אבק ויהלומים: ביקור בסטודיו yahalomis

תעודת זהות

yahalomis
שם: רועי יהלומי וטל הדר
מגורים: חולון
לימודים: עיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון (יהלומי), אנימציה בבצלאל (הדר)
עיסוק: מעצבי מוצר

רועי יהלומי וטל הדר | צילום ליאור גולסד

"הייתה לנו תקופה עמוסה מאוד ועכשיו אנחנו רוצים בעיקר לנוח", צוחקים רועי יהלומי וטל הדר מסטודיו יהלומיס. בחודש פברואר האחרון הם השתתפו בתערוכה Ambiente בפרנקפורט ועד לפני ימים ספורים הציגו בתערוכה קבוצתית בבית בנימיני. בתוך כל הלחץ הם הספיקו להתחתן וכעת הם סופרים את הימים עד לירח הדבש.

יהלומי והדר (31) הגיעו לעיצוב מכיוונים שונים. הוא גדל בחולון ועוסק עד היום במוזיקה. "לא חשבתי ללמוד. תמיד הייתי מפרק ובונה דברים. חבר סיפר שבחולון יש לימודי עיצוב תעשייתי ואמר שאולי כדאי לי לבדוק. עשיתי מכינה כדי להבין מה זה אומר. נתנו לנו כמה תרגילים ומאוד אהבתי את ההתעסקות". היא גדלה בגבעתיים וספגה אמנות מאמה. "תמיד עסקתי בציור, בכתיבה וביצירה בכלל, והחלטתי ללמוד אנימציה כי היא מאגדת בתוכה תחומים שאני אוהבת ואפשר להביע דרכה הרבה מאוד".

פרוייקט שהגמר של יהלומי – פעמוני בזלת שלכל אחד צליל שונה | צילום: ליאור גולסד

הסטודיו שלהם הוא תוצר של היכרות בת שבע שנים שהחלה עוד לפני הלימודים. כיום הם עובדים בעיקר עם יציקות קרמיקה וחתומים על ליין מוצרים בגוני פסטל. "אנשים בדרך כלל לא מבינים באיזה חומר אנחנו עובדים וחושבים שהוא בטון. הסיבה לכך היא שאנו כמעט שלא עובדים עם גלזורה ומשאירים את החומר טבעי, במראה מט". שריפת החומר מתבצעת בטמפרטורות גבוהות כדי ליצור אטימה, עובדה שאיפשרה פיתוח מגוון אביזרים. "כשהתחלנו לפתח קולקציה החלטנו להתמקד במוצרים נלווים לבית אך לא כלי אוכל, כי תבלינים עלולים להכתים את הקרמיקה. עשינו רשימה שהיו בה פמוטים, אגרטלים, שעונים, קערות, מראות ומוצרים שעדיין לא ייצרנו".

בתערוכה "פועל יוצא" בבית בנימיני, שבחנה את ערכם ומשמעותם של ייצור מקומי ועיצוב מקומי עכשווי באמצעות התבוננות בתעשיית הקרמיקה בארץ, הם הציגו קופסאות קרמיקה שניתנות לשימוש בנפרד או מורכבות זו על זו. "במפעלי הקרמיקה ייצרו כלים לסוכר, קפה ותה. חשבנו איך אנו יכולים לייצר מוצר שאינו מיועד ספציפית למטרה זו אך מתכתב עם הרעיון של סדרת כלים שכל אחד מהם משמש למטרה אחרת". עיטורי הקופסאות נשענים אף הם על ההיסטוריה של תעשיית הקרמיקה המקומית ונעשים בטכניקה שהייתה נהוגה בעבר והותאמה למאה ה-21. "חקרנו במשך שנה שימוש במסרקות ליצירת דוגמאות בקרמיקה, כפי שהיה נהוג במפעלים ותיקים דוגמת לפיד ונעמן, ופיתחנו מסרקות מפרספקס בחיתוך לייזר. בעבודת יד יצרנו בעזרת המסרקות איורים של מוטיבים מהטבע ובנינו מכונה שיוצרת דוגמאות פסים". הטכניקה החדשה-ישנה התחברה לשיטה שהדר נהגה לעבוד בה – ציור בצבעי שמן על דפי כרום וגריעת חומר בעזרת מחט.

עציצים בשילוב גוונים וחומרים המעניקים לקרמיקה מראה שונה מהרגיל | צילום: ליאור גולסד

משחקים בחומר

בני הזוג אוהבים לשחק עם קרמיקה בשילוב חומרים אחרים. ערבוב קרמיקה ובזלת הוליד קולקציה אפורה בעלת מרקם משיי, שתחילתה בפרויקט הגמר של יהלומי. "לפני כמה שנים ראיתי סרט על הרי געש שדיבר על כך שטמפרטורת התכת לבה היא 200 מעלות צלזיוס. ישר חשבתי לעצמי 'התנור בסטודיו מגיע לטמפרטורה כזו ובארץ יש המון בזלת'". הוא נסע לרמת הגולן, אסף סלע קטן, טחן אותו, ערבב עם חומרים שונים והחל לערוך ניסויים. התוצאה: כלי נגינה המורכב מעשרה פעמונים שלכל אחד מהם צליל שונה. כיום, במסגרת קולקציית האביזרים לבית, החומר משמש ליצירת מלחייה ופלפלייה וכן פמוטים. את הפעמונים יציגו יהלומי והדר בביאנלה לקרמיקה שתתקיים בקיץ הקרוב במוזיאון ארץ ישראל. "אנחנו מתכננים מעין מיצב שבו אנשים יוכלו לנגן בפעמונים בעצמם. הרעיון בבסיס העבודה הוא דומה מול שונה – כל הפעמונים ייראו אותו הדבר אך גובה הצליל מושפע ממשך הזמן שבו הפעמון נמצא בתבנית. הפעמונים הם מטפורה לכך שכולנו בני אדם אך שונים זה מזה".

האות שי"ן מוטבעת על הזווית ונגלית במלואה כאשר ניגשים לנשק את המזוזה | צילום: ליאור גולסד

מוטו

"אנו רוצים לעצב פשוט וביחד, לספר סיפור ולגרום לאנשים לחייך".

המוצר הראשון

"פמוטים לנרות גבוהים ונמוכים במוצר אחד. בדקנו מה יש בשוק ובאיקאה מצאנו פמוט זכוכית לנר גבוה שכשהופכים אותו הוא מתאים לנר נמוך. חשבנו איך אנחנו עושים את זה טוב יותר".

מעצב

"אוקי סאטו מסטודיו ננדו. העיצובים שלו פשוטים, נקיים, עדינים ומינימליסטיים, לא מתאמצים אך חכמים".

עוד עשר שנים

"נמשיך ליצור ולעשות את הדברים שאנחנו עושים בארץ או בחו"ל".

טיפ למעצב המתחיל

"לא להיתקע על פרויקט שנים. המוצר תמיד יכול להיות טוב יותר וצריך לדעת מתי לעצור".

איפה אפשר להשיג?
את המוצרים מוזיאון ישראל, טולמנ'ס, סאגה, אסופה, Etsy ובאתר המעצבים

קופסאות בהשראת תעשיית הקרמיקה הארץ-ישראלית | צילום: עודד גולסד

ואזה מקרמיקה ובזלת | צילום: ליאור גולסד