מחוברים

תעודת זהות

קלוש צ'צ'יק אדריכלים

שם: ניצן קלוש

גיל: 37

השכלה: תואר ראשון באדריכלות מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני באדריכלות ובינוי ערים מהטכניון

שם: לירן צ'צ'יק

גיל: 39

השכלה: תואר ראשון באדריכלות מאוניברסיטת תל אביב, לימודי אדריכלות בדייניש רויאל אקדמי, קופנהגן, ותואר שני באדריכלות ובינוי ערים מהטכניון

ניסיון מקצועי קודם: גוטסמן שמלצמן אדריכלים; שת"פ עם קימל אשכולות אדריכלים

kch-architects.com

בני הזוג לירן צ'צ'יק וניצן קלוש עובדים יחד מ־2004, אז הגישו את פרויקט הגמר המשותף שלהם, שעליו זכו בפרס עזריאלי לסטודנטים לאדריכלות. כבר אז, בפרויקט שבו הציעו תכנון לגן העצמאות בירושלים, שבו חקרו את גבולותיו ואת הקשר שלו לעיר העתיקה, הסתמן עניינם הבולט: השתלבות בסביבה החברתית, בשינויים המתרחשים במרחב לאורך ההיסטוריה, וביכולתה של האדריכלות להשפיע עליה ועל החיים במקום. מתחילת דרכם התעניינו בממשקים של האדריכלות עם תחומים נוספים ובפן הפילוסופי של האדריכלות, וב־2008 זכו בתחרות אוצרות הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה. בשיתוף המעצבת מיכל צדרבאום אצרה קלוש בביאנלה את התערוכה "הוספות: אדריכלות על רצף הזמן", שהתייחסה לדינמיות של המרחב הבנוי ולהשתנותם של בניינים במרחב הישראלי.

בית במושב בן שמן. החצרות הפנימיות פתוחות לשלושה כיווני אוויר לכל חדר ומאפשרות קיום של מגוון פעילויות חוץ לאורך כל השנה

איך ממשיכים הלאה מנקודת שיא כזאת?

"הביאנלה הייתה חוויה מדהימה, אך מנותקת מהמציאות. היה חסר לנו העיסוק במציאות החיים שסביבנו. המשכנו ללימודי תואר שני בטכניון, ושם הבנו שהמרחב הבנוי שאנו חיים בו מעצב את החיים שלנו. לרוב האנשים אין אפשרות להשפיע עליו. ההבנה הזו הובילה אותנו לחפש דרכים להנגיש את המידע מתחום התכנון והבנייה לציבור הרחב, כדי לעורר מודעות ויכולת להשפיע, וזה בסיס הידע למיזם 'קיים: יזמות קהילתית בנדל"ן' – פלטפורמה לשיתופי פעולה בין אנשי מקצוע מתחומים שונים המסייעים לקבוצות אנשים במציאת פתרונות נדל"ן יצירתיים ואיכותיים. אנחנו מתווכים בין אנשים המחפשים פתרונות מגורים יצירתיים לבין יזמים, מייעצים בפרויקטים של תמ"א 38 או 'פינוי בינוי', ומסייעים לאנשים להניע תהליכים שישפרו את איכות מגוריהם ולצמצם את התלות שלהם בקבלנים ובמתכננים. אנחנו מייצרים מצב שכולם מרוויחים ממנו: היזם מקבל גוף מאורגן של דיירים, הרשות זוכה בשיתוף פעולה הדוק יותר עם התושבים, והתושבים מקבלים את כל המידע הנכון ויכולים להשפיע על התוצאה. גם התוצאה האדריכלית טובה הרבה יותר כשהיא משרתת את האינטרסים של הדיירים ולא של היזמים. הייתה לנו, למשל, קבוצת רכישה שהחליטה לא לנצל את כל אחוזי הבנייה במגרש כדי להותיר שטח ירוק שמשרת גם את הבניין וגם את המרחב הציבורי".

וילה בהרי ירושלים. תכנון הלוקח בחשבון את הנוף המרהיב ואת הטופוגרפיה המדורגת של השטח, ופתחים הממסגרים פיסות שונות של הנוף

מהם מקורות ההשראה שלכם?

"המקום עצמו והמשתמשים בפרויקט. אין לנו סגנון עיצוב אחיד מכיוון שאין שני מקומות או שני משתמשים זהים. האג'נדה שלנו היא השתלבות במקום קיים והניסיון לשפר אותו באמצעות התוצר האדריכלי. הפרויקטים שלנו מתייחסים לחוץ ולמרחב הציבורי. בלתי אפשרי שהערכים היחידים שיניעו את התכנון הם הרווח הכלכלי שיניב המבנה. מעניין אותנו ליצור איכות חיים, גם בבתים פרטיים וגם בבנייני מגורים, ולכן נעדיף לתכנן מעט פרויקטים שמקיימים זאת. הבית הראשון שתכננו היה בית של משפחה בוגרת ומורחבת שכללה שלושה דורות, והיה חשוב לנו שהתכנון יהיה גמיש ושהבית יוכל להתפרק לשתיים, לשלוש ואף לארבע יחידות דיור נפרדות. מעבר לכך הנחו אותנו בתכנון הנוף המרהיב של הרי ירושלים באזור, והטופוגרפיה של השטח שכללה שלושה מפלסים מתחת לפני רחוב. רצינו ליצור מצב שפתחי הבית ממסגרים פיסות נוף שונות, ושהבית לא ייראה מאיים או מפלצתי מן הרחוב. שלא יהיו לפניו חסמים או חומות. פרויקט נוסף שאנו מתכננים בהרי ירושלים הוא בית חד קומתי לזוג צעיר שרצה למקסם את תחושת האור והאוויר בבית, ולכן ניסינו ליצור שלושה כיווני אוויר בכל חדר. יצרנו בתוך שטח הבית חמש חצרות פנימיות הפתוחות לשמים, וכל אחד מחדרי הבית פונה אל פטיו כזה. חלק מן החצרות הפנימיות משותפות לשני חדרים וכך הם גם מייצרים מקומות מפגש בין דיירי הבית, כמו למשל בין שני אחים שחדריהם פונים לאותה חצר פנימית".

שכונת הרקפות, קרית ביאליק. תכנון פרויקט בן 66 יחידות דיור עבור קבוצת רכישה כחלק מקבוצת קיים ליזמות חברתית

אתם עוסקים גם בתכנון פרויקטים ציבוריים לא מעטים, ספרו על אחד הבולטים שבהם.

"בימים אלה סיימנו לתכנן (בשיתוף קימל אשכולות אדריכלים) את אתר ההנצחה הרשמי של משרד הביטחון לחללי מערכות ישראל בהר הרצל. רצינו ליצור אנדרטה מוארת ולא חשוכה, שמתנוססת מעל האדמה ולא קבורה בתוכה. ביקשנו להתייחס לנושא כאל משהו רוחני ומואר, ולהימנע מהקונוטציות הצבאיות המוכרות של השכול והאבל. מלבד זאת רצינו לשרת את הציבור המגיע לטקסי זיכרון המוניים במקום. ניצלנו את תוואי הגבעה ברחבת הכניסה כדי ליצור מקומות ישיבה רבים, כמו באמפיתיאטרון חיצוני, שממנו יוצא מעבר אל שטח תת קרקעי שבו יתקיימו טקסי הזיכרון. האלמנט הבולט במבנה הוא קיר לבנים מעוגל היוצר כעין פעמון של אור. מאחר שהיינו צריכים להנציח 23,000 נופלים לפחות, על כל אחת מאלפי הלבנים בקיר המעוגל נרשם שם של חלל אחד. ביום השנה למותו של כל נופל נדלקת מנורה לצד שמו על הקיר, ללא קשר לשנה שבה נפל. מעבר לכך, הבניין משמש גם כטופוגרפיית אבן מדורגת שאפשר לשבת עליה מבחוץ, משום שהיה חשוב לנו להנגיש את המבנה לקהל ולשרת את הציבור המשתמש בו".

קיר לבנים מעוגל היוצר מעין פעמון של אור בתוכנית אתר ההנצחה הלאומי בהר הרצל

הדמיה של אתר ההנצחה הלאומי בהר הרצל בירושלים

קצרים

הכי יפה במקצוע: היכולת להשפיע על חיים של אנשים, לתקן ולשפר את המרחב שאנו חיים בו.

הכי קשה במקצוע: להסביר לאנשים שמגיע להם יותר, שאפשר לצאת מהמסגרת ומהסטנדרט הקבלני המוכר.

פרויקט אדריכלי מוערך בארץ: היכל הספר במוזיאון ישראל בתכנון קיזלר וברטוס משנות ה־60. זה בניין שנוגע באנשים, מספר סיפור, משתלב במרחב ונותר צנוע. הוא חד פעמי במקום שהוא נמצא בו ולכן מרגש.

פרויקט שהייתם רוצים לעשות וטרם עשיתם: שיכוני מגורים עירוניים שנותנים פתרונות דיור קהילתיים וסביבתיים איכותיים יותר.

טיפ למי ששוקל ללמוד אדריכלות: להרחיב את האופקים, לא ללמוד רק במקום אחד או רק תחום אחד ולשאול כל הזמן שאלות: מה חשוב באמת – הבניין או המרחב הציבורי שהוא מייצר והאדם שחי בו?

אם לא הייתם אדריכלים הייתם: לירן: עוסק במקצוע אמנותי כלשהו, אולי צייר; ניצן: אמא לשישה ילדים.