איך תולים שיר על הקיר? תערוכת רטסרוספקטיבה לביורק

ידועה בפן החזותי החזק של היצירות שלה. ביורק | צילום מתוך הקליפ ״Wonderlust״, 2008 באדיבות מומה
ידועה בפן החזותי החזק של היצירות שלה. ביורק | צילום מתוך הקליפ ״Wonderlust״, 2008 באדיבות מומה

רטסרוספקטיבה ענקית ומסקרנת לזמרת ביורק תיפתח בחודש הבא במומה בניו יורק ותבסס את מיקומה המרכזי של הברבורה האיסלנדית, לא רק במוזיקה אלא גם בעיצוב ובאופנה

88 שיתופים | 132 צפיות

היא מציינת השנה יום הולדת 50, האלבום שלה דלף לרשת חודשיים לפני הזמן, אבל אם יש משהו שהזמרת, המלחינה והאמנית האיסלנדית ביורק תזכור מ־2015, תהיה זו ככל הנראה תערוכת הרטרוספקטיבה שלה שתפתח ב־8 במרץ במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. ביורק ידועה בפן החזותי החזק של היצירות שלה. מספיק להיזכר בקליפים המרהיבים ובתלבושות שלבשה לאורך השנים – למשל שמלת הברבור מעוררת המחלוקת שלבשה לטקס פרסי האוסקר ב־2001 – כדי להבין שזו הולכת להיות אחת מהתערוכות המדוברות של השנה.

"התערוכה היא לא על האמנות של ביורק, היא יצירת אמנות של ביורק", אמר אוצר התערוכה קלאוס ביסנבך, האוצר הראשי של מומה. "ביורק היא אמנית חדשנית ויוצאת דופן שלתרומתה לעולמות המוזיקה, הווידיאו, הסרטים, האופנה והאמנות יש השפעה גדולה על דור שלם ברחבי העולם".

אמנם היא אחת מהמוזיקאים הוורסטילים שפועלים ב־20 השנים האחרונות, אולם בניגוד לאמנים אקספרימנטלים אחרים, נשארה ביורק תמיד בגבולות המיינסטרים וצברה אהדה של קהלים רבים.

כשהיא משתתפת בווידיאו קליפים מוזרים, מקליטה אלבום שלם מקולות אנושיים שנחתכו ועוותו או בונה כלי נגינה ממוחשב שאפשר לשלוט בו בעזרת הגוף – היא מנסה להרחיב את גבולות עולם הפופ והמוזיקה, אך בכל זאת עושה פופ: אלה שירים שבנויים מבית ופזמון, והם חלק מהקסם ומההצלחה שלה.

עטיפת האלבום ״פוסט״, 1995 | צילום: Stephane Sedanoui
עטיפת האלבום ״פוסט״, 1995 | צילום: Stephane Sedanoui

"לא היה לי אגו"

הפרסומים לקראת התערוכה לוו בסערה בגלל הדלפת האלבום החדש שלה לרשת. ביורק נאלצה להקדים את יציאתו (התאריך המקורי נקבע לערב הפתיחה) וקידמה אותו בשרשרת ראיונות בהלך רוח דעתני במיוחד. היא התלוננה על כך שברוב הפרסומים קיבל המפיק המוזיקלי שלה קרדיט נרחב על האלבום, אף שהיא הייתה אחראית על עיבוד וכתיבת מחצית מהשירים, טענה כי ליוצרים גברים (למשל קניה ווסט) זה לעולם לא יקרה. וניצלה את ההזדמנות להרחיב על המקום המורכב של נשים בתעשיית המוזיקה. "בהופעה נראה כאילו אני רק זמרת, מפני שיש עוד אנשים על הבמה שמנגנים", אמרה לאתר המוזיקה פיצ'פורק בראיון שהפך ויראלי וצוטט בהרחבה בכלי התקשורת בעולם. "אני רוצה לתמוך ביוצרות צעירות ולומר להן, 'אתן לא מדמיינות, זה קשה. כל מה שגבר אומר פעם אחת אתן צריכות להגיד חמש פעמים'. במשך עשר שנים הייתי אישה יחידה בלהקה, וכדי שרעיונות שלי יתקבלו, למדתי שהדרך הכי יעילה היא לגרום לבנים לחשוב שהרעיון היה שלהם. הצטיינתי בתרגיל הזה בלי לתת עליו את הדעת. לא היה לי אגו, שיחקתי אותה טיפשונת והשקעתי פי חמישה בכל רעיון כדי שהוא יתממש".

בתערוכה הנוכחית היא לא תצטרך לחלוק קרדיט כלל – היא במרכז. אפשר לראות בהחלטה לערוך לה תערוכה כזו גדולה המשך לתערוכת הרטרוספקטיבה שנערכה לדיוויד בואי לפני שנתיים במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, אף שביסנבך הציע זאת לביורק עוד בשנת 2000. רק ב־2012 היא נענתה להצעה בחיוב, ובשלוש השנים האחרונות הם עבדו צמוד וחשבו "איך תולים שיר על קיר".

התערוכה תציג שני סיפורים, פיקטיבי וביוגרפי, שנכתבו במשותף על ידי ביורק ו־Sjón – סופר ומשורר איסלנדי עטור שבחים. אלו יספרו את ההיסטוריה שלה דרך שיתופי הפעולה שלה עם במאי וידיאו, צלמים, מעצבי אופנה ואמנים, בהם לארס פון טרייר, כריס קנינגהם, ומישל גונדרי. כדי לשמור על חוויית צפייה נאותה, רק 100 מבקרים יורשו להיכנס לתערוכה בו זמנית. לכל אלבום יוקדש חדר והמבקרים יקבלו אוזניות שישמיעו את המוזיקה בהתאם. במקביל יוצגו סרטים, כלי נגינה, חפצים ותלבושות שייצרו חוויה רב תחומית יוצאת דופן.

המוזיאון לאמנות מודרנית ניו יורק, 8.3־7.6