לגור בסרט

בוב ומטלין מירמן עברו לביתם הנוכחי לפני כשלוש שנים. מטלין, מעצבת פנים במקצועה, נוהגת לרכוש בתים ישנים ומוזנחים, לעצבם ולהשביחם ואז למכור אותם. פרט לכך, היא נוהגת לעבור לבית חדש שהיא משפצת כל שנתיים-שלוש. את הבית הזה היא אינה ממהרת לעזוב, שכן כאן היא הייתה הקבלן והמעצב, והוא כולל את כל הפריטים שהיא אוהבת – עתיקות, וינטג', שימוש חוזר בפריטים והרבה צבע ועניין. היא תכננה אותו בהתאמה לאורח החיים שלה ושל בעלה בוב. הבית נבנה בשנת 1956 במיוחד עבור שחקן בסרטים אילמים בשם ג'ין בארי, ובשנות השבעים נמכר למפיק מרווין וורט.

כאשר זה הלך לעולמו מכרו ילדיו את הבית למשפחת מירמן. מטלין שיפצה אותו לחלוטין מכיוון שהיה מוזנח מאוד. מבחוץ הבית נראה כמו אסם, עם אבנים אדומות, והוא טובל בגינה מטופחת במיוחד. לבית שתי קומות, ויש בו ארבעה חדרי שינה (שניים בכל קומה), חמישה חדרי אמבטיה, מטבח, סלון, חדר כביסה, חדר מזווה, חדר אוכל, חדר בוץ (המשמש חדר מעבר בין החוץ לפנים, בעיקר בימות החורף) ועוד כמה חדרי הסבה קטנים. כל חדר הוא יחידה בפני עצמה, המשלבת היטב בין שימושיות לעיצוב. הסגנון הכפרי והחם ניכר בכל פינה ויוצר בית שכיף להתארח בו, ועוד יותר כיף לגור בו.

לב הבית

אחד החללים היפים בבית הוא המטבח שתוכנן מסביב לתנור עצום הכולל 12 מבערים וארבעה תנורים שכולם עובדים היום בזכות עבודת שחזור שעשתה מטלין. התנור הוא מ-1926, והוא נבנה במיוחד עבור השחקן הרולד לויד, ששיחק בסרטים אילמים. לויד הוריש את התנור לאחוזת גרינסטון, שהייתה למוזאון. מטלין ראתה את התנור במחסן המוזאון, חלוד וישן, התאהבה בו, וכתבה מכתב מרגש ובו ביקשה להשמישו בביתה. בקשתה נעתרה, והתנור עבר תהליך רסטורציה ואף נבנתה עבורו קונסטרוקציה מיוחדת ברצפה כדי לתמוך בו. מעל התנור הותקנו שני קולטי אדים צמודים המשלבים תאורה ומשמשים מדף לתצוגה של אוסף כלי אמייל. לנוחות מרבית שולבו במטבח שני מדיחי כלים ושני כיורים, והוא שופע ארונות אחסון סגורים ופתוחים. מטלין תכננה ארונית תלויה במראה עתיק להצגת כלים, וזו נשלחה לצביעה מיוחדת. מונחים בה לתצוגה כלים צבועים ועתיקים.

הכיור שלצד הארונית הוא "כיור חווה" (farm sink) של המותג Rohl, והברזים עשויים מחומרים טבעיים המשנים את צבעם ומקבלים מראה מיושן. המקרר והמקפיא נמצאים בתוך ארון בנוי בצדו הימני של המטבח, והאי הרחב משמש לעבודה, לארוחות קלות ולאחסון. על האי ניצב משקל ישן של תינוקות, שכעת משמש לנוי. את חלונות הברזל במטבח מצאה מטלין בבית ישן שנהרס ושילבה שניים מהם במטבח ואחד בחדר הרחצה שבקומה השנייה.

חדר האוכל ממוקם משמאל למטבח, בחלל משותף ופתוח המופרד על ידי דלת גדולה. את השולחן וחמשת הכיסאות ואת שידת המגירות קנתה מטלין בחנויות של עתיקות בקרבת הבית. שעון ענקי בסגנון צרפתי עתיק נתלה מעל השידה, וכד חלב ישן שהונח על הרצפה תורם לאווירה המיוחדת. גוף התאורה המרכזי בחדר מורכב מחתיכת עץ שעליו הותקנו נורות בצורת נרות וקונסטרוקציה מברזל. במקור הונחו בתוך העץ נרות אמתיים, ומטלין פיתחה את הרעיון לגוף תאורה חשמלי.

תחילת מעשה במחשבה

החלל שבין החדרים בקומה השנייה היה בעבר חדר משחקים. מטלין השאירה את החלל פתוח ותכננה בו ספרייה עשירה. היא ביטלה את החלון שהיה בחדר, ובמקומו קבעה סקיילייט בתקרה שמכניס אור רב. קורות העץ התומכות נשארו חשופות ותורמות לאווירה החמימה בחלל. במרכז ניצב שולחן שש-בש ישן, והכיסאות הם ירושה מבעלי הבית הקודמים. השטיח הפרסי, ארון הספרים והספסל שלצדו עתיקים. הספסל היה כחול ונצבע באדום.

חדר הארונות נמצא בין חדר השינה לחדר הרחצה של בני הזוג, וגם הוא עוצב עד הפרט האחרון. שולחן צרפתי ישן, ארון שנצבע בכחול וסולם מאפיינים את הסגנון הראלף-לורני האמריקני החוזר גם בחדר השינה של בני הזוג.
חדר הכביסה שנמצא ליד המטבח קטן יחסית, ועל כן לא רצתה מטלין להתקין בו דלת שנפתחת אל החדר. היא מצאה דלת אסם ישנה בשוק הפשפשים, שעלתה לה ארבעים דולרים, התקינה לה פרסות של סוס והשאירה אותה כמו שהיא. כך היא יצרה דלת הזזה שאינה גורעת משטח החדר.

עיצוב באדום ולבן

חדר האורחים בקומה העליונה משמש בעיקר את בני המשפחה שבאים לבקר, והוא עוצב בצבעוניות של עץ טבעי, אדום ולבן כמו חדר הבוץ. מיטת ברזל עתיקה הצבועה ביד ושנקנתה באנתרופולוג'י מפארת את החלל, ולצדה שידות לילה שקנה בוב לפני עשרות שנים. כיסא נדנדה ישן וספסל נקנו בשוקי פשפשים, ומטלין התאימה להם ריפוד וכריות. בזכות חלונות עץ גדולים ודלת יציאה למרפסת החדר הוא מעין צימר מפנק בטבע.

חדר הבוץ משמש חדר מעבר בין החוץ לפנים הבית. גם בימות החורף וגם כאשר בני הזוג עובדים בגינה, החדר הזה מאפשר בידוד והתארגנות לפני הכניסה הרשמית הביתה. עם זאת, מטלין לא ויתרה על עיצובו כאילו היה אחד מחדרי המגורים בבית. החדר עוצב בצבעי עץ, אדום ולבן, כמו חדר האורחים שבקומה השנייה, ויש בו רהיטים ישנים ואוסף של חפצים המשתלבים בהרמוניה סגנונית וצבעונית כמו בבית כולו. ספסל עם גב מעץ המשמש מתלה הוא הרהיט המרכזי בחדר, והוא נצבע בגוון שמנת משופשף. מטלין התקינה בו מתלים עתיקים שמצאה. לצדו ניצבים מעין כוננית מדפים עתיקה מברזל ועץ על גלגלים, המשמשת לאחסון שמיכות וכריות, שרפרף עץ עתיק משוק פשפשים ותריסי עץ שמצאה ברחוב ונתלו לנוי. פרחי קמומיל מכניסים את החוץ פנימה, וכמו שאר הפרחים המקשטים את הבית, הם אמתיים ונקטפו בגינה.

"חדר הבוץ" נמצא בכניסה האחורית לבית ומשמש חדר מעבר בין הרטיבות שבחוץ לחום שבפנים. צילום: Mark Lohman

מקום למנוחה

חדר השינה של בני הזוג נמצא בקומה השנייה, והוא מואר ומרווח במיוחד. הוא עוצב בצבעי כחול ולבן, האופייניים לבית העיצוב ראלף לורן; ואכן, המיטה הגדולה (Easter king) ומרבית פריטי הטקסטיל שיש בו הם של המותג המפורסם. שאר הרהיטים, ובהם ארגז מצעים הולנדי ישן וארון שבמקור יועד למטבח ונצבעו בכחול, מראות, שלט מעל המיטה וספסל צרפתי, נקנו בשוקי פשפשים שונים. בקצה החדר תוכננה פינת הסבה מפנקת שכיסוי התחרה שנפרס עליה, וגם וילונות התחרה העתיקים שנתלו מעל דלת היציאה למרפסת, נקנו בחנות עתיקות בטורונטו. אהיל התחרה היה שייך לתפאורת אופרה ונקנה ב-E-BAY.

על רצפת עץ האלון המיושן נפרש שטיח משי סיני עתיק, ורגליו של שולחן הקפה שנקנה בהזדמנות קוצרו כדי שיתאים לפינה הזאת. את הכיסאות קנתה מטלין בשוק פשפשים, שיפצה אותם וריפדה מחדש, ואילו הסקריטר הוא מגראז' סייל שקיים זוג ישראלים באזור.בית משפחת מירמן מזמן לא מעט הפתעות לחובבי הסגנון הכפרי האמריקני. אוסף פריטים שנצבר במשך שנים, תעוזה ויצירתיות וחיבור מהודק בין כל הפרטים, הופך את הבית הזה ליצירת אמנות של ממש.

אוסף של רהיטים וחפצים בצבעי כחול ולבן מעצבים את חדר השינה של בני הזוג. צילום: Mark Lohman