הצביעות חוגגת: הטור של לינוי בר גפן

אני לא מאמינה לאנשים שמצהירים על עצמם "אני לא מסוגל להיות צבוע", ולאנשים שמעידים שמה שהם הכי שונאים הוא צביעות. לא קונה את זה. באמת נתקע לך בגרון כשקידמת את פני הבוסית שלך ב"איזו חולצה מדהימה, מאיפה?" ומצד שני באמת האמנת לגננת שהיא לוחשת רק לך ש"הנסיך הזה הוא הילד הכי מוצלח בגן"? נכון שלא? אלא שעושה רושם שבתקופה האחרונה דווקא הצביעות היא התכונה שניצודה ועולה על המוקד הכי הרבה בשיח הציבורי, בעיקר ברשתות החברתיות. לומר דבר אחד ולחשוב קצת אחרת נתפס כחטא חמור הרבה יותר מגזענות או סתם וולגריות מוכרת.

צביעות הייתה פעם בת הזקונים הלא מזיקה של "משפחת השקרים" מרובת הילדים, שכוללת בין השאר את האח המתוחכם "השקר הלבן", האבא הגדול "שקר הבגידה" והאימא הרחומה והמתעכבת: "נגלה לפעוט את האמת כשיגדל". אבל נדמה לי שהבת הקטנה הולכת ומקבלת פוקוס גדול נורא.

זה הגיוני. מהרגע שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לשמור ולאתר יותר ויותר מידע, אין דבר קל מלשלוף לך אמירות סותרות מהעבר. כדי לגשר על הפער הזה הלבשנו קלישאות עתיקות על "החמימות הישראלית שהופכת אותנו לאנשים גלויים ואותנטיים, ההפך מהאירופאים המנוכרים". עכשיו תכניסו לזה גם את הטרנד לשנוא אירופאים וקיבלתם את תעודת הכשרות המושלמת לטקבק: "וגם שנאתי אותך בסדרה הקודמת שעשית". מדי פעם, צביעות היא בסך הכל אינדיקציה לנימוסים טובים ולאינטליגנציה חברתית מפותחת. אל תדאגו, אני לא מבקשת לנצל את הבמה הזו כדי לשחרר עליכן את התכונה השנייה בסדר התכונות שאין עליהן מחילה מאז הפייסבוק – ההתנשאות. אני גרועה בדיוק כמוכן בנושא הזה וגם אני מצאתי הצדקות מאולצות להימנעות מקצת צביעות בריאה. את שנות ה־20 שלי ביליתי בהתבשמות מנכותי הרגשית, שלא אפשרה לי לסתום את הפה במקומות שבהם ראוי היה לכל היותר למלמל "אין לי ממש דעה בנושא". הייתה לי, יש לי והיא לא חשובה יותר מדרך ארץ. לא כל דבר צריך להקיא על האדם ההמום שמולך.

כמה לא מפתיע שאת כנותם של אחרים ביחס אליי הערכתי הרבה פחות מאת "כנותי האותנטית" כלפי אחרים. סובלימציה זה לחלשים, אני אומרת את האמת! הו הו!.

כך שאם יש משהו שאני מאוד משתדלת לפתח אצלי בתקופה האחרונה הוא את ההבנה שאין שום דבר חביב באותנטיות שיצאה משליטה. יש לי ברירה, ובחרתי לתרגל קצת צביעות להמונים. אז אני עושה לייק לתמונה של הזוג המתארס, חושבת פעמיים לפני שאני מודיעה בקבוצת הווטסאפ של הגן שהעסקת שומר שני היא מהלך מטומטם להפליא, מחייכת לשמוק שכרגע אוורר מולי עמדה שוביניסטית, וכמובן גם עושה בדיוק ההפך מדי פעם, כי עקרונות חדשים לוקח זמן להפנים.