ד"ש מלואי

בועז מונוס חי בסרט. סרט תקופתי יפהפה המשחזר את חיי האצולה באירופה של מאה ה-18 בדקדקנות שקשה להעלות על הדעת. הכניסה לביתו שנמצא בשכונת נווה צדק התל אביבית היא כמו מסע קסום בזמן ובמרחב המעביר את המבקר אל ארמון (או לפחות אל בית אצולה) צרפתי מן המאה ה-18, עולם שלם המעוצב עד אחרון הפרטים ומנותק לחלוטין מזה שבחוץ או "מובלעת מהממת של זמן ותרבות", כפי שהוא בוחר להגדיר אותו. מאחורי דלת הבית מסתתרים שמונה חדרים המכילים אוספים מרהיבים של מאות חפצי נוי, תמונות שמן, פסלים, אריחים, שטיחים, רהיטים, שנדלירים, כלי קרמיקה, וילונות וטפטים שלוקטו בקפידה ובתשומת לב ונועדו לשחזר את עיצובם של בתי האצולה הצרפתיים של התקופה.

מונוס מעיד כי המשיכה שלו אל אירופה של המאה ה-18 ואל התרבות הצרפתית בפרט החלה מקריאת ספרי ביוגרפיה על חייה של מארי אנטואנט – נסיכה אוסטרו-הונגרית שהייתה למלכת צרפת האחרונה כשנישאה ללואי ה-16 בהיותה בת 14 בלבד – ובהמשך התעצמה בעקבות קריאת ספרים על התרבות, על האמנות ועל האדריכלות של המאה ה-18. הוא בחר לעצב את ביתו בהשראת ארמונה הפרטי של מארי אנטואנט במתחם ארמונות ורסאי, שם בילתה את רוב זמנה. בניגוד לארמון ורסאי הראוותני שעוצב בסגנון הרוקוקו, מספר מונוס, היא עיצבה את ארמונה הפרטי בסגנון ניאו קלאסי – בקווים ישרים וזוויתיים, ובצבעוניות פסטלית רכה ללא עיטורי זהב בולטים.

להגשים את הפנטזיות

לצורך יישום התכנית הוחלט לבצע שיפוץ יסודי במבנה, שבעיקר התרכז, בניגוד למגמה הרווחת היום, בהפיכת החללים הגדולים והפתוחים של הבית לשמונה חדרים קטנים וסגורים המתפרשים על פני ארבע קומותיו. במשך כשנה וחצי חיפש מונוס מבנה מתאים שיוכל לסגור את חלליו. "הייתי צריך בית מאוד ספציפי, כי תכנית העיצוב שלו הייתה מצוירת בראשי כבר שנתיים קודם לכן", הוא מספר. "כאן, בגלל שהבית כולל ארבע קומות, יכולתי להגשים את כל הפנטזיות העיצוביות שלי, ולכן גם בחרתי לוותר על שירותי עיצוב פנים ועיצבתי את הבית בעצמי". השיפוץ החל, אם כן, בסגירת החללים הפתוחים של המבנה ובחלוקתו לחדרים קטנים וסגורים. כל חדר נצבע בצבע אחר וזכה לעיצוב ייחודי משלו על פי מוטיבים שונים.

הסלון נצבע בתכלת, הצבע האהוב על מארי אנטואנט

הסגנון העמוס

הבית חופה כולו בפרקט עץ כהה, כולל חדרי השירותים והרחצה, חוץ מהמטבח שרוצף בריצוף שחור-לבן בדוגמת לוח שחמט. פרופילים דקורטיביים בדוגמאות בארוקיות שנוצקו בגבס מופיעים בכל חיבורי הקירות לתקרה, ובמרכז תקרתו של כל חדר נתלה פרופיל בדוגמה פרחונית או מסולסלת שממנו משתלשלת נברשת. בכל החלונות נתלו וילונות כבדים וארוכים שנתפרו מאריגים מעוטרים בדוגמאות עשירות, הנמתחים מהתקרה עד הרצפה ללא קשר לגודל החלון, וברוב החדרים נפרשו שטיחי אובוסון (Aubusson) צרפתיים בדוגמאות מסולסלות.

"אחד המאפיינים של סגנון המאה ה-18 הוא העומס", מסביר מונוס. "זה סגנון מקסימליסטי שהוא אנטי תזה לסגנון המינימליסטי שאופנתי כיום". שיפוץ המבנה נמשך כחצי שנה בלבד, מעיד מונוס, אך ההקפדה על כל פרט גבתה שעות חיפוש ארוכות אחר החומרים והפרטים המתאימים, שיקום ושיפוץ של רהיטים וחפצים ישנים אצל אמנים מומחים והזמנות אישיות של פריטים שיוצרו במיוחד עבורו בארץ ובחו"ל.

"כל ציורי השמן בבית הם ציורים מקוריים מהמאות ה-18 וה-19 שנרכשו ב-E-bay. לעתים הם נרכשו במצב הרוס, ועברו שיקום ורסטורציה בארץ. הציור היקר ביותר, דיוקן של מארי אנטואנט, עלה 4,000 אירו, והיו ציורים שעלו כמה מאות דולרים בלבד ושופצו".

כרכוב האח, שעוצב על ידי סוחר סיני, נבנה משיש לבן ועוטר בדוגמה פרחונית

מארי אנטואנט מיפו

המטבח נצבע בגוון תכלת כהה – "הצבע האהוב על מארי אנטואנט" – ורוצף בדוגמת שחמט בשחור-לבן. שידות גדולות מעץ כהה משמשות כארונות המטבח התחתונים, וגם משטח העבודה שלהן עשוי מעץ ולא משיש. מעל הכיור נתלה מתלה עץ מעוטר שנרכש בשוק הפשפשים ביפו. שטח קיר קטן מעל השידות ומעל תנור הברזל הגדול חופה באריחי דלפט הולנדיים מצוירים בכחול ולבן.

"הייתה לי פנטזיה על האריחים האלה במטבח, ופשוט אין להשיגם בארץ", מספר מונוס. "קניתי ספר על אריחי דלפט באמזון ולספר צורף דיסק עם דוגמאות של אריחים עתיקים. העברתי את הדיסק למפעל לקרמיקה שהדפיס לי את הדוגמאות השונות על אריחי חרסינה לבנים פשוטים. כך הפקתי את כל אריחי הקרמיקה בבית על פי דוגמאות שהופיעו בספר והודפסו במיוחד עבורי.

חדר האוכל הקטן הצמוד למטבח עוצב בסגנון סיני ובגוונים ירקרקים. "בכל בית עשירים באירופה של המאה ה-18, היה חדר אחד שעוצב בסגנון סיני", מסביר מונוס. "זה היה בתקופה שהמערב גילה את סין והוקסם מן הקרמיקה ומן האמנות המסורתית שלה, ומארי אנטואנט ירשה מאמה את האהבה לסגנון הזה".

חדר האוכל עוצב בסגנון סיני ובגוון ירקרק

מקדש האהבה

מבואת הכניסה נבנתה בצורה מעוגלת בהשראת "מקדש האהבה" שנבנה בחצרה של מארי אנטואנט, בהשראת מקדשים רומיים עתיקים. "כך מי שנכנס הביתה נכנס למקום עגול, הרמוני. למקום של אהבה", אומר מונוס. על הקיר המעוגל צויר ציור קיר של ארמונה של מארי אנטואנט בגני ורסאי. המבואה המעוגלת נמשכת גם אל הקומה השנייה כמעין פיר עגול בן שתי קומות, ובמרכזה נתלה שנדליר גדול שאפשר להשקיף עליו מן קומה השנייה. כיפתו המעוגלת של הפיר נצבעה בתכלת ותחתיה נתלה מלאך עץ שנרכש בשוק פשפשים בפרובנס.

הסלון הצבוע בתכלת חולק לשני אזורי ישיבה, כפי שהיה מקובל בבתי האצולה האירופיים שבהם כל אזור שירת פונקציה אחרת: אירוח, משחק, קריאה ועוד. החדר חולק לאזור הסבה ולאזור טלוויזיה ורוהט במערכת ישיבה, שמסעדיה עשויים מקש קלוע ושמרופדת בבד תכלת מעוטר ברקמה עשירה, לרבות כיסא אפיריון מקסים.

מבט אל עבר פתח המטבח וחדר האוכל הצמוד

בחזרה לבית המלוכה

בבית שני חדרי עבודה. בחדר שנבנה סביב ספריית הקיר הגדולה שורר ריח עז של ספרים ישנים שמוסיף לתחושת החזרה בזמן. בסמוך לספרייה הוצבה פינת קריאה ובה כיסא אפיריון מעוגל המזמין לשקוע בו. על קיר החדר מוצג אוסף צלחות מהמאה ה-19 ועליהן ציורי פורטרט של דמויות מבית המלוכה הצרפתי.

חדר האורחים עוצב בסגנון פרובנסלי עם טפט קיר בגוון חרדל בדוגמת פרחים וכיסוי מיטה תואם. שירותי האורחים עוצבו בהשראת Fleur de Lys – סמלו של בית המלוכה הצרפתי.

אוספי התמונות וחפצי הנוי של בעל הבית לא פסחו גם על חדרון זה ועל הקירות נתלו פורטרטים של בני משפחת המלוכה הצרפתית, כולל הפורטרטים הבלתי נמנעים של מארי אנטואנט ושל בעלה לואי ה-16.

חדר הרחצה רוהט ברהיטי עץ כבדים ומעוטר אריחי דלפט מצוירים

רומטיקה בחדר השינה

חדר השינה רחב הידיים גורר קריאות התפעלות. גודלו של החדר מאזן את העיצוב העמוס והתוצאה יפה ורומנטית במיוחד. "אני חושב שחדר השינה הוא החדר הכי חשוב בבית", אומר מונוס. "להתעורר ולקום בחדר שמברך אותך מדי בוקר – עושה לך את כל היום".

החדר וחדר הרחצה היפהפה הצמוד לו עוצבו בהשראת Toile de Jouy – דוגמה צרפתית של סצנות מחיי הכפר, שהייתה נפוצה על גבי אריגים וטפטים והפכה לאופנתית לאחר שמארי אנטואנט הרבתה ללבוש שמלות מאריגים בדגם הזה.

חדר הרחצה הצמוד ורחב הידיים הוא ללא ספק אחת מגולות הכותרת בבית. בתקרתו המשופעת נפערו שני חלונות המכניסים אור יום לחדר. בפאתי החדר ניצבת אמבטיה לבנה על רגלי זהב, ולצדה מקלחון מודרני שהוצנע בתוך נישה בקיר, אולי מסימני הקדמה הבודדים בבית (לצד המזגן היעיל).

"פעם עשו לי מפה אסטרולוגית ואמרו לי שהייתי אדריכל במאה ה-18", מסביר מונוס בחיוך את משיכתו העזה לסגנון שהוביל אותו לברוא פנטזיה מושלמת ומעוררת השתאות בלב תל אביב. "אני צריך להרגיש שבכל חפץ שמקיף אותי יש היסטוריה, סיפור. אני מרגיש שהסגנון הזה נובע מבפנים, כאילו שהוא בחר אותי ולא אני אותו".