הבית המחובק
חשיבה לא שגרתית, גישה הוליסטית ומעורבות בלתי אמצעית הולידו בית יוצא דופן בפורטוגל. על חזון והשראה
אדריכלות ועיצוב Pedro Quintela – O Espírito do Lugar
שטח בנוי 130 מ"ר
משך העבודות 24 חודשים
בעידן שבו אדריכלים ומעצבים לא זזים בלי תוכנות שרטוט והדמיה נדיר למצוא איש מקצוע שמתעקש לעבוד בידיים. פדרו קווינטלה, אדריכל מפורטוגל, תכנן את "הבית המחובק" (Embraced House) בעזרת שרטוטים ודגם מקרטון ביצוע. גם שיטת העבודה שלו אינטואיטיבית ויוצאת דופן: בתום כל יום עבודה היה נשאר לבד באתר, מדליק נרות וחושב איך להמשיך הלאה. "הבית סיפר לי איך הוא רוצה להיראות", הוא משחזר, "קיבלתי ממנו מסרים, הקשבתי להם ותרגמתי אותם לתוכנית". קווינטלה מגדיר את הגישה שלו כרוחנית ולכן קרא לסטודיו שלו O Espírito do Lugar – "הרוח שבמקום".
ערימת אבנים
הכפר הציורי Malveira da Serra שבו נמצא הבית שוכן בדרום מערב פורטוגל, באזור שמיושב כבר מאות שנים בזכות אדמתו הפורייה וקרבתו למקורות דיג. מסביב משתרע פארק סינטרה קשקאיש – שמורת טבע גדולה ובמרכזה רכס הריSerra de Sintra . קווינטלה מתגורר כיום בפורטוגל אך ילדותו באפריקה ולימודיו לתואר ראשון ושני באדריכלות בקולג' לאמנויות באדינבורו השפיעו רבות על עבודתו. "מאפריקה לקחתי את הבנייה בחמר, שיוצרת קירות לא אחידים ושימוש בחומרי גלם מהסביבה. הלימודים בסקוטלנד השפיעו עליי לא בגלל הסביבה אלא מפני שפגשתי שם מרצה שהפך לחבר – אדם שלפילוסופיית הלימוד שלו הייתה השפעה מכרעת על גישתי ההוליסטית לאדריכלות ולחיים בכלל".
לנכס שעליו בחר קווינטלה להקים את הבית התוודע בשנת 2008. הוא הרבה לטייל בסביבה וראה את הפוטנציאל הטמון ב"ערמת האבנים" – הכינוי שתושבי המקום הדביקו למבנה ההרוס. מבירור עם השכנים עלה שהשטח שייך למשפחה שמתגוררת בכפר סמוך. עוד באותו יום נסע קווינטלה לחפש את הבעלים והאדם הראשון שנתקל בו היה אחד מהם. איש לא הבין למה האדריכל מתעקש לרכוש את הבית ההרוס, אך כשהבעלים ראו עד כמה הוא נחוש בדעתו, הם הסכימו למכור לו אותו.
שלב פינוי ההריסות ארך מספר שבועות ונעשה בזהירות. קווינטלה נעזר בצוות של חמישה אנשים ועבר להתגורר בבית סמוך. "רציתי להיות קרוב לבית כמה שיותר כדי להכיר אותו ואת הסביבה ולהכניס את רוח הדברים לתהליך הטרנספורמציה. כבונוס גילינו חפצים מהעבר שסיפרו על ההיסטוריה של המבנה ועל החיים בכפר לפני עשרות שנים".
הבית מורכב משלושה מבנים – שניים מהם מחוברים והסטודיו נפרד מהם. מצבם של המבנים וחלוקת החלל, שלא התאימה לאורח החיים כיום, הובילו את קווינטלה להותיר רק את המעטפת. "הבית היה סגור וחשוך והתחלנו לחשוב מה הוא יכול להיות. כמעט שלא היו בו חלונות ובקומה התחתונה הסתובבו תרנגולות. חלק ממנו נועד למגורי בעלי חיים כי בתקופה שהוא נבנה נהגו להחזיק את חיות המשק קרוב". המבנים יוצרים את צורת האות U ומקיפים פאטיו מרוצף אבן – רחבה שמחברת בין שלושת האגפים (שדוברים את אותה שפת סגנון) המאפשרת שהייה בחוץ בחבל ארץ שהתברך במזג אוויר נעים. הגן הוא מעין שער כניסה ראשי לבית ושימש השראה לשמו. "קראתי לבית 'הבית המחובק' כי מרגע שנכנסים לפאטיו מרגישים כמו בגן עדן או בממד אחר. זו לא רק תחושה שלי אלא של כל מי שבא לבקר".
מחזור וחומרים טבעיים
מתוקף הגישה ההוליסטית שמחברת בין הבית לסביבתו ובין ההווה לעבר, חומרי הבנייה העיקריים בבית הם סלעי גרניט ועץ אורן. הפריטים שניצלו מההריסות מוחזרו: השוקת הפכה לכיור מטבח, האבנים שובצו בפאטיו ובסטודיו. חלונות נוספים נפתחו, בהתאמה לחלונות קיימים, והחלון בקומה העליונה הפך לחלון צרפתי עם מרפסת קטנה. גג הרעפים של חדר האורחים פורק והוחלק והפך למרפסת גג מקורה, המאובזרת בערסל ובפינות ישיבה.
הפטיו משמש מבואה וממנו נפתחות הדלתות למבנים השונים. כמה מדרגות אבן מובילות לאזור הציבורי הכולל מטבח, סלון ופינת אוכל. הקימורים והשקעים שנוצרו בקירות הוחלקו ביד והם מעצימים את נוכחות העץ בקורות גג, במשקופים ובחיפוי הרצפה. מחסור בחלונות ובאור טבעי בחלק הזה של הבית הוביל את האדריכל להחלטה לפתוח סקיילייטים ולשבץ זכוכית שקופה בדלת הכניסה (הפטיו מרחיק את הבית מהרחוב ולכן אין חשש לפגיעה בפרטיות). אח דו צדדית הנתמכת בקורות עץ ניצבת במרכז החדר ומחלקת אותו לכמה חללים. בחלק הגדול יותר תוכנן סלון ואילו החלל שמאחורי האח מחולק אופקית באמצעות גלריה, המאפשרת ניצול מקסימלי של השטח. בחלל העליון תוכנן חדר קטן לקריאה ולמוזיקה, שבו האקוסטיקה מצוינת. כדי להגיע אליו יש לטפס על סולם. מדפים העץ והריהוט, גם הוא מעץ, מתכתבים עם הגג, וספה לבנה ונוחה אינה מעמיסה על החלל. הצבעוניות, כמו בשאר המקומות בבית, מגיעה מפריטים קטנים: טקסטיל, אמנות שימושית וצמחייה. החלל התחתון מוביל לחדר אורחים שקירותיו עשויים אבן טבעית ותקרתו עץ. אזור רחצה וארון בגדים פתוח נוצרו על ידי שילוב של דלפק עץ חשוף ומחיצה. שירותים ומקלחת שרצפתם עשויה אבן מוקמו בפינה אחרת.
מקורות אור ואוויר
הגלריה משקיפה על הסלון וקו המבט נמשך עד קצה המטבח, המופרד באמצעות קיר בנוי, מדרגה וריצוף אבן. מכשירי החשמל בגימור נירוסטה מאזנים את חיפויי העץ הטבעי ומוסיפים למראה הכפרי נגיעה מודרנית. ארגזי העץ והגומחות בקיר משמשים פתרונות אחסון זולים, פונקציונליים ודקורטיביים, ומזכירים בתים כפריים מפעם. מעל הכיריים נמצא חלון שבעבר היה פתח של תנור בנוי. מסגרת האבן נשמרה וכוסתה במחיצה מחוררת ומאחוריה נמצא חדר האמבטיה. הסמיכות לאזור הציבורי אינה מטרידה את קווינטלה. "פעם עשינו פה מסיבה ונכנסתי להתקלח ועדיין הרגשתי בעניינים", הוא צוחק. תקרת התנור המעוגלת נשמרה ושובצו בה לבני זכוכית צבעוניות למעבר אור. סמוך אליו נמצא חדר השינה המרכזי של הבית – חלל מרווח שבו שפע של אור טבעי, נוף מרהיב וגג עץ שיוצר תחושה ביתית חמימה.
ליד המטבח ניצבת פינת האוכל. רצפת העץ שלה היא המשכו הטבעי של הסלון. חלון צרפתי ומעליו משקוף עץ גושני מספק אור טבעי ונוף ירוק. לחלון הבודד שהיה במבנה המקורי נוסף חלון תאום. שניהם ממוקמים בנישות וממוסגרים באבן טבעית. על הרצפה הונח שטיח חבל ארוג בגוונים טבעיים ומוריגי העץ הישנים משמשים לנוי. מאחורי הקיר שעליו נשענים המוריגים נבנו שירותי אורחים. מכיוון שהגג גבוה ומשופע נדרש פתרון יצירתי שיספק הפרדה ופרטיות. ההחלטה נפלה על לוח זכוכית בעובי שני ס"מ, שיוצר תקרה מונמכת אך אינו חוסם את מעבר האור המגיע מצוהר בגג. חלון עגול הוא מקור לתוספת אור טבעי שמתעצם על ידי קיר משופע דמוי משפך – אלמנט דקורטיבי ופונקציונלי כאחד.
תקרת הזכוכית של השירותים מתכתבת עם לוח הזכוכית שנקבע ברצפת העץ, בין פינת האוכל למטבח. בדרך זו מתאפשר מעבר אור מהקומה העליונה, המוארת יותר, אל חדר השינה בקומה התחתונה, וקורות תמך מעץ בגימור טבעי מגלות עוד טפח מהסיפור של הבית.
בין המבנה לסביבה
הכניסה לסטודיו, שנשקף מרצפת הזכוכית שבפינת האוכל, נמצאת בחצר. זהו החלל העצמאי היחיד בקומפלקס ואין אליו גישה משאר חלקי הבית. תקרת העץ שבו יוצרת חיבור סגנוני עם שאר האזורים בבית, אך האלמנט הבולט ביותר בו הוא קיר גרניט עוצמתי ופרוע – רכס הרי סינטרה שלמרגלותיו הוקם הבית, והוא יוצר קשר ישיר בין המבנה לסביבה. חיפוי הפרקט המולבן נחתך לפי תוואי הסלע ומתכתב עם קירות בהירים וטקסטיל בהיר. מאחורי המיטה מוקמה מחיצה המוקפת קורות עץ גושני ומאחוריה ממוקם חדר הרחצה, שרצפתו עשויה אבן. מהצוהר העגול שמול האסלה נשקף נוף הפאטיו. "כאמן אני יודע שנוף יפה תמיד עוזר כי אף פעם אי אפשר לדעת מאיפה תבוא ההשראה", אומר קווינטלה בחיוך.
השראה היא כנראה מילת המפתח שמטיבה לתאר את הבית, החל מתהליך היצירה ועד לתוצר הסופי.
על קצה המזלג
עם אדריכל פדרו קווינטלה
אני מאמין אדריכלות היא תהליך אבולוציוני טבעי שמורכב משלושה שלבים: אדפטציה – התגובה הראשונית כלפי המקום, טרנספורמציה – תרגום התגובה לתוכנית עבודה, והצטללות, שקורית בשלב היצירה. רק במעבר בשלושת השלבים אני מרגיש שהמבנה אותנטי ונאמן לרוח המקום.
גישת עיצוב אינטואיטיבית־הוליסטית: לחוש את האנרגיות ולהטמיע אותן לתבנית ספציפית בעלת זהות כדי שהיצירה תהיה יפה, אמיתית וערכית.
טיפ עיצוב להתחשב בעבר. שינוי גדול מדי מרחיק את האנשים מהסביבה.
