זה הקטן גדול יהיה

| סימה בורוקובסקי

סיפורי הישרדות של תינוקות שנולדו פגים

נועה לרנר חלמה על לידה טבעית. בספר ההריון שאליו נצמדה במהלך הריונה הקצר לא הייתה מילה אחת על לידה מוקדמת, כך שכאשר תקפו אותה כאבים בבטן התחתונה בשבוע ה-27 להריון כלל לא קישרה את הכאבים עם צירים.

"בעקבות הכאבים הלכתי להיבדק במרפאת הנשים של קופת החולים. כלל לא חשבתי שמדובר בצירים, והייתי בטוחה שאלה כאבים שלא קשורים להריון", היא מספרת. אך האחות בקופה זיהתה מיד במה מדובר.

"כשהיינו במחלקה, 'טפטפו' לנו כל הזמן שכנראה הולכת להיות לידה בקרוב, אבל היה לי קשה לקבל את הגזירה, ובכל פעם שאמרו את המילה 'פג' התחלתי לבכות", היא משחזרת. עמית, בעלה של נועה, התייחס למצב בקור רוח וברציונליות גמורה ואף הספיק לבקר במחלקת הפגים כמה שעות לפני הלידה.

"התפקוד של האחיות במחלקת היולדות היה מצוין ומהרגע הראשון הרגשנו שאנחנו בידיים טובות", מציינת נועה. "למרות שהשהייה שלי במחלקה הייתה קצרה יחסית – 48 שעות – הם הספיקו לתת לי שתי זריקות לתפקוד הריאות, וכך כאשר נולדה נופת, היא יכלה לנשום בעצמה".



 אילוסטרציה stock.xchnge
אילוסטרציה stock.xchnge

אנחנו בידיים טובות?

נועה מרגישה שהיא נמצאת בידיים טובות, אך הדיווחים האחרונים על עלייה בתמותת הפגים מעלה שאלות רבות, המצביעות על בעיה אמיתית בפגיות. אחוז התמותה של הפגים בישראל עומד על 40 אחוז ונחשב אחד הגבוהים בעולם. "הפגיות קורסות", זעקו הכותרות. "ציוד וכוח אדם מתאים היה מאפשר הצלתם של ארבעה עד חמישה פגים בכל חודש", גילה דו"ח מיוחד שהוצג בוועדת הבריאות, ואפילו מבקר המדינה נדרש לנושא והתריע על המצב הבלתי נסבל של הפגיות בישראל. כרגיל, הכלבים נובחים והשיירה עוברת – מספר הפגים הפגועים ממשיך וכנראה ימשיך לעלות.

משרד הבריאות אינו קובע מספר תקנים קבוע ליחידות לטיפול מיוחד ביילוד ולמחלקת טיפול נמרץ יילודים, וכך כל בית חולים קובע סטנדרט משלו, ככל שהתקציב מאפשר לו. ישנם בתי חולים שבהם תהיה אחות על כל שני פגים במחלקת טיפול נמרץ ואחרים נאלצים להסתפק גם באחות אחת על כל 5-6 פגים מונשמים ואחות על כל 8 תינוקות הזקוקים לטיפול מיוחד.

רק לשם השוואה, בבריטניה, שלא ידועה כמדינה המשקיעה משאבים רבים במערכת הבריאות שלה, היחס הוא אחות על כל פג מונשם ואחות על כל שני פגים הזקוקים לטיפול מיוחד. מובן שהכל מתחיל ונגמר בתקציבים, וכפי שד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית, התבטא בכנס חירום שנערך בנושא הפגיות לפני כשנה, "האוצר החליט לוותר על הפגים, על החולים במחלות כרוניות ועל הקשישים – האלמנטים החלשים בחברה".

מעמדם של הפגים בישראל אולי נמוך, אך הכספים והתקציבים המושקעים בטיפולי פוריות גבוהים ביותר. ההפריה, ההריון והלידה הפכו כאן למשימה לאומית וכל אישה – בכל גיל ובכל סטטוס (רווקה או נשואה) – יכולה לעבור טיפולי פוריות חוזרים ונשנים על חשבון הקופה. התוצאה – הריונות מרובי עוברים, המסתיימים פעמים רבות בלידה מוקדמת של פגים. בישראל 10 אחוזים מהלידות הן לידות של פגים, אך אין המשך תקצוב רפואי למערכת שצריכה להתמודד עם "נזקי" ההפריות, קרי – הפגיות.

תתאפקו! אל תלדו פגים

אורן מלברגר, מייסד עמותת לה"ב, יצא לאחרונה בקריאה נואשת לנשות ישראל: "אין זמן לחכות למשא ומתן. אין זמן להמתין. בכל יום מתים פגים. בכל יום מתגלה זיהום חדש. אנו קוראים ליולדות "להתאפק" ולא ללדת פגים, כיוון שמדינת ישראל אינה ערוכה לקליטתם. אנא, אל תלדו לפני המועד עד שמשרד האוצר לא יחיה את הפגיות הגוססות ואת ילדינו ששוכבים בהן".

הבקשה להתאפק נשמעת מגוחכת מצד אחד, אך אם חושבים על הדברים לעומק, יכול להיות שהיא לא מופרכת לחלוטין. לא משום שאישה בהריון יכולה להחליט מתי ללדת, אלא בעיקר בגלל שרבות מלידות הפגים באות בעקבות הריונות מסוכנים במיוחד וטיפולי פוריות שנויים במחלוקת.

"בטיפולי פוריות צריך שייקבע רף של גיל האישה וחובת דילול עוברים, כך שלא יהיה מצב של מספר רב כל כך של לידות תאומים ושלישיות, שבסופו של דבר פוגעות בסיכויי הפגים האחרים לשרוד", קובע ד"ר בר עוז, מומחה לפגים ומנהל המחלקה בהר הצופים.

לדבריו, "הבעיה היא בטיפולי ההפריה החוץ-גופית, שבהם הביציות מופרות ומוחזרות בחזרה לרחם. ככל שמחזירים מספר גבוה יותר של ביציות לרחם, הסיכויים להיקלטות ההריון גבוהים יותר ולכן מחזירים שלוש ולפעמים חמש ביציות. אם הביציות נקלטות, יכול להתפתח הריון של שניים, שלושה ולפעמים אפילו חמישה עוברים, ואף שמחתימים את האישה על האפשרות שהעוברים ידוללו, בפועל נשים רבות, בעיקר מהמגזר הדתי, מסרבות לדלל את העוברים ובכך מסכנות את עצמן ואת העוברים. גם הכדורים הניתנים להגברת הביוץ יכולים לגרום להריונות מרובי עוברים".

פועלים למען הפגים

עמותת לה"ב הוקמה באוקטובר 2004 למען הפגים והוריהם. את מאבקי העמותה מנהל אורן מלברגר (33), אב לאיה שנולדה כפגה. היוזמה הראשונה של העמותה הייתה הארכת חופשת הלידה להורה לילד פג. היום, לאחר שעבר החוק, הורים לפגים יכולים לקבל יותר ימי חופשה, בהתאם לזמן שבו מאושפז הילד. החופשה הארוכה ביותר היא 12 שבועות למשפחה שילדה מאושפז 16 שבועות. החוק הבא שהצליחו להעביר הוא הפניית תקציבים להקמת בנק חלב אם, לו הפגים כל כך זקוקים. לעמותת לה"ב אתר באינטרנט שבו היא מספקת מידע חשוב להורי הפגים. באתר תוכלו למצוא חוברת הדרכה מקיפה המיועדת להורי הפגים, ובה מידע שימושי בנושא אשפוז, הנקה, זכויות, מספרי טלפון, פורומים ועוד. http://www.pagim.net

פגים באישור הרב

"ישנם רבנים שבאופן מודע אוסרים על הנשים לבצע דילול עוברים, אף שהם מודעים לסיכון הרב לבריאות האישה ולסכנה ללידה מוקדמת. הם רואים בהריון מרובה העוברים גזרה משמים ובנו הרופאים רק כלים העושים את דברו של אלוהים", אומר בר-עוז בכעס.

העומס הנופל על בית החולים בלידה מוקדמת של תאומים, שלישייה או יותר הוא עצום. "כשפג נולד צריכים להיות נוכחים בחדר הלידה שני גינקולוגים, אחות ורופא ילדים, כך שעל כל ילד נוסף אנו צריכים להכפיל את הצוות, וכאשר נולדה כאן חמישייה היינו צריכים לעשות גיוס כללי", הוא מספר.

מילת המפתח: קנגורו

"קנגורו" היא מילה שנשמעת הרבה בפגייה, ולא, לא מדובר באותה חיה ארוכת רגליים וזנב המקפצת בערבות אוסטרליה. זהו כינוי לשיטת טיפול מיוחדת בפגים, המבוססת על חזרה לטבע במובן הבסיסי ביותר של המילה – מגע, ריח גוף וקרבה. כאשר עושים "קנגורו", ההורה יושב, פלג גופו העליון חשוף והפג מונח עליו, כך שראשו פונה שמאלה ואוזנו מונחת על החזה. הפג חש את העור ואת הריח של האם או האב ושומע את פעימות הלב. מניחים את היד על גוף הפג ועליה שמיכה, כדי לשמור על חום גופו.

האישה שהביאה את ה"קנגורו" להדסה היא דבורה נצר, העובדת הסוציאלית המסורה של המחלקה, אישה נעימה בשנות החמישים לחייה. בזכותה, בזמן שבבתי חולים אחרים הורים לא הורשו להוציא את הפגים מהאינקובטור, בהדסה כבר עשו "קנגורו".

"ב-1990 שהיתי בדנמרק עם בעלי, במסגרת שנת שבתון", מספרת נצר, "ובעת שביקרתי באחת הפגיות נתקלתי במחזה מוזר – אם ישבה על כיסא חצי עירומה והחזיקה על חזה פג מונשם. כשביררתי פרטים על שיטת הטיפול המהפכנית הזו, גיליתי שבאמצעותה הצליחו לשפר באופן משמעותי את קצב גדילתם של הפגים ואף לחסוך עד עשרה ימי אשפוז. מקור השיטה הוא בגוואטמלה ובמדינות עולם שלישי, משום ששם לא הייתה דרך אחרת לשמור על חום גופם של הפגים, אבל כשראיתי הורים עושים זאת בדנמרק זה נראה לי הכי טבעי בעולם".

מיד עם חזרתה ארצה הציעה נצר ליישם את השיטה גם במחלקת הפגים בהדסה. "ב-1996 היינו הפגייה הראשונה בארץ שבה עשו "קנגורו". לא עשינו מחקרים, אך הניסיון מעיד כי השיטה הזאת בהחלט מקצרת את ימי האשפוז, מחזקת את הקשר בין האם לפג ואף מגדילה את תפוקת החלב".

 

עזרו בהכנת הכתבה:
בית החולים הדסה הר הצופים; דבורה נצר, עובדת סוציאלית במחלקת פגים; קרן שפר, אחות ראשית בפגייה; ד"ר בני בר עוז, מומחה לפגים ומנהל מחלקת פגים; אורן מלברגר, עמותת לה"ב.

תגובות

Silence is Golden