עושה עיניים

שם הדר קפלן
אזור מגורים גבעתיים
לימודים אוטודידקטית
עיסוק אמנית ומעצבת
מוטו להכניס מידה של הומור בעבודה

באחד משיעורי היהדות שבהם השתתפה הדר קפלן, השתמש המורה שלה בביטוי הארמי "מאי נפקא מינה" (מה מיוחד במה שנאמר? איזו תוצאה מעשית יש לזה?). "זה נשמע לי כמו שם של מישהי שיושבת וסורגת כל היום", מספרת קפלן, שאימצה מיד את הביטוי כשם המותג שלה.

לקפלן (37), בוגרת בית הספר לאמנויות תלמה ילין, הייתה תמיד נטייה לאמנות. לאחר השחרור מהצבא למדה בעצמה עיצוב גרפי בעזרת תוכנות שונות, עשתה קורס בפוטושופ והחלה לעצב עטיפות לדיסקים של זמרים מפורסמים כגון דנה ברגר, דן תורן ועמיר לב.

לאחר שעבדה כארט דירקטורית בחברת פוסט פרודקשן, חשה שמיצתה את נושא העבודה מול המחשב. לפני כשבע שנים במהלך טיול במרכז אמריקה ובניו יורק, שבה את עיניה ואת לבה צמר מיוחד שראתה בגואטמלה. קפלן רכשה כמות נכבדה של אותו צמר ססגוני, ובעזרת חוברת הוראות סריגה שרכשה בניו יורק למדה לסרוג במסרגה אחת.
"הרגשתי שזה מרתק אותי. משהו חזק ממני משך אותי והפך ל'מחלה'. סרגתי יום ולילה", היא נזכרת. התוצרים הראשונים היו כובעים וצעיפים שנמכרו במהירות שיא, ומה שהחל כתחביב הפך לפתע לעיסוקה המרכזי. "יש בסריגה בריאה יש מאין", היא אומרת. "מחוט וממסרגה נוצר עולם שלם". ההצלחה הפתיעה אף אותה, וכאשר נוכחה לדעת ששקים שלמים של עבודות שנעשו כניסיון נמכרו במהירות, הבינה שהגיעה אל המקום האמיתי שלה.

מדוכן למוזיאון

בשלב הבא החליטה לערוך מכירה של עבודות ובחרה לקשט את הדוכן שלה בקקטוסים סרוגים הנתונים בעציצים קטנטנים. אלה נמכרו בתוך שעות ספורות להפתעתה המוחלטת. "התחלתי להבין שיש עניין מיוחד בעבודות האלה, והחלטתי לסרוג מצמר את הדמות של קישקשתא מתכנית הילדים הידועה. בהתחלה סרגתי את הדמויות בשחור-לבן ומאוחר יותר בצמר ירוק". אם היא הייתה צריכה הוכחה נוספת לפופולריות של קישקשתא, היא קיבלה אותה במייל שהגיע אליה יום אחד מאוצרת של תערוכה במוזיאון היהודי בברלין. "התערוכה עסקה בקשר שבין אוכל לדת ולתרבות, והם חיפשו משהו שקשור לדמות של קישקשתא", היא מספרת. קפלן נענתה להזמנה וסרגה דמות גדולה של הצבר הפופולרי, שהוצגה בתערוכה במשך כשנה ואף נרכשה מאוחר יותר לאוסף המוזיאון.

מקורות ההשראה שלה מגוונים ושייכים כולם לעולם הדמיון, והיא אינה משתמשת לעולם בהוראות ובדגמים ספציפיים. "אני רואה בעיני רוחי את הדמות המסוימת ויודעת איך היא תיראה כאשר תושלם", אומרת קפלן. גם בחירת הצבעים שלה מכוונת, והיא שמה דגש על צבעים עזים ולא שגרתיים האהובים עליה מאוד. היא יוצרת בעיקר דמויות של בעלי חיים: ראשי צבאים, איילים, פרות, זברות וקרנפים, שאפשר לתלות על הקיר בהשראת הראשים המפוחלצים המעטרים את קירות בתי הציידים. כאן המקום לציין שקפלן טבעונית והמסר שהיא מעבירה בעזרת הדמויות הסרוגות שלה, העשויות מחומרים סינתטיים כמובן, מתחבר לאג'נדה זו. "לעתים אנשים מבקשים ממני לסרוג דמויות של בעלי חיים שאיני מכירה. במקרה כזה אני מבקשת מהלקוח שישלח לי תמונה של בעל החיים הספציפי שבו הוא מעוניין, עושה תחקיר עליו ומגלה יצור שלא ידעתי כלל על קיומו".

העולם מצחיק

העבודה על כל פרויקט נמשכת כחודשיים, ולמרות הקושי הפיזי שבלשבת שבע שעות מדי יום ולסרוג, קפלן מודה שהיא נהנית מהתהליך ועושה זאת תוך כדי האזנה למוזיקה, בעיקר מוזיקת פלמנקו.
"היום אני מתעוררת בשבע בבוקר ובא לי לסרוג", היא אומרת. "בתקופה מסוימת הסריגה גם הייתה עבורי ריפוי בעיסוק". אחד המאפיינים הבולטים בעבודותיה הוא ההומור. מלבד ראשי האיילים שלה, שאותם היא סורגת מחוטי צמר בשלל צבעים עזים, קפלן יוצרת גם בעלי חיים דמיוניים לחלוטין שבכל אחד מהם יש טוויסט מסוים – אם בבחירת הצבעים ואם בבעל החיים עצמו, שמורכב לעתים מאיברים של בעלי חיים שונים.
קפלן יוצרת גם סדרה של שעונים מעוררים מצמר וכן קו של תכשיטים בהשראת הדמויות הסרוגות. "אני אוהבת לגרום לאנשים לחייך ובכלל אוהבת דברים שיש בהם הומור", היא מדגישה. "בעבר, כשהבעתי רצון לעסוק במלאכת יד מסוג כזה, אמרו לי שאי אפשר להתפרנס מכך", נזכרת קפלן, שהוכיחה מאז את ההפך. "אני עדיין מופתעת מהביקוש לעבודות הסריגה שלי ומאוד נהנית מהעובדה שאני יכולה להתפרנס מזה. לקראת חג המולד האחרון הוצפה החנות הווירטואלית שלי באתר Etsy בהזמנות מכל רחבי תבל, כולל בקשות מיוחדת לבעלי חיים מסוימים. אני אוהבת לשמור על קשר ישיר עם הקונים שלי. לכל עבודה אני מצרפת מכתב אישי, ואני תמיד שמחה לקבל מהם תמונות של הבית החדש של כל עבודה".
לדבריה, עוד ועוד אנשים כיום חשים כמיהה למלאכת יד. הצבעוניות וההומור של עבודותיה מדברים לרבים ואי אפשר להתעלם גם מהעניין התרבותי: "אנשים אוהבים לתלות דמויות של בעלי חיים על הקירות ומתחילים עכשיו להבין שפוחלצים זה דבר איום ונורא". חרף בקשות חוזרות ונשנות, קפלן נמנעת מללמד את אמנותה. "אני מקבלת המון בקשות לקורסים ולהדרכות בנושא סריגה אבל אני פשוט לא אוהבת ללמד", היא מודה. לעומת זאת היא סבורה שכל אחד יכול לסרוג. "צריך פשוט לאהוב את זה!".

www.etsy.com/shop/ManafkaMina