אמנות אפריקאית: תערוכות מייצגות

לרגל פתיחת התערוכה "בנוגע לאפריקה: אמנות עכשווית ואפרו־פוטוריזם" סימנה עבורנו האוצרת רותי דירקטור עשרה אמנים אפריקאים צעירים מובילים, שממש כדאי להכיר.
התערוכה מוצגת במוזיאון תל אביב לאמנות עד ה-27 במאי 2017.

סימני דרך

Ibrahim Mahama

נולד ב-1987 בטמאלה, גאנה; חי ופועל בגאנה

Ibrahim Mahama | שבר, 2016, שקי יוטה. באדיבות מוזיאון תל אביב לאמנות

חומרי הגלם שאיתם עובד איברהים מהמה בפרויקטים גדולי ההקף שלו הם שקי יוטה המיוצרים בהודו ובבנגלדש ומועברים לאפריקה, שם הם משמשים לנשיאת קקאו או קפה, ומתפקדים כמכלי מזון נפוצים כמעט בכל משק בית בגאנה. אחרי שמילאו את ייעודם בתעשיית המזון, הם מתגלגלים לתעשיית הפחם.
מהמה אוסף את שקי היוטה הישנים, תמיד שקים משומשים הנושאים עליהם את סימני הדרך שעברו, ויוצר מהם כיסויי ענק העוטפים בניינים ומונומנטים אדריכליים מקומיים בעלי משמעות היסטורית, בארצו ומחוצה לה. בתהליך התפירה של כיסויי הענק משתתפות קהילות מקומיות.
החותמת "תוצרת גאנה" המבצבצת בין כתמי השמן והלכלוך, הקרעים והתפרים, סימני הבעלות של חברות ומדינות שונות, כולם סימני דרך הטוענים את השקים במטען פוליטי בהיותם ייצוג לתפקידה של זיעת אדם בהנעת מנגנוני הכלכלה העולמית. בעבודה "השבר" במוזיאון תל אביב כיסה מהמה בשקים את הפיר המכונה "מפל האור", והפער בין המבנה הזוויתי והאלגנטי לבין הטקסטורה המרופטת והמחוספסת של היוטה מייצג את המתח בין העולם הראשון לעולם השלישי. "יש בעבודתו של מהמה משהו מאוד מושגי, אבל לא פחות מכך חושני, ופעולת העיטוף שהוא מבצע במבנים מסוימים מאירות הן את ההיסטוריה הטעונה והן את הפוליטיקה העכשווית שלהם", אומרת רותי דירקטור. "מהמה עוד לא בן 30 וכבר הציג בביאנלה בוונציה, והוזמן להשתתף בדוקומנטה 2017 ובגלריה המרכזית White Cube בלונדון".

אלבום תמונות

Njideka Akunhili Crosby

נולדה ב-1983 בניגריה, חיה ופועלת בלוס אנג'לס. מיוצגת בגלריה Victoria Miro, לונדון

Nwantinti, שנת 2012, קולאז', פחם, אקריליק ועפרונות צבעוניים על נייר, 244X170 ס"מ | צילום באדיבות האמנית Njideka Akunhili Crosby ו-Marc Bernier

נידג'קה אקונהילי קרוסבי יוצרת קולאז'ים עשירים, עמוסים ודחוסים, המחברים בין שכבות של דימויים פיגורטיביים הלקוחים מתרבות הפופ הניגרית ומן המציאות הפוליטית שלה, ויוצרים קומפוזציות של סצנות ביתיות מוכרות בכיכובן של דמויות שחורות. אקונהילי קרוסבי נולדה וגדלה בניגריה עד גיל 16 ואז עברה לחיות בארצות הברית, ועבודותיה משקפות זהות תרבותית מורכבת המשלבת בין זיקות אפריקאיות ומערביות כאחד. "האסתטיקה המיוחדת של עבודותיה נובעת משילוב בין דימויים פיגורטיביים שנראים כמו המשך של מסורת מערבית ידועה לבין תכנים הלקוחים מהחיים הפוליטיים והתרבותיים של ניגריה, וגם מאלבום תמונות משפחתי", מסבירה דירקטור. "הסצנות הביתיות והאינטימיות שאקוניילי קרוסבי מייצרת נראות מוכרות, ובה בעת, בגלל הדמויות השחורות, זרות ומפתיעות. היא נותנת ביטוי לקול, לזיכרון ולחוויה של אישה ניגרית החיה באמריקה, ומציעה היסטוריה שחורה חלופית באופן שקט ולא לוחמני".

אזור מלחמה

Aboudia Abdoulaye Diarrassouba

נולד ב-1983 בחוף השנהב, חי ופועל בחוף השנהב; מיוצג בגלריה Jack Bell, ניו יורק

Aboudia Abdoulaye
Diarrassouba ללא כותרת, 2011, שמן על בד, 400X200 ס"מ, שמן על בד, באדיבות מוזיאון תל אביב לאמנות

ציוריו האקספרסיביים, הפראיים והמחוספסים של אבודיה, שנולד, גדל וסיים לימודי אמנות בחוף השנהב, מושפעים מהאווירה הקשה ששררה בארצו אחרי הבחירות האחרונות ב-2011, שבעקבותיהן פרצה מלחמת אזרחים. בתקופת המלחמה פעל האמן בסטודיו תת קרקעי, ומוראות המלחמה והאווירה האלימה ששררה סביבו חלחלו אל ציוריו, אז החלו להופיע בהם דימויים של נשק, דם, אלימות ונערים צעירים יורים. עבודותיו גדולות הממדים שואבות השראה ממסורת האוונגארד האמריקאית, לצד ציורי גרפיטי באזור מגוריו, והן מושוות לא אחת לעבודותיו של ז'אן מישל בסקיאט, אמן הגרפיטי השחור שפעל בני יורק בשנות ה-80 ונפטר בגיל צעיר. "ציוריו הענקיים מייצרים בשפה שרבוטית כמו-ילדית, פנורמות של נופי בלהות", מתארת דירקטור. "בתערוכתו בגלריה סאצ'י החשובה בלונדון הציג ציורים עזים, אינטנסיביים, מלאי מתח פנימי, בצבעוניות עזה של כתומים וירוקים, המשקפים את האופן שבו אמנים אפריקאים צעירים פועלים כיום: הם מתכתבים עם אמנות מערבית – הן שחורה והן לבנה, שואבים השראה ממקורות רבים, אינם מחויבים למסורת מקומית או לשפה בינלאומית כלשהי, ומשייטים בין הסגנונות בחופש רב".

גיבור מקומי

Adjani Okpu Egbe

נולד ב-1979 בקמרון, חי ופועל בלונדון

Adjani Okpu Egbe | דיוקן עצמי כזן בסכנת הכחדה, 2016, טכניקה מעורבת על בד, 122X162 ס"מ | באדיבות האמן ומוזיאון תל אביב לאמנות

אדג'אני אוקפו אגבה, שנולד וגדל בקמרון, מעולם לא למד אמנות באופן פורמלי. הוא אוטודידקט שצייר תמיד כילד, ונדמה כי ציוריו האקספרסיביים, המחוספסים ועזי המבע עדיין מאופיינים בשפה ילדית. הוא מטפל בעבודותיו בתכנים ביוגרפיים ובילדותו האפריקאית לצד נושאים פוליטיים והיסטוריים הקשורים בגולה האפריקאית או דמויות בולטות מההיסטוריה השחורה, ומשלב אותם בסמלים המזוהים עם עבודתו כמו חיות, נחשים, ראשים, גפיים וחישובים מתמטיים מסתוריים, שחלחלו אל עבודתו בעקבות ההרגל שסיגל לעצמו כילד להסתיר את שרבוטיו מאביו באמצעות תרגילים במתמטיקה. הוא מצייר על מצעים חומריים ייחודיים, בהם דלתות, ורואה בדלת סמל להזדמנויות נפתחות – כמו הדלתות שנפתחו לפניו – ןמרבה לצייר בצבעים אדום, ירוק, שחור וצהוב – צבעי הדגל הפאן-אפריקאי. "האקספרסיוניזם עז המבע של אוקפו אגבה מזכיר אף הוא את ציוריו של בסקיאט, שהרבה לצייר דמויות של אתלטים ומוסיקאים שחורים. אוקפו אגבה מצייר גיבורים שחורים עכשוויים" מסבירה דירקטור. "הוא מאוד מודע להיסטוריה הפרטית שלו כאפריקאי מקמרון שהצליח בעולם האמנות המערבי, לצד ההיסטוריה האפריקאית ושל אמנים שחורים אחרים".

תמיד אישה

Otobong Nkanga

נולדה ב-1974 בניגריה, חיה בפריס ובאנטוורפן. מיוצגת בגלריה GALERIE IN SITU – FABIENNE LECLERC, פריס

Otobong Nkanga | מתוך הסדרהAlterscapes Playground , 2005-2015, הדפסת צבע, 50X67 ס"מ | באדיבות FABIENNE LECLERC, פריס

עבודותיה המגוונות של האמנית ממוצא ניגרי אוטובונג נקנגה כוללות כמעט כל מדיום אפשרי. היא יוצרת בפיסול, רישום, ציור, צילום, מיצב ופרפורמנס, ומתייחסת בעבודותיה לתחושת הגלות והתלישות המאפיינת את חייה כאפריקאית החיה באירופה, לצד נושאים סוציו-אקונומיים ואקולוגיים המאפיינים את הכלכלה הפוסט-קולוניאליסטית בניגריה. באחת מעבודות הווידיאו המוכרות שלה שלחה אדמה מאנטוורפן, עיר מגוריה, למולדתה ניגריה, ובארט באזל 2015 הציגה מיצג בולט שבו הסתובבו נשים שחורות שעציצים מוריקים לראשן לפי קווי המתאר המעוגלים של מפה טופוגרפית, מייצרות מטאפורה על תנועה וצמיחה, ונדודים מתמידים בלא שורשים הנאחזים בקרקע. "אוטובונג היא אמנית בולטת עם שפה ציורית ורישומית מובחנת, שהציגה במקומות מרכזיים בעולם כמו הטייט מודרן בלונדון והביאנלה בסידני, אוסטרליה", אומרת דירקטור. "היא מצטרפת לשורה של נשים אפריקאיות שחורות שנותנות ביטוי חדש לדמות הנשית השחורה, וליצירתן של אמניות אפריקאיות שונות המרבות להשתמש בדמותן ובגופן בעבודות וידיאו ופרפורמנס. זה לא מובן מאליו שאישה אפריקאית היא גם היוצרת וגם הדמות המרכזית בעבודה".

אנשי השרירים

Leonce Raphael Agbodjelou

נולד ב-1965 בפורטו נובו, בנין, חי ופועל בבנין; מיוצג על ידי גלריה Jack Bell, ניו יורק

Leonce Raphael Agbodjelou | ללא כותרת, מתוך הסדרה "אנשי השרירים", 2012, הדפסת צבע, 150X100 ס"מ |באדיבות האמן, מוזיאון תל אביב לאמנות וגלריה Jack Bell, לונדון

Leonce Raphael Agbodjelou | ללא כותרת, מתוך הסדרה "אנשי השרירים", 2012, הדפסת צבע, 150X100 ס"מ |באדיבות האמן, מוזיאון תל אביב לאמנות וגלריה Jack Bell, לונדון

לאונס רפאל אגבודג'לו התוודע לעולם הצילום בגיל צעיר דרך אביו, שהיה מבכירי הצלמים בבנין. "הוא ממשיך את מורשתו הצילומית של אביו בתיעוד מתמשך של עיר הולדתו, פורטו נובו, וצילומיו הצבעוניים משקפים חברה בתהליכי שינוי ומתעדים דור הכלוא בין מסורת לקדמה", אומרת דירקטור. סדרת "אנשי השרירים" שלו, המוצגת בתערוכה "בעקבות אפריקה" במוזיאון תל אביב, היא מחווה למסורת צילומי הסטודיו המבוימים הנפוצה בבנין ובמערב אפריקה. הסדרה מתעדת דמויות של גברים שחורים מגודלי שרירים עטויים בדים מסורתיים עם מוטיבים פרחוניים ומשקי שמש, מחצינים הן את שריריהם והן את גנדרנותם, כמעט נטמעים בבגדיהם הצבעוניים ברקע הפרחוני העוטף אותם. הטריפטיך מהסדרה "העלמות מפורטו נובו", צולם בבית משפחתו של האמן, בית קולוניאליסטי בסגנון פורטוגלי מסוף המאה ה-19, האוצר בין קירותיו את עברה של העיר כעיר נמל במסלול סחר העבדים. הצילום מנהל דיאלוג עם השפעות אמנותיות מאפריקה ומהמערב. בצדו הימני של הצילום תצלום שחור לבן שצילם אביו של אגבודג'לו מוצמד למראה עכורה. במרכז הטריפטיך דמות נשית שחורה ערומה עוטה מסכה, המתריסה את זהותה האפריקאית כפי שהיא נתפסת בעיניים מערביות. מאחוריה לוח שנה ועליו תמונה של אחד מאנשי הדת החשובים בפורטו נובו. "שלל הסימנים והאזוכרים החזותיים בעבודה נושאים משמעויות פוליטית, דתית ותרבותית המצטברים לכדי דיוקן מורכב של חברה פוסט-קולוניאלית, שמנסחת מחדש את עברה ואת זהותה מתוך מודעות למבטן של עיניים מערביות עליה", כותבת דירקטור על העבודה.

זכרונות מאפריקה

Meleko Mokgosi

נולד ב-1981 בבוצואנה, חי ופועל בניו יורק. מיוצג על ידי גלריה Jack Shainman, ניו יורק

Ruse of Disavowal, מהסדרה Pax Kaffraria, 2013, שמן פחם על בד, צילום הצבה מתוך הביאנלה בליאון, המוזיאון לאמנות עכשווית, ליאון, צרפת. באדיבות האמנית Meleko Mokgosi וגלריה Jack Shainman, ניו יורק

Ruse of Disavowal, מהסדרה Pax Kaffraria, 2013, שמן פחם על בד, צילום הצבה מתוך הביאנלה בליאון, המוזיאון לאמנות עכשווית, ליאון, צרפת. באדיבות האמנית Meleko Mokgosi וגלריה Jack Shainman, ניו יורק

מלקו מוקגוסי יוצר מיצבי ציור גדולים ופיגורטיביים המבוססים על צילומי ארכיון היסטוריים, המתעדים רגעים בהיסטוריה האפריקאית ויחסי שחורים-לבנים, ועוסקים בפרט בקולוניאליזם, דמוקרטיה ושחרור בהיסטוריה האפריקאית. אף על פי שהוא חי ויוצר בניו יורק, זיקתו האפריקאית ניכרת בציוריו. הוא מצייר ציורי ענק אמביציוזיים הנתלים זה לצד זה ברצף בחלל התצוגה, ובהם דמויות, חיות, נופים וסצנות הפורסים סיפורים מן ההיסטוריה האפריקאית על פני כל קירות הגלריה. "הגיבורים, תמיד שחורים, וקנה המידה העצום מעניקים לציוריו עוצמה רבה", מתארת דירקטור. "פרישת הציור המונומנטלית על הקיר מזכירה ציורי קיר, ומתכתבת עם הפורמט ועם השפה הציורית של ציירים אירופאים מהמאה ה-18. אלה ציורים אפיים מפוארים, הנטענים בגיבורים ובסיפורים אפריקאיים שעד כה לא היה להם מקום".

מעשיות נייר

Ruby Onyinyechi Amanze

נולדה ב-1982 בניגריה, חיה ופועלת בברוקלין; מיוצגת על ידי גלריה Goodman, קייפטאון ויוהנסבורג, דרום אפריקה

Chasing relentlessly after fading things – The Birth of BLACK, audre marries its indigenous self – Shadows validate existence (ada and Twin find ground), 2014, דיו, עטים, העברה צילומית וקולאז' על נייר, 528.5X203 ס"מ | באדיבות האמנית Ruby Onyinyechi Amanze וגלריה Goodman, קייפטאון ויוהנסבורג

רובי אוניינייצ'י אמנזה נולדה בניגריה, גדלה והתחנכה בבריטניה, ולמדה אמנות בארצות הברית. היא יוצרת עבודות גדולות ואווריריות על נייר, בעיקר רישומים מעודני קווים. "היא רושמת על ניירות גדולים סצנות דמיוניות ונפלאות שמבוססות על צילומים, על דגמים של טקסטיל, ועל אדריכלות", מתארת דירקטור. "דמויותיה הן היברידים – גברים בחליפות עם ראשי נמרים, נשים עם קסדות של חייזרים – ולצדן שורות של עציצים וצמחים המרחפים בחלל. כל נייר מכיל סיפור שלם – פנטסטי, לא בהכרח עם נרטיב ברור, אפוף באווירה של חלום". הנייר נוכח מאוד בעבודתה של אמנזה, המעידה כי בעיניה הוא חומר אוניברסלי ועל זמני, "עתיק אפילו מן השפה הכתובה". חלקים גדולים מן הנייר נותרים חשופים ברישומיה, כמרחבים ריקים המאכלסים את דמויותיה המרחפות, מעין גלקסיות אווריריות התורמות לתחושה הכמו-חלומית העולה מן העבודות, ואולי מתארות את תחושת הריחוף והעדר האחיזה של מי שגדלה בין שלוש יבשות.

פופ אפריקאי

Kudzanai Chiurai

נולד ב-1981 בזימבבואה, חי בדרום אפריקה. מיוצג על ידי גלריה Goodman, קייפטאון ויוהנסבורג, דרום אפריקה

Kudzanai Chiurai | מתוך הסדרה Genesis, שנת 2016, הזרקת דיו על נייר צילום, 120X180 ס"מ כל אחת | באדיבות האמן וגלריה Goddman, קייפטאון ויוהנסבורג

Kudzanai Chiurai | מתוך הסדרה Genesis, שנת 2016, הזרקת דיו על נייר צילום, 120X180 ס"מ כל אחת | באדיבות האמן וגלריה Goddman, קייפטאון ויוהנסבורג

קודזנאי צ'יאוראי נולד שנה לאחר שזימבבווה נוסדה מתוך רודזיה הלבנה, והיה הסטודנט השחור הראשון שסיים לימודי אמנות באוניברסיטת פרטוריה שבדרום אפריקה. אין פלא, אם כן, שצילומיו מגיבים לנוף הפוליטי והחברתי של אפריקה. סדרה מפורסמת של צילומים מ-2009 מציגה צעירים אופנתיים בבגדים אקסטרווגנטיים כשכל אחד מהם מזוהה כשר אחר בממשלה. סדרות אחרות של צילומים מבוימים מציגות פרקים מההיסטוריה של אפריקה כמו המשלחת המיסיונרית של ד"ר ליווינגסטון והבחירות בדרום אפריקה. "צילומיו נראים לא פעם כמו סטילס מתוך סרטים בסגנון נוליווד (תעשיית הקולנוע המשגשגת של ניגריה), והאווירה בהם היא פופית, ומשקפת תרבות רחוב ותרבות צעירים", אומרת דירקטור. "לצד צילומים צ'יאוראי מציג גם ציורי שמן, רישומים וסרטים שעוסקים באופנים שונים במציאות באפריקה: כאוטית, אלימה, אנרגטית. הוא פועל בכל מדיום אפשרי – כולל פרפורמנס ועבודות סאונד. אומנם לא כל עבודותיו מוצלחות באותה מידה, אבל יצירתו משדרת אנרגיה עצומה ומציגה טווח רחב ומרתק של נושאים".

מתחת לעור

Nandipha Mntambo

נולדה ב- 1982 בסווזילנד, דרום אפריקה, חיה ופועלת בדרום אפריקה; מיוצגת על ידי גלריה Stevenson, יוהנסבורג וקייפטאון

Melancholy's Bride, 2015, עור פרה, שרף, עיסת פוליאסטר, 34X185X180 ס"מ | באדיבות האמנית Nandipha Mntambo וגלריה Stevenson, קייפטאון ויוהנסבורג

נאנדיפה מנטאמבו התפרסמה בזכות עבודות פיסול, וידיאו וצילום המתמקדות בגוף ובזהות הנשיים תוך שימוש בחומרים טבעניים ואורגניים, כמו עורות ופרוות של חיות. אלה משמשים אותה כדי לחקור את היחסים בין אדם וחיה, גבר ואישה וחיים ומוות. היא מרבה לעבוד עם עור פרה, שממנו היא מעצבת כיסויי גוף הנדמים לפסלים חסרי עצמות, וחוקרת את החומר גם כייצוג סימבולי.