אוסף פרטי

רישום ענק של אירינה בירגר, המגדילה לממדי ענק חפצים יומיומיים קטנים, נתלה על קיר מרכזי בסלון. על הקיר הניצב נתלתה עבודת וידיאו של צמד אמני המיצג " בית הזכוכית". צילום: סוזי לוינזון
רישום ענק של אירינה בירגר, המגדילה לממדי ענק חפצים יומיומיים קטנים, נתלה על קיר מרכזי בסלון. על הקיר הניצב נתלתה עבודת וידיאו של צמד אמני המיצג " בית הזכוכית". צילום: סוזי לוינזון

עוד ועוד אנשים משקיעים היום ברכישת אמנות מקורית לתלייה בבית. המניעים שונים ומגוונים: סיפוק רצונות הקשורים בעיצוב ובאסתטיקה, מענה לצרכים רגשיים ופסיכולוגיים, וגם השקעה פיננסית. כך או כך, מסכימים המומחים, זהו עולם מורכב ויש ללמוד אותו היטב ולאט. בניית אוסף אמנות ביתי – מדריך למתחילים

88 שיתופים | 132 צפיות

 

בעשור האחרון חלה התעוררות גדולה בשוק האמנות המקומי. אספני אמנות קטנים הפכו לכוח קנייה גדול לצד אספני אמנות מוכרים, המשקיעים בבניית אוספים מקצועיים זה עשרות שנים ומעסיקים יועצי אמנות ואוצרים המלווים את האוסף. עוד ועוד אנשים מן השורה מרגישים שהם יכולים ורוצים לקנות אמנות. "זה צעד חשוב בהתבגרות האסתטית", אומרת קציעה אלון, חוקרת תרבות ואוצרת לשעבר בגלריה זימאק בתל אביב. "להרבה אנשים נמאס מהפוסטרים הממוסגרים והם רוצים להתחיל להשקיע באמנות מקורית אבל לא יודעים איפה להתחיל. המעבר הוא יותר בראש: להתחיל לרכוש אמנות זה החלטה, כי בשביל הרבה אנשים הכסף הוא לא באמת המכשול". לדברי קרן בר־גיל, אוצרת ויועצת לרכישת אמנות "אם בעבר רק אנשים שגדלו עם מטען תרבותי מבוסס מגיל צעיר או אנשים עשירים מאוד היו חלק מקליקת רוכשי האמנות, שהייתה סמל סטטוס, הרי שכיום אמנות הפכה למשהו שאתה רוצה להקיף את עצמך בו, כי אתה לא רק קונה אובייקט אסתטי אלא גם חוויה – רוחנית, קוגניטיבית ורגשית". "כשאדם רוכש עבודות אמנות הן הופכות לחלק מהמשפחה שלו, לחלק מהאישיות ומהזוגיות שלו, והבחירות שלו מאפשרות לו ביטוי עצמי", מוסיפה רויטל אלקלעי, יועצת אמנות וסוכנת של אמנים מקומיים. "זה מספק ריגוש ושמחה, ונושאי שיחה מעניינים עם מבקרים בבית".

שלל עבודות אמנות באזור פינת האוכל – תצלום מודפס על לוח אלומיניום של רות' רובינסון, תצלום של סיגלית לנדאו וציור שמן של מישה רפופורט. צילום: טל ניסים
שלל עבודות אמנות באזור פינת האוכל – תצלום מודפס על לוח אלומיניום של רות' רובינסון, תצלום של סיגלית לנדאו וציור שמן של מישה רפופורט. צילום: טל ניסים

היריד "צבע טרי", יריד האמנות המקצועי שהתקיים לראשונה במרץ 2008 וחוגג השנה את שנתו השביעית בתל אביב, מעיד על מגמה זו. מטרתו המוצהרת היא לקרב את האפשרות לרכישת אמנות גם למי שאינם אספני אמנות מקצועיים, מתוך הכרה בכך שאנשים יכולים ורוצים לקנות אמנות. היריד משמש מתווך בין הקונים לאמנים, ומציג מדי שנה, לצד הגלריות המקצועיות, כ־50 אמנים ישראלים צעירים ועצמאיים שאינם מיוצגים בגלריות. היריד הוא הזדמנות ראשונה לרבים מהמבקרים להכיר את עבודות האמנים הצעירים. טווח המחירים ביריד רחב ונגיש, כדי לנפץ את המיתוס שלפיו דרוש הון כדי לרכוש אמנות מקורית. הרף העליון הוא 12,000 שקלים, והרכישה מתאפשרת גם בתשלומים ללא ריבית. כראייה להצלחה, מדי שנה פוקדים את היריד כ־35,000 מבקרים, מהם מאות רוכשים יצירות אמנות. 80 אחוז מהרוכשים, מציינות היזמיות יפעת גוריון ושרון טילינגר, אינם אספנים מקצועיים. דנה גילרמן, אוצרת ומבקרת האמנות של ידיעות אחרונות, מסכימה כי ליריד חלק בשינוי הרגלי רכישת האמנות בארץ. לדבריה "הוא יצר שינוי גדול, הנגיש את האמנות לציבור חדש, ויצר עבורו סביבה נוחה ובעלת טווח מחירים אפשרי. זה כבר לא מועדון אקסקלוסיבי ומצומצם של אנשים ששייכים לאלפיון העליון, אלא אנשים צעירים, בעלי משפחות, שמרגישים טוב ונוח ביריד לצד מבקרים כמותם".

מיעוט קירות בסלון הוביל לשילוב עבודות פיסול הומוריסטיות של האמנית זויה צ'רקסקי. צילום: טל ניסים
מיעוט קירות בסלון הוביל לשילוב עבודות פיסול הומוריסטיות של האמנית זויה צ'רקסקי. צילום: טל ניסים

אז איך מתחילים?

כל המומחים בתחום מסכימים כי על רכישת האמנות להיות מונעת בראש ובראשונה מתשוקה ומהתאהבות ביצירה. עם זאת, הידע בתחום לרוב קריטי לרכישה מוצלחת, וההתוודעות לשוק האמנות המקומי היא תהליך ארוך שכרוך בהרבה לימוד עצמי. "אני ממליצה להיכנס לזה לאט לאט ולתת לזה את הזמן", אומרת קציעה אלון, "אמנות היא תחום שנדרש הון סימבולי של ידע וניסיון כדי להבין ולהתמצא בו, ואין קיצורי דרך".

תצלום של אוהד מטלון מתוך הסדרה "הבית הגרוזיני", נתלה ליד חלון המטבח. צילום: בועז לביא
תצלום של אוהד מטלון מתוך הסדרה "הבית הגרוזיני", נתלה ליד חלון המטבח. צילום: בועז לביא

בשלב הראשון חשוב להיחשף לכמה שיותר גירויים אמנותיים. מומלץ להתחיל במוזיאון, לבקר בתערוכות, לקנות קטלוגים ולהתחיל לראות אמנות ולקרוא עליה. הצגתו של אמן במוזיאון נחשב היא צעד משמעותי בקידום הקריירה שלו, ולרוב תהיה מקפצה להצלחתו המקצועית ולמחירי עבודותיו. ביקור במוזיאון, אם כן, מציע לרוב היכרות עם אמנים שסומנו ככישרון על ידי בעלי המקצוע וכבר זכו להצלחה. המוזיאונים הגדולים והנחשבים בארץ הם מוזיאון תל אביב לאמנות ומוזיאון ישראל בירושלים, אך גם מוזיאונים קטנים יותר משפיעים על עולם האמנות המקומי: הם נותנים במה להתרחשות אמנותית פחות ממסדית, וסוללים את דרכם של אמנים רבים אל לב הקונצנזוס. מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית ומוזיאון פתח תקווה הם שניים מהמוזיאונים הפריפריאליים הפעילים והמשפיעים בארץ, ולצדם מוזיאון בת ים, מוזיאון חיפה לאמנות והמשכן לאמנות בעין חרוד – כולם מצדיקים מעקב אחר התערוכות המתחלפות בהם.

ציור שמן גדול של אפרת גל נור הונח לצד הטלוויזיה, ועל שולחן הסלון הונח תצלום של לטיסה בולו שמציג עוגיות צבעוניות, ושהפך לאובייקט כשהודבק על משטח עבה של פקספקס שקוף. צילום: בועז לביא
ציור שמן גדול של אפרת גל נור הונח לצד הטלוויזיה, ועל שולחן הסלון הונח תצלום של לטיסה בולו שמציג עוגיות צבעוניות, ושהפך לאובייקט כשהודבק על משטח עבה של פקספקס שקוף. צילום: בועז לביא

בהמשך מומלץ לבקר בגלריות הפרטיות. גם כאן מדובר בעולם שלם שיש לדעת להתמצא בו. הגלריות המייצגות אמנים פועלות כדי לקדמם בדרכים שונות, בהן הפקת תערוכות קבוצתיות, תערוכות יחיד וקטלוגים. ככל שהגלריה גדולה ונחשבת, כך עולים סיכויי האמן להצליח ולצבור מוניטין. עם זאת, מחירי עבודותיהם של אמנים המיוצגים בגלריות הגדולות גבוהים יותר, הן משום שהרווחים נחלקים בין הגלריה ובין האמן והן בשל המוניטין הנבנה לאמן בשורה של תערוכות וקטלוגים. מהי גלריה נחשבת? כזו שיש לה קשרים עם אספנים, אוצרים ומוזיאונים בארץ ובחו"ל שיכולים להועיל לאמנים המיוצגים בה. מומלץ גם ללמוד על האמנים המיוצגים בגלריה באינטרנט, ובשעת הביקור אפשר לבקש לראות עבודות נוספות שאינן מוצגות בגלריה באותה עת. מרבית הגלריות הנחשבות בארץ מרוכזות בתל אביב, וניתן להתעדכן בשמותיהן ובתערוכות המוצגות בהן בכרוניקות המתפרסמות בעיתונות.

ציור שמן גדול של עופרי מירום וציור קטן של ארן זינגר, משתלבים עם אוסף רהיטי יד שנייה בסלון של בית במושב. צילום: בועז לביא
ציור שמן גדול של עופרי מירום וציור קטן של ארן זינגר, משתלבים עם אוסף רהיטי יד שנייה בסלון של בית במושב. צילום: בועז לביא

כדאי להיחשף גם לעבודות של אמנים המציגים בחללי תצוגה ציבוריים: גלריה קו 16, גלריית הקיבוץ, סדנאות האמנים והמרכז לאמנות עכשווית (CCA) – כולם בתל אביב ובכולם מוצגות תערוכות איכותיות המשוחררות משיקולים מסחריים, שכן האמנים המציגים בהם אינם מיוצגים על ידיהם או מחויבים להם מסחרית. בשנים האחרונות פורחות בשוק האמנות המקומי הגלריות השיתופיות – גלריות המופעלות על ידי קבוצות של אמנים עצמאיים החולקים ביניהם את עלות הפעלתה של הגלריה. מחירי עבודותיהם של האמנים בגלריות אלה עשויים להיות נמוכים יותר, אך יש לזכור כי הן אינן עוברות סינון מקצועי. עם הגלריות השיתופיות המובילות נמנות גלריה אלפרד הוותיקה, חנינא מקום לאמנות, גלריה בנימין בתל אביב, וגלריה אגריפס 12 בירושלים. הזדמנות נוספת שבה ניתן להתוודע לאמנים בתחילת דרכם היא תערוכות הבוגרים של בתי הספר לאמנות, בעיקר זו של בוגרי בצלאל, המדרשה לאמנות בבית ברל, ובשנים האחרונות גם מחלקת האמנות החדשה של שנקר, המתחרים ביניהם במספר האמנים היוצאים מבין כותלי המוסד והופכים להצלחה בסצנת האמנות המקומית.

קולאז' של עבודות קטנות ממקורות שונים תלויות על קיר פינת האוכל בבית שוחר אמנות. צילום: בועז לביא
קולאז' של עבודות קטנות ממקורות שונים תלויות על קיר פינת האוכל בבית שוחר אמנות. צילום: בועז לביא

לא כל האמנים פועלים במסגרת גלריות או מוסדות. "בתל אביב יש רק כ־100 אמנים שקשורים לגלריות", אומרת קציעה אלון "וחוץ מהם יש עוד אלפי אמנים מצוינים שפועלים באופן עצמאי. אפשר לקבוע עם האמן בסטודיו ולקנות ישירות ממנו". לקשר עם האמן חשיבות רבה בהחלטת הקנייה. רוכשי אמנות לא מעטים מעידים כי הרכישה הייתה קשורה גם לחיבור האישי שנוצר עם האמן. אספנים רבים שומרים על קשר עם האמן לאורך זמן ומלווים אותו במשך שנים. לא זו בלבד שבניית האוסף מקבלת משמעות רגשית, אלא שזהו גם כלי חשוב למעקב אחר מסלול הקריירה של האמן ואחר תערוכות בעתיד, שעשוי לסייע בזיהוי הזדמנויות לקניה כדאית. רויטל אלקלעי מסכימה כי חשוב להכיר את האמן ולהבין את הרקע ליצירתה של העבודה. "גם אם התרשמתם מאוד מעבודה מסוימת, מומלץ לבקש מהאמן לראות עוד עבודות, כדי לוודא שאין מדובר בלהיט חד פעמי", היא אומרת. "מלבד ההשכלה ומהלך הקריירה", מוסיפה בר־גיל, "חשוב גם להתרשם מהאישיות של האמן ולראות אם הוא אמביציוזי, אם הוא יודע לדבר על העבודות שלו. הוא צריך לדעת לעמוד מאחורי העבודה". השתיים מסכימות כי הידע הסבוך בתחום הוא כוח, וכי ככל שהוא רב יותר יש סיכוי לבצע רכישות איכותיות יותר, וממליצות מאוד להיעזר בשירותי ייעוץ מקצועיים.

צמד תצלומים של רובי לייבוביץ' ותצלום של אנג'ליקה שר נתלו בחדר השינה הראשי. צילום: בועז לביא
צמד תצלומים של רובי לייבוביץ' ותצלום של אנג'ליקה שר נתלו בחדר השינה הראשי. צילום: בועז לביא

ייעוץ מקצועי

ואכן, בשל מגוון האפשרויות הרחב הקיים בשוק, כדאי ומומלץ לשקול להיעזר בשירותיו של יועץ אמנות מקצועי, בעיקר בצעדים הראשונים של רכישת האמנות. יועצי האמנות עשויים לקצר את תהליך הלמידה הארוך, לכוון את הבחירה ולהבטיח רכישת אמנות איכותית. בעבור שירות זה יגבה יועץ האמנות עמלה בגובה של 10־25 אחוז מערך הרכישה, שיופרשו מחלקו של האמן או של הגלריה. "אנחנו בעידן שבו הכל פתוח בפני כולם, ודווקא בגלל שפע האפשרויות חשוב אף יותר ליצור מנגנון סינון איכותי", אומרת רויטל אלקלעי, "המנגנון הזה הוא אוצר או יועץ אמנות שראה הרבה דברים, ואם הוא יודע מה אתה מחפש הוא יוכל להוציא בשבילך מחט מתוך ערמת שחת. יועצי אמנות יודעים גם לאתר הזדמנויות, הם יודעים מתי אמן הציג תערוכה, מתי סיים גוף עבודות חדש – מידע שהאמן לא תמיד יספק. מלבד זאת, הקשרים ארוכי השנים של היועץ עם אמנים ועם גלריות נותן אפשרות להנחות משמעותיות במחיר". יועצי האמנות – לרוב יועצות – מלווים את הלקוח בכל שלבי הרכישה, מהניסיון להגדיר את העדפותיו האישיות, דרך היכרות עם שוק האמנות המקומי ומפגשים עם אמנים ועם גלריות, וכלה במשא ומתן, תיאום ההובלה ותליית העבודה בבית. כולן מדגישות את חשיבות ההתאמה האישית. דנה תגר, אוצרת ויועצת אמנות מוסיפה: "כשניגשים לבניית אוסף, חשוב להתחיל בבניית קונספט שמתאים לאדם ולבית. כמו שחברה שמשקיעה ברכישת אמנות מחפשת לבנות אוסף שיתאים למיתוג העסק. אני יושבת עם הלקוחות עם קטלוגים ותמונות רבות, ומנהלת שיחות ארוכות כדי להבין את העדפותיהם: אילו צבעים הם אוהבים, האם הם מתחברים לסגנון עשיר או מודרני יותר, האם הם מעדיפים עבודה אחת גדולה או מגוון עבודות קטנות, מה החוויה שהם רוצים מול הקיר – משהו שירגש או שירגיע?". היועץ גם מסייע ללקוחות לגבש את התקציב בסדרת שאלות מכוונות: האם הם מעוניינים לבנות אוסף לאורך שנים ולפרוש את התקציב בהתאם, או שמא יש להם תקציב נתון שהם רוצים להשקיע בפעם אחת? האם הם מעוניינים להשקיע את כל התקציב ביצירה אחת או לחלקו בין מספר יצירות?

תצלום של שחיין של אסנת אוסטרליץ, נתלה על קיר במטבח ביתו של זוג שזו לו העבודה הראשונה שרכש אחרי שהתאהב בה במבט ראשון. צילום: סוזי לוינזון
תצלום של שחיין של אסנת אוסטרליץ, נתלה על קיר במטבח ביתו של זוג שזו לו העבודה הראשונה שרכש אחרי שהתאהב בה במבט ראשון. צילום: סוזי לוינזון

לאחר שהתקבלו ההחלטות יוצאים לדרך, והיועץ מלווה את הרוכש בביקורים בגלריות, בסטודיו ובמפגש עם אמנים. "היועץ הוא מעין מתווך שמייצג את הלקוח בתהליך הרכישה", אומרת תגר, "יש אנשים שמרגישים לא נוח לבקר בסטודיו או בביתו של האמן, שמרגישים שהם פולשים לפרטיות שלו או חשים לחץ לקנות. חלק מתפקיד היועץ הוא לייצג את הקונה כך שכל מה שקשור במשא ומתן על המחיר, עם האמן או עם הגלריה, באחריותו". קרן בר־גיל מקיימת פעמיים בשנה בסלון ביתה אירוע מכירת אמנות הפתוח למוזמנים. היא מעידה כי האווירה הבלתי אמצעית ותצוגת העבודות בסביבה ביתית מקלה על אנשים לדמיין את העבודות תלויות בביתם. גם היא, כמו יועצי אמנות אחרים, עובדת עם מאגר גדול של אמנים, רובם צלמים, ובשל כך יכולה להציע טווח מחירים רחב. "בניגוד לגלריות, שבהן טווח המחירים קבוע, אצלי יש עבודות מאלף ועד 70,000 שקלים. זה קשור לגודל העבודה, למדיום ולגודל המהדורה".

שני תצלומים של נעמה פניכל ובהם אובייקטים על רקע טפט שעיצבה האמנית נתלו בחדרן של שתי אחיות. צילום: סוזי לוינזון
שני תצלומים של נעמה פניכל ובהם אובייקטים על רקע טפט שעיצבה האמנית נתלו בחדרן של שתי אחיות. צילום: סוזי לוינזון

רכישת אמנות כהשקעה

מערכת השיקולים המובילה לרכישת אמנות היא, אפוא, מורכבת ורגשית, ושיקולים כלכליים לרוב אינם המניע היחיד לקנייה. עם זאת, אין להתעלם מכך שרכישת אמנות עשויה להיות גם השקעה פיננסית. "השאלה אם ועד כמה כדאית ההשקעה באמנות ישראלית היא שאלה מורכבת", אומר יהודה מאי, עורך המגזין "מכירה פומבית". "מקדמי הסיכון בהשקעה כזו גבוהים יחסית, אך יש מעט מאוד תחומי השקעה שמתגמלים את המשקיע על הבנה וידע כפי שהשקעה באמנות עשויה לתגמל". לידע באמנות ובעיקר למידע מוקדם יש חשיבות רבה בהשקעה בתחום זה. "אספן אמנות המקורב למקורות האספקה של יצירותיו – לאמן עצמו, לבעל הגלריה או ליועץ אמנות – ידע לפני אחרים אם מתוכננת לאמן שאת יצירותיו הוא רוכש תערוכה חשובה בארץ או בחו"ל – אירוע שלעתים מוביל לעלייה במחירי השוק של אותו אמן. אספן נבון שלרשותו סכומים צנועים להשקעה, מוטב שישאף לקניית יצירות טובות במחירים לא גבוהים של אמנים ישראלים צעירים יחסית. קניות חכמות כאלה, המבוססות על ידע שהולך ונבנה, עשויות להניב רווחים נאים בטווח זמן לא ארוך מדי".

רישום ענק של אירינה בירגר, המגדילה לממדי ענק חפצים יומיומיים קטנים, נתלה על קיר מרכזי בסלון. על הקיר הניצב נתלתה עבודת וידיאו של צמד אמני המיצג " בית הזכוכית". צילום: סוזי לוינזון
רישום ענק של אירינה בירגר, המגדילה לממדי ענק חפצים יומיומיים קטנים, נתלה על קיר מרכזי בסלון. על הקיר הניצב נתלתה עבודת וידיאו של צמד אמני המיצג " בית הזכוכית". צילום: סוזי לוינזון

אמנם אין מדובר במדע מדויק, אך כמה סימנים מקדימים עשויים לנבא את הצלחתו העתידית של אמן ולרמז על השקעה כלכלית טובה: על האמן להפגין עשייה עקבית, להציג במקומות נחשבים ולקבל הכרה אקדמית ומוזיאלית כדי להפוך להצלחה, גם כלכלית. אם האמן בוגר אחד המוסדות האקדמיים המוכרים – בצלאל, המדרשה לאמנות בבית ברל ולאחרונה גם המחלקה לאמנות בשנקר – סביר שדרכו להכרה ממסדית תהיה קלה יותר, שכן מוסדות אלה ידועים במורים הכריזמטיים שלהם ובקשריהם עם אוצרים, עם גלריות ועם מוזיאונים. ככל שהאמן מרבה להציג במקומות מרכזיים וגדולים, וככל שנוכחות עבודותיו בתערוכות גבוהה יותר, כך יעלו מחירי עבודותיו. אם האמן מציג את עבודותיו בגלריה מקצועית שדוחפת אותו ומקדמת אותו, אם צפויה לו תערוכת יחיד בגלריה, אם זכה בפרסים חשובים, אם הוא צפוי להציג בתערוכה מוזיאלית (או טוב מכך, אם צפויה לו תערוכת יחיד במוזיאון), אם עבודותיו מוצגות בגלריות או במוזיאונים בחו"ל, אם הוא נבחר לייצג את ישראל בביאנלה בחו"ל – סביר שהוא בדרכו להצלחה מקצועית ומחירי עבודותיו יעלו. גם ביקורות אמנות טובות בעיתונות עשויות להשפיע על קריירה של אמן, ולכן מומלץ לעקוב אחר מדורי האמנות בעיתונות המקומית. "זה מאוד דומה להשקעה במניה של חברה", מציעה רויטל אלקלעי, "אתה מהמר על מישהו ועוקב אחר התקדמות החברה. לכן האמן צריך להיות פעיל כל הזמן, לעקוב אחרי מה שקורה בחו"ל, לעבוד כל הזמן בסטודיו, לייצר עבודות חדשות באופן עקבי ולהמציא את עצמו מחדש".

דרך מראה גדולה בכניסה לבית משתקפים ציורי שמן של דים יוז ושל שירה סגול. לצד המראה נתלו צמד תצלומי סיכות של בועז אהרונוביץ'. צילום: בועז לביא
דרך מראה גדולה בכניסה לבית משתקפים ציורי שמן של דים יוז ושל שירה סגול. לצד המראה נתלו צמד תצלומי סיכות של בועז אהרונוביץ'. צילום: בועז לביא

השאלה מהי יצירת אמנות טובה מורכבת לא פחות. "זו שאלה שאפילו המומחים חלוקים בה ביניהם", אומרת קציעה אלון. "היום הרעיון, החידוש שבעבודה, הרגש שבוקע ממנה, חשובים יותר מהטכניקה ולכן אין קריטריונים ברורים וחד משמעיים ליצירת אמנות טובה". בשורה התחתונה, מסכימים המומחים, מומלץ ללמוד לבטוח באינטואיציה ובטעם האישי, וללכת עם האהבה.

ציור שמן גדול של נעמי מנדל, ציור שמן קטן של אפרת גלנור וגוף תאורה איקוני של אינגו מאוואר שולבו במטבח. צילום: בועז לביא
ציור שמן גדול של נעמי מנדל, ציור שמן קטן של אפרת גלנור וגוף תאורה איקוני של אינגו מאוואר שולבו במטבח. צילום: בועז לביא