הגיע הזמן לדבר על תרומת ביצית

| מאת: הדס בשן

נשים מדברות בגלוי על קשיים בזוגיות ואפילו על הקושי בטיפולי פוריות, אבל תרומת ביצית היא עדיין מושא השתיקה והבושה הגדול ביותר. האם זו החשיבות העליונה שמייחסת היהדות לגנים או שזה הפמיניזם שמתעקש שתתרחקו לנו מהשחלות?

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2016/08/sizes/GettyImages-56217494.jpg_h_wo_680_382.jpg
"תינוקות", רוג'ר ויולט, 1900 | צילום: GettyImages

 

בחודשים האחרונים מדורי הסלבס האמריקאים קראו לאלילת הפופ ג'נט ג'קסון לצאת מהארון. לא הארון הלהט"בי, אלא ארון אחר, מורכב אולי אפילו יותר – ארון הפוריות. לאחרונה הודיעה הזמרת בת ה־50 כי היא בהיריון ראשון, והתגובות – אם בצהובונים כמו "הוליווד לייף" ואם באתרים מכובדים כמו "הפינגטון פוסט" – חשפו נושא שהדיון בו הולך ומתפשט: הרצון כי נשים יהיו כנות לגבי הטיפולים שקיבלו בדרך אל התינוק. "ספרי לנו איך נכנסת להיריון", הם כותבים, ומעלים שאלות: האם ג'קסון קיבלה תרומת ביצית? האם הקפיאה את ביציותיה שלה לפני כעשור, והיא משתמשת בהן כיום?

לכאורה, זה נראה כמו עוד פלישה מיותרת לפרטיות. אבל מתחת לפני השטח מתגלה נושא שאולי הגיעה העת לתת עליו את הדעת. סיפורים כמו של ג'קסון, שנכנסה להיריון בגיל שבו הסיכוי הטבעי לכך קטן מאחוז אחד, משפיעים על דעת הקהל. נשים סביב הגלובוס שעדיין לא הפכו לאימהות רואות בה מודל לחיקוי. חלקן אולי חושבות שגם להן יש זמן. "אם היא עשתה את זה, גם אני יכולה", הן אומרות לעצמן, לא מודעות לתמונה הכוללת שמרכיבה את ההיריון של ג'קסון. התוצאה היא מצג שווא לגבי השעון הביולוגי המתקתק לכל אישה, והשתקה של העלויות והמאמצים שכרוכים בהיריון מאוחר. אז נכון, אנחנו יודעות שהן עושות בוטוקס וניתוחים פלסטיים, אבל איכשהו קשה לנו יותר להפנים שהן קונות ביציות. אולי כי הן לא מדברות על זה בכלל.

שרה ג'סיקה פרקר, הכריזה כי ילדיה נולדו מתהליך פונדקאות | צילום: GettyImages

שרה ג'סיקה פרקר, הכריזה כי ילדיה נולדו מתהליך פונדקאות | צילום: GettyImages

 

בתוך "ארון הפוריות" נדמה כי תרומת הביצית נמצאת במעמד הנמוך ביותר. פונדקאות כבר נהייתה עניין לגאווה. טיירה בנקס, שהפכה השנה לאמא בגיל 42, לא הסתירה את העובדה שהשתמשה בפונדקאית, ממש כמו שרה ג'סיקה פרקר לפניה. שתיהן אגב,  הדגישו כי הביצית היא שלהן. תרבות הריאליטי סיפקה לנו גם הצצה לתעשיית הקפאת הביציות. קים קרדשיאן, למשל, עברה מול המצלמות טיפולים לשימור פוריות. וכמובן, אימוץ הוא נושא מדובר בהוליווד, וסלבס רבים בחרו בכך, כולל נשים בגיל הפוריות כמו אנג'לינה ג'ולי, סנדרה בולוק ושרליז ת'רון. לעומת זאת, למצוא אישה מפורסמת שסיפרה שקיבלה תרומת ביצית, זה כבר יותר נדיר. למעשה, יש רק אחת כזו, מרשה קרוס, כוכבת הסבוניות "עקרות בית נואשות" ו"מלרוז פלייס". כשנכנסה להיריון בגיל 44, אמרה קרוס לתקשורת כי "כשאישה מתבגרת, היא צריכה תרומת ביצית, וזה לא הופך את התינוק שלה לפחות יפה או מושלם. הביציות שלנו מחזיקות מעמד רק עד גבול מסוים". תמיד אהבנו אותך, קימברלי.

בחזרה למציאות – מוסתרת ככל שתהיה, תרומת הביצית היא דווקא אופציה אמיתית, שאפשרה את לידתם של כמיליון ילדים ברחבי העולם מאז התרומה הראשונה ב־1984. החוק בארץ, ששונה ב־2011, מאפשר לאישה לקבל תרומת ביצית מאישה אחרת בישראל, ובמקביל קיים גם הליך פרטי של יבוא ביציות מחו"ל. העלות דומה בכל אחד מההליכים: בין 30 ל־40 אלף שקל לביצית אחת, אבל זמני האספקה והבירוקרטיה המובילה להליך ארוכים יותר במסלול המקומי. ובכל זאת אף שהתרומות חיות וקיימות, עדיין נדיר לפגוש אישה שתספר בגלוי כי התינוק שלה נולד מתרומת ביצית. האם זה קשור לתרבות הפטריארכלית שקושרת את הנשיות של אישה ליכולת שלה לייצר חיים? אולי זו התפיסה היהודית המושרשת, שבוחנת את מוצאו של אדם לפי אימו? או שאולי הציפייה לשמוע מאישה על פרט כל כך אינטימי היא מנותקת מהמציאות, ועלינו פשוט להרפות?

אנג'לינה ג'ולי, העלתה את האימוץ לסדר היום העולמי | צילום: GettyImages

אנג'לינה ג'ולי, העלתה את האימוץ לסדר היום העולמי | צילום: GettyImages

 

מחקרים מראים כי הסבר אחד נעוץ בתחושת כישלון במילוי התפקיד הבסיסי המיוחס לאישה. לאורך ההיסטוריה האנושית פוריות נקשרה לנשיות, והיחס לאישה כאל אדם שלם חובר באופן ישיר להפריית הביציות שלה. מחוץ לתרבות המערבית זה לא מוסתר: במוזמביק וניגריה קיים טקס לנידוי אישה שלא מצליחה להביא ילדים לעולם. במדינות מסויימות במזרח הרחוק החוק מאפשר לגבר לנטוש את אשתו אם לא ילדה ילדים. מסתבר שהמצב לא כל כך שונה בחברה המודרנית, רק שכאן הנידוי נעשה על ידי הסתרה וסודיות.

לורי גוטליב, פסיכיאטרית מניו יורק המתמחה בטיפול בנשים במהלך טיפולי פוריות, טוענת כי ההסתרה קשורה לגיל של הנתרמת ולשיימינג חברתי שעושים לנשים מבוגרות שחיכו הרבה יותר מדי זמן עד שהחליטו להפוך לאימהות. "החברה לא מקבלת את זה שאת מבוגרת ועדיין רוצה להיות בהיריון. המסר הסמוי הוא: חיכית יותר מדי זמן זו בעיה שלך. אל תצפי שתוכלי לעמוד במה שנשים צעירות עומדות ולמה שתעמידי את הגוף שלך בסכנה". גוטליב מראה כיצד לרוב יציעו לנשים שנכשלו בטיפולי IVF אימוץ ולא תרומת ביצית, "כאילו אומרים להן, עדיף שמישהו יעשה בשבילך את העבודה. את מבוגרת מדי, תתמקדי במה שאת יכולה".

לדעתה של ד"ר ציפי דולב, פסיכיאטרית העוסקת בתחום בריאות האישה, הסיבה דווקא די פשוטה: נשים מסתירות כי הן יכולות. "אם אישה לוקחת פונדקאית או מאמצת, היא לא בהיריון אבל פתאום יש לה תינוק – ברור שהיא תספר ותסביר לסביבתה איך זה קרה. אבל אישה שהרתה בעצמה ונולד לה תינוק, לא תמיד מרגישה צורך לשתף בעובדה שזה מתרומת ביצית. לכאורה, היא יכולה להמשיך רגיל והחברה קונה את ה'נס' הזה. אלא שזה לא תמיד עובד. אם אני רואה אישה בת 50 בהיריון אני יודעת שזו תרומת ביצית אבל אני לא יכולה לשאול אותה, ואז מתחילות ספקולציות ולחשושים. לדעתי זה לא בריא".

ג'נט ג'קסון, היריון בגיל 50 בלי לספר כיצד | צילום: GettyImages

ג'נט ג'קסון, היריון בגיל 50 בלי לספר כיצד | צילום: GettyImages

למה בעצם?

"כי זה לחיות באווירה של סוד. ילד שיחיה ככה, ירגיש שמסתירים ממנו משהו וזה ישפיע עליו ועל כל הדינמיקה המשפחתית. כל נושא הסודיות הוא חלק גדול מהפוריות וחייב להיות מדובר. זו גם בעיה עם רופאים שזורקים למטופלות את נושא תרומת הביצית כפתרון טכנולוגי, כאילו אם לא מצאת משהו בחנות אחת, תלכי לחנות שנייה. לא מתייחסים מספיק לאספקטים הרגשיים".

איך צריך להתייחס?

"צריך לדבר עם הזוג על ההחלטה ולהפנות אותם לייעוץ, שיבינו שאם מחליטים לשמור משהו בסוד מהילד, יהיה לזה מחיר. לדעתי עדיף לדבר על הדברים ולא להסתיר אותם, למרות שכמובן אפשר להבין כל החלטה, הרי יש כאן גם אלמנטים של ילד שאולי ירצה לחפש את ההורה הביולוגית שלו".

לאה שנירר חשפה ב"מעושרות" את טיפולי הפוריות שעברה ואת פעילותה הענפה בכנסת לקידום חקיקה בנושא תרומת ביצית. "הרבה נשים שמתלבטות אם לקבל תרומת ביצית ומתקשרות אליי. מהשיחות אפשר לשמוע את אי הוודאות שלהן ולהבין עד כמה הנושא מוסתר ומושתק. הן לא רוצות להיחשף ואני מבינה אותן. המאמץ צריך להיות לתת לגיטימציה לכל נושא התרומה. החקיקה בארץ היא חלק מזה אבל ההמשך הוא שנדבר, נערוך פאנלים ונכתוב על זה יותר. במקביל אני פועלת למען זה שהמדינה צריכה לעזור לנשים להקפיא ביציות, מגיל 26 עד 35, כדי לא לאבד את השנים הפוריות שלהן".

ממה חוששות רוב הנשים?

"הן לא יודעות איך הן יגיבו, זה יצמח להן בבטן אבל מצד שני זה לא הגנטיקה שלהן. אני מעודדת את כולן ומפצירה בהן לעשות את זה. אימא היא מי שמגדלת ומחבקת. אין כאן שאלה ואין לזה תחליף".

מרשה קרוס, בין הבודדות שחשפו את תרומת הביצית שקיבלה בגיל 44 | צילום: GettyImages

מרשה קרוס, בין הבודדות שחשפו את תרומת הביצית שקיבלה בגיל 44 | צילום: GettyImages

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 6fbd647d022b47ccc