נועה ירון מחפשת (עדיין) תשובה

"הילדים שלי לא ברחוב אבל גם הם עברו ועוברים תהליכים של בחירה באמונה". נועה ירון | צילום: יח"צ
"הילדים שלי לא ברחוב אבל גם הם עברו ועוברים תהליכים של בחירה באמונה". נועה ירון | צילום: יח"צ

תשע שנים אחרי הצלחת ספרה הראשון "מקימי", מוציאה נועה ירון־דיין את ספרה השני "שירה גאולה", העוסק בילדה של בעלי תשובה שבורחת מהבית ומסתובבת ברחובות ירושלים. חזרה בתשובה – דור ההמשך

88 שיתופים | 132 צפיות

 

 

90 אחוז מהספר החדש שכתבה נועה ירון־דיין, "שירה-גאולה", נכתב בפונקציית ה"פתקים" בסלולרי הפרטי שלה. "יש לי שבעה ילדים ואני מתפרנסת מהרצאות, מהופעות וכותבת בעיתונים, כך שאין לי את הפריבילגיה של סופר שיש לו מרחב ליצור. המציאות היא כזאת, שאני מגיעה לכתוב באחת בלילה כשאני במיטה, והכי נוח לכתוב בסלולרי. הייתי כותבת על המסך ושולחת לעצמי במייל ואז ממשיכה במחשב". כך מסבירה ירון־דיין את דרך עבודתה בשטף מילים חינני שפורץ ממנה תדיר, בתוספת החיוך המפורסם.

מציאות יכולה להפתיע

ירון־דיין (44) הייתה מוכרת עד לפני 20 שנה ככוכבת רדיו וטלוויזיה, עד שבשיא תהילתה עשתה מהפך וחזרה ביחד עם בעלה יובל דיין בתשובה. כעבור כעשור פרסמה את הספר בעל הניחוחות האוטוביוגרפיים "מקימי", שגם עובד לסדרת טלוויזיה מצליחה בכיכובם של יעל פוליאקוב ומוקי. היום, תשע שנים מאוחר יותר היא מפרסמת את ספרה השני "שירה גאולה".

"ההרגשה לפרסם ספר עכשיו בהחלט שונה מלפני תשע שנים. לפני 'מקימי', אמרתי ליובל שיקראו את הספר הזה 400 אנשים. הוא ענה 'למה את קשה עם עצמך? יקראו אותו 700 אנשים'. בסוף הספר מכר 100 אלף עותקים. 'מקימי' הוכיח שהמציאות יכולה להפתיע. יש לקדוש ברוך הוא תסריטים שאי אפשר לצפות אותם. כמובן שמתלווה לפרסום הספר החדש חרדה".

מדוע חרדה?

"כולם חיכו ל'מקימי' שתיים. אני לא אוהבת סרטי המשך וגם לא ספרי המשך. 'מקימי' הסתיים בחתונה וכולם רצו לראות מה קרה לבעלי התשובה אחרי החתונה".

כריכת הספר "שירה גאולה" | צילום: יח"צ
כריכת הספר "שירה גאולה" | צילום: יח"צ

 

בספרה החדש מככבת ילדה של בעלי תשובה שבורחת מהבית ומוצאת את עצמה מסתובבת, רעבה, ברחובות הירושלמיים. היא יוצאת למסע של חיפוש אחר בית, יחסים עם אמה, יחסים עם העולם והאנשים שבו וגם בחיפוש אחר עצמה. ייתכן שאותה הילדה משמשת שופר לכל הקולות הנסתרים שמורדים בעולם שבו נהגה לחיות.

"הדבר הראשון שכתבתי היה 'דברים שרציתי לומר לילדיי – שיחות שלא התקיימו מעולם'." מספרת ירון־דיין ומסבירה על מורכבותה של התשובה בחיי המשפחה. "הרגשתי שזו הפעם הראשונה שבה אני מתמודדת עם תוצאות מעשיי כמחפשת תשובה, כשאני מתמודדת עם ההשפעות של זה אצל דור ההמשך. המעבר שעוברים בעלי תשובה בפרספקטיבה של 20 שנה לא קל ולא חף מטעויות."

בספר, התוצאה היא ששירה גאולה מסתובבת ברחוב.

"הילדים שלי לא ברחוב אבל גם הם עברו ועוברים תהליכים של לבחור באמונה. המציאות היום קשה וכובשת. זו מציאות סלולרית ווירטואלית, עם רשת פרוצה לחלוטין. מי שנכנס לשם מוותר על התמימות והטוהר. הרבה מהנוער היום מתקשה להיכנס למסגרת ולספק את הסחורה שההורים והמחנכים מצפים לה. נוער מתקשה לנשום ולחיות עצמאית וככל שכתיבת הספר התקדמה, הבנתי שזה מה שאני רוצה – להשמיע את הקול של הדור הזה שלא מצליח לבחור בחיים למרות רצונו הגדול לעשות זאת".