מה לאכול כדי להשפיע על מין העובר?

לאישה יש חלק חשוב בתהליך, מכיוון שמין היילוד נקבע גם לפי תאריך הביוץ ולפי רמת החומציות בדרך לביצית | צלם: Igor MojzesSee portfolio - Fotolia
לאישה יש חלק חשוב בתהליך, מכיוון שמין היילוד נקבע גם לפי תאריך הביוץ ולפי רמת החומציות בדרך לביצית | צלם: Igor MojzesSee portfolio - Fotolia

האם תזונה יכולה להשפיע על מין העובר ומה כדאי לאכול כדי לעזור לטבע? בן או בת, שיהיה בתיאבון

88 שיתופים | 132 צפיות

איך תזונה יכולה להשפיע על מין העובר?

בעבר זו היתה הפתעה, ורק בזמן הלידה נודע מין העובר. היום, כבר בשבועות ההריון המוקדמים אפשר לדעת זאת כמעט בוודאות. יתרה מכך – בעזרת שיטות שונות, בהן שינוי תזונתי, אפשר גם להשפיע על מין העובר. אם אתם מאלה המעוניינים בתינוק ממין מסוים, תוכלו לנסות להשפיע.

מין היילוד נקבע ברגע שבו הזרע פוגש את הביצית ומפרה אותה. אף על פי שנראה שרק הגבר קובע, לאישה יש חלק חשוב בתהליך, מכיוון שמין היילוד נקבע גם לפי תאריך הביוץ ולפי רמת החומציות בדרך לביצית. כלומר, אם הביוץ החל ומחכה כבר ביצית בשלה ומוכנה, הסיכוי שיפרה אותה תא זרע זכרי הוא גבוה, מכיוון שהם זריזים יותר. לעומת זאת, אם הביוץ טרם החל ועומד להתרחש ביומיים הקרובים, הסיכוי שתא הזרע שישרוד ויפרה את הביצית יהיה תא זרע נקבי – גבוה יותר. תאי הזרע הזכריים עמידים פחות בסביבה חומצית, ומכאן ששמירה על סביבה בסיסית בעלת חומציות נמוכה תעודד קליטה של תאי זרע זכריים, ואילו יצירת סביבה חומצית תעודד קליטה של תאי זרע נקביים.

אלה המעדיפים תינוק ממין מסוים יכולים לתכנן את יחסי המין לפי מועד הביוץ, וגם ליצור סביבה חומצית או בסיסית – לפי המין המועדף.
מחקר שפורסם ב-2008 קבע שמתוך 721 אמהות שהשתתפו בו, אלה שילדו בנים אכלו דגני בוקר בחודש ההתעברות ובתחילת ההריון, ובנוסף כמות הקלוריות היומיות בתזונתן היתה גבוהה יותר משל אלה שילדו בנות. בנוסף, המחקר הראה שתזונת אם העשירה בערכים תזונתיים, במינרלים ובוויטמינים, כגון: סידן, אשלגן, ויטמין B12 וויטמיןC , מסייעת ללידת בנים. אם נשנה מעט את התזונה לפי ההמלצות כשישה שבועות לפחות לפני תכנון הריון – נוכל לנסות את מזלנו. מיה בן אפרים, דיאטנית קלינית ומאמנת תזונה, מפרטת:

רוצה בת? נסי תזונה חומצית

הבסיס הוא דיאטה דלת מלח ועד כוס אחת של קפה או תה חלש מאוד ביום, הימנעות משוקולד, ממיצי פירות טריים או משומרים, מאלכוהול, ממשקאות מוגזים, מסויה וממיסו.
חלב ומוצריו: מה כן? יוגורט, גבינה לבנה, קוטג', לבן, אשל ושמנת, ביצים באופן מתון. מה לא? גבינות צהובות ומלוחות, גלידות.
פחמימות, קטניות ודגנים: מה כן? לחמים ועוגיות בלי מלח ושמרים, ספגטי, מקרוני, נודלס, קווקר, קינואה, אורז, סולת, מוצרי חיטה ותפוחי אדמה, עדשים, חומוס, שעועית שחורה, לבנה ואדומה, טחינה. מה לא? לחם רגיל או מלא, דברי מאפה העשויים משמרים, ביסקוויטים, קטניות מיובשות, סויה ופופקורן. שימורים כגון: זיתים וחמוצים, קטשופ ומרק מוכן באבקה.
ירקות: מה כן? תירס, אפונה ירוקה, גזר, מלפפון, צנון, סלרי עלים, חצילים, אספרגוס טרי, בצל, חסה, ארטישוק. מה לא? תרד, כרוב, פטריות, אבוקדו, שומר, עגבניות וירקות מיובשים.
פירות: מה כן? תפוחי עץ, קלמנטינות, אגסים, תות שדה, אבטיח, אגוזי קשיו, בוטנים (וחמאת בוטנים), פקאנים. מה לא? צימוקים, אננס, תאנים, משמשים, בננות, תפוזים, מלון, לימון, ענבים, אשכולית, דובדבנים, אפרסקים, שזיפים.
בשר: מה כן? בקר, עגל, עוף, חזיר וכבש (130 גרם מקסימום ליום), דגים ופירות ים טריים או קפואים. מה לא? כל שאר סוגי הבשר והדגים – המשומרים, המיובשים או המלוחים.

תזונה חומצית אינה בהכרח חמוצים. צילום: RTimages – Fotolia

רוצה בן? נסי תזונה בסיסית

הבסיס הוא דיאטה עשירה במלח בכל צורותיו, וכוללת קפה, תה, שוקולד, מיצי פירות טריים, שתייה מוגזת, טופו, מיסו וסויה, ודלה בביצים.
חלב ומוצריו: מה כן? גלידות. מה לא? חלב וגבינות.
פחמימות, קטניות ודגנים: מה כן? לחם, דברי מאפה העשויים משמרים, שימורים. מה לא? סולת, אורז, עדשים.
ירקות: מה כן? ברוקולי, כרוב, תירס, כרובית, סלרי, תרד, פטריות, שיטקה, אבוקדו, שומר, עגבניות, תפוחי אדמה, ארטישוק, אצות. מה לא? שום, גזר, בצל, צנון, עגבניות מבושלות, חצילים, חסה.
פירות: מה כן? אפרסקים, אבטיח, בננה, תאנים, דובדבנים, אשכולית, מלון, לימון, תפוזים, משמשים, שזיפים, אננס ופירות יבשים. מה לא? אגסים, קלמנטינות, תות שדה ופירות משומרים וגם שקדים, בוטנים ואגוזים.
בשר: מה כן? בשר לכל סוגיו ובעיקר משומר, דגים כולל משומרים/ מלוחים.