חמשת החושים

| שרון אנגל

מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לתינוק לגרות את חושיו

הלידה עברה, הגענו הביתה ועמנו התינוק, לבוש יפה-יפה וחגור היטב בסלקל. אנחנו מציבים את הסלקל במרכז הסלון ומציגים לעולל: "הנה, זה הסלון. שם הפרוזדור והדלת ההיא, שם מאחור, זה החדר שלך. רוצה לראות? בוא". תוך כדי דיבור אנחנו מפעילים את הדיסק והחדר נמלא בצלילי מוזיקה קלאסית נעימה. "יפה? מוצא חן בעיניך?" הבית מצוחצח ומלא ריחות מהמטעמים שסבתא הכינה לנו, ההורים. כמה מתוך כל זה התינוק שלנו קולט? מה הוא מרגיש, טועם, רואה, מריח ושומע? האם הוא באמת מסוגל לקלוט בכל חושיו ולעבד את כל הקלט הזה?

גירויים רבים ומגוונים

התינוק שלנו נולד כשחלק מחושיו מפותחים היטב (למשל, השמיעה או הריח) בעוד אחרים פחות (למשל, הראייה). אולם מה שיקבע את יכולתו להשתמש בחושים לצורך קליטת גירויים מורכבים מהסביבה, למידה והבנה הוא ההתפתחות של האזורים הרלוונטיים במוח ויצירת קשרים עצביים ביניהם. מסיבה זו חשוב ביותר להציג לתינוק גירויים רבים, מגוונים ומורכבים כבר מרגע לידתו, גם אם יכולתו לקלוט אותם במלואם תתפתח מעט מאוחר יותר.

הפלסטיות של המוח (Brain Plasticity), כלומר היכולת של תאי המוח להתארגן ולהתפתח כדי לייצג מידע חדש, גדולה במיוחד בשנתיים הראשונות לחיים. לאחר מכן היא פוחתת במידה ניכרת. גירוי התפתחות המוח מגיע מהחושים בעקבות קלט גירויים מהסביבה, וכאן אנו ההורים נכנסים לתמונה. ככל שנציג גירויים רבים יותר לחושי התינוק, כך נאפשר לו לפתח את מוחו ולהכין את עצמו לחיים.

חוש הראייה

העיניים מתפתחות בשלבים המאוחרים של ההתפתחות העוברית, עד השבוע ה-33 של ההריון. אצל תינוקות שנולדו בטרם עת ניתן לראות שבשבוע ה-24 העפעפיים עדיין דבוקים זה לזה וכלי הדם נסוגים מהעדשה (כחלק מהבשלתה. אצל תינוק שנולד במועד אין כלי דם בעדשה) בשבוע ה-27. כלי הדם בהיקף הרשתית מתפתחים עד שבוע 34. לאור כל האמור לעיל, פגים שנולדים טרם זמנם מוּעדים יותר, למעשה, לבעיות התפתחותיות של העין ולבעיות ראייה.

ד"ר שמואל לוינגר, הבעלים והמנהל של רשת "עיניים", רופא עיניים יועץ בבית החולים ביקור חולים ובודק עיני פגים כבר 20 שנה, קובע כי אצל תינוק שנולד במועד, עם תום 40 שבועות ההריון, העין בשלה. "עולמו של התינוק נמצא קרוב אליו: האוכל, הצעצועים, אמו, והוא מסוגל לראות הכול מרגע היוולדותו. האינדיקציה לראייה היא כיווץ האישון ועצימת העיניים כשהן מסונוורת באור. צריך לגרות את ראייתו של התינוק מהיום הראשון באמצעות צעצועים צבעוניים, חפצים מנצנצים ואורות (לא מסנוורים), וזאת כדי לפתח את מרכזי הראייה במוח. המיקוד, שהוא ההתפתחות הנוירולוגית של ההולכה מהעין למוח, מתפתח במהלך מחצית השנה הראשונה".

ד"ר לוינגר מבהיר מהם הממצאים הצריכים לעורר את תשומת לבו של ההורה ולגרום לו לפנות עם הילד לרופא: גודל שונה של העיניים, השתקפות הנראית כנקודה לבנה על האישון הכהה, ריצוד / קפיצה של העין מעבר לגיל חצי שנה, פזילה מעבר לגיל חצי שנה וילד בן שנה שאינו ממקד מבט ועוקב אחר חפץ בתנועה. "לעתים, כאשר התינוק יונק, עין אחת שלו עצומה או דומעת. אין צורך להיבהל. הסיבה לכך היא עצבוב משותף של שרירי היניקה ושל העין. גם ריצוד / התרוצצות של העיניים בעת השינה מעידים על חלומות ולא על בעיות ראייה", מרגיע ד"ר לוינגר.

חוש השמיעה

עוברים מסוגלים לשמוע בעודם ברחם, בשבוע ה-22 להריון. לאחר הלידה התינוקות מגלים העדפה ברורה לקולות אמהיים, גם אם לא הִרבו לשמוע את אמם מרגע צאתם לאוויר העולם. גם קולות של פעימות לב, שהיו דומיננטיים בעת השהייה ברחם, חביבים עליהם. האוזן הפנימית, שבה ממוקמים עצב השמיעה ושבלול השמיעה, בשלה לגמרי בעת הלידה. בבתי חולים רבים בארץ מבוצעת בדיקת סקר שמיעה לכל היילודים לאחר הלידה כדי לאתר בעיות שמיעה מוקדם ככל האפשר.

ד"ר יעל אסטרייכר, רופאת אף-אוזן-גרון בבית חולים דנה (איכילוב), מדגישה כי תינוק שומע לא יפנה בהכרח את ראשו לכיוון הקול. "כל סימן של שינוי בהתנהגות הוא אינדיקציה לשמיעה: תזוזה, בכי, הירגעות וכדומה. המבחנים הבסיסיים שאנחנו עורכים לתינוקות בוחנים שינוי בהתנהגות כתגובה לצלילים המושמעים בעוצמות שונות. אם הורים חושדים שהתינוק אינו שומע, כדאי להם לפנות לבדיקה מהר ככל האפשר, בתוך שלושה חודשים מרגע הלידה. הבדיקה אינה כואבת, אינה מסוכנת ואינה מחייבת הרדמה של התינוק".

הסימנים היכולים לרמוז על קיומה של בעיית שמיעה, על פי ד"ר אסטרייכר, הם:
* ילדים שנולדו במשקל נמוך מ-1.5 ק"ג.
* משפחה עם היסטוריה של ירידה בשמיעה.
* תינוקות עם מום מולד כלשהו בראש או בצוואר.
* תינוקות שאמם חלתה במהלך ההריון בזיהומים כגון אדמת, הרפס, טוקסופלזמה וכדומה.
* תינוקות שנולדו עם בילירובין גבוה.
* תינוקות שנולדו בלידה מלווה בסיבוכים: השתנקות, רמת חמצן נמוכה, זיהומים וכדומה.
* תינוקות שאינם נרתעים למשמע רעש חזק.
- תינוקות שאינם מגלים שינוי כלשהו בהתנהגותם לקול קשקוש רעשנים (פקיחת עיניים, בכי או הפסקתו, תנועות גפיים).

חוש הטעם



מומלץ להציג לתינוק אוכל אחר מלבד חלב-אם או פורמולה רק בסביבות גיל 6 חודשים <br/> אילוסטרציה stock.xchnge" src="http://static.atmag.co.il/misc/prev_images/pagemodule/image1/958/1958/380×225.gif?1156339458" />
<div>מומלץ להציג לתינוק אוכל אחר מלבד חלב-אם או פורמולה רק בסביבות גיל 6 חודשים <br /> אילוסטרציה stock.xchnge</div>
</p></div>
<p>נעה שביט-עוז, תזונאית קלינית טבעית, אומרת כי ניתן להבחין בדברים שתינוקות אוהבים יותר. "רואים שיש דברים שתינוקות מוכנים להכניס לפה ולטעום וישנם דברים שלא, אבל לא ניתן לדעת אם זה בגלל הטעם, הריח והמרקם או בגלל הסביבה, אופן ההאכלה או גורמים חברתיים אחרים". לדבריה, ישנן שתי גישות באשר להעדפת הטעם המתוק: גישה אחת סבורה שהמשיכה למתוק מולדת בעוד האחרת טוענת שלתינוקות אין באמת העדפה ברורה למתוקים. </p>
<p>"העדפה היא בעיקר עניין של הרגל", אומרת שביט-עוז. "אם מציעים מזון בטעם מסוים מגיל צעיר, סביר שהתינוקות יעדיפו את הטעם המוכר. אם יש יכולת להשפיע על ההרגלים, עדיף להשפיע לכיוון מה שפחות מתוק", היא ממליצה. "אנחנו רואים העדפות של פורמולות כאלו או אחרות גם אצל תינוקות צעירים יותר. ייתכן שמדובר בהעדפה לטעם או לריח מסוימים, ואולי הגוף שלהם אומר להם מה מתאים להם יותר".</p>
<div class=

מה לעשות כדי לגרות את חושיו?

מאת ד"ר דב ענבר לתינוק האנושי יש משיכה מובנית למראה הפנים, ולכן המימיקה חשובה מאוד. * חייכו הרבה… * דברו אל התינוק בקול מרגיע ובאינטונציה רגילה, לא תינוקית, כדי לאפשר קליטה נכונה של השפה. * תלו מול התינוק (במרחק נגיעה) צעצועים המתאימים לגילו. מישוש הצעצוע על מרקמיו השונים, הפקת צלילים ממנו (רשרוש, קרקוש וכדומה), הנעתו, תפיסתו תוך כדי תנועה – כל אלו יחד יספקו גירוי לכל החושים ויאפשרו אינטגרציה ביניהם. * קרבו את פניכם אל התינוק תוך כדי דיבור וחיוך בחודשים הראשונים לחייו. הפנים שלכם הם צעצוע מעולה לגירוי חושי התינוק, כיוון שהוא יכול למשש אותם, ללחוץ עליהם ולהפיק מהם קולות. כמו כן, הם מאפשרים לתינוק לחוש את היווצרות תנודות הקול בצוואר. – אפשרו לתינוק גישה לדברים שמותר להכניס לפה. הפה הנו איבר רגיש עם יכולת תחושה למרקמים מעבר לתחושת הטעם והריח, והוא מסייע רבות לתינוק בהכרת העולם סביבו. יש להקפיד על צעצועים בטיחותיים, גדולים מכדי להיבלע, שאינם מתפרקים ואינם רעילים. – המוצץ ממלא תפקיד חשוב בהרגעת התינוק ובסיפוק רפלקס המציצה הראשון. לכן השתדלו לא לגמול ממוצץ לפני גיל שנתיים וחצי – שלוש, כשהילד בשל רגשית. – דברו עם הילד בשפת האם שלו או בשפה אותה הוא יודע על בוריה. לא מומלץ להתאמץ לדבר בשפה זרה שאינכם שולטים בה. – לקשר הרגשי שנוצר ביניכם לבין התינוק בחודשים הראשונים יש חשיבות עליונה להתפתחותו התקינה. לכן הקיפו אותו בתחושת ביטחון, חום ותשומת לב והקפידו על גישה מעשירה ומטפחת. – חשפו את התינוק לעושר רב של מרקמים (חלק, מחוספס, שעיר) ולתחושות שונות (חם, קר, מדגדג) בלי לסכן אותו. כל מידע שהילד קולט מעשיר את עולמו, ובכלל זה גם חשיפה לבעלי חיים (כולל חיות מחמד). זהו עוד יצור שנוגעים בו, שומעים אותו, מריחים אותו, יוצרים באמצעותו קשר ולומדים על העולם.

על אף שהיכולת לחוש טעם קיימת כבר בשלב מוקדם ביותר, מומלץ להציג לתינוק אוכל אחר מלבד חלב-אם או פורמולה רק בסביבות גיל 6 חודשים, אז מנגנון הבליעה ומערכת העיכול מגיעים לבשלות המתאימה.

באשר לגיוון המאכלים עצמם אומרת שביט-עוז: "אנחנו המבוגרים רגילים לגוון באוכל כדי שלא ישעמם לנו. צריך לזכור שתינוקות אינם משתעממים מאוכל ואינם זקוקים לתיבול. ככל שהטעם מוכר יותר וחוזר על עצמו, כך התינוק מרגיש בטוח יותר ומורגל. הוא יאכל בשמחה את אותו אוכל במשך שבועות רבים. עדיף לתת לתינוקות אוכל עם כמה שפחות תוספות (מלח, סוכר וכדומה) כדי שילמדו את הטעם הטבעי של כל דבר וגם כדי שיפתחו הרגלי אכילה בריאים יותר".

חוש הריח

תינוקות נולדים עם חוש ריח מפותח מאוד ולמעשה יכולים לזהות את האם על פי ריחה מייד עם לידתם. ד"ר אסטרייכר מספרת כי מחקרים הראו שתינוקות לאמהות שאכלו אניס בתקופת ההריון גילו העדפה לריח עז זה לאחר שנולדו. "העדפת מזון והסתגלות לתרבות מזון מתחילות בריח", היא מוסיפה.

"חוש הריח ממלא תפקיד חשוב בהגנה על הגוף מפני דברים בעלי ריח רע: מזון מקולקל, שריפה וכדומה", אומרת נאוה רמון, מרפאה בעיסוק B.O.T. "אצל תינוק בשנתו הראשונה יש להגנה זו תפקיד משני, אך קליטת הריחות ולימודם יסייעו לו בהתפתחות היכולות הללו בעתיד".

חוש המישוש

חוש זה כולל בתוכו את מכלול התחושות הנוצרות כתוצאה ממגע עם הרצפטורים במעטפת החיצונית של הגוף (עור, לשון וכו'). מערכת המגע (המערכת הטקטילית) היא למעשה אחת המערכות הראשוניות המתפתחות ברחם (העור והמוח מתפתחים מאותה רקמה עוברית) והיא כוללת שתי תת-מערכות: המערכת ההגנתית והמערכת ההבחנתית.

המערכת ההגנתית מכילה קולטנים הרגישים למגע עדין, לחום, לקור ולמגע בלתי צפוי ופועלת כאמצעי הגנה מפני סכנה. המערכת ההבחנתית מאפשרת להבחין בחומרים, במרקמים, באיכויות וכדומה. ההבחנה עוזרת להכיר וללמוד את הסביבה ולהבחין מה נוגע ובאיזה מקום. תינוק צעיר אינו מסוגל למקם כאב או תחושת מגע ומרגיש אותם בכל גופו. מערכת הבחנתית תקינה היא תנאי להתפתחות התפיסה החזותית. חשוב ששתי המערכות תפעלנה ביחד: מצד אחד להכיר את הסביבה ולהגיב עליה ומצד שני להגן על עצמנו.

מדדים להתפתחות תקינה

מאת ד"ר דב ענבר 0-3 חודשים התינוק יחייך למראה אמו, חיוכה או דיבורה כתגובה חברתית. הוא יחייך חיוך עצמוני כביטוי לשביעות רצון, הנאה וסיפוק או לנגיעה בלחי, ימקד את המבט ויגיב ויעקוב במבטו אחר חפץ המועבר מולו – עד לקו האמצע של גופו לפחות. הוא יגיב בשינוי כלשהו של התנהגות לקול צלצול פעמון, יהיה מסוגל להשמיע קול שאינו בכי וירים את הראש לזווית של עד 45 מעלות כשהוא שוכב על הבטן. 3-6 חודשים התינוק יצחק בקול ויהיה מסוגל לפעולות תוך תיאום יד-עין: כששמים לו ביד רעשן – יניע רעשן שהונח בידו. כמו כן, הוא יכניס לפה כל דבר שבידו, יפנה מבט בתגובה לקולות וישמיע צהלות שמחה והנאה. כשהתינוק ישכב על הבטן, הוא ירים ראש לזווית של עד 90 מעלות, יעקוב במבט אחר חפץ המועבר מולו – מעבר לקו האמצע של גופו, עד ל-180 מעלות. הוא יראה ויחפש חפצים גם כשאינם בטווח הישג ידו, יחפש צעצוע שלקחו לו ויתפוס יד ביד. 6-9 חודשים התינוק ישמיע מגוון קולות, יתנסה בשליחת יד ובתפיסת חפצים המרוחקים ממנו מעט, יגיב בגלגול או בזחילה, יאחז שתי קוביות בידיו, יעביר קובייה מיד ליד, יתנסה באכילת מזון מוצק יותר (ביסקוויט, עוגייה), יערוך היכרות עם אכילה בכפית וישחק ב"קו-קו". 9-12 חודשים התינוק יבחין בעצמים קטנים (פירור, גרגר אורז, צימוק), יחקה קולות דיבור, יבטא מילים ראשונות, יגרוף וגם יתפוס בתפיסת מלקחיים (אגודל ואצבע) פירור אוכל קטן ויכניס לפה. הוא ישחק ב"מחי מחי כפיים" ויהיה מסוגל לבטא רצונות ללא בכי – בהצבעה, בהפניית הפנים של אמו אליו ואל מבוקשו או באמירת "אטסה" (את זה…).

"הלמידה הראשונית של התינוק את העולם נעשית דרך המישוש והמגע", מסבירה נאוה רמון. "בשלב הראשון התינוק חוקר את העולם דרך הפה, ואז, בהדרגה, מבחינים בהפחתה בהכנסה לפה ובשימוש רב יותר בידיים לצורך מישוש. אם תינוק אינו מכניס דברים לפה, זה צריך להדליק אור אדום. גם האחיזה של התינוק משתנה במהלך שנת החיים הראשונה: בתחילה הוא תופס חזק, מתוך רפלקס, ואחר כך הוא לומד להרפות את אחיזתו ולתפוס משהו בכוונה תחילה".

מערכת המגע קריטית וחשובה גם מבחינת ההתפתחות החברתית ויצירת קִרבה. במצב של חוסר איזון, של רגישות יתר או תת-רגישות, עלול להיווצר מצב של קושי תפקודי, חברתי ותנועתי.
"ככל שהתינוק צעיר יותר, כך קשה יותר לזהות בעיות של ויסות חושי", מציינת רמון. במהלך שנת החיים הראשונה אמורה יכולת ההסתגלות של התינוק להשתפר. אם לא ניכר שיפור והילד אינו שקט (למשל, הרעב ממשיך לגרום לסבל נוראי או שהתינוק אינו מצליח להירדם ולישון משך זמן סביר), ממליצה רמון לפנות לבירור רפואי. "רק אחרי מספר לא מועט של בדיקות רפואיות, אם לא מאתרים שום בעיה, תעלה האפשרות של בעיית ויסות חושי".

החשיפה של התינוק למרקמים שונים ומגוונים תסייע בפיתוח רישום עצבי עשיר יותר, המעצים את היכולת ללמוד ולהכיר את העולם. מאידך, מזהירה רמון מפני הצפת הילד בריגושים: "אם יש בעריסה שני צעצועים מנגנים, שניים מרעישים וגם כמה ספרים – אין לתינוק אפשרות להירגע, הוא מלא כל הזמן בגירויים. על ההורים ללמוד מה הילד שלהם אוהב וממה הוא נהנה, וכדאי לעשות הכול ממקום של הבנה ואהבה ולא משום שבגיל מסוים צריך לתת גירוי מסוים".

בעיקר ממליצה רמון לתת לילדים לזחול ולא להחזיק אותם בידיים או בסלקל. "כדאי לספק לילד סביבה בטוחה שבה הוא יכול להכיר את העולם ולגלותו באמצעות מישוש ראשוני, עם כל הגוף. כמבוגרים אנו לומדים לעבוד רק עם הידיים או רק עם הרגליים. הזחילה מעניקה הזדמנות מיוחדת".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden