בית כפרי מלא אמנות

אדריכלית: יעל ריסקין
שטח המגרש: 2.870 דונם
שטח בנוי: 120 מ"ר + 40 מ"ר גלריה

כשנכנסים לביתה של משפחת ב' הצעירה באחד מיישובי גדרות, הדבר הראשון הבולט לעין הוא גג העץ הגבוה והמשופע המעניק לבית את אופיו החמים והייחודי וגורם לו להיראות כצימר מרווח במיוחד. הבית, מבנה ישן משנות ה-50 בשטח של 120 מטרים רבועים, שופץ מהיסוד בלי לפגוע במעטפת החיצונית.

תוספת הגג המשופע על גבי המבנה הקיים לא רק תורמת לאופיו הכפרי של הבית, אלא מייצרת בו אשליה של גודל ומרחב ומוסיפה לו גלריה בשטח של 40 מטרים רבועים, המשמשת כפינת משחקים רחבה ונעימה. קומת הקרקע, המכילה את המטבח, את הסלון ואת חדרי השינה, רוצפה כולה בפרקט בהיר וכל פתחי החלונות והדלתות המובילים אל החצר הגדולה מוסגרו בפרופיל בלגי בגוון שמנת.

ניצול נכון של החלל

את עיצוב הפנים של הבית לקחו בני הזוג על עצמם, מספרת בעלת הבית, "ואלמנטים רבים לא תוכננו מראש אלא צמחו עם התקדמות הבנייה". עם זאת, נראה כי כל פינה בבית נוצלה בתבונה כדי להוסיף שטחי אחסון ועבודה מוצנעים בלי להכביד על העיצוב.

כך למשל, תחת גרם המדרגות הדק מברזל המוביל אל קומת הגלריה, נבנתה ספרייה גדולה מעץ המכילה את מאות ספרי המשפחה, ופינת עבודה קטנה הובלעה בתוך נישה בנויה בסלון.

לצד מחשבה יצירתית בתכנון, הושקעה תשומת לב רבה בבחירת ריהוט ייחודית. התוצאה היא בית בהיר ונעים, שנתפס כגדול בהרבה ממידותיו, המרוהט ומאובזר בטוב טעם ועם הרבה נשמה ומשקף את סגנונם האישי של דייריו. בעלת הבית מספרת כי כמעט כל הרהיטים הם רהיטי יד שנייה שנאספו עם השנים. חלקם שופצו ורופדו מחדש, חלקם נותרו כפי שהיו במקור, ואחדים מהם שונו כדי להתאים למגבלות החלל.

אוסף אמנות עכשווית שבני הזוג החלו לרכוש בשנים האחרונות מוסיף עניין ומגע אישי ומשתלב באופיו בסגנון הרטרו הנוסטלגי של הבית, עם עבודות בעלות מראה וינטג'י מיושן-משהו מצד אחד, ועבודות בעלות קסם ילדי ונגיעה לעולם של אגדה ופנטזיה מצד אחר.

הגג המשופע מייצר אשליה של גודל ומרחב

כלים שלובים

המטבח עוצב בקווים נקיים ובגוון לבן כדי לא להעמיס על שטחו הקטן, ואכן הגוונים הבהירים, התקרה הגבוהה ומרפסת הדק הלבנה הנפתחת ממנו מעניקים לו, כמו לשאר חללי הבית, תחושה אוורירית ומרווחת. במקום ארונות מטבח עליונים הותקנו מדפים פתוחים ומתלה למחבתות ולכלי מטבח, המעשירים את מראה המטבח ומוסיפים לו פתרונות אחסון.

ארון קיר ישן שנמצא בחדר המזווה הקודם של הבית הוצא ממקומו, שופץ והוצב לצד המטבח. צדו האחד משמש כארון כלים בעל מראה נוסטלגי, וצדו השני משמש כקיר החוצץ בין המטבח לדלת הבית ויוצר מעין מבואת כניסה. באופן זה נוצל הרהיט הישן הן כתוספת של שטח אחסון, הן כקיר המגדיל את שטח המטבח ותוחם אותו והן כפריט עיצובי המוסיף נופך רומנטי למטבח.

בעלת הבית מספרת כי לשיפוץ הרהיטים נעזרו בסטפן קולה, נגר ומשפץ רהיטים מקצועי, "שהוא אמן מדהים, וגאון עץ של ממש". על הקירות נתלו שני תצלומים הקשורים במטבח של אוהד מטלון ושל תומר קאפ, שני צלמים צעירים, בוגרי תואר שני בבצלאל, המצטיינים באיכות מיושנת ומעורפלת משהו. תצלומו של מטלון, שנתלה לצד החלון, מנציח מקום שהזמן קפא בו. זהו אחד התצלומים בסדרה שצולמה בבית מגורים ישן בלב תל אביב, שננעל ונעזב על כל תכולתו לאחר פטירת אבי המשפחה – מקום נטוש אך מלא אופי, שעזובה ונוסטלגיה משמשות בו בערבוביה.

בתצלום שנבחר נראה חלל המטבח של הבית הנטוש, שערימות של סירים וכלי מטבח ישנים מברזל נערמות בו. "יש לי יחסים מורכבים עם התמונה", מספרת בעלת הבית. "אהבתי את העבודה ממבט ראשון, היא הייתה מאוד מקורית בעיניי, אבל מצד שני היא גם עבודה טעונה, והעומס שבה עלול להכביד לעתים. זו עבודה שממשיכה להפעיל אותנו לאורך כל השנים שהיא אצלנו. כנראה שזה מעיד על העומק והמורכבות שיש בה".

גם בתצלומו של תומר קאפ, שנתלה מעל מתלה המחבתות, נראה שולחן מטבח ועליו ספלי קפה וצלחות עוגה מכוסות פירורים, כאילו מישהו אכל מהן אך לפני רגע. ציור מופשט שצייר האמן בצבעי אקריליק ומים משתלב כרקע לשולחן האוכל, ומעניק לתצלום מראה מסתורי וחלומי המעורר תהיות על אופיו של המקום המצולם וגורם לסצנה להתנתק מהחלל הביתי שבו צולמה.

שתי עבודות קטנטנות של עופרה אייל (בוגרת טרייה של לימודי תואר שני בבצלאל) – ציורי שמן של בובות פורצלן בדמות חתלתול ועופר על רקע תכלכל או ורדרד – מצטיינות אף הן באיכות נוסטלגית ומתכתבות יפה עם כלי החרסינה הפרחוניים שבארון הסמוך. "אלו שתי עבודות שאני מאוד אוהבת", מגלה בעלת הבית, "קניתי אותן מפני שהן משדרות נאיביות ומקפיאות רגע מתוק ותמים. היה קשה למצוא להן מקום הולם, כי הן קטנות ואינטימיות והיו עלולות להיבלע במכלול. אני חושבת שהפינה הצרה שנבחרה מתאימה להן מאוד".

על הקיר המפריד בין המטבח למסדרון המוביל אל חדרי השינה, נתלתה עבודה גדולה נוספת של אוהד מטלון מתוך סדרת הצילומים "בית הרוחות", שצולמה בתוך מבנים של בתי נופש נטושים בטייפה, טייוואן. החלל המצולם עשיר בצורות ובטקסטורות, כמו הדגם הגיאומטרי של אריג הווילון, וגדוש בחפצים ישנים במראה רטרו הפזורים בו באנדרלמוסיה – טלפון חוגה, תקליטי ויניל ישנים, מנורת רגל קלאסית – כולם הולמים בעיצובם את סגנון הריהוט של הבית.

עבודות אמנות קטנות שולבו גם בספרייה ישנה שפורקה לשני חלקים

המטבח הקטן והלבן מעוצב בקווים נקיים כדי ליצור מראה אוורירי

תצלום של אוהד מטלון מתוך הסדרה "הבית הגרוזיני" ליד חלון המטבח

מקבץ של זכרונות

הסלון מרוהט אף הוא באקלקטיות, ומאכלס אותו בהרמוניה אוסף רהיטי יד שנייה שנמצאו או התקבלו בירושה מבני משפחה שונים: שתי ספות ישנות של קסטיאל שקיבלו מהוריו של בעל הבית, שולחן עגול שנמצא ברחוב ושתי כורסאות שרופדו מחדש – האחת נמצאה ברחוב והשנייה הייתה שייכת לסבתו של בעל הבית.

העבודה המרכזית בסלון היא ציור שמן גדול של עופרי מירום שבני הזוג קיבלו כמתנת חתונה. הציור האקספרסיבי, העשיר בטקסטורה ובצבע, מורכב ממעין גריד אדריכלי, מערך של שתי וערב בגוני כחול, שנזילות צבע הופכות אותו לציור מופשט כמעט.

"יש משהו בגריד של הקווים האנכיים והאופקיים שנותן תחושה אורבנית ומתכתית, וכשגרנו בתל אביב זה מאוד התאים לנו", מסבירה בעלת הבית את הבחירה, "בהתחלה ממש יכולתי לראות בציור את הנוף של מגדלי עזריאלי". ציור שמן ריאליסטי קטן של ארן זינגר, ובו פרח היביסקוס לבן, נתלה בין שתי הכורסאות, "מתנת יום הולדת רומנטית מבעלי"' מחייכת בעלת הבית.

כמה עבודות קטנות הוצבו על הספרייה הניצבת בנישה הבנויה בסלון – ספרייה ישנה שנמצאה ברחוב והופרדה לשני חלקים כדי להתאימה לממדי הנישה – בהן תצלום המודבק על לוח פרספקס שקוף ועבה של לטיסיה בולו, ציור שמן של נטע ליבר שפר ורישום שחור-לבן של יהודית סספורטס, אחת האמניות הישראליות הצעירות המוערכות והמצליחות בעולם, שבני הזוג קיבלו ממנה במתנה כשהתארחה בדירתם בעת אחד מביקוריה בארץ.

מאחורי הספות נמתח שטיח ארוך וצבעוני שנסרג על ידי סבתו של בעל הבית לפני 50-60 שנה, "ובעיניי הוא פריט אמנות לא פחות משמעותי משאר עבודות האמנות בבית", אומרת בעלת הבית.

הסלון מרוהט באקלקטיות עם שתי ספות ישנות של קסטיאל ושולחן עגול שנמצא ברחוב

העבודה המרכזית בסלון היא ציור שמן גדול של עופרי מירום שבני הזוג קיבלו לחתונה

כמו באגדות

חדר השינה של בני הזוג מתאפיין בצבעים בהירים ובמראה רך ורומנטי, הן בהשפעתם של פריטי הטקסטיל בחדר והן בזכות עבודות האמנות שנתלו בו. במרכז החדר מיטת ברזל מפורזלת בגוון תכלכל מחנות חדרים, ועליה כיסוי מיטה מרופד בדוגמת פרחים עדינה שנרכש באיקאה. עבודות האמנות בחדר מצטיינות במראה נשי, חלומי ורומנטי, ונראה כי יש להן עיסוק מרומז משותף בעולם הפנטזיה והאגדה.

מעל המיטה נתלה ציור שמן של אילת אבני, ציירת שהציגה לאחרונה בבית האמנים בתל אביב ומרבה לעסוק בנושאים אלו. ב-2010 החלה לצייר את מה שהיא מכנה "סדרת האגדות", שבה חוזרים דימויים של כדור זהב ושל נסיכות או דמויות נשיות בפעולות שונות. במרכז הציור התכלכל נראית דמות נשית מבעד לווילון מתנפנף העוסקת במה שנראה כניקוי או כגיהוץ, ומשמאלה גרם מדרגות מתפתל.

הצבעוניות הקרירה, הווילון המתנפנף והבית הציורי שממנו נשקפת הדמות הנשית מקנים לציור אופי אגדתי, כאילו מדובר בנסיכה, או אולי לכלוכית, הכלואה בביתה/ארמונה. שמה של העבודה, "מחווה למגהצת של דגה", מסביר מעט את מראהו הקלאסי של הציור ומעיד על התייחסותה של אבני אל תולדות האמנות.

לצד המיטה נתלה רישום בהיר בדיו ובעיפרון של יפעת בצלאל, ובו צמות סבוכות הכרוכות אלה באלה, שהקונוטציה שלהן לאגדות ילדים כמו "רפונזל" ברורה. גם בצלאל מרבה לשאוב השראה מאגדות ילדים, ודמויותיהן של שלגיה ושל אליס בארץ הפלאות חוזרות ומופיעות ברישומיה העדינים. בימים אלה משתתפת בצלאל בתערוכה המוקדשת לדמותה של אליס בארץ הפלאות שנפתחה לאחרונה במוזיאון ה- Tate בליברפול.

מול דלת הכניסה לחדר נתלה פסל לבן של פיטר יעקב מלץ, אמן ישראלי ממוצא בריטי שאת לימודי התואר השני שלו סיים בלונדון. העבודה "מביט במראה של סבתא" היא אחת מתוך ארבע עבודות שיצר עבור התערוכה "חינוך אנגלי", שהוצגה עד לאחרונה בגלריה דן בתל אביב. עבודות אלו מבוססות על יציקות גבס של מראה שהייתה שייכת לסבתו האנגלייה, שפורקו והורכבו מחדש. מלץ, שעלה ארצה מבריטניה בהיותו ילד, היה מוקף בילדותו ברהיטים וציורים אנגליים אשר האסתטיקה שלהם נגעה בו שלא ביודעין.

בתקופת לימודיו ב"רויאל קולג'", מוסד אנגלי ותיק ומכובד הדוגל בחינוך לערכים קלאסיים אך בשינוי אלגנטי או מעוות של ערכים אלו, נפגשו לראשונה המטען האנגלי האישי שלו עם אמנותו. ברוח זו, "חילל" מלץ את מראותיה האלגנטיות של סבתו האנגלייה, כשהוא שובר ומרכיב אותן מחדש ומייצר אובייקטים משובשים אך בעלי מראה פורצלני ומהודר.

ציור שמן נוסף של אילת אבני, ובו עופר צעיר על רקע יער בגוני ירוק שונים, נתלה בחדרו של הבן והולם את אופיו החמים והקסום של החדר. גם חדר זה רוהט ברהיטי וינטג' המעניקים לו את אופיו המיוחד, כמו ארון כלים בעל ויטרינת זכוכית שנרכש בשוק הפשפשים והוסב לארון בגדים וכורסה ישנה בעלת ריפוד חום שהייתה שייכת לסבו של בעל הבית. העופר הצעיר מיד מעלה על הדעת את דמותו הפופולרית של במבי, המזוהה כל כך עם עולם הילדות.

חדר האמבט המרכזי מיועד הן לילדים והן לאורחים הבוגרים, ולכן הקפידו בני הזוג שעיצובו לא יהיה ילדותי מדי. כיור חרסינה לבן ומרובע הונח על גבי שידה ירקרקה, שמדף הנשלף בקלות מתחתיתה משמש כמדרגה קטנה המיועדת להגבהת הילדים בעת נטילת הידיים או צחצוח השיניים – פתרון יצירתי וחסכוני במיוחד, המאפשר להימנע מהנחת שרפרפים מיותרים בחדר הקטן. דופן האמבטיה והקירות שמעליה חופו באריחי חרסינה לבנים, ובחלון הרחב הורכבה זכוכית ייחודית בעלת "מראה של פעם" עם הטבעות בדוגמה פרחונית. בחדר שולבו שני ציורי שמן קטנים של צעצועים, המכניסים נגיעת צבע לחלל ומזכירים כי בכל זאת מדובר בחדר הרחצה של הילדים: ציור קטן של עופרה אייל המציג בובת פליימוביל וציור צר של דים יוז ובו מגדל קוביות צבעוני.

חדר השינה של בני הזוג מתאפיין בצבעים בהירים ובמראה רך

חדר הרחצה של הילדים מעוצב בקווים נקיים וציורי שמן של צעצועים מכניסים בו צבע

ממלכת הילדים

גלריית העץ המקסימה המשקיפה אל כל הבית הוקדשה לפינת המשחק של הילדים ורוהטה אף היא באוסף רהיטים אקלקטי: ארונית מזנון ישנה שדלתותיה הוסרו ושנצבעה מבפנים בירוק הפכה לשידת אחסון לצעצועים; ארגז תחפושות כתום שהתגלגל במשפחה הוצב בפינת החלל; ספה קטנה נבנתה ממיטת התינוק הישנה של הבן, ולצדה הוצב לוח דו-צדדי שעל צדו האחד אפשר לצייר בגיר ועל צדו השני – בטוש (איקאה).

לצד המדרגות נוצרה פינת יצירה צרה וארוכה באמצעות הצבתם של שולחן ישן שנמצא ברחוב ושני כיסאות עץ קטנים ולבנים שנרכשו באיקאה. הריהוט הייחודי המותאם בדיוק לפינה מאפשר לנצל את החלל הצר והארוך שנוצר ליד מעקה המדרגות, שאחרת לא היה מנוצל. בין אוסף הצעצועים בחדר בולט סוס נדנדה מעץ גולמי שנבנה על ידי חבר משפחה, נגר במקצועו, שתחביבו לבנות צעצועים מחלקי עץ ממוחזרים. "קנינו אותו לבננו כמתנת יום הולדת לגיל שנה, והוא מאוד אהב אותו והרבה לשחק בו בינקותו", מספרת בעלת הבית.

שתי עבודות אמנות העוסקות בצעצועים משתלבות היטב בפינת המשחקים ומעשירות אותה: תצלום של כדורים בפינת רחוב שצולם על ידי אביו של בעל הבית, צלם חובב שעבודותיו תלויות בבתי ילדיו, וציור שמן נוסף של דים יוז ובו ארמון כחול. יוז מרבה לעסוק בעבודותיו בייצוגים של זיכרון ומשחזר סביבות מגורים שחי בהן בעבר.

ברבות מעבודותיו מופיעות שורות של צעצועי ילדות מיניאטוריים בעלי מראה מיושן ונוסטלגי הניצבות על גבי מדפים, ובחלק מציורי השמן הקטנים החדשים שלו, כמו בציור הקוביות המונח בחדר הרחצה, עוברים הצעצועים אל קדמת הבמה והופכים למוקד הציור. לרגע אחד הציור הקטן נראה כעוד אחד מציורי הילדים שנתלו מעל שולחן הציור, אך אולי דווקא מיקום תלייתו מעל לפינת היצירה יהפוך אותו בהמשך למקור השראה אמנותי לילדים.

גלריית המשחקים במראה חמים של עליית גג

ציור שמן על בד – עבודה ל דים יוז

פינת היצירה המשקיפה אל כל הבית ובה עבודת אמנות לצד ציורי הילדים