שפריץ

אומרים שקירות לבנים מועדים לפורענות, בייחוד בבית שיש בו ילדים. בית שעיצבה האדריכלית לילך מורבר עבור משפחה דתית – הורים ושני מתבגרים – מוכיח בדיוק את ההפך. “חברים, זה עובד", היא צוחקת במענה לשאלה המתבקשת איך שומרים על כל הלובן הזה. “אם הכל כביס ומתנקה – לבן הוא הכי פרקטי". מורבר מתמחה בעיצוב חללים לבנים. את הבית, דו משפחתי בשטח 450 מ"ר שתכנן האדריכל יגאל שמיע, היא קיבלה במצב שלד. “הבעלים ביקשו בית בסגנון מודרני. עשינו מקצה שיפורים בשלד כמו הורדת עמודים והזזת שירותי אורחים ויצאנו לדרך".

הבית משתרע על פני שלושה מפלסים: קומת קרקע שבה נמצא האזור הציבורי הכולל בין היתר סלון ומטבח, קומה עליונה ובה ארבעה חדרי שינה ועליית גג המשמשת חלל אחסון, וקומת מרתף שמתוכננת כחדר קולנוע ויחידת אירוח.

יציאה אל הגינה

המשפחה מארחת הרבה וביקשה לעצב את הבית בסגנון חם ונעים. כדי למתן את הקרירות שהצבע הלבן משדר השתמשה מורבר בחומרים בעלי אופי חם כמו ריצוף פרקט אלון, פרופיל בלגי (“שהוא חם יותר מאלומיניום") ושנדליר בגוון חלודה (“פנטהאוס") שנתלה בכניסה. הפן הפרקטי מתבטא בכיסאות פלסטיק במטבח ובמשטחי קוריאן קלים לניקוי. אותה פלטת גוונים נוכחת גם באזור הפרטי של הבית, כגון ארונות ורצפת מקלחון מעץ בחדרי הרחצה ופרקט בחדרי השינה. פריטי אמנות וחפצי נוי יוצרים רצף סגנוני.

משטח קוריאן לבן במטבח

בקומת הקרקע הם “רשמיים" ואמנותיים יותר, ובחדרי השינה ניתן מקום לאמירה אישית, בין היתר באמצעות מילות העצמה מודפסות על מצעים ותלויות על קירות. הרקע הלבן מדגיש את הפריטים ומשיג בכך את המטרה – בית במראה מודרני ועדיין חמים ומשפחתי.