בדרך אל הים

כבר בכניסה לביתה של מעצבת הפנים רינת ארביב-אברומוביץ' נגלית אהבתה הגדולה לים ולחיים על החוף. את הבית מקיפים שביל עץ לבן, גדר עץ לבנה, דק עץ לבן וגדול שמעליו מתוח בד מפרש לבן ובית עץ ציורי הנישא על עמודי טלפון ישנים בסמוך לכניסה, אף הוא צבוע בלבן.

ואכן, ארביב-אברומוביץ' מגלה כי כמי שגדלה באילת היא נמשכת לעיצוב בסגנון בתי חוף ומרבה לשלב מוטיבים כאלה בעיצוב בתיה, כגון צבעוניות תכולה-לבנה, חומרים טבעיים ועיצוב בסיסי ופשוט המקפיד על הפרטים הקטנים. "התפיסה העיצובית שלי מאוד מובהקת", היא מעידה על עצמה. "אני שואפת לפשטות אבל מתוך אכפתיות והקפדה על הפרטים. אני שואפת לשלם, לא למושלם".

הבית כהרחבה של הזהות האישית

עוד היא מספרת כי מאחר שהשכלתה הפורמלית היא בתחום הפסיכולוגיה, חלק חשוב מעיצוב הבית הוא תהליך האבחון שהיא עוברת עם בעלי הבית, הכולל הבנה עמוקה של צורכיהם, לא רק מבחינה עיצובית. "חשוב לי לברר לא רק איך הם רוצים שהבית ייראה, אלא איך הם רוצים להרגיש בתוך הבית, כי הבית הוא לא רק מקום שחיים בו אלא הרחבה של הזהות האישית.

האדם הוא תבנית נוף ביתו, ואני מנסה לתרגם את רגשותיהם של אנשים לשפה עיצובית". כמי שעוסקת בפתרון סכסוכים, היא מספרת כי יחסי הגומלין בין אנשים ובין חפצים מעסיקים אותה מאוד, ועומדים בבסיס גישתה העיצובית.

מוטיבים השואבים מאותו עולם תוכן שלפיו עוצב הבית משלימים את האווירה

ביתה הקטן הוא דירת שלושה חדרים שכורה שנבנתה על שטח של משק משפחתי במושב עין ורד, וששופצה על ידה באמצעים פשוטים וזולים אך בטוב טעם. "השיפוץ היה פשוט וזול כי זו דירה שכורה, אבל הוא השיג את המטרה. "רציתי להשקיט את הצבעוניות הכהה של הבית ולהשיג מראה רגוע ונעים", היא אומרת.

הצעד הראשון היה לצבוע את הבית כולו בלבן. בשלב הבא הוכנסו אל הבית פריטי טקסטיל רבים (רבים מהם של מעצב הטקסטיל נפתלי פישפן), המעניקים לבית מראה נינוח ומשוחרר והרבה רכות.

ארון עץ בסגנון כפרי ווילונות לבנים היוצרים אווירה רכה ונעימה

רכות כובשת

כל החלונות כוסו בווילונות לבנים, לסלון נבחרו ספות רכות וגדולות בגוון אפרפר ועליהן הונחו כריות רבות (פלורליס). מוטיב בולט בבית הוא שלטי עץ פשוטים הצבועים בתכלת ובלבן (Basic Living) ועליהם משפטים המעידים על סגנון החיים שאליו שואפת ארביב-אברומוביץ'.

השלטים הדקורטיביים הם למעשה לוחות עץ שנפלטו מהים, ומשפטים ומילים נכתבו עליהם לפי בחירת בעלת הבית, כמו Coastal Life על שלט המתנוסס על בית העץ בחוץ או White Purity of Childhood בחדרו של הבן.

בקיר המטבח הקטן, הבנוי בצורת רי"ש בכניסה לבית, קבוע חלון פינתי הממוסגר בפרופיל בלגי. חלון זה משקיף אל נוף הפרדסים שבחוץ ואל בית העץ המקסים שבחצר. מאחר שמשטח העבודה מחופה באריחי אבן קטנים ואפרפרים, נצבעו גם ארונות המטבח והפרופיל הבלגי בגוון תכלת-אפרפר.

לצד המקרר הכסוף ניצב שולחן לבן שנמצא בחצר האחורית של סופרמרקט, ושמשמש כמשטח עבודה נוסף במטבח. מהמטבח יש יציאה לחדרון קטן שארביב-אברומוביץ' הפכה לחדר כביסה ושירות.

גם על חדר זה לא פסחו עיצובה הקפדני וטעמה הטוב: דלתו הפתוחה של החדרון מגלה שני ארונות עץ הצבועים בסגנון כפרי (חדרים), שאחד מהם חושף דרך דלת הזכוכית שלו בקבוקי זכוכית לצד פריטי טקסטיל לבנים. ארון דומה בעל ויטרינות זכוכית בסגנון נוסטלגי ניצב במבואה ומכיל את אוסף כלי החרסינה והזכוכית שלה.

השלט שנתלה מעל למיטה הוא המוטו של רינת – "לחיות בפשטות"

נוסטלגיה וגעגועים לילדות

בחדר השינה מיטה גדולה בעלת קווים מעוגלים (In & Out), כורסה בריפוד מפוספס של תכלת ולבן (איקאה) וארון עץ לבן עם ויטרינות זכוכית שארביב-אברומוביץ' בנתה בעצמה. דלתות הארון ומגירותיו לא נסגרות עד הסוף "בכוונה, כי רציתי שייראה כמו 'ארון של סבתא' שהמצעים ופריטי הלבוש מבצבצים מתוכו". מעל המיטה נתלה אחד משלטי העץ הפזורים בבית ועליו המשפט Live Simple, שכמו מסכם את המוטו של החיים בבית.

ארביב-אברומוביץ' מעידה על עצמה כי אהבתה לחפצים בעלי מראה נוסטלגי או ישן נובעת מהתייחסות ילדית לחפצים ומכמיהה לשוב אל הפשטות של פעם. התייחסותה אל "בית סבתא" או אל "החיים של פעם" שבה ועולה כשהיא מספרת על בית העץ שבחצר, שנבנה בהשראת הצריף הלבן שסבה וסבתה חיו בו עם עלייתם ארצה.

"בשבילי זה הזיכרון הראשון של בית: צריף לבן ופשוט, עץ גויאבות ריחני לצדו ואמבט פח הניצב בחצר ומשמש גם לרחצה וגם לכביסה. אני עדיין מרגישה שאני עורגת לפשטות הזו", היא אומרת.

חדרו של הבן מעוצב באופן דומה: צבעוניות תכולה-לבנה, רהיטי עץ צבועים ששופצו על ידי בעלת הבית והותאמו לחדר ופריטי טקסטיל רבים כמו שמיכות, כריות ומפיות שחלקם הובאו מפריז. ארון עץ גדול (קרן ריהוט בוטיק) נוסר לשניים והפך לשני רהיטים נפרדים. חלקו התחתון הפך לשידת מגירות שנצבעה בלבן, ואילו הארון עצמו הוגבה על רגליים ונצבע בגוון תכלת-אפרפר.

הרווח בכך כפול, שכן תחת הארון הוצבו סלסילות קש המשמשות לאחסון ספרים. שטח אחסון נוסף הושג באמצעות סלסילות קש שהונחו על גג הארון ושמשמשות לאחסון מצעים. עוד בחדר שרפרף-סולם פשוט (איקאה) שלבש מראה חדש לחלוטין לאחר שנצבע בלבן והוטבעה עליו כתובת כחולה.

חדרו של הבן – ארון שנוסר לשניים הפך לשני רהיטים נפרדים

מקום לאחסון מתחת לארון בתוך סלסלות מעוצבות

החוץ כחלק מהבית

אין ספק כי גולת הכותרת של הבית היא החצר הנמצאת בחזיתו. ואכן, קו מנחה חשוב בעיצוב הבית הוא הבחירה להשקיע בעיצוב החוץ ולהפוך אותו לחלק מהבית. בחזית הבית דק עץ גדול ולבן שממנו יוצא שביל עץ לבן אל בית העץ. "כשנכנסתי לבית היה כאן שטח פראי וחשוף", מספרת ארביב-אברמוביץ', "ואני הוספתי הרבה אלמנטים שמשדרים חופש, רוגע ורומנטיות, כמו גדר לבנה, שער מעוטר, מפרש בד לבן המצל על המרפסת וכמובן את בית העץ שבניתי בעצמי".

שולחן האוכל הגדול שבחוץ הוא פלטת עץ פשוטה המונחת על גבי חמורי עץ ישנים. את עיצוב המרפסת משלימים הרבה כלי אמייל, פח, זכוכית ועץ ופריטי טקסטיל רבים – מגבות מטבח, מפיות, כריות ושמיכות – המייצרים תחושת נינוחות. "אני מאוד אוהבת לארח, ורציתי ליצור כאן אווירה של מרפסת ים-תיכונית, או של חופשה בטברנה יוונית", היא מספרת.

עם האורחים הפוקדים את הבית נמנים חבריו של הבן, שללא ספק נמשכים גם אל בית העץ הציורי שבחצר. "כשנדב היה קטן הרבינו לבלות שם, זה היה סוג של מקום מפלט", היא אומרת בחיוך, "אבל היום החברים שלו מתלהבים מזה יותר".

גם בעיצוב בית העץ בולטים מוטיבים הלקוחים מהים כמו שרשראות צדפים, ציורי עוגנים, סולם חבלים המשתלשל מהבית עצמו, כמו מתוך ספינה, ורפסודה עמוסת כריות שנבנתה תחתיו ומשמשת להשתרעות. "ניסיתי ליצור כאן תחושה של ילדות טבעית, רחוק מהמחשב ומהאיי-פוד", היא אומרת, "ולשמור על הפשטות שאפיינה את ה'מחנה' שהיינו בונים בילדות הרחוקה שלנו, של פעם".

סולם חבלים המשתלשל מתוך הבית על העץ