בידיים שלו
הוא למד עיצוב פנים, וכשהתאכזב מאספקטים מסוימים של המקצוע פנה למסלול הטבעי עבורו - עיצוב מוצר. הוא מייצר רהיטים וגופי תאורה המשלבים עץ אלון טבעי עם חומרים נוספים, כשהעיקר הוא שיאירו את החלל בזכות עיצובם הייחודי
תעודת זהות
שם: חיים אבגי
מגורים: רמת גן
לימודים: עיצוב פנים במכללה למנהל
עיסוק: מעצב פנים ומעצב מוצר, בעל בר במתחם התחנה
אתר: haimevgi.com
"גדלתי בדימונה. אבי נגר ומגיל שש אני זוכר את עצמי עם עיפרון ודף לבן ביד, מסתובב ומצייר בנגרייה שלו. בגיל קצת יותר מבוגר התחלתי לבנות חפצים מעץ. המשיכה ליצור משהו בידיים תמיד הייתה בי, עם כל מה שקשור לאמנות ולציור", אומר חיים אבגי. הוא אמנם בוגר לימודי עיצוב פנים, אך תסכול וחוסר שביעות רצון מאספקטים מסוימים של המקצוע הובילו אותו לשנות כיוון. "משהו בעיצוב קשה לי במדינה שלנו. כשאני מגיע לראות חלל יש לי כבר את התוצאה הסופית מול העיניים אבל בדרך אני פוגש שמאים, שיפוצניקים ושאר אנשי מקצוע שההתמודדות איתם קשה. בעיצוב תעשייתי אם אני רוצה להכין גוף תאורה הוא יהיה מוכן מחר כי הכל בידיים שלי".
אגדה אורבנית
כבר במכינה המליצו לאבגי ללמוד עיצוב תעשייתי, אבל הוא החליט לבחור בעיצוב פנים דווקא. "הייתי בן 20 וקצת ועיצוב פנים נראה לי מקצוע מיוחד. די מהר הבנתי שיש הבדל גדול בין הלימודים למציאות. בסוף שנה אל"ף עבדתי על פרויקט והבנתי שכמעצב פנים לא אוכל לעשות מה שאני רוצה". הוא סיים את הלימודים, שבמהלכם הכין שני פרויקטי גמר שהתבססו על עץ וצינורות ברזל, והחל לעבוד במשרד אדריכלים. "השתעממתי נורא. ביום השני כבר הבנתי שזה לא בשבילי כי היצירתיות שלי לא באה לידי ביטוי". הדרך שבה קרה השינוי נשמעת כמו אגדה אורבנית. "הלכתי לישון ולא הצלחתי להירדם מרוב מחשבות. פתאום קפץ לי המוצר הראשון לראש – שולחן־מנורה, שילוב בין השידה המשעממת שליד המיטה לגוף תאורה – שני דברים שתמיד הולכים יחד. תמיד אהבתי חומר ואור וגם בתקופת הלימודים תאורה הייתה אחד הנושאים שהכי ריתקו אותי". הוא התפטר ממשרתו והחל לבנות מודלים מעץ וצינורות ברזל, חומרים שהוא מכיר ואוהב. השידה, שבינתיים קיבלה את השם Misko, עברה כמה גלגולים במשך שלושה חודשים עד שהגיעה להיות התוצר הסופי: רגליים מצינורות ברזל ("כדי שיהיה קל לנקות מתחת") וקופסת עץ אלון עם דופן עליונה ותחתונה מפרספקס ליצירת אלומה עילית ותחתית. בדופנות המגירה מותקן פס תאורה מסוג Led, חסכוני בחשמל, שאינו מחמם ואינו מחשמל. אפילו למיקום המתג הוקדשה תשומת לב מיוחדת. "אני לא אוהב שצריך להתאמץ כדי להגיע למתג שמדליק ומכבה את האור. אלה דברים קטנים שחשובים בעיניי". המודלים הראשונים לא ממש הצליחו ואבגי חבר לאנשי מקצוע. "הנגר עשה חיבורים כמו שהוא חשב שנכון, אבל אני ראיתי אותם אחרת. צריך להקשיב רק לעצמך וליצור את המוצר כמו שהוא נראה בדמיון".
חיבורים חשופים
תוך כדי עבודה החל אבגי לפתח לעצמו שפה עיצובית. הוא הוקסם מ"צאפ" – חיבורים נסתרים בז'רגון המקצועי. "בריהוט ובמוצרים אחרים מעץ תמיד מסתירים את החיבורים ואני החלטתי דווקא להוציא אותם החוצה". החיבורים החשופים כעת שימשו בסיס ל־Nuny, גוף תאורה שולחני, "שילוב של טכניקה ישנה עם משהו מאוד מודרני ופופ־אפי". הבסיס עשוי כמו תמיד מעץ אלון מלא ("יש לי ממנו זיכרון ילדות של ההתעסקות והריח"), והאהיל עשוי אלומיניום ביציקה לשבלונות שאבגי בונה לפי הצורך ואשר נצבע באבקה אלקטרוסטטית. לבד מהעץ שנותר בטקסטורה טבעית, שאר הפרטים – אהיל, כבל וברגים – ניתנים להתאמה מבחינת הצבע לפי החלטת הלקוח ועיצוב החלל. "כך אני משתף את הלקוחות ולא סתם מחליט עבורם".
ההשראה למוצר הבא, גוף תאורה Tom, הגיעה מסדרת טלוויזיה. "ראיתי סצנה שבה מחפשים מישהו ביער עם פנס יד ושאלתי את עצמי איך אפשר ליצור פנס שיהיה בו טוויסט קטן. זכרתי שיש נורה שנקראת PAR38, שיש לה טקסטורה מעניינת, ובניתי סביבה את המוצר". גם כאן הוא מתעקש על ורסטיליות שמשרתת את הלקוח – העץ חתוך בפינה כדי שגוף התאורה יוכל לעמוד בזוויות שונות, וידית הברזל לנשיאה ניתנת לצביעה בגוונים שונים. "השראה נמצאת בכל מקום ואני משתדל לא להיות מקובע", הוא מסביר.
בימים אלה עסוק אבגי בין היתר בפיתוח גוף תאורה שמורכב משתי שבלונות עץ, בית מנורה ונורת פחם. המוצר ישווק בקופסה שטוחה – רק להוציא, לחבר בקלות ולהדליק. "תכננתי אותו בצורת מנורה קלאסית. צריך בסך הכל ארבעה ברגים ומקבלים מנורה בהרכבה אישית, כי תמיד חשוב לשתף את הלקוח". חוץ מהמנורה יש לו עוד הרבה מוצרים בקנה, חלקם כבר בשלבי ייצור. מטבע הדברים מוקד העשייה עובר מעיצוב פנים לעיצוב מוצר. "זה העיסוק המרכזי שלי עכשיו. אני מתחיל לשווק לחנויות ולמכור באינטרנט. אני ממשיך לעצב חללים אבל בקצב שלי, כל פעם פרויקט אחד, כדי לתת את מלוא תשומת הלב".
להאיר את החלל
תיק העבודות של אבגי מגוון, בפרט אם לוקחים בחשבון את העובדה שהוא חדש בביזנס. "אני כל הזמן רץ ומנסה להשיג ותמיד נראה לי שחמישה או שישה מוצרים זה לא מספיק. ואז אני עוצר ואומר לעצמי שעברה רק חצי שנה. דברים מתגלגלים במהירות רבה. באותו יום כשהלכתי לישון וחשבתי על השידה הראשונה, בחיים לא הייתי מאמין שזה יקרה כל כך מהר. אני אמשיך לעבוד בעץ אבל מאוד רוצה וסקרן ללמוד חומרים אחרים". הוא שוקל ללמוד עיצוב תעשייתי כדי להשלים את הידע שלו, ומתכנן להמשיך במסלול שהתווה לעצמו – עיצוב גופי תאורה. "כשיצאתי לדרך החלטתי לעשות רהיטים שמאירים את החלל לאו דווקא באמצכות תאורה, כי גם כשהנורה לא דולקת יש לגופים שלי אמירה עיצובית. זה ריהוט לכל דבר שמספק אור לא רק בשעה ביום שמדליקים אותו אלא בעצם הנוכחות שלו".
קצרים
מוטו עיצוב זו דרך חיים. אני חי בשביל ליצור.
המוצר הראשון שלי שידת־מנורה Misko.
מעצב מוערך קארים ראשיד. היצירות הגרנדיוזיות שלו הן הכי לא הסגנון שלי, לכן הוא מרתק אותי, ובסוף אני חוזר למינימליזם ולפשטות שמהם אני בא.
עוד עשר שנים אני רואה את עצמי מייצר גופי תאורה ורהיטים. החלום שלי הוא לעצב כיסא, פריט שהומצא פעם ורלוונטי עד היום, שצריך להיות מדויק ביותר מבחינה ארגונומית.
טיפ למעצב המתחיל עיצוב הוא מקצוע תובעני וקשה והכי חשוב לא להקשיב לאנשים הסקפטיים שבדרך, שעלולים להסיט אותך מדרכך.
איפה אפשר להשיג את המוצרים אייטמס גלרי, אסופה, באליגם ובאתר המעצב.