למה אני צריכה לאמץ את הילד שלי?

| מאת: סמדר סלומון | סמדר סלומון | הורים וילדים

מה ההבדל בין פונדקאות בארץ ובחוץ לארץ ולמי מתאימה כל אחת מהן? ולמה מדינת ישראל דורשת מאמהות הפונות לפונדקאות בחוץ לארץ לאמץ את ילדיהן הביולוגיים? אם כל הביורוקרטיות

לפני כשלושה חודשים פורסם בהרחבה בתקשורת סיפורם של יוני ונטאשה פנחס, זוג ישראלים שהביאו לעולם תאומים בהליך פונדקאות בגיאורגיה, ומשרד הפנים דרש כי נטאשה תאמץ את ילדיה הביולוגיים שנוצרו מהפריה בין הביצית שלה לזרע של בעלה. היא סירבה – ונאלצה להישאר בגיאורגיה עד שמשרד הפנים ייסוג בו מדרישתו התמוהה ויכיר בה כאמם הביולוגית של ילדיה.

ב-7 במרץ קבע בית הדין לענייני משפחה בתל אביב כי היא תוכר כאמם החוקית של התאומים מבלי להידרש לאמצם. זאת בניגוד לעמדת המדינה, שטענה כי כדי להיחשב כאמם של התאומים עליה להתחיל בתהליך אימוץ, מכיוון שחוק הפונדקאות אינו חל על פונדקאות בחו"ל. סיפורם, שהעלה את נושא הפונדקאות על סדר היום הציבורי, מעורר שאלות רבות: מה ההבדל בין הליך הפונדקאות בארץ להליך בחו"ל? מהם יתרונותיו וחסרונותיו של כל אחד מהם? ומדוע מדינת ישראל מערימה קשיים נוספים על זוגות שגם ככה הדרך שלהם להגשים את חלום ההורות רצופה מכשולים רבים?

מקשים על התהליכים

מהנתונים העדכניים של משרד הבריאות עולה, כי מאז חוקק חוק ההסכמים לנשיאת עוברים המאפשר את קיומה של הפונדקאות בישראל בשנת 1996, ועד סוף שנת 2010, היו 723 פניות לוועדה – שמתוכן יצאו לפועל רק 260 לידות, בהן 60 זוגות תאומים ושתי שלישיות. לעומת זאת, הפונדקאות בחו"ל משגשגת, כאשר מאות זוגות נוהרים מחוץ לגבולות הארץ כדי להפוך להורים. מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי לא מתבצע רישום ומעקב אחר ילדים שנולדו מהליך פונדקאות בחו"ל, ולכן לא ידוע בדיוק כמה ילדים נולדו מהליך זה.

דורון ממט-מגד, מנכ"ל "תמוז פונדקאות בינלאומית", מספר על היקפים עצומים של פונדקאות בחו"ל לעומת פונדקאות בארץ: "מאז שחוקק חוק הפונדקאות בישראל נולדו בארץ פחות מ-300 ילדים, ורק אצלנו נולדו בשנה יותר מ-70 ילדים, וזה כבר אומר הכל. ועדיין, התחושה היא שהמדינה, במקום לענות לצורך שהולך וגדל – מנסה להקשות על התהליכים. אם כל מקרי פונדקאות חו"ל היו מתגלגלים לפתחה, היה נוצר פה פקק שאי אפשר היה להשתלט עליו – תור של חמש-שש שנים. עצוב שמדינת ישראל עדיין לא הפנימה שהעולם המודרני יוצר סגנונות שונים של משפחה, ולכן החוק בעייתי בהיותו מדיר אוכלוסיות, וגם כאשר אלה מבצעים את ההליך בחו"ל – באה הקביעה שמה שהוא לא הורות גנטית – משמעו אימוץ".

מירב לוי, בעלת המרכז הישראלי לפונדקאות "מירב פונדקאות חובקת", מבקשת להאיר על הצד השני של המטבע: "ישנה איזו תדמית לגבי פונדקאות בארץ שצריך לתקן. זה נשמע סבוך, מורכב ואורך זמן רב, ואכן עד לאחרונה התהליך היה סבוך יותר. אבל אסור לעשות עוול עם הפונדקאות בארץ. הביורוקרטיה ממש לא מורכבת אם עושים אותה בצורה מסודרת. ברגע שהוועדה מאשרת, מוצאים פונדקאית ואין יותר מדי עיכובים. לאחר 10 שנות עבודה בתחום, אני יכולה לומר שהמערכת כבר הרבה יותר משופשפת והמצב השתפר בצורה משמעותית. הוועדה הכפילה את זמן עבודתה ובקשות מאושרות בקצב מהיר יותר.

"העובדה שהתירו לאחרונה לנשים נשואות לשמש כפונדקאיות מקצרת את התורים. וצריך לזכור – בארץ יש ביטחון שאין בחו"ל. כשמשהו מסתבך בחו"ל זה עלול להיות קריטי וקטלני. ולגבי היותו של החוק מפלה, אני תקווה שזה ישתנה בקרוב".


"מאז שחוקק חוק הפונדקאות בישראל נולדו בארץ פחות מ-300 ילדים"

הייאוש נעשה יותר נוח

חוק הפונדקאות על כל דרישותיו, מצטייר כחוק בעייתי שמקשה על הזוגות את מה שקשה כבר ממילא. אחת הביקורות הגדולות נגדו היא בהיותו מדיר אוכלוסיות רבות מתוכו ביד גסה. יונתן עמית קנריק, שהביא ילדה לעולם עם בן זוגו אורי בהליך פונדקאות בחו"ל, מתייחס להדרה של זוגות חד מיניים מהחוק: "היא מרגיזה, מעליבה ופוגעת. העובדה שלסטרייטים מותר ולנו אסור כמוה כאמירה חד משמעית של החוק שאני לא מספיק טוב כדי להביא ילדים לעולם, וזה בעיניי מעיד על חשיכה מאוד קשה. בעצם החוק קובע מי ראוי ומי לא ראוי להיות הורה, והגיע הזמן שהתפיסה הזו תשתנה".

מיהם הזוגות שפונים להליך פונדקאות בחו"ל?

ממט-מגד: "מדינת ישראל הוציאה קבוצות שלמות מחוץ לתהליך – זוגות חד מיניים, אמהות חד הוריות, זוגות מעורבים, נשים שהסטטוס האישי שלהן עם בן זוגן לא מוסדר, וכן נשים שעברו טיפולים בעקבות סרטן וצריכות לחכות תקופה ארוכה ולהוכיח לוועדה שהבריאו. מעבר לקבוצות האלה שממש 'הוצאו מחוץ לחוק', יש זוגות שהזמן הוא קריטי עבורם והם אינם יכולים לחכות לתהליך הפרוצדורלי בישראל שעשוי להימשך שנה ויותר. לעיתים, עד שבארץ נערכת החזרה של ביציות לרחם הפונדקאית – בחו"ל כבר אפשר לסיים תשעה חודשי הריון.

"גם זוגות שמראש לא רוצים להתעסק בפרוצדורה, שלפיה המדינה צריכה 'לאשר אותם להורות' כשעליהם לעמוד בקריטריונים מסוימים מעדיפים פונדקאות חו"ל; יש זוגות שעברו כבר תהליך אחד בארץ ואינם מעוניינים לעבור אותו שוב, ויש זוגות שלא מעוניינים בחיבור האישי עם הפונדקאית ומעדיפים להיות רחוקים מהתהליך. מעבר לכך ישנו עניין העלות, שהוא קריטי – עלות ההליך בחו"ל עומדת על חצי מהעלות בארץ".

זה נשמע טוב מדי.
"אין ספק שלפונדקאות בחו"ל יש גם חסרונות: תחושת איבוד השליטה כי הדברים מתנהלים רחוק ממך מתעצמת, אי אפשר לדבר עם הרופא פנים מול פנים כמו בארץ. בנוסף, הביורוקרטיה שמדינת ישראל משיתה על התהליכים בעניין רישום הילד לאחר הלידה היא עקב אכילס משמעותי בפונדקאות חו"ל. לעיתים לוקח חודש מזמן הלידה עד שהילד נרשם כאזרח ישראלי ומקבל דרכון ויכול לשוב עם הוריו לארץ.

"סוגיה נוספת היא סוגיית היהדות. בחלק גדול מהמקרים, מכיוון שהפונדקאית אינה יהודיה – ההורים נדרשים לגייר את התינוק, לעיתים גם במקרים שהאם לא נעזרה בתרומת ביצית. ובנוסף, גם ללא תרומת ביצית האם נדרשת לאמץ את הילד שלה – דבר שאמהות בהליך פונדקאות בארץ אינן נדרשות לעשות. בכל הביורוקרטיה הזו יש הרבה כדי להפחיד ולהרחיק זוגות מהליך בחו"ל".


"גם ללא תרומת ביצית האם נדרשת לאמץ את הילד שלה"

לשים סוף לאיוולת

בני הזוג פנחס לא חשבו שלאחר שסוף-סוף יחבקו את ילדיהם ויסיימו מסע מפרך אחד – הם ייגררו בעל כורחם למאבק משפטי. "בפברואר 2011 החלטנו ללכת על זה. עשינו את זה באופן עצמאי בחו"ל, והנה, שנה אחרי – יש לנו תאומים", אומר פנחס, בשמחה מהולה בתסכול. "המאבק הגדול הגיע כאשר נתקלנו בביורוקרטיה אטומה ולא צודקת. המחשבה שאשתי תצטרך לאמץ את הילדים שהם שלה נראתה לא סבירה, ולמרות הסיכון שנעוכב חודשים בגיאורגיה – החלטנו להילחם. חשוב להבין, יש בישראל עשרות ואולי מאות ילדים שמאומצים על ידי האמהות שלהם, ואני מקווה שפסק הדין התקדימי בעניין ישים סוף לאיוולת הזו".

עו"ד יהודית מייזלס, מומחית לדיני משפחה שיצגה את בני הזוג פנחס במאבקם, שופכת אור על הפן המשפטי המורכב: "הליך הפונדקאות בארץ מוסדר על ידי חוק הפונדקאות מתחילתו ועד סופו, במתן צו הורות שרושם את ההורים המיועדים כהורים של הילד ומקנה להם מעמד משפטי כהורים וכאזרחים ולילד כאזרח. פונדקאות בחו"ל, לעומת זאת, לא אסורה על פי חוק, אך גם לא מוסדרת. מכיוון שיותר ויותר זוגות בוחרים בדרך הזו, נוצר מצב שלפיו מצד אחד זוג יכול ללכת לכל מקום בעולם, אבל אין חוק שמסדיר איך הם יירשמו כהורים ואיך הילד יקבל אזרחות.

"בהיעדר חוק, מי שמחליט הם פקידים במשרדי הממשלה – שילוב של משרד הפנים ומשרד החוץ. הפלונטר מתחיל כאשר מתייחסים להורות הגנטית. כאשר ילד נולד בחו"ל לשני הורים ישראלים, הוא נחשב ישראלי על פי חוק האזרחות, אך כשילד נולד כתוצאה מפונדקאות, נשאלת השאלה מי ההורים שלו. בחוק האזרחות כתוב 'אביו או אמו' לא כתוב אביו או אמו הגנטיים, ואז נכנסים משרדי הממשלה השונים וממלאים את העניין הזה בתוכן".

ומדוע העניינים כל כך סבוכים?
"לדעתי, משרדי הממשלה תופסים את תופעת פונדקאות חו"ל כ'מכת מדינה', והדרך שלהם לצמצם את המקרים האלה היא על ידי הערמת קשיים על הזוגות. כך נוצר נוהל שלא כתוב בשום מקום, שלפיו זוג שרוצה לרשום את ילדיו כאזרחים ישראלים – לא די להם בתעודות הלידה, במסמכי ההפריה ובתצהיר של הרופא, והם נדרשים לבדיקת רקמות. עד לתקדים שהגענו אליו עם בני הזוג פנחס הם לא אפשרו בדיקת רקמות לשני ההורים אלא רק לאב – ובארץ מכריחים את האם לעבור תהליך של אימוץ ילדיה".

ועכשיו, לאחר פסק הדין התקדימי, הגיע עידן חדש?
עו"ד מייזלס: "כולי תקווה שהתיק הזה יחולל שינוי במערכת. עד עכשיו הורים נשברו והלכו עם מה שנדרש מהם רק כדי לא להישאר בחו"ל, שבויים בידי הפרוצדורה. הבשורה היא שאם עד כה אחד השיקולים נגד פונדקאות חו"ל היה הליך האימוץ של הילד בידי אמו – הרי תקדים זה פותח פתח לזוגות רבים ויש בכוחו לחולל שינוי במדיניות השרירותית של המדינה בכל הנוגע לטיפול בזוגות שעורכים פונדקאות בחו"ל".


"בחלק גדול מהמקרים, מכיוון שהפונדקאית אינה יהודיה – ההורים נדרשים לגייר את התינוק"

רשות האוכלוסין: "לגבי האם, הנושא מורכב"

לגבי הביורוקרטיה הסבוכה בנוגע לרישום הילדים והבאתם לארץ, הכוללת את הדרישה מהאם לאמץ את ילדה שנולד באמצעות פונדקאית מביצית שלה, בייחוד לאור העובדה שנשים בהליך פונדקאות בארץ אינן נדרשות לכך – פנינו לקבל תגובות מרשות האוכלוסין וההגירה וממשרד הבריאות:

מדוברת רשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "בימים אלה פועלת ועדה ציבורית שמונתה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות לבחינת החקיקה הנוגעת לנושא פריון והולדה, לרבות נושא הפונדקאות, אשר צפויה לתת את המלצותיה בקרוב. נכון להיום לא קיימת הסדרה בחוק של קבלת מעמד מכוח הפונדקאות בחו"ל.

"במסגרת הטיפול בסוגיה מורכבת ורגישה זו אנו רואים לנכון לוודא בין היתר, הענקת הגנות מתאימות לפונדקאית. יש לוודא כי ההליך בחו"ל נעשה בהתאם לדיני המדינה וכן כי הוא נעשה באופן מכבד, הוגן, תוך דאגה לזכויותיו של כל אחד מהצדדים לו, כולל הקטין, וכי לא מדובר בעקיפה של הליכי אימוץ בחו"ל, בשים לב להוראות האמנה הבינלאומית בדבר אימוץ בין ארצי.

"בנוגע להסדרי הרישום: עד שתוסדר החקיקה, רישום האב במרשם האוכלוסין כהורה הילוד והכנסתו של הילוד לישראל מתאפשר, בין היתר, לאחר שהאב קיבל פסק דין הצהרתי מבית המשפט לענייני משפחה הקובע את אבהותו, על סמך בדיקה גנטית שעבר שהוכיחה את אבהותו. לגבי האם, מכיוון שקיימת אם יולדת, אם גנטית (ולעיתים אם מיועדת שאינה אם גנטית), הנושא מורכב יותר. כאמור, אין חוק המסדיר את הנושא, ולכן עד לקבלת המלצות הוועדה הציבורית והסדרת הסוגיה בחקיקה, מי שמכריע בענייני אבהות ואמהות הוא בית המשפט לענייני משפחה".

מדוברות משרד הבריאות נמסר: "הוועדה לבחינת הנושאים הקשורים בפריון והולדה במשרד הבריאות תמסור המלצותיה למנכ"ל משרד הבריאות בקרוב. בין יתר הנושאים שיידונו הוא תחום הפונדקאות".


"בכל הביורוקרטיה יש הרבה כדי להפחיד ולהרחיק זוגות מהליך בחו"ל"

השוואה: פונדקאות בארץ מול חו"ל

1. בפני מי פתוח ההליך
בארץ: זוגות נשואים, תושבי מדינת ישראל, שגילם אינו עולה על 48 לאם ו-58 לאב.
בחו"ל: כולם.

2. משך ההליך
בארץ: לרוב ההליך הביורוקרטי לאישור הפונדקאות ומציאת אם פונדקאית נמשך כשנה עד שנה וחצי. לאחרונה, עקב ההיתר לנשים נשואות לשמש פונדקאיות והגברת קצב העבודה של הוועדה המאשרת, הזמן התקצר ויכול להימשך גם חצי שנה.

בחו"ל: כחודשיים בין תחילת ההליך והתחלת השלבים הרפואיים, בין שנה לשנה וחצי מתחילת התהליך ועד לידת התינוק, אם הכל תקין.

3. עלות (המחירים המובאים כאן הם ממוצע מייצג, אך חשוב שכל זוג יבדוק את העלות בהתאם להליך שהוא מתכוון לעבור):
בארץ: כ-250,000 שקלים, הכולל מחיר בסיס של 160,000-140,000 שקלים, ואליו מצטרפות הוצאות שוטפות לאם הפונדקאית – מעקב הריון רב עוברים, טיפול פסיכולוגי, ביטוח ועוד.

בחו"ל: כ-150,000 שקלים, כולל כל ההליך הרפואי, הנסיעות, השהייה וכל ההוצאות הנלוות. לא כולל תרומת ביציות במקרה הצורך וכן לא כולל עלות אשפוז היילוד בפגייה במקרה הצורך.

4. ביורוקרטיה
בארץ: רוב הביורוקרטיה מתרחשת לפני ההליך הרפואי וכוללת עמידה בקריטריונים שקבעה הוועדה, החל מאישור עקרוני כי הבעיה הרפואית עומדת בתנאי החוק ואפשר להתחיל בהליך הפונדקאות, וכן דו"חות בריאות, בדיקות דם לשלילת וירוסים, אבחון פסיכולוגי, הסכם עם הפונדקאית ועוד. אם הליך פונדקאות שהחל לא צלח – על הזוג לעבור את ההליך הביורוקרטי מחדש כדי להתחיל בהליך נוסף.

בחו"ל: ההליכים היחידים הם ההליכים הרפואיים במדינה שבה בחר הזוג לבצע את הפונדקאות. לאחר לידת התינוק קיימים הליכים ביורוקרטיים לרישום הילד כאזרח ישראלי. הליכים אלה עלולים להיות סבוכים ולהימשך כחודש, שבו הזוג והתינוק צריכים לחכות בחו"ל.

5. מעורבות בהריון
בארץ: ההורים מלווים את הפונדקאית בהתאם להסכם שנחתם עימה ומעורבים בהתקדמות ההריון בפן הרפואי, נוכחים בחלק מהבדיקות ומקבלים מידע שוטף על כל התפתחות.

בחו"ל: לרוב הזוג לא פוגש את הפונדקאית במהלך ההריון, ונמצא רחוק מההתרחשות וממעורבות רגשית ורפואית.

נתונים: דורון ממט-מגד, מנכ"ל "תמוז פונדקאות בינלאומית"; מירב לוי, בעלת המרכז הישראלי לפונדקאות "מירב פונדקאות חובקת"

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden