אחוזת בית

מבנה לשימור שנבנה ב-1902 והתגוררו בו במשך למעלה ממאה שנים שלושה דורות של בני המשפחה, שופץ, הורחב והותאם לחיים המודרניים מבלי לגרוע מהאווירה והאלמנטים המקוריים והנוסטלגיים שנשמרו בו

88 שיתופים | 132 צפיות

שטח מגרש 720 מ"ר
שטח בנוי 290 מ"ר
אדריכל דוד זיידמן
מעצבת פנים נעה פריד

אחד הפרטים הראשונים שתופסים את העין כשמתקרבים אל ביתה של משפחת ד' במזכרת בתיה, המושבה הראשונה בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון רוטשילד, הוא שלט מתכת קטן המתנוסס על קיר הבית ומעיד כי נבנה ב-1902. יותר ממאה שנים התגוררו בבית שלושה דורות של בני המשפחה, ובמהלך השנים הבית מעולם לא שופץ, עד שבעלי הבית הנוכחיים, סיגל ויואב, החליטו לגשת למלאכה בעזרתם של אדריכל דוד זיידמן ומעצבת הפנים נעה פריד.

"האתגר המרכזי בשיפוץ", מספרת פריד, "היה לבנות בית חדש ומצויד היטב המותאם לצרכים של היום, אבל לשמר את האווירה האותנטית שהייתה בו פעם. למזלי", היא מחייכת, "סיגל, בעלת הבית, מתאימה לבית כמו כפפה ליד. היא אספנית רצינית של פריטים עם טעם של פעם ושל רהיטי יד שנייה, וזה מאוד התאים לסגנון של הבית ולסגנון העיצוב שלי".

ההתאמה בין העדפותיהן של השתיים הניבה לא רק מערכת יחסית הדוקה, אלא בית מלא קסם ומגע אישי המצטיין במראה נוסטלגי אך מצויד בפונקציות טכנולוגיות חדישות. "שתינו מעזות ושתינו חזינו יחד את המוגמר", מעידה פריד, "גם כשאנשים בסביבתנו לא הבינו לאן אנחנו הולכות, שתינו ראינו עין בעין את התוצאה הצפויה – וזה מאוד חשוב".


חדר האוכל של הבית המקורי הפך לפטיו שרוצף באריחי בטון מאוירים בכניסה לבית החדש


המבואה. דלת הכניסה וספסל מעשה ידיה של בעלת הבית חושפים את חיבתה לצבע התכלת החוזר על עצמו בפינות שונות בבית

חוק השימור

מבנה האבן המקורי, מבנה לשימור המהווה כשליש משטחו של הבית כיום, היה הבסיס שאליו הצטרפו תוספות בנייה גדולות. חוקי השימור מחייבים לשמר את חזית הבית המקורית, ואחת ההחלטות הראשונות שנעשו הייתה להשתמש בקווי העיצוב של חזית הבית המקורית בבניין כולו, כולל תוספת הבנייה החדשה.

פתחי הדלתות והחלונות נשמרו כפי שהיו במקור, וכך מתאפיין הבית בחלונות מקושתים, צרים וארוכים, שנחצבו בתוך קירות הבית שעוביים יותר מחצי מטר. כל תריסי העץ נשמרו כפי שהיו במקור, וכך גם גג הרעפים בחלקו הקדמי של הבית, הטיח המינרלי המצפה אותו מבחוץ והתקרות הגבוהות במיוחד שגובהן יותר מארבעה מטרים. החלטה נוספת של המעצבת הייתה להקפיד על בחירת חומרים פשוטים ואותנטיים שאינם מנקרי עיניים.

כל קומת הכניסה רוצפה באריחי שומשום בגוני חאקי-אפרפר, אריחי החרסינה בחדרי הרחצה הם אריחים פשוטים ובסיסיים, כל הריהוט בבית הוא מעץ מלא, ופרזול המעקות אף הוא נעדר עיטורים וקישוטים ומתאפיין בקווים נקיים וצנועים שאינם מושכים תשומת לב.


מראה כללי של חלל האירוח ובו הסלון ופינת האוכל. שולחן הסלון הוא שולחן נגרים ישן ששופץ והוסב למטרה זו


צמד תמונות ילדות של הורי בעל הבית שחיו בבית, לצד מאוורר מתכת ישן שהיה בבעלות המשפחה מעידים על כבוד לעבר ועל חיבתם של הדיירים לשילוב של ישן וחדש

קיר כורכר

חלל המגורים רחב הידיים, המתחלק לסלון ולפינת אוכל, מוקף חלונות מקושתים ומתחבר בשלושה פתחים מקושתים אל המטבח ואל המבואה. בגב פינת האוכל קיר אבן מקורי של הבניין שנחשף במהלך השיפוץ. "קירות המבנה נבנו מאבניכורכר כמקובל באותם הימים", מספרת סיגל, "ובמהלך השיפוץ חשפנו אותם כדי לחזקם, והחלטנו להשאיר קיר אחד במראה המקורי החשוף שלו".

שולחן האוכל המרשים עשוי עץ מלא במראה גולמי ומוקף ב-12 כיסאות תואמים בעלי מושבי קש. "רציתי מראש שולחן גדול שיעמוד פרוש ופתוח כל הזמן, ולא נצטרך לפתוח ולסגור אותו", אומרת סיגל, "ולמרבה הפלא מצאנו שולחן במראה כפרי מיושן דווקא בביתילי".

במרכז הסלון ניצב שולחן נגרים מסיבי ששופץ במיוחד והוענק לבעלי הבית. "הוא היה זרוק בחצר אצל הנגר ששחזר את כל החלונות והתריסים בבית, ואנחנו התאהבנו בו", מספרת סיגל. "הנגר הבטיח שאם נשכור את שירותיו הוא יעניק לנו אותו במתנה, וכך היה".

רגליו של השולחן קוצרו כדי שיוכל לשמש כשולחן סלון, וכך הוא ניצב בלב הסלון כשמלחציים מקוריים משני צדדיו וחורי אחיזה לאורכו. סביבו הוצבו ספה אפורה וכורסאות בגוני תכלת שונים, שרובן נאספו או נרכשו מיד שנייה, שופצו ורופדו מחדש בבדים תכלכלים עם דוגמאות פסים או פרחים עדינות במראה נוסטלגי. דלת התכלת הרחבה בכניסה לבית וספסל תכלת שבנתה בעלת הבית בעצמה וניצב במבואה מעידים על חיבתה לצבע התכול שחוזר על עצמו ברחבי הבית, לרוב בשילוב חום.

גם מתחת למסך הטלוויזיה התלוי הוצבו שני ספסלי עץ ישנים בגוני תכלת וחום שהיו שייכים למשפחה, ועליהם מאוורר מתכת ישן. שנדלירים מנחושת נתלו מעל הסלון ופינת האוכל, וארונות עץ, שנמצאו, לוקטו או נרכשו מיד שנייה משלימים את המראה. מעל אחד הארונות נתלה צמד תצלומים ישנים של ילד וילדה בשחור-לבן שמוסגרו במסגרות אובאליות. "אלה תמונות הוריו של בעלי בילדותם", מספרת סיגל. "זה היה ביתה של אמו של בעלי, היא גדלה בו, ומאוד התרגשה לראות את תמונת ילדותה תלויה כאן, במקום שגדלה בו".

פריד מוסיפה כי היא מאמינה שחשוב לעצב את הבית בהתאם לאופייה של המשפחה הספציפית שחיה בו, מכיוון ש"הבית מספר סיפור ומחזק את המשפחה", ולכן היא אוהבת לשלב בו פריטים אישיים כמו תמונות ישנות של בני המשפחה או רהיטים ישנים – אהבה שהשתלבה היטב בטעמה ובהעדפותיה של בעלת הבית והניבה שילובים מרעננים וייחודיים של ישן וחדש והרבה קסם.


רוב ריהוט הסלון נרכש מיד שנייה, שופץ והותאם לסלון: שולחן נגרים שרגליו קוצרו משמש כשולחן קפה מסיבי לצד שתי כורסאות שרופדו מחדש ושנדליר ברזל

טעם של פעם

המטבח הכפרי בגוני האפרפר נבנה בהזמנה מיוחדת על ידי עדי וארז מטבחים. "הכוונה הייתה לשמור על הצביון החמים והנוסטלגי גם במטבח", אומרת פריד, "שלא ישדר מראה של מטבח מודרני אך יענה על הצרכים האלה". מסיבה זו לא הוצב במטבח אי, מכיוון ש"זה סוג אלמנט אופנתי כיום, לא באמת 'משהו של פעם'".

ברוב שטחו של המטבח אין ארונות עליונים, למעט הארונות הגבוהים העוטפים את המקרר וארון מדפים פתוח מעל השיש ועליו תצוגת כלי מטבח דקורטיביים. המוטיב המנחה בעיצוב המטבח הוא כלים חשופים רבים, רבים מהם כלי אמייל ישנים. פריטים רבים בעלי מראה ישן מונחים על השיש: אוסף מערוכים, עציצים, צנצנות שונות – "כדי שייראה חי ופעיל, ולא מטבח סטרילי".

בלב המטבח ניצבת פינת אוכל קטנה מעץ בסגנון אנגלי שנרכשה באתר אינטרנט למכירות יד שנייה. "רכשנו את פינת האוכל דרך תמונה באינטרנט בלי לראות אותו, ומאוד שמחנו לגלות שבמציאות הוא יפה לא פחות", מספרת סיגל. "אפילו בעלי, שכבר התעייף מרכישות היד השנייה שלי – התלהב". "אני אוהבת שהחפצים בבית נראים כאילו היו בו מאז ומעולם", מוסיפה פריד. "אני אוהבת שסוגי עץ שונים או טקסטורות שונות משתלבים בהרמוניה למרות שהגיעו ממקומות שונים. לרוב אין אצלי 'סטים' של רהיטים, אבל התוצאה נראית כמו סט שלם".

שירותי האורחים, כמו כל חדרי הרחצה בבית, רוצפו באריחים בגודל 20X20 סנטימטרים. "האמת שרצינו לרצף כך את כל הבית", מגלה פריד, "אבל התפשרנו על אריחים בגודל 30X30 סנטימטרים מטעמי חיסכון". הרצפה רוצפה באריחים של ורדי המודפסים לפי דגם של איורי רצפה ישנים. הקירות חופו באריחי חרסינה אפרפרים, "הכי פשוטים שיש, כמו של סבתא", ומעליהם שליכט אקרילי בגון תכלת כמו בכל חדרי הרחצה בבית.

בחדר הוצבה שידת מגירות ישנה בעלת חזית גלית וידיות מפורזלות, שבה הוטבע הכיור. ארגז תחמושת שנמצא בזבל הפך לארונית תרופות המונחת על השידה. שנדליר קריסטלים עתיק ושני דפי ספר מצהיבים ומאוירים שנרכשו בשוק הפשפשים ונתלו מעל האסלה משלימים את המראה.


פינת האוכל במטבח נרכשה לפי תמונה באתר מכירות יד שנייה באינטרנט ומשתלבת בעיצוב הנוסטלגי


חדרי הרחצה הציוריים מתאפיינים בשילוב של ריצוף צבעוני, אריחי חרסינה פשוטים ומעליהם שליכט בגוני תכלת על הקירות ושידות בעלות מראה כפרי או מיושן שהותקנו בהן כיורים

רומנטיקה במיטבה

חדר השינה של ההורים בקומה השנייה מתאפיין במראה רומנטי וחלומי הודות למצעים הלבנים הבוהקים ולווילונות הלבנים והמתנפנפים המכסים את שלושת החלונות בחדר– כולם נרכשו ב-Fox Home. החדר רוצף בפרקט מעץ אלון ובמרכזו מיטת ברזל מפורזלת צבועה בתכלת (חדרים), ומשני צדדיה שידות עץ קטנות שבעלת הבית קיבלה משכנה שרצתה להיפטר מהן. "הן לא התאימו למיטה הקודמת וחשבנו להעביר אותן למקום אחר בבית", מספרת פריד, "אבל אחרי שרכשנו את המיטה הן פתאום מאוד התאימו לה ויצרו מראה הרמוני".

ממול ארונית שנרכשה מיד שנייה ולצדה כורסה ישנה ומרופדת בגון תכלת-ירקרק, אף היא מיד שנייה, שריפודה המקורי התאים לגוני החדר והושאר כך. שירותי ההורים, כמו שאר חדרי הרחצה, רוצפו וחופו אף הם בפשטות. אריחים בגוני חאקי ולבן יוצרים דוגמת שחמט אלכסונית על הרצפה, ואריחי חרסינה לבנים ומעליהם שליכט אקרילי מחפים את הקירות.

גולת הכותרת בחדר, לדבריה של פריד, הוא כיור לבן בצורת צדפה ששובץ בתוך ארון כפרי לבן. היא מספרת כי הכיור נמצא זרוק בפאתי חנות לכלים סניטריים ונראה מוזנח ומלוכלך. "הוא בכלל לא הוצע למכירה, ומאוד התלבטנו אם הוא לא קיטשי מדי, בסוף החלטנו לרכוש אותו בחצי חינם ולשבצו בשידה. בגלל שהשידה מתאפיינת בקווים נקיים ובמראה כפרי, הכיור לא נראה מהודר ומעוטר מדי, אלא מקבל מראה רומנטי ונוסטלגי".

בכניסה לבית שתי מרפסות – מרפסת חשופה ומעין פטיו שהיה בעבר חדר האוכל של הבית. חלונותיו ודלתותיו של החדר הוסרו, והפתחים המקוריים נשמרו ומובילים כיום אל הגינה, ובמקום התקרה נמתחו קורות עץ.

הרצפה חופתה באריחי בטון מצוירים בגוני טורקיז, תכלת וחום ומוסגרה בפס של אריחי תכלת. "רצינו שטיח גדול מצויר במקום ריבוי שטיחונים קטנים", מסבירה המעצבת את הבחירה. מהפטיו נבנו מדרגות אבן היורדות אל החצר, שאת דרכן חסם עץ עתיק. מכיוון שלא רצו לפגוע בעצים הקיימים נבנו המדרגות סביב הגזע, והעץ שנשמר ובוקע מהמדרגות הוא עוד עדות להיסטוריה הארוכה המלווה את הבית ולכבוד שבני הבית רוכשים לה.


אריגים בלבן בוהק ומיטת ברזל מפורזלת לצד שתי שידות יד שנייה מעניקים לחדר השינה מראה רומנטי


חזית הבית שומרה בקפידה כפי שהייתה במקור, כולל גג הרעפים ותריסי העץ המעטרים את כל חלונותיו