נקודת מבט

תעודת זהות

BLV עיצוב ואדריכלות

שם: זהר בן־לביא

גיל: 46

לימודים: בוגר לימודי אדריכלות בסדנה לעיצוב ואדריכלות, תל אביב וב־City College, ניו יורק

ניסיון מקצועי: לביא־אמיר אדריכלים

blv.co.il

אדריכל זהר בן- לביא | צילום: יח"צ

מיד עם סיום עבודתו הראשונה במשרד אדריכלים עבר אדריכל זהר בן־לביא לעסוק בעיצוב מוצר, וזכה להצלחה ולחשיפה עם יחידות אחסון מודולריות שעיצב ובהמשך עם סדרת גופי תאורה המבוססת על עקרון הקיפול. הוא אומר כי התמחותו המוקדמת בעיצוב מוצר היא אחד הדברים שמייחדים אותו כאדריכל, וכי היא משרתת את התמחותו הנוכחית כמעצב פנים.

מה מאפיין את סגנון העבודה והעיצוב שלך?

ראשית, חשוב להבין את הלקוח ברמה הפסיכולוגית ולהכיר את סגנון חייו, כדי להתאים את התפאורה המתאימה להצגת חייו. שנית, אני דוגל בעיצוב טוטאלי, ואתייחס לכל האלמנטים בפרויקט שעשויים להשפיע על העיצוב: ממיקומו של הבית על המגרש ועד נקודות המבט המתאפשרות בין חלקי הבית השונים. בכלל, אני משתדל לחזק את התקשורת בין בני הבית ולתכנן נקודות מבט מצטלבות שונות. אני שם דגש על פרספקטיבות חזקות בתכנון, ומרבה לתכנן קווים ארוכים שמושכים את המבט קדימה אל פואנטה כלשהי: עץ שנשקף מהגינה, רהיט מעניין, מקור אור כלשהו. סגנון העיצוב שלי הוא בדרך כלל מאוד מינימליסטי, מאופק ומכובד במראה, והמטרה היא ליצור חוויה של שקט. אנו חיים בעולם שבו אנו מופגזים במידע, ואני מנסה ליצור סביבה ביתית מרגיעה שתשרה נינוחות ותטעין את דייריה מחדש. אך למרות שהבתים שלי מינימליסטיים ונקיים יחסית, תמיד אכניס ממד של חום. אני מעצב מינימליזם חם, לא קר.

מהם מקורות ההשראה שלך?

למדתי בניו יורק, ומשהו בחשיפה לפרויקטים בינלאומיים, לתרבות זרה ולאנשים שהגיעו ממקומות שונים בעולם גורם לפתיחות ולאימוץ חשיבה מחוץ לקופסה, ואני משתדל להימנע ממלכודות החשיבה השבלוניות. אני גם חושב שתכנון נקודות המבט בבתים שלי מושפע מתכנון ערים אירופי קלאסי, שבו בכל קצה של דירה אפשר לראות פסל או כיכר. אני מושפע מחללים ציבוריים באירופה ובארצות הברית המתוכננים סביב צירי המבט – הפרספקטיבות בהם מאוד חזקות – וכן מן הקשר ההדוק בין חוץ לפנים בתכנון היפני וממשחקי התאורה בין אור טבעי למלאכותי. גם היפנים, כשהם פותחים חלון בקיר הם לוקחים בחשבון את המראה שישתקף מהחלון, והמראה הזה הופך חלק מעיצוב הבית. הפתחים שלהם תמיד ימסגרו קומפוזיציות מסוימות, ומשחקי האור והצל שלהם מעוררים חוויה רגשית. אולי ההשפעה של סגנון העיצוב היפני היא גם מקור ההתייצבות העקבית שלי מאחורי סגנון העיצוב המינימליסטי.

יחידת שינה בדירת לופט בשינקין. אופציה לפתיחות ויזואלית ולהכנסת אור ותחושת מרחב גם בחללים פרטיים | צילום: עמית גרון

מה מאפיין את בחירותיך החומריות?

אני מעדיף חומרים טבעיים, קלילים ודקים, אך אם אמצא חומר מתועש שמייצר את התחושה שאני שואף אליה – אשתמש בו, כמו במקרה של חומרים פולימריים שונים או פורמייקות. אני מרבה להשתמש בפורמייקה בעיקר במטבח, כי אפשרויות המגע, הטקסטורה והנראות שהחומר הזה מעניק הן מאוד מגוונות. יש היום פורמייקות שמייצרות אפשרויות ויזואליות שונות שאף חומר אחר לא מייצר, וזה גם חומר פרקטי ועמיד. למשל, בדירה תל אביבית תכננתי את ספריית הקיר המרכזית מפורמייקה בגוון חום כהה ולא מעץ, כי רציתי להעניק לה מראה מבריק ומתכתי, אולי של נחושת, ללא השימוש בברזל. בדירה תל אביבית נוספת שעיצבתי בבניין לשימור שבנוי מלבני סיליקאט, בחרתי לחפות קיר בחיפוי דמוי לבני סיליקאט אדומות ולא לחשוף את לבני הסיליקאט בקיר המקורי, משום שלא יכולתי לדעת מה תהיה התוצאה אם אחשוף אותן. רציתי לייצר מראה אלגנטי ולא תעשייתי מחוספס, ולכן השתמשתי בחיקוי חומרי שאפשר לי להשיג שליטה בתוצאה. ההרגשה שקיר החיפוי יוצר היא אותה הרגשה שהיה יוצר קיר לבנים מקוריות.

אתה אומר כי ברבים מן הבתים שתכננת בולטת התייחסות מיוחדת לנושא התאורה. תוכל להרחיב על כך?

בתחילת דרכי התמחיתי בתאורה ועבדתי אצל מעצבת התאורה גילה מוגרבי, ולכן האור והתאורה הם אלמנטים חשובים אצלי בעיצוב החלל. התאורה יכולה להיות אלמנט אדריכלי לכל דבר או לשמש להארת דפנות החלל ואלמנטים אדריכליים בולטים בו. בבית במושב בת הדר תכננתי לצד מסך הטלוויזיה חרכי תאורה שקועים בצורת צלב המשמשים אלמנט עיצובי לכל דבר ומצטרפים לגופי תאורה שקועים בתקרה המאירים את התמונה הגדולה בסלון ואת הווילונות. השימוש בתאורה נועד גם למשוך את העין וליצור תחושה של עומק, ולפעמים אשתמש בתאורה כדי להגדיר מרחב מסוים. לרוב, גופי התאורה פחות מעניינים אותי מאלומת האור ומה שהיא מאירה, ולכן אני משתמש בהנמכות גבס או מצניע את גופי התאורה בקירות.

סלון בבית ביישוב בת הדר. פרספקטיבות חזקות להעצמת גודל החלל | צילום: אילן נחום

קצרים

הכי יפה במקצוע: המפגש עם לקוחות שונים והיכולת לתפור עבורם חליפה המתאימה לצורכיהם. זוהי דרך ארוכה אבל יש בה הרבה אתגר ועניין.

הכי קשה במקצוע: התסכול מחוסר ההבנה של חלק מהרעיונות העיצוביים שלי.

פרויקט אדריכלי מוערך בארץ: "הכיכר הלבנה" בתכנון דני קרוון בפארק אדית וולפסון בתל אביב. זוהי מעין כיכר עם גופים גיאומטריים גדולים, והיא יוצרת חוויה אדריכלית המדגימה את העקרונות האדריכליים שאני מאמין בהם: שימוש מושכל במשחקי אור וצל ותכנון צירי מבט ברורים בפרויקט גיאומטרי, מינימליסטי ומאוד חווייתי.

פרויקט שהיית רוצה לעשות וטרם עשית: מעין מרכז תפילה לחילונים סמוך למים. נראה לי שזה יעשה טוב לכולנו. המים הם המראה הגדולה ביותר בעולם.

טיפ למי ששוקל ללמוד אדריכלות: ללמוד ולהכיר המון, לנסוע בעולם, להיחשף לכמה שיותר גירויים תרבותיים.

מה היית אם לא היית אדריכל: מוזיקאי. אני מרבה להתייחס למושגים מעולם המוזיקה, כמו מקצב, תנועה, נפח ושילוב של אלמנטים שונים לקומפוזיציה אחת.