הטיפים של נטלי עטיה לחיים מתוקים

נטלי עטיה | צילום: איתן טל | סטיילינג: מיכל עובדיה | איפור ושיער: שי הללי זיו
נטלי עטיה | צילום: איתן טל | סטיילינג: מיכל עובדיה | איפור ושיער: שי הללי זיו

החיים כבר לא באים בקלות לנטלי עטיה, שמבינה שצריך להתאמץ בשביל לזכות בכמה רגעים מתוקים. איך היא מספקת לעצמה ריגושים ומה גורם לה רגעי נחת? טור אישי

88 שיתופים | 132 צפיות

 

אני מאוד אוהבת מתוק. אני אוהבת גם מלוח ובעיקר חריף בשביל הריגוש, ואני בגג העולם כששלושת אלה באים גם יחד. אבל את החריף והמלוח החיים מביאים לי כמעט ללא מאמץ מצידי ודווקא את המתוק, אני יודעת כבר שעלי לעבוד קשה כדי לקבלו ביומיום, או למען הדיוק, הנה רשימת הפעולות הנוכחית וההשקעה שאני מייצרת, או יותר נכון מזיעה, כדי להיות אדם מאושר, ואותה החלטתי לשתף גם עמכן:

1. פעמיים בשבוע קבוע אני מתיישבת ומפשילה שרוולים אצל הפסיכולוג שלי. לא מאפשרת לשנינו להיכנס לנמנום עקב שיגרת יחסים שמתמשכת כבר שנתיים. עוצרת מדי פעם, מבהילה בעיקר את עצמי כשאני "קוראת את הפסיכולוג שלי לסדר" ודורשת בנחישות לא אופיינית לי, ש…״אני מרגישה בשלה שנעמיק עוד יותר." זהו תענוג גדול עבורי להבין דברים שהסתבכתי בתוכם יותר מדי זמן ובאמת ליהנות ממסע החיים. פעמיים בשבוע קבוע, אני מודה לעצמי על המתנה הזו (הערת אגב חשובה לי, טיפול הוא אכן מתנה יקרה אך יש אפשרויות לטיפול זולות יותר ואף ללא תשלום כלל, דרך קופות החולים, בשירותי הבריאות בעיר/ביישוב, דרך הרווחה בעירייה ולעיתים גם בעמותות השונות, שווה לבדוק).

2. כמעט חצות הלילה. השעון דוחק בנו להיכנס לישון לקראת עוד יום שיתחיל מוקדם מדי בבוקר. אני מצחצחת שיניים וחולמת להיכנס למיטה, אבל אז הגוף מסתובב מעצמו ועושה פניית פרסה קלה ואני נכנסת לחדרים של המתבגרים שלי. מבקשת רשות להתכרבל רגע לידם, מכסה את השמיכה מעל הראש שלנו ומרגישה את חום גופם של הבנים שלי. פתאום אפשר לגנוב איזה חיבוק כשהם רכים יותר, אף אחד מהחברים המגניבים שלהם לא בוחן אותם ושום בחורה לא באזור (עדיין…) רק הם, אני, הריח שלהם והשמיכה שמעל הראש.

3. כשאני רק נזכרת כמה טיולים בארץ ממלאים לי את מצברי הלב, הלחיים שלי צועקות ורוד זוהר. אני מפנה לי באקראי פעם בכמה חודשים, יום אחד באמצעו של השבוע בו אתרי הטיול אינם מלאים בהמון מבקרים באופן יחסי. המוסיקה נדלקת ברכב, הכלבים מאחור, הרוח מלטפת ואני יוצאת להרפתקה עם הילדים, הבעל, לבד או עם חברות. כשהאוטו משייט על שבילי הסלעים כרפסודה, האדרנלין עולה והכול מרגיש נפלא.

View this post on Instagram

Home by @inbarzigdon ????????????????

A post shared by Nataly Attiya (@natalyattiya) on

4. הייתי רוצה להיות כעת בתקופה בה אני מתאמנת בנחישות שעה מלאה, 3 פעמים בשבוע והגוף הופך להיות "וואוו" ! והנרקיסיסטיות מתפרצת, רק שת׳כלס תקופות העל הללו הן נקודתיות ובשאר הזמן זהו רק הזיכרון המתוק של "כמה טוב אני מרגישה אחרי שיעור ספורט". זיכרון שמצליח לגרור אותי  גם בצליעה לאימון פעמיים בשבוע, אפילו אם זהו שיעור מתיחות בלבד, כי תחושת ה"היי" שמגיעה אחרי אימון היא ה"היי" הגבוה מכולם בו התנסיתי (והתנסיתי…).

5. לישון. אם זה אכן קורה וזה נפרס לפחות על פני שמונה שעות. עולמי משתנה מקצה לקצה. אני הופכת להיות האישה שתמיד רציתי להיות. חיונית, חייכנית, מצחיקה, חדה, רגועה ומהפנטת. רק חבל שזה לא קורה לעיתים קרובות או אפילו רחוקות.

6. כשאני מרשה ללב שלי לשבור עוד חומת הגנה ועוד פחד לא רציונאלי ומתוך אבק הענן שיצרתי, הלב שלי ממריא קל כנוצה היישר לתוך ידיו האוהבות של בעלי.

7. כשאני אוכלת.

מסקנתי היחידה היא, שעל מנת באמת להיות מאושרת, עלי לעבוד בלייצר לי את המתוק שאני כל כך חייבת להזרים אצלי בדם, כי אחרת העולם הזה משוגע מדי ואני לא מעוניינת להילקח בו כשבויה אלא כאסירת תודה.

לאתר הלייף סטייל של נטלי