למנודה, למישהו שאוכל מזון מיוחד ושמבשלים לו במיוחד".

אלדורטי מציינת כי פעמים רבות המזון ממלא תפקיד של פרס על התנהגות טובה. מובן שעל ההורים להימנע מהרגל מגונה זה.

כשיש בבית ילדים רזים הם חשים שהם מפסידים משהו בגלל ההקפדה עם האח השמן. מה עושים?

אלדורטי: "עלינו להסביר להם שהרגלים נכונים בבית יביאו תועלת גם להם משום שאין כאן רק מניעת השמנה, אלא גם אלמנטים אחרים כמו שתייה ממותקת המזיקה גם לשיניים".

יורדים ומשמרים

ומה עושים לאחר שמשיגים תוצאות?

אלדורטי: "יש לזכור שהרזיה כרוכה בתהליך ממושך, אין כאן עניין של 'זבנג וגמרנו'. מדובר בתהליך ארוך ולעתים מייגע. אסור לנו, כהורים, לצפות לשינויים קיצוניים ולעתים אף לא לירידה במשקל, שכן ילד גדל וגובה כל הזמן. ברגע שהוא גבוה יותר, עליו לשקול יותר, כך שאם עוצרים את תהליך ההשמנה והעלייה במשקל ומניחים לילד רק לגבוה, כבר משיגים הרזיה".

ד"ר הר נוי מציע לשלב פעילות ספורטיבית על מנת לסייע בהפחתה במשקל ובשמירה על ההישגים לאורך זמן. "יש לבצע פעילות גופנית אירובית דוגמת הליכה מהירה, ריצה, אופניים ושחייה", הוא מפרט, "רצוי שהפעילות תתבצע יום כן ויום לא, על מנת לאפשר לגוף זמן להתאושש ולנוח. יש לשלב בתוכנית הפעילות הגופנית פעם או פעמיים בשבוע פעילות אנאירובית כגון כדורגל, כדורסל, חוג תנועה לגיל הרך או חדר כושר (לילדים מעל גיל 4).

כדי שהילד ימשיך לשרוף קלוריות מצד אחד ומאידך לא יאבד ממסת השריר של גופו, חשוב לדעת שמסת שריר גבוהה שורפת יותר קלוריות ממסת שומן גבוהה".

"התנועה והחינוך הגופני חשובים מאוד לאורך כל תקופת הגדילה של הילד כדי להנחיל הרגלים נכונים כדרך חיים", הוא מוסיף. "יש לשים דגש על איכות ולא רק על הכמות. משמע, ללמד את הילד כיצד לנוע מתוך שליטה שלו בגופו ובתנועתו ולא להפך. המטרה היא ליצור תנועה איכותית כדי להקל עליו לנוע ולפעול במהלך היום בכלל ובעת ביצוע פעילות גופנית או משחק תנועתי בפרט".

• *היחידה לתזונה ודיאטה, מרכז "שניידר" לרפואת ילדים, 03-9253900
• *פורום השמנה בילדים של אתר "נענע".
• *מלב"י – המרכז לטיפול בהשמנת יתר, 03-5228088 או *8080
• *קופות החולים: כל קופת חולים מספקת שירותים בנושא השמנת יתר, ולכן כדאי לברר. חלקן אף מקיימות קבוצות תמיכה
• *"הנאה בהנעה" – מרכז בריאות, ספורט וכושר לילדים במרכז הרפואי "הדסה", 1800-399-388
• *"יופי טופי – שירותי חינוך וספורט" בכל רחבי הארץ, 054-4348329
• *מרכז הספורט במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא
• * דיאטה קלאב" – קבוצות תמיכה לשינוי הרגלי אכילה ואורח חיים בריא,1800-601-601,
• *קבוצת תמיכה להורים לילדים שמנים וקבוצות דיאטה לילדים במרכז הרפואי ע"ש "שיבא" בתל השומר.
• *שילוב של ייעוץ רפואי ותזונתי בבית החולים "דנה" (איכילוב) בתל אביב