לומדים לריב נכון

ישנן סיבות רבות ומגוונות המסבירות את אחוז הגירושין העצום בקרב זוגות במערב ואת הקלות הבלתי נסבלת שבה מפרקים משפחות כיום. אחת הסיבות לכישלון היחסים היא שאנו, כמבוגרים בעידן המודרני, חסרים דוגמאות למודל הורי וליחסי זוגיות הולמים.

חיי המשפחה והנישואין של סבנו והורינו הינם בעלי דמיון מועט בלבד לסגנון החיים שלנו בעידן המודרני. אף על פי כן, אנו ממשיכים בהתנהגויות בלתי פונקציונליות, אותן ירשנו מדורות קודמים, לרוב באופן בלתי מודע.

התוכנית PAIRS באה לסייע בכך על ידי מתן כלים להתמודדות יומיומית. מטרתה היא ללמד כיצד להפוך את מערכת היחסים הבין זוגית למקור מתמשך של הנאה משותפת, וזאת על ידי עיצוב מערכת היחסים בדרך של שיתוף ותקשורת. במקביל, התוכנית עוזרת ללמוד לקבל ואף ליהנות מההבדלים הקיימים בין בני הזוג, במקום לראות בהם גורם מאיים ומקור לצרות.

הרעיון המרכזי הוא לטפח את המיומנויות הדרושות לביסוס יחסי אהבה בריאים, מבלי לחזור על טעויות שנעשו במערכות יחסים קודמות, ועל ידי כך להימנע ממשברים ולחזק את הקשר. ההוכחה, שאפשר לא רק לשפר יחסים אלא אף לשקמם, מצויה במחקר שנערך בארצות הברית בקרב זוגות שהגישו תביעה לגירושים. נמצא ש-9 מתוך 13 זוגות נשארו יחד לאחר השתתפות בסדנאות הכוללות תכנים מהתוכנית PAIRS.

לומדים לריב נכון

משמעות המילה PAIRS באנגלית היא זוגות, אך שם זה מהווה גם ראשי תיבות ל- Practical Application Of Intimate Relationship Skills ובעברית: כלים פרקטיים ליישום מיומנויות של מערכות יחסים אינטימיות. זוהי תוכנית הדרכה פסיכולוגית-חינוכית, שפותחה על ידי ד"ר לורי גורדון, מנהלת המכון ליחסי משפחה בארה"ב, ומטרתה ללמד כיצד להתנהל בתוך מערכת יחסים אינטימיות.

שיטת PAIRS אינה נבהלת מקונפליקטים זוגיים או ממריבות. אפשר לומר שההפך הוא הנכון. הגישה רואה ב"מריבה נכונה" הזדמנות פז לשינוי. אם לומדים לריב נכון ולהביע כעסים בצורה שלא תוביל למריבה "מלוכלכת", הרי שהקונפליקט עשוי לפתוח פתח למשא ומתן על הצרכים השונים בקשר הזוגי.

התוכנית מורכבת מידע תיאורטי רב שנאסף על ידי מיטב חוקרי הטיפול המשפחתי והזוגי וביניהם: וירג'יניה סאטיר, שדנה בחוקי המשפחה וסגנונות תקשורת במצבי לחץ; ג'ורג' באך, שחקר טקסים של כעס; מורי בואן, שעסק במשפחת המוצא ובמיפוי משפחתי; ודניאל קזריאל, שהתמחה בנושאים של בשלות רגשית, ביטוי רגשי וההיגיון של הרגש. ועוד רבים וטובים שקצרה היריעה מלהזכיר את כולם.

חשוב לזהות ביטויים סמויים ולא ישירים של כעס, וכן ללמוד לריב בצורה שאכן תפתור בעיות שכיחות

חמש מיומנויות נחוצות

הדרך לזוגיות בריאה עוברת דרך חמש תחנות לפיתוח הכישורים הבינאישיים:

1. כישורי תקשורת
ללמוד לבטא את הרגשות שלנו בצורה שתתקבל אצל בן הזוג – בלי לגרום להרגשת התקוממות, לחץ, חוסר ערך או מחנק. לזהות מתי סגנון התקשורת שבו אנו משתמשים הוא לכשעצמו מהווה בעיה, יותר מאשר הבעיה אותה אנו רוצים לפתור. הרעיון הוא ללמוד לגשת לפתרון קונפליקטים באווירה נקייה מפחד, מכאב ומכעס, וגם לפתח את היכולת לחוש אמפטיה כלפי בן הזוג.

2. שכלול יכולת המשא ומתן של הסכמים
ללמוד להשתמש בסגנון של משא ומתן, אשר בו כל אחד מבני הזוג מרגיש ששומעים אותו, מכבדים אותו ומתחשבים בו. לעתים יש צורך ללמוד מיומנויות בסיסיות של משא ומתן על ידי פיתוח יכולת הגמישות ושינוי של "חוזה הנישואין" הראשוני הבלתי כתוב, ולעתים גם הבלתי מודע, שקיים בין כל בני זוג.

3. ניהול קונפליקטים
מחד, יש ללמוד לבטא כעס מבלי לפגוע באהבה, ומאידך, יש ללמוד לקבל כעס בשלווה וללא הרסנות. לזהות ביטויים סמויים ולא ישירים של כעס, וכן ללמוד לריב בצורה שאכן תפתור בעיות שכיחות בזוגיות כגון: כסף, מין, עבודות בית, ילדים ועוד.

4. מיניות וחושניות
ללמוד לספק את הצורך הביולוגי, ובמקביל לבטא רגשות אינטימיים בפתיחות רגשית. לערוך היכרות עם מושגים כגון גילויי חיבה, עדינות, נינוחות, "מגע מקשר" (BONDING) וחושניות, כך שהמין לא יהיה הדרך הבלעדית להשגת קרבה.

5. גילוי וחקר העצמי
הבנה ופיתוח של מודעות עצמית ועשיית היכרות עם המורכבות העשירה של אישיותנו הייחודית. יש כאן הזמנה להציץ אל "החלטות העבר" שעשינו ולבדוק עד כמה הן תורמות או מחבלות בזוגיות שלנו היום. תוך התחקות אחר ההתנהלות במשפחת המוצא, ניתן לזהות ציפיות גלויות וסמויות ואת סגנונות התקשורת עליהם גדלנו, ואשר יתכן שעדיין משפיעים או מזיקים למערכות היחסים שלנו בהווה.

בני זוג צריכים להביע כעס המתעורר בקרבם, אך יש ללמוד להביע אותו בצורה שתבטא את הרגש שלהם מבלי לפגוע בצד האחר

לא לשמור בבטן

מה האסוציאציה הראשונה שעולה לכם בראש כאשר נאמרות המילים כעס, קונפליקט ומריבה? אצל רוב האנשים מילים אלו הן בעלות אסוציאציות לא נעימות: צעקות, מבוי סתום, אלימות, ברוגז ועוד.

במקום לחשוב על מריבה, נסו לדמיין שאתם עושים משא ומתן על צרכים. כאשר מתרחשת מריבה בצורה נכונה, היא מקרבת בין בני הזוג ולא מרחיקה אותם זה מזה.

הבסיס למריבה נכונה הוא לדעת לתעל ולהביע כעסים. כאשר שומרים כעסים בבטן הדבר מוביל למרירות, לציניות, לתסכול ואף למחלות, אך בעיקר מוביל הדבר ל"מריבות מלוכלכות".

צריך גם לשנות את התפיסה לגבי המילה כעס, שמעוררת קונוטציות שליליות, ולהבין שכעס הוא רגש ככל הרגשות, שיש לבטאו. כעס המבוטא בצורה נכונה הוא חיובי ומניע לשינוי התנהגות.

להביע את הכעס אך לא לפגוע

הצורה שבה אנו רבים (גברים ונשים גם יחד) או מביעים כעסים קשורה לטמפרמנט שלנו. מדובר באוסף של תכונות אישיות מולדות ותכונות נרכשות הכוללות חוויות וניסיון ילדות, וכן את המודלים של כעס ומריבה שרכשנו ממשפחת המוצא שלנו. כבוגרים, מוטלת עלינו האחריות לומר מה מפריע לנו ומה מכעיס אותנו, ולא לצפות שבן הזוג שלנו ינחש.

ישנה אמונה מוטעית הרווחת בקרב בני זוג, לפיה אם בן הזוג שלנו אוהב אותנו, הוא צריך לקרוא את מחשבותינו. זוהי טעות בסיסית, שכן בן הזוג לא יכול ולא צריך לנחש. אנו צריכים לבטא בבהירות את רצוננו. בני זוג צריכים להביע כעס המתעורר בקרבם, אך יש ללמוד להביע אותו בצורה שתבטא את הרגש שלהם מבלי לפגוע בצד האחר, משום שלמילים יש כוח הרסני.

כאשר אנו מאפשרים לכעס להשתלט עלינו, בקלות רבה ניתן להיגרר ל "מריבה מלוכלכת", הכוללת עלבונות אישיים, ללא התייחסות למקרה הספציפי. אז גם מתחילים להעלות האשמות הקשורות לעניינים קודמים מהעבר, אשר אינן קשורות בהכרח לנושא המריבה. במריבה מלוכלכת יש חוסר כבוד לבן הזוג. לעתים מגייסים טקטיקות לא הוגנות (כמו בכי, למשל), ומשתמשים בציניות ובאלימות פאסיבית, הכוללת שתיקה, התעלמות והתנתקות. יש התמקדות בדברים הקטנים והשוליים אשר מובילים להתנתקות רגשית שלא מאפשרת להתקדם הלאה לפתרון הבעיה. מריבה מלוכלכת מובילה למבוי סתום, לתחושת חוסר אונים, לייאוש ולניתוק בין בני הזוג.

מריבה לשיפור היחסים

מריבה הוגנת לשם שינוי, הינה למעשה משא ומתן למען יחסים טובים יותר. המטרה היא להגיע למצב שבו יש תחושת WIN WIN, בו מגיעים לפשרה בפתרון הבעיה כך ששני הצדדים יהיו מרוצים.

כדי שמריבה תהיה בריאה ומועילה חשוב להקפיד על שלושה עקרונות:

• לדבר על נושא אחד בלבד בכל פעם, לא לערבב בשיחה אחת מספר נושאים.
• לא להאשים.
• להעביר מסר ברור. כדי לעשות זאת, אנו צריכים לעשות קצת שיעורי בית עם עצמנו, ולבדוק מה באמת מפריע לנו במסגרת כל השלבים המפורטים בהמשך.

גם אם הסיכום הוא שלא הגענו לסיום הדיון והחלטנו להמשיך לדון על כך, הדרך היא החשובה ולא רק המטרה הסופית

מריבה הוגנת בשבעה שלבים

שלב מס. 1: הזמנה למריבה
לקבוע זמן לריב אשר מתאים לשני הצדדים. זהו שלב מאוד חשוב משום שלעתים אנו מרגישים צורך לדבר על משהו, אבל הצד השני אינו פנוי לשיחה (עייף, אין מצב רוח, יש תוכנית שרוצים לראות בטלוויזיה ועוד). כאשר אחד מהצדדים אינו פנוי, השיחה אינה יכולה להיות אפקטיבית. רצוי למצוא זמן מתאים, בטווח של שבוע מיום ההזמנה הראשונה לקיום מריבה נכונה לשם שינוי, וזאת על מנת שהנושא לא יתמסמס.

שלב מס. 2: הצגת הנושא למריבה
הצד שהזמין את המריבה מציג באופן ברור את הנושא שהוא רוצה לדון בו.

שלב מס. 3: הצגת הרגש
הצד שהזמין את המריבה מציג את הרגשתו ומה בדיוק מפריע לו.

שלב מס. 4: הצעה לשינוי
הצד שהזמין את המריבה מציע הצעה לשינוי – מביע בקשה ספציפית וברורה לשינוי. חשוב שהבקשה תהיה מוגדרת. לדוגמה, אמירה כגון: "אני רוצה שתהיה בעל טוב" היא בקשה כללית, אך המשפט: "אני רוצה שתעזור לי בניקיון הבית" מהווה בקשה ספציפית.

שלב מס. 5: שלב משא ומתן
כעת תורו של הצד השני להגיב. ממשיכים בדיון עד אשר מגיעים לפשרה. גם אם לא מגיעים לפשרה המוסכמת על שני הצדדים במריבה המסוימת הזו, אפשר להחליט להמשיך לדבר על הנושא במועד נוסף. כעבור שבוע דנים שוב בנושא עד שמגיעים למצב WIN WIN.

שלב מס. 6: סיכום הדיון ומסקנותיו
חשוב לזכור שגם אם הסיכום הוא שלא הגענו לסיום הדיון והחלטנו להמשיך לדון על כך, הדרך היא החשובה ולא רק המטרה הסופית – התחושה היא "שאנו ביחד, שיש תקווה, ששום דבר אינו סופי ונבחן אופציות עד אשר נגיע למצב הטוב ביותר עבור שנינו". ההרגשה צריכה להיות שהדרך לפתרון הבעיה מקרבת בן בני הזוג, כי הם לומדים להתגבר יחדיו על מכשולים וכך גם להכיר טוב יותר זה את זה.

שלב מס. 7: הבעת הכרת תודה
יש לסיים בהכרת תודה אחד לשני על הזמן ועל ההקשבה. מומלץ לשלב מחוות גופניות (כמו חיבוק ונשיקה).

הכותבת היא בוגרת מדעי התנהגות (BA), בעלת תואר שני (MA) במגדר, מוסמכת בהנחיית קבוצות זוגות ונציגה בארץ של שיטת .PAIRS. דוא"ל: ketygeorgy@walla.co.il