קיבוץ גלויות
מרפסות הנראות כפנטזיה מרוקאית, נגיעות אתניות של פריטים מהמזרח הרחוק ומזכרות מצ'כיה - הצצה לביתה של מעצבת הפנים אסנת ולוסקי
הכניסה לביתה של משפחת ולוסקי ביישוב שערי תקווה, נראית ככניסה לבית מרוקאי אותנטי – פטיו מרובע המוקף בקירות ובהם פתחים מקושתים. "האדריכל שתכנן את הבית טען שקשתות לא מתאימות לסגנון של הבית", מספרת אסנת ולוסקי, מעצבת פנים במקצועה, "אבל אני התעקשתי, שרטטתי בדיוק מה שרציתי ושכנעתי אותו". הפטיו משמש מעין מרפסת המצטיינת בשילוב של צבעים חמים וקרים: "רציתי להבליט את הקשתות כדי שיהיו שונות משאר הבית", אומרת ולוסקי, "ולכן בחרתי לצבוע אותן בצבע סגלגל-לבנדר, המשתלב יפה עם צבע החמרה של שאר הקירות". בלב הקיר המערבי נפער פתח שכוסה במשרביות מרוקאיות, המאפשרות לרוחות ערב מערביות לאוורר את הבית ואת חדר השינה שמאחורי הקיר. מעל הקירות המקושתים נמתחות קורות של עץ גושני, וולוסקי מספרת שבסוכות כל שנותר הוא להניח עליהן סכך, והמרפסת הופכת לסוכה כהלכתה. ריבוי עציצי החרס הגדולים במרפסת מעיד על חיבה לעצי הדר, ובעיקר "לריח הפריחה שלהם באביב". לדבריה, הגינה המקיפה את המרפסת קלה מאוד לתחזוקה מכיוון שבמקום הדשא יש אבני חצץ, ובמרכזה ניצב עציץ עומד גדול דמוי מזרקה. "אני אוהבת את מראה החצץ, זה מזכיר לי את טוסקנה", היא מחייכת.
לב הבית
ולוסקי הגשימה בביתה כמה חלומות עיצוביים תחת קורת גג אחת: בית כפרי בסגנון טוסקני, מזכרות מצ'כיה – מולדת אמה, מרפסות הנראות כפנטזיה מרוקאית ונגיעות אתניות של פריטים מהמזרח הרחוק. "עיצוב הבית כפרי במהותו", מאשרת ולוסקי. "הכל התחיל מבחירת הריצוף. לא רציתי קרמיקה או מרצפות שומשום, ולבסוף בחרתי באריחי גלוסקא בייצור ידני ובסגנון תל אביב הישנה". ואכן, אריחי הגלוסקא מעניקים לבית מראה כפרי וחם, והמשחק בצבעי הריצוף מאפשר הפרדה ויזואלית בין פינות הבית השונות. בעוד שרוב הבית מרוצף באריחים בצבע חמרה, מרוצפים המטבח ופינת הטלוויזיה הצמודה אליו באריחים בגוני חמרה וירוק-טורקיז לסירוגין, כמו בלוח שחמט.
למטבח נוסף גם פס של מרצפות מצוירות ביד, התואם בגווניו את קיר האריחים המצוירים שמעל הכיריים. ולוסקי, שאוהבת לבשל ולאפות, מספרת שהמטבח, שצמודה אליו פינת טלוויזיה, "אינו רק קישוט" ומשמש כמרכז החיים בבית. ארונות המטבח, שעוצבו בארץ ויוצרו באינדונזיה (יוניק), עשויים עץ טיק עם ידיות ברזל מוארכות. לצד הארונות בחרה ולוסקי להוסיף שטחי אחסון פתוחים, והתקינה במטבח גם נישות בנויות ומדפים עבים מעץ גולמי מלא, המכילים כלי קרמיקה ומטבח רבים וצבעוניים. "אני אוהבת כלי מטבח המוצגים בחוץ, את המראה החם והכאילו מבולגן שהם יוצרים", היא אומרת. "היה לי ברור שנבנה במטבח מדפי עץ עבים, ובדיעבד הייתי בונה עוד נישות פתוחות כדי להניח כלים בחוץ". במרכז המטבח אי גדול המתאים לחמישה סועדים, ומעליו קיר שתלוי עליו אוסף מערוכים ייחודי ממקומות שונים בעולם. "זה התחיל במערוך שקניתי בחנות עתיקות בפראג, ומאז אנשים יודעים שכשהם נוסעים לחו"ל הם צריכים להביא לי מערוך במתנה", מחייכת ולוסקי, ומוסיפה כי הקיר נבנה במיוחד לאוסף המערוכים, לאחר שבהתחלה תוכנן כקיר נמוך. מאחורי המטבח שולב חדר מזווה, חלל פונקציונאלי שוולוסקי משתדלת לכלול בעיצובי הפנים שלה. "אני תמיד מנסה למצוא מקום למזווה בבתים שאני מתכננת, אפילו אם המטבח לא גדול", היא אומרת. "זה חוסך המון מקום של ארונות ולכן אידיאלי דווקא במטבחים קטנים".
בין המטבח לפינת האוכל מפריד קיר מלבנים שפורקו מבתים באנגליה. פינת האוכל המתאפיינת במראה מאסיבי ועתיק עשויה אף היא מעץ טיק ויובאה מהמזרח הרחוק (מרקו פולו). לצד השולחן בעל הרגליים העגולות המפוסלות, ניצב ארון צבעוני שנבנה מחלקים מפורקים שיובאו מהודו. את הפינה האתנית משלים דווקא אוסף ציורי שמן קטנים מאירופה של פרחים במסגרות עץ מוזהבות ושונות זו מזו, שנרכשו בחנות עתיקות בפראג. אוסף של חפצי נוי מצ'כיה מעטר גם את השידה המעוגלת בכניסה – שעון ישן, כלי קריסטל, מפית סרוגה ותמונת שמן של אגרטל פרחים. "אמי צ'כית ואני מתה על פראג", מסבירה ולוסקי את השילוב בין פריטים מהמזרח לחפצי נוי אירופיים קלאסיים. "ההורים שלי נוסעים לשם די הרבה ותמיד מביאים לי פריטים אותנטיים שמייחדים את המקום". גם דלת העץ הכבדה והמסוגננת של הבית נרכשה במרקו פולו והובאה מהודו, ומורכבת למעשה משתי דלתות שאוחדו כדי להתאים לממדי פתח הבית. "בכלל, כל פינה בבית הזה היא ממקום אחר בעולם, ממש קיבוץ גלויות".
מראה טבעי
הסלון משתרע מול המרפסת האחורית של הבית ומתאפיין במראה נקי ואוורירי המאפשר לחוץ להתבלט, ובו אוסף אקלקטי של רהיטים ממקורות שונים: ספת עור שחורה בעלת קווים נקיים ושולחן קפה שחור שנרכשו במרקו פולו, כורסת יחיד בעלת זרועות מסולסלות שנרכשה בשוק הפשפשים ורופדה מחדש בבד חרדל פרחוני, ולידה הדום, נישה שחופתה בלבני פירוק מאירופה ומיועדת להתקנת אח ושתי ספריות עמוסות ספרים הבנויות בתוך הקיר. "הנישות בקירות הבית, גם במטבח וגם בסלון, תוכננו במהלך הבנייה ונחצבו בבלוקים", מספרת ולוסקי. "הן לא נישות מגבס שנבנו לאחר הבנייה. זה יוצר מראה טבעי ובעל פינות מעוגלות יותר, בניגוד למראה הנוקשה והישר שנוצר בעת בנייה בגבס". את המראה משלימים וילונות שנתפרו בהזמנה מיוחדת מאריגים המשלבים גוני בורדו וטורקיז בדומה לצבעי הרצפה (לוק דקור).
בדומה למרפסת הקדמית, גם מרפסת הבית האחורית היא הגשמה של פנטזיה מרוקאית. "אני מאוד אוהבת להכניס בעיצוביי את החוץ פנימה", אומרת ולוסקי, "והיה לנו חשוב שכבר מהכניסה ייראו את הנוף היפה שבחוץ". המרפסת רחבת הידיים מרוהטת בפינות ישיבה ורביצה במראה אקזוטי שיובאו ממרוקו. "זה התחיל מזה שקנינו את הריהוט, ואז היה צורך לבנות פרגולה כדי להגן עליו", היא צוחקת. "הפרגולה האטומה למים מאפשרת לתלות שנדליירים ומאווררי תקרה המתאימים בדרך כלל לחללי פנים". התוצאה היא מעין סלון חיצוני, ובעלת הבית מאשרת כי זוהי מרפסת פעילה מאוד שבה הם מרבים לבלות ולארח. "מבחינתי זו הגינה של הבית", היא אומרת. "יש לנו כאן הרבה עצי הדר נטועים בעציצי חרס גדולים, והרבה עשבי תבלין כמו לימונית, גרניום, מרווה, נענע, רוזמרין ועוד".
חדר השינה מרוצף אף הוא באבני גלוסקא בצבע חמרה. ראש המיטה הרחב רופד באריג בגוני תכלת-כסוף הדומה לאריג שממנו נתפרו הווילונות בחדר, וגם חדר הארונות נצבע בצבע תכלת בהיר. מחשבה רבה הושקעה בתכנון חדר הארונות, מספרת ולוסקי. "החלוקה הפנימית נעשתה ממש לפי כמות הבגדים שלנו. מדדתי את אורך החולצות והחצאיות התלויות כדי שלא יהיו רווחים מיותרים בעת התלייה". שירותי האורחים מתאפיינים במראה כפרי-רומנטי, במידה רבה הודות לריצוף באבני גלוסקא מאוירים ביד. ארון שיובא מהמזרח הרחוק הפך לשידה שעליה הותקן כיור אובאלי לבן, ומעליו נתלו מראה מפורזלת ושנדלייר קטן משובץ אבני קריסטל. אחד הקירות נצבע בבורדו כדי להשתלב בגוני הריצוף, ומוסיף לחדר חמימות. גם בגרם המדרגות שולבו אריחי גלוסקא בגון בורדו, ובמרכזה של כל פאת מדרגה שובץ אריח מאויר בודד הזהה לאריחי רצפת השירותים. ולוסקי מודה כי ריצוף המדרגות באבני גלוסקא לא תוכנן מראש, אבל הרצון להימנע משימוש באבן חברון או בשיש והשאיפה ליצור המשכיות של גוני הריצוף ברחבי הבית הובילו לבחירה באבני גלוסקא גם בריצוף המדרגות.
