האישה הגדולה מהחלומות

קליס רוג'רס | צילום: Olivia Malone
קליס רוג'רס | צילום: Olivia Malone

השירים שלה מלאים בתוכן חצוף על סקס, והקליפים שלה זורקים את הגדרות הפמיניזם לכל הרוחות. רגע לפני שהיא מגיעה להופעה בישראל, הזמרת קליס מדברת על אופנה, חשיפה וכוח. הרבה כוח

88 שיתופים | 132 צפיות

בפעם הראשונה שבה הופיעה קליס רוג'רס בחיינו היה ברור שלא מדובר בעוד כוכבת פופ ניינטיז, אלא באישה שיש לה מה לומר. בכל זאת, לצרוח מול המצלמה שהיא שונאת את הגבר שבגד בה, בלי עידון ובלי התנצלויות, זו לא בדיוק הדרך המהירה והקלה להתחבב על המיינסטרים. אף שהיום נהוג לדבר על ביונסה או על ניקי מינאז' כמובילות פמיניסטיות, קליס הקדימה אותן בהרבה מובנים, בין שמדובר בשימוש עצמאי וחזק במיניות שלה או בחוסר ההתנצלות על חיבתה לתענוגות שליידיז ענוגות לא אמורות לדבר עליהם: סקס, אוכל וכוח. לא סתם היה זה המילקשייק שלה שהביא את כל הבנים לחצר.

קליס- סקס, אוכל וכוח | צילום: gettyimages
קליס- סקס, אוכל וכוח | צילום: gettyimages

בראיון באפריל האחרון למגזין ״Spin״ התייחסה הזמרת לתדמית שלה כאייקון של עוצמה נשית בזווית מרעננת: "כשהתחלתי בגיל 16 ממש לא היו לי כוונות להיות מודל נשי לחיקוי, אבל אני אסירת תודה שגדלתי עם הורים – ויותר ספציפית עם אימא – שנתנו לי תחושה של ערך עצמי וביטחון לגבי מי שאני. תמיד התחמקתי מהמילה ‘פמיניזם', כי אני חושבת שבשביל להיות פמיניסטית אין צורך במילה הזאת. אני לא צריכה להסתובב עם חותמת של פמיניסטית על המצח או לחלק חולצות עם ססמאות כדי להוכיח שאני שמחה להיות אישה או לומר שאני מרגישה שמגיעות לי זכויות שוות". תריצו ארבעה חודשים קדימה להופעה של ביונסה בטקס ה־VMA כשמאחוריה מאירה בענק המילה feminism, ותתחילו להבין מדוע מתייחסים אליה כאל פמיניסטית מחמד.

לאכול בגדול

בחודש הבא תגיע קליס, בת 35, לישראל לשתי הופעות, לאחר שהופעה שתוכננה לאוגוסט נדחתה בעקבות מבצע צוק איתן. סיבוב ההופעות העולמי הנוכחי שלה מקדם את אלבומה החדש – "Food". כמי שתמיד אהבה לשחק בגבולות ז'אנריים נזילים ולנוע בין אר אנ' בי לרוק, היפ הופ, פופ, ג'אז ואפילו האוס – לא מפתיע שעל האלבום הנוכחי בחרה קליס לעבוד עם דייב סייטק שברזומה המנופח של השנים האחרונות שלו יש עבודות בין היתר עם ג'יינס אדיקשן וה־יה יה יה'ס. האלבום ממשיך את סיפור אהבתה של קליס עם אוכל: כמה שירים נושאים שמות של מאכלים וגם שם האלבום לא משאיר מקום לספקות.

קליס בהופעה, בקרוב אצלנו | צילום: gettyimages
קליס בהופעה, בקרוב אצלנו | צילום: gettyimages

"העבודה עם אוכל היא שפתחה לי מחדש את התיאבון למוזיקה", היא מסבירה. בשנת 2008 הוסמכה כשפית בקורדון בלו וכיום היא עובדת על – לא תאמינו – מותג רטבים משלה. אף שהיא לא מסתירה את אהבתה זו (בניגוד למה שמלמדים נשים לעשות במרחב הציבורי), היא לא חפה מהלחצים של התעשייה להיראות כמי שמנשנשת מלפפונים לארוחת בוקר. בראיון ל"את" היא משחררת את הקלישאות הרגילות של כל זמרת עסוקה: "אני בדיוק כמו כולם, אוכלת כשאני רעבה ומנסה לא להגזים".

איך את מתחזקת את המראה שלך?

"מבחינת איפור אני ממש מינימלית. העור שלי מתייבש מהר אז אני נזהרת. לגבי הגוף – אני מתעמלת ומופיעה הרבה, וככה מוציאה הרבה אנרגיה".

ניטים ונצנצים

בתחום האופנה, לעומת זאת, היא בהחלט מצליחה לשמור על אינדיבידואליות. היא ידועה בזכות הופעות אקסטרווגנטיות ופרובוקטיביות, מחליפה סגנונות באופן מוקפד ויודעת לשלב פריטים גבוהים ונמוכים מסוגים שונים. הארון שלה מלא בהמון נצנצים, אבנים, הדפסים פסיכודליים, פריטי עור, ניטים, מגפי בוקרים בכל הצבעים ופרוות מלאכותיות וצבעוניות.

"אני אוהבת מאוד אופנה, אבל לא משחקת את המשחק הרגיל של תעשיית האופנה. אני יודעת מי אני ומה אני רוצה והרבה תלוי גם במצב רוח שלי. אני לא תמיד שמה פוקוס על העניין הזה, אבל אני מתעניינת בהיסטוריה של האופנה ומעריכה מאוד את התחום הזה. אופנה ומוזיקה הולכים יחד. אחרי שאני כותבת אני מחליטה איזה לוק אני רוצה לאלבום".

קליס, עובדת על קו בגדים משלה | צילום: Estevan Oriol
קליס, עובדת על קו בגדים משלה | צילום: Estevan Oriol

איזה מעצב את מעדיפה?

"אני ממש אוהבת את כולם, לכל אחד יש מומנט משלו מבחינת הסטייל והלוק".

גם כאן לקרדיט הראשי זוכה אִמה, שתיבלה את ילדותה בהארלם בהרבה שיק והשפיעה לא רק על האישיות שלה, אלא גם על הסגנון האישי: "היא הייתה ליידי במלוא מובן המילה ונתנה לי את הכלים לפתח אישיות והבנה של מה זה סטייל".

בימים אלה היא עובדת על קו בגדים משלה בשם Community Service. בניגוד למצופה "הוא יהיה קו קלאסי ובייסיק של דברים שאני רוצה ללבוש. המחירים יהיו בדרגות ביניים, וההשקה אמורה להיות עוד כמה חודשים".

בדיוק הפוך מהמלתחה שאנחנו רגילים לראות אותך בה.

"נכון. רוב הדברים המשוגעים שלי הם מהופעות – או אירועים מיוחדים. הם מאוד ‘אני' ואת רובם אני קונה ובוחרת לבד, אבל ביומיום אני מבשלת ויש לי ילד בן 5, אז אני לא תמיד צבעונית וזוהרת. חוץ מזה, פריטים קלאסיים הם משהו שתמיד צריך לשילובים".

הזמר פארל וויליאמס אמר בראיון בשנה שעבר שאת השפעת דרמטית על המראה ועל הסטיילינג שלו. מצד אחד הוא אמר שבזכותך הוא הפסיק ללבוש בגדים שמרוחים עליהם ראשי תיבות של מותגים, ומצד שני הוא נותן לך קרדיט שהכרת לו את גוצ'י ואת פראדה. אז מה בעצם היחס שלך למותגים?

"מי שיש לו כסף יכול לקנות מותגים ולשחק אותה סנוב. זה לא סטייל בעיניי, וזה מה שהסברתי לפארל. אפשר לקנות גם בשוקי פשפשים או בחנויות יד שנייה. צריך להסתכל על הבד, הגזרה, התפירה והלוק הכללי; לא על התווית ועל הלוגו".

6.2, 7.2, זאפה הרצליה, כרטיס ב־220 ש"ח