התל אביבית הקטנה

אדריכלית ומעצבת פנים: לי אולשה
השטח הכולל של שתי הדירות: 87 מ"ר
שטח הדירה המוצגת בכתבה: 57 מ"ר

"בדרך כלל כשמדברים על שיפוץ, מתכוונים לריצוף ולחיפויים, לארונות ולכלים סניטריים, אך יש מקרים שבהם שיפוץ הוא תהליך שמזכיר טיפול פסיכולוגי. מעצב מנוסה יכול לדעת כבר בשלב ההתחלתי מהי התוצאה הרצויה ולכוון אליה את הלקוח", אומרת אדריכלית פנים לי אולשה.

שיחה מקרית הפגישה את אולשה עם אודליה פרקש חממי, גרושה בשנות ה-40 לחייה שיצאה לדרך חדשה ורכשה דירה בבניין שיכון ישן ברחוב דפנה שבתל אביב. יתרונו של הרחוב בכך שהוא מרכזי אך שקט וירוק, ובעלת הבית ביקשה לחלק את הדירה באופן שיאפשר לה ולבתה הנשואה להתגורר יחד, תוך כדי שמירה על נפרדות ופרטיות. דרישות סף נוספות היו שימור המבנה הקיים ככל האפשר, עמידה בתקציב מוגבל והכנסת החוץ פנימה.

"שמיכת החופש"

סיפור חייה של בעלת הבית הכתיב במידה רבה את העיצוב. כשעזבה את הבית, לקחה עמה את "שמיכת החופש" – שמיכה בגוני שמנת, ורוד עתיק ותכלת, ושמיכה זו וסיפורה האישי הובילו לבחירה בסגנון רומנטי עם נגיעות ילדיות. ואולם, כיוון שבעלת הבית התגוררה במשך רוב חייה בתל אביב ואוהבת את העיר, שילבה אולשה בעיצוב פריטים מקוריים ומשוחזרים המתכתבים עם שנות ה-50 וה-60, כפי שבאו לידי ביטוי במרחב האורבני.

בשלב ראשון חולק שטח הדירה לשליש ושני שלישים. החלל הגדול יותר נועד לבעלת הבית והחלל הקטן נועד לבתה. דלת הכניסה מובילה למבואה משותפת, ובה שתי דלתות הנפתחות לשתי דירות נפרדות (מבחינה חוקית אין בכך בעייתיות שכן הדירות הן לשימוש אישי ואינן מושכרות).

דירתה של בעלת הבית מחולקת למטבח פתוח, לסלון, לחדר שינה ולחדר רחצה. החלל המרכזי פונה לרחוב, והוא מואר מאוד בזכות ויטרינה שנמתחת לאורך כל הקיר (5.10 מטרים). גוני שמנת וחול שנבחרו כצבעי בסיס תומכים בתאורה הטבעית ובמקביל יוצרים מראה רומנטי מאופק. משטח העבודה של המטבח ממוקם מתחת לוויטרינה, "כי לשטוף כלים מול גינה זאת פעולה מדיטטיבית", מסבירה אולשה ומוסיפה שהחלל הפתוח יוצר מראה מרווח למרות שטח הדירה מצומצם.

שילוב סממנים אורבניים עם אלמנטים וחומרי גלם מהטבע. צילום: אילן נחום

מתכת עם נגיעות של טבע

יחידת ריהוט תוכננה ונבנתה כדי להסתיר את הכיור מעיני היושבים בסלון וכדי ליצור מקום אחסון לשני כיסאות בר מסיביים, שהלקוחה דרשה. אגב כך יוצרת היחידה גב לטלוויזיה ומקום לפח ומוסיפה חללי אחסון. כיוון שבעלת הבית מרבה לארח, נרכש שולחן אוכל נפתח בחנות נטורה שברישפון, שאליו צורפו שלושה כיסאות בריפוד שחור, עם דוגמת פרחים בוורוד עתיק ולבן, וספסל עץ. הלקוחה רכשה את שלד העץ של הספסל וביקשה להשאירו, והמעצבת התאימה לו ריפוד מפוספס בגוני שחור, לבן וחום.

כאשר מספר המוזמנים מצריך זאת, אפשר לצרף לשולחן את כיסאות הבר וכיסאות מתקפלים המאוחסנים בפינה אחרת בבית. שולחן קפה נמוך עם פלטת קורות חשופות מעץ אשוח ועם רגלי גלגלים נרכש גם כן בנטורה, ומראה העץ הטבעי שלו נראה במיטבו על רקע שטיח בדוגמת חלוקי נחל, שנרכש באיי.די.דיזיין.

מוטיבים מהטבע מופיעים גם בריפוד של שתי כורסאות עץ, בדמות עלים בגוני חום על רקע שמנת. ספה אפורה רחבה ונוחה נרכשה בלילו, וכדי ליצור מראה אקלקטי הונחו עליה כריות בדוגמאות גיאומטריות באפור, חום ושמנת, המתכתבות עם טפט מפוספס שנרכש במאיירס טפטים.

שילוב בין הדפסים גיאומטריים להדפסים מן הטבע. צילום: אילן נחום

ירוק מבחוץ בשילוב עם אלמנטים צהובים מבפנים מעוררים את הגוונים ה"שקטים".
צילום: אילן נחום

המראה התעשייתי

הקווים הישרים שוברים את הסגנון הרומנטי ומבליטים את מקרר תעשייתי עם דלת זכוכית שקופה, מהסוג שאפשר למצוא בדרך כלל במעדניות ובפיצוציות. אולשה מספרת שהלקוחה רכשה את המקרר בשוק הפשפשים מתוך ידיעה שהוא חייב להיות מסודר כל הזמן. מידותיו הלא שגרתיות של המקרר והעובדה שהוא אינו כולל תא הקפאה הכתיבו רכישת מקפיא נפרד קטן, דמוי מיני בר.

כדי לחבר בין המקרר למקפיא תוכננה יחידת ריהוט, שחלקה התחתון מכיל את המקפיא וחלקה העליון סגור בתריס נגלל. התריס מסתיר מיקסר ופינת עבודה שבעלת הבית אינה חייבת להקפיד על הסדר שבה (בהיותה נסתרת מהעין), וציפוי דמוי נירוסטה מעניק לכל הרכיבים ביחידה מראה מגובש ואחיד.

קו זה נמשך בעוד פריטים בעלי מראה תעשייתי הפזורים בחלל המרכזי: יחידת טלוויזיה ממתכת הצבועה בלבן ושידה קטנה ממתכת הצבועה בצהוב בוהק, שתיהן מאיקאה ("אינני שוללת פריטים מייצור המוני, בטח שלא אם הם מתאימים לנראות הכללית ומציעים פתרונות עיצוב במחיר אטרקטיבי", מבהירה אולשה), ושולחן מתכת עגול בסגנון ביסטרו פריזאי שנרכש באיי.די.דיזיין. השידה הצהובה מתכתבת עם הדפס שנתלה מעל הספה ומציג מבוגר וילד שראשיהם מכוסים באשכולות בננה גדולים. צילום זה והדפס דומה ברוחו שנתלה על קיר סמוך שוברים את האווירה הרצינית ומכניסים מעט הומור לדירה המעוצבת למשעי.

הדפס בננות מדליק והשידה הצהובה, מכניסים מעט הומור לדירה המוקפדת. צילום: אילן נחום

המקרר התעשייתי נרכש בשוק הפשפשים. צילום: אילן נחום

כשהחוץ נכנס פנימה

משטח עבודה ארוך ורציף, כמו זה שבמטבחה של בעלת הבית, הוא חלומו של כל בשלן. מתחת לוויטרינה ניצבת יחידת מגירות ארוכה ועליה פלטת אבן קיסר בגוון חול. היחידה מצופה בפורניר אלון, שמשתלב היטב בגוני הבסיס ומתחבר למוטיבים מן הטבע שבעיצוב הפנים ולטבע שבחוץ. הפרופיל בלגי של הוויטרינה, הצבוע בגוון ירקרק-אפרפר, מהווה חוליה מקשרת נוספת בין טבע לאורבאניות ואינו מפריע לנוף.

מעל משטח העבודה נתלה פס צבירה עם ספוטים. אולשה, שבין היתר מתמחה בעיצוב תאורה, בחרה בתאורה שהיא מצד אחד חמה וטבעית ומצד שני אינה יוצרת הצללות. סגנונו התעשייתי של פס הצבירה מנוגד לגופי התאורה הרומנטיים בדוגמת עלים, שנרכשו בדרום תל אביב ונתלו מעל לשולחנות הקפה והאוכל.

עיטורי עלים זהובים מסביב לגופי התאורה וקו תוחם בתקרה, שצויר בעזרת שבלונה, מדגישים את הסגנון הרומנטי של אזור הישיבה ויוצרים הפרדה בינו ובין הקו התעשייתי-פונקציונאלי של המטבח. עם זאת, פלטת צבעים משותפת ו"זליגת" מוטיבים מאזור אחד למשנהו יוצרות אחידות סגנונית.

משטח עבודה ארוך ורציף: חלום של כל בשלן. צילום: אילן נחום

גופי תאורה רומנטיים יוצרים תאורה חמה וטבעית. צילום: אילן נחום

העיקר זה הרומנטיקה

מסדרון קטן ובו דלתות פורניר אלון המסתירות חללי אחסון מוביל אל חדר השינה היחיד בדירה. דלת מקורית ובה זגוגיות בהתזת חול בדוגמת עלים נצבעה ושופצה, וכך גם ארון קיר ישן שהיה בדירה. שמיכת החופש מקבלת בחדר השינה משנה תוקף ומשמשת השראה לטפט בדוגמת ציפורים וענפים בגוני שמנת, כחול וורוד עתיק, המתאים לחדר שינה נשי.

לסגנון האר-נובו תורמים גוף תאורה ממתכת בשילוב זכוכית, שנרכש בדרום תל אביב, ומיטה עם מסגרת מתכת מסולסלת, שנרכשה בחדרים ונצבעה בגוון צהוב מדברי. שטיחוני פרווה מלאכותית בדוגמת עור דוב מתכתבים עם צילומי תינוקות על פרווה שהיו פופולאריים לפני עשרות שנים ועם מראה בדוגמה מיושנת שתלויה מול הדלת.

צילום בשחור-לבן של אמה של הלקוחה מוסגר ונתלה ליצירת מגע אישי, ועומד בניגוד משעשע למנורות קריאה קטנטנות בוורוד שנרכשו באיקאה. כונניות עץ לא מעובד נרכשו בטולמנ'ס והוצבו משני צדי המיטה, ובמקום מגירות מסורתיות נרכשו שני ארגזים מראטן סינתטי בגוני אפור-חום-לבן בדוגמה גיאומטרית.

חדר השינה מעוצב בהשראת "שמיכת החופש". צילום: אילן נחום

צילום שחור-לבן של אימה של הדיירת מוסגר ונתלה ליצירת מגע אישי . צילום: אילן נחום

רומנטיקה מודרנית

הקו הרומנטי נמשך בחדר הרחצה הצמוד לחדר השינה, תוך כדי שמירה על פרקטיות. הלקוחה דרשה שליכט אקרילי מינרלי, שעבורו נבחר גוון צהבהב שנותן תחושה של חוץ. התקנת אמבטיה הייתה דרישה נוספת של הלקוחה, והקיר שמעליה חופה באריחים לבנים פשוטים ונוסטלגיים. כדי למנוע התזת מים בלי להפר את האחידות הסגנונית, נרכשו באיקאה שני וילונות פלסטיק ונתלו זה לצד זה: הפנימי לבן ופשוט והחיצוני בדוגמת תחרה.

כיור אליפטי השקוע בפלטת עץ מצופה לכה מהווה חלק עליון של יחידת אחסון מעץ משויף. את מקום סל הכביסה הסטנדרטי מחליף ארגז קש קלוע, ומראה אליפטית וגוף תאורה מסולסל משלימים את המראה הנשי.

כיוון שחדר שינה הוא מקום פרטי במהותו, תוכננו במסדרון שירותי אורחים. דלת כיס נבחרה לטובת חיסכון במקום ונצבעה בגוון שמנת המתמזג עם הקיר. כיור קערה קטנטן מתאים במידותיו לחלל הקטן ותואם בסגנונו את הדירה כולה, וחיפוי פסיפס לבן מאחורי אסלה תלויה מספק נגיעה מודרנית-עכשווית.

הקו הרומנטי נמשך בחדר הרחצה. צילום: אילן נחום

יצירת מראה הומוגני תוך שמירה על מסגרת תקציב. צילום: אילן נחום

נפרדנו כך

כדי להגיע לתוצאה הסופית עברו המעצבת והלקוחה תהליך לא קל, שכלל פרידה מחפצים בעלי ערך רגשי וקבלת החלטה מושכלת על שינוי הרגלי חיים. עם זאת, שביעות הרצון של הלקוחה מהדירה ומשוב חיובי מכל מי שנכנס אליה – כי פשוט אי אפשר שלא להתלהב – הם תמורה הולמת המצדיקה את המאמץ.