לידיעת הקוראת טל גלבוע: ילדים צריכים לשחק במה שבא להם, בלי קשר למגדר

טל גלבוע | תמונה מתוך מאגר התמונות החופשי של ויקיפדיה, Shpernik088
טל גלבוע | תמונה מתוך מאגר התמונות החופשי של ויקיפדיה, Shpernik088

בעקבות סערת טל גלבוע: גם אתן נלחצות כשהבנים שלכן משחקים בבובות? חבל, אם תמנעו את זה מהם אתן רק תהרסו להם את ההתפתחות הרגשית. כך תעניקו לילדים את חופש הבחירה שהם כל כך זקוקים לו

88 שיתופים | 132 צפיות

ככל הנראה כבר נתקלתן בסרטון הויראלי שהסעיר את הרשת, בו התברר לכולנו שטל גלבוע לא מתלהבת (בלשון המעטה) מהחינוך המגדרי החדש בגנים: "אנחנו לא רוצות גברים שמשחקים בבובות ובובים, אנחנו דווקא רוצות גברים שמשחקים כדורגל", היא פלטה. כנראה ששנתיים של מגפה ורצון נואש לרייטיניג שיבשו את שיקול הדעת וגרמו לאישה נאורה לכאורה להגיד משפט כזה בטלוויזיה טיים וגרוע מזה – לעורכי הערוץ גם לשדר אותו, אבל בואכה 2022 נזכיר שיש בקרבנו לא מעט אנשים – הלוואי שמדובר ברובינו – שחושבים שהגיע הזמן להתנער מהחלוקה המגדרית שכולאת אותנו בחוסר שוויון כבר אלפי שנים ושטובת הילדים היא שהם יבחרו את המשחקים שלהם בעצמם, והפחדים שלנו כהורים (אם יש לנו כאלה) – הם ממש לא הסיפור.

סערת טל גלבוע:מתברר שטל גלבוע לא מתלהבת מהחינוך המגדרי החדש בגנים: "אנחנו לא רוצות גברים שמשחקים בבובות ובובים, אנחנו דווקא רוצות גברים שמשחקים כדורגל"מה דעתכן.ם?עכשיו 14

Posted by ‎סטטוסים מצייצים‎ on Tuesday, December 28, 2021

חמוטל ברקן: "השינוי מתחיל במודעות. מודעות לכך שיש מי שמעודד את החלוקה הזו משיקולים מסחריים קרים"

 

מה הקשר בין הבובות ומטבחי הצעצוע שבהם משחקות הבנות הקטנות שלנו לבין רמת ההכנסה שלהן כנשים בוגרות? מסתבר שיש קשר. מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות מראים שיש קשר בין החלוקה המגדרית הסטריאוטיפית של הצעצועים שבהם משחקים הילדים שלנו כבר מגיל צעיר, לבין הבחירות שהם יעשו כבוגרים. מכיוון שילדות מכוונות לשחק בצעצועים עדינים בעלי אופי "טיפולי", הסיכוי שהן יבחרו במקצוע טיפולי גבוה יותר, ומקצועות טיפוליים, כידוע, לא מתאפיינים במשכורות גבוהות במיוחד.

>> "בין גברים בצבא ובהייטק יש אחווה, ואישה תמיד תהיה 'המיותרת' בחדר"

גם אם אתן אולי בוחרות לתת לילדים שלכן צעצועים שמיוחסים לכל המגדרים, צעצועים עם אוריינטציה טכנולוגית עדיין משווקים בעיקר לבנים, כפי שמראה מחקר בריטי. גם משרד החינוך הישראלי פרסם דוח שמראה שבנות ממעטות להתנסות בתקופת הילדות במשחקים מהסוג הזה, וכך נשארים התחומים המדעיים בחזקת הבנים. זאת ועוד, בנות נוטות מגיל צעיר לקטלג את התחומים האלה כ"גבריים". זאת לא אשמתן – רוב חנויות הצעצועים מפרידות בין צעצועים "של בנים" לצעצועים "של בנות". "אפשר להסתכל על 'המעבר הוורוד', מונח שגור בתחום הקמעונאות, שמדגיש את החלוקה בין בנים לבנות", אומרת חמוטל ברקן, בעלת "טומי ואניקה" – חנות שלא עושה הפרדה מגדרית בצעצועים. ברקן מוסיפה על מרבית החנויות: "במעבר הוורוד יהיו בובות, מוצרי יצירה, מוצרי טיפוח לילדות, והכל יהיה ורוד. אם תחפשי מתנה לבן, יהיו צעצועים בתחום ההרכבה, מדע, רובוטיקה, ומנעד הצבעים יהיה רחב יותר". באופן לא מודע, סביר להניח שאפילו לא רצוני, אנחנו מכניסים את הילדים שלנו כבר מגיל אפס למסלול עם כרוניקה ידועה מראש.

מורות וגננות מאפשרות מרחב פעולה פיזי גדול יותר לבנים, נותנות להם יותר מקום בחצר ויותר מרחב להשתתפות פעילה בשיעור

ציונים נמוכים לבנות

מחקרים מראים שבאופן בלתי מודע אנחנו ממשיכים לחנך את הילדים שלנו בצורה שונה, על פי המגדר שאליו נולדו. מחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בבריטניה מראה שמורים נתנו לבנות שנבחנו במתמטיקה ציונים נמוכים יותר מאשר לבנים. בנים מדברים בכיתות הרבה יותר מבנות, גם כשמספרם זהה למספר הבנות או אף קטן ממנו. מורות וגננות מאפשרות מרחב פעולה פיזי גדול יותר לבנים, נותנות להם יותר מקום בחצר ויותר מרחב להשתתפות פעילה בשיעור. זה לא קורה באופן מודע, טוענים המחקרים. משהו בהגדרות שלנו כנראה מוטבע. בנים הם בנים. בנות הן בנות.

>> "15 שנה הרגשתי בודדה": הדיקנית הראשונה של הפקולטה למדעים כמעט למדה ספרות

"החלוקה לבנים ולבנות בצעצועים מקבלת רוח גבית מיצרני הצעצועים, כיוון שכך היקף המכירות הפוטנציאלי שלהם מוכפל באופן תמידי", אומרת ברקן. "אם יש פאזל של 20 חלקים ועליו תמונה של נסיכה, אקנה אותו לבתי הבכורה. אבל לבני ארצה לרכוש פאזל אחר, שמתאים לבנים. וכך, על אף שהפאזל מתאים התפתחותית לשני ילדיי, ארכוש פאזל נוסף בצבעים אחרים. השינוי מתחיל במודעות. מודעות לכך שיש מי שמעודד את החלוקה הזו משיקולים מסחריים קרים".

צעצועים לכל המינים | צילומים: גני לוי, יח"צ
צעצועים לכל המינים | צילומים: גני לוי, יח"צ

 

כמבוגרות, כאימהות וכמחנכות אנחנו עושות את הטעויות האלה כל הזמן. אנחנו נוטות לגונן קצת יותר על הבנות, ולעודד את הבנים להפגין את כוחם. הגבול מטשטש, ולנו נדמה, כמובן מאליו, שאלו היו מאז ומתמיד בחירות שלהם.

מיכל גולדן: "חוסר חינוך מגדרי מונע מבנים לבטא רגשות, מצמצם את היכולת שלהם לעשייה ולא נותן לגיטמציה לחולשה. כל אלה מעודדים התנהגות אלימה אצל בנים"

תנו לילדים לבחורֿ

"נשים הן לא חלשות מיסודן אלא מוחלשות באמצעות כוח חברתי, כלכלי, פוליטי", מסבירה מיכל גולדן, מרצה בתחומי מגדר, חינוך מיני ופגיעה מינית. חוסר מודעות מביא הורים רבים להתייחס אחרת לבנים לעומת בנות, ובכך אנחנו ההורים משמרים את חוסר השוויון המגדרי. בנוסף, לכל הורה יש את הרצון להתאים את הילדה שלו להבניה המגדרית המצופה ממנו. אף הורה לא רוצה שהילד יחווה הצקות או חוסר מקובלות חברתית. לכן לעתים נעודד את הילד.ה שלנו להתנהג, לשחק או להתלבש כמצופה מהמגדר שאליו הוא שייך".

החשש ממה יחשבו מאוד נפוץ. זה בלתי נמנע שאנחנו עוסקות בזה. אם למשל אנחנו תוהות מה יאמרו אם הבן שלנו יגיע לגן עם חולצה ורודה שבחר – עלינו להפנים שאין מה להתרגש, ואין מה לחשוש. זה רק אנחנו שהורגלנו לחשוב ש"אי התאמה" מהווה בעיה. חוסר ההתאמה הזה לא באמת קיים, אלא שהוא טאבו חברתי שכולנו גדלנו עליו.

אז אי ההתאמה אולי לא באמת קיימת, אבל מושרשת בחברה שלנו עד כדי כך שמחקר חדש הראה שילדות בנות 6 פחות מעריכות את בנות מינן כ"ממש חכמות" בהשוואה לבנים. בנוסף, הן נוטות יותר להימנע ממשחקים המיועדים לאנשים "ממש חכמים" (ביחס לבנים). "ההבניות המגדריות בחברה המערבית יוצרות מלכודת שונה לבנים ולבנות", אומרת גולדן ומוסיפה: "מצופה מבנות להיות יפות ומיניות, ובו זמנית צנועות ואימהיות. הציפייה הזאת מייצרת בלבול, פסיביות עד כדי ריצוי ולגיטמציה חברתית להחפצה ולפגיעה מינית בבנות ובנשים. מבנים מצופה להיות גבר־גבר, קשוח וחזק. הגבריות נמדדת ומתוגמלת על פי הכיבושים: מספר נשים, האורך כן קובע, מי משחק יותר טוב כדורגל וכו׳. חוסר חינוך מגדרי משמר את התפקידים האלה – מונע מבנים לבטא רגשות, מצמצם את היכולת שלהם לעשייה ולא נותן לגיטמציה לחולשה. כל אלה מעודדים התנהגות אלימה אצל בנים".

>> חברת הכנסת לימור מגן תלם: "לא אשלח את הבת שלי לתחרות יופי"

על פי עצות המומחיות, עלינו לתת לילדים לבחור, לעודד אותם לחקור ולגלות סקרנות בפתיחות, ולא להכניס לתחומי העניין שלהם התייחסות מגדרית. למשל, כשאנחנו בחנות הצעצועים אנחנו יכולות לתת לילדים ולילדות שלנו לגשת, להתבונן ולבחור בעצמם, וכשיש שיעורי בית בנושא מנהיגים נניח, לספר להם גם על נשים חזקות.

זה נכון גם כשהם גדלים. נכון שבגיל ההתבגרות, יש כבר חלוקה חברתית בולטת יותר. זה בא לידי ביטוי אצל בנות בלבוש או באיפור, ואצל הבנים בעיסוק בספורט, במשחקי מחשב, ובהמשך גם לעיתים בפורנו ואלכוהול ופחות בדיבורים על רגשות. בכל גיל נשתדל לייצר איתם שיח: למשל, כן נעודד את הנערות לעסוק בפעילות גופנית – שהיא גם כלי לדימוי גוף חיובי וכן נעודד את הבנים לשיח רגשי.

> 9 סרטונים שיעזרו לכם לדבר עם הילדים על מיניות