בשיווי משקל: ריאיון עם דנה גרוצקי

חולצה קיאן פרנקפורט לשנקר, מכנסיים טופשופ | צילום: מיכאל טופיול | סטיילינג: שי לי נסים
חולצה קיאן פרנקפורט לשנקר, מכנסיים טופשופ | צילום: מיכאל טופיול | סטיילינג: שי לי נסים

אחרי עשרות הקילוגרמים שעלתה וירדה, אחרי ההמבורגרים שהחרישה בחניה, אחרי הלידה, דנה גרוצקי מרוצה מעצמה. היא מתרחקת מהמשקל ומסמנת את היעד הבא: פריים טיים

88 שיתופים | 132 צפיות

 

אל תשאלו את דנה גרוצקי (31) כמה היא שוקלת. נושא המשקל שלה – בנקודה קיצונית אחת 39 קילו, בנקודת השיא השנייה 90 קילו – מלווה את השיחה על גרוצקי באשר תלך. היא הביאה את זה על עצמה: ספורטאית בנבחרת ישראל בשחייה צורנית, דוגמנית מגיל 16, כתבת ומגישה ב"גיא פינס" כבר שמונה שנים. המשקל שלה, עשרות קילוגרמים שהורידה והעלתה, הוא עדיין חלק מהסיפור.

לא מסקרן אותך לדעת כמה את שוקלת? עד כדי כך זה טראומטי?

"לא מסקרן ולא מעניין. אחרי כל השנים הרעות אני כבר לא במרדף אחרי המספר. אני גם לא מסתכלת על בחורות ומנחשת את משקלן, וכן, גם זה עוד טראומטי אצלי. גם כספורטאית וגם כדוגמנית שקלו אותי הרבה ואם עליתי 200 גרם זה היה איום ונורא.

שנים לא יכולתי להסתכל על עצמי במראה. הבחורה במראה לא הייתה אני. כעסתי עליה. 'מי את? לכי מפה!', הייתי אומרת לה. במשך שנים הרגשתי שיש עליי חליפה של שמנים. כאילו שאני בתחפושת שאני לא יכולה להשתחרר ממנה".

רזה זה עדיין יפה בעינייך?

"לא. חזק זה יפה, שלם זה יפה, בריא זה יפה. תהיי רזה, תהיי שמנה, רק תאהבי את עצמך. להיות בריאה בראש ובנפש זה הכי סקסי בעיניי. אני אוהבת נשים חזקות".

את אישה חזקה?

"היום כן. אולי בגלל שאני זוכרת היטב מה זה לא לאהוב את עצמך, להתבייש ולהסתתר מהעולם. היום אני מסוגלת להגיד בהשלמה: זו מי שאני".

שמלה Lucky Laros, טבעות אוסף פרטי | צילום: מיכאל טופיול | סטיילינג: שי לי נסים
שמלה Lucky Laros, טבעות אוסף פרטי | צילום: מיכאל טופיול | סטיילינג: שי לי נסים

 

אודישנים כאחת האדם

היום, כאחת האדם, גם גרוצקי יכולה לעמוד מול המראה. המילה שנאה נעלמה מלקסיקון ההערכה העצמית, וכמו כל אחת אחרת יש ימים שהיא אוהבת את עצמה ויש ימים שפחות. הימים שלה עמוסים, כמו של כל אימא עובדת, אז מתפשרים. במקום חמש כתבות שטח ל"גיא פינס" בשבוע, שהיו לחם חוקה עד לפני שנתיים, היום היא מסתפקת בכתבה אחת, ומגישה את המהדורה פעם־פעמיים בשבוע.

במקביל היא מנחה את "שובר קופות" בערוץ E!, תוכנית שמוקדשת לקולנוע, ומגישה כתבות בנושא עיצוב פנים ואדריכלות בערוץ החיים הטובים. ממש לאחרונה נבחרה לפרזנטורית של חברת האופנה ג'אמפ יחד עם אנה ארונוב. היא מפלרטטת עם מחשבות על משחק, אבל כבר לא מפנטזת על חדשות הארד קור. "פעם אמרתי שאני רוצה להיות מיקי חיימוביץ', כשהגישה את החדשות. היום כבר לא. אני רוצה לחיות באווירה אופטימית סביבי. קיבלתי הזדמנות להגיש אבל אני מאמינה שיגיע היום ואמשיך הלאה. החלום שלי הוא להגיע הכי רחוק, להגיש תוכנית פריים טיים, גם ריאליטי, לייט נייט, אני לא פוסלת דבר".

היא עם פינס כבר שמונה שנים. הגיעה לשם בגיל 23, "אבודה, אחרי צבא", היא נזכרת. "במקרה ראיתי שזוהר ישראל עזב את התוכנית וחשבתי שלמרות שאין לי שום ניסיון מול מצלמה, זאת תהיה עבודה סטודנטיאלית נחמדה. פניתי לרוברטו בן שושן, הסוכן שלי, שיארגן לי פגישה, ונדנדתי לו חצי שנה עד שהפגישו אותי עם העורכות של פינס. במשך חצי שנה הייתי שם, ראיינתי מחוץ למסך. עמדתי מול המרואיינים, שאלתי את השאלות, אבל לא ראו אותי ולא נתנו לי קרדיט. עשיתי כתבות פפרצי, סגרתי חורים ואפילו החברות הכי טובות שלי לא ידעו שמדובר בי. זה השתלם. ממרחק הזמן אני יכולה להגיד שזה בית הספר הכי טוב לטלוויזיה. מי לא יצא ממנו: אסי עזר, רותם סלע, לוסי אהריש, חיים אתגר, קורין גדעון. מבחינתי, מה שלא יהיה, זה בית ויישאר בית".

לפני שנה, אחרי עזיבתה של קורין גדעון, המחליפה של לירון ויצמן בהגשה, ביקשה גרוצקי להחליף אותה. "הרגשתי שזאת ההזדמנות שלי", היא מספרת. "היו לא מעט מועמדים לג'וב הנחשק הזה ולא עשו לי הנחות. עברתי אודישנים כמו כולם".

בזכות האנגלית המושלמת שלה היא נשלחת לראיין הרבה בחו"ל, והספיקה לפגוש את אדם למברט, פארל ויליאמס, קארה דלווין ("חשבתי שהיא הכי איט גירל אבל היא הייתה מלכת הקרח") וג'וד לאו. יותר מכל השאירה עליה חותם הפגישה עם בריאן מיי מלהקת קווין. "אחרי הריאיון יצאתי להופעה שלו, ואחריה ישבתי בבר של המלון. פתאום הוא ניגש אליי ושאל אותי איך הייתה ההופעה. השתפכתי כמובן והזמנתי אותו להצטרף. ישבנו לתוך הלילה. החלפנו מיילים ונשארנו בקשר גם הרבה אחרי, המשכנו לדבר גם כשהיה מאושפז בעקבות דיכאון. מדהים בעיניי לפרוץ את המקום של מראיין ומרואיין, להתחבר לאגדה בת 70, למרות שהיו הרבה הרמות גבה מצד אנשים קטנים ועלובים, כאילו לא יכולים להיות קשרים אנושיים בין אנשים מעבר למין וטובות הנאה. כשהוא הגיע לארץ, נפגשנו לארוחת בוקר והקשר נשמר".

קוראים לזה אנורקסיה וזו מחלה

גרוצקי נולדה ביבנה לפיליפ, רופא שיניים, אמן, פסל וחצוצרן, שהגיע לישראל מארצות הברית למצוא כלה יהודייה. כעבור שבועיים מצא את ענת, אשת חינוך והיום מנהלת לימודי ערב. כעבור חודשיים הם נישאו ובמרוצת השנים נולדו להם ארבעה ילדים, קרן, דנה, בן ובר.

היא ספורטאית מאז שהיא זוכרת את עצמה: התחילה בסטפס, עברה בגיל 6 לשחייה צורנית, להתעמלות קרקע ושוב חזרה לשחייה צורנית. עד גיל 16 הייתה חברה בנבחרת ישראל בשחייה צורנית. "בפועל זה כלל שישה אימונים שבועיים, שלוש שעות כל יום. שם התחילה לראשונה הסגידה למשקל. אחת לשבוע היו שוקלים אותנו".

מה דוחף ילדה בת 6 לשגרת אימונים קשוחה כל כך?

"אבא שלי כל חייו משחק טניס, בעבר גם באופן תחרותי. הבית חינך אותנו למצוינות וכל דבר שנגענו, רצינו להיות הכי טובים בו. ככה לומדים גם מהו כישלון, ללמוד ולשאוף קדימה".

בגיל 16 גילתה את הדוגמנות ופרשה מהספורט: "זה לא שחלמתי מגיל אפס להיות דוגמנית, אבל זה נקרה בדרכי. חברה הזמינה אותי למסיבה על גג מלון תל אביבי, בכניסה נתקלתי ברוברטו בן שושן והוא ביקש להחתים אותי בסוכנות שלו. פגשתי בסוכנות את יובל שרף ואגם רודברג, שגם הן עשו צעדים ראשונים בתחום, והיינו מין שלישייה והיה כיף. אחרי שנים בספורט תובעני, הרגשתי שמצאתי לעצמי חוג חדש וכיפי. עשיתי קמפיינים טלוויזיוניים לסנפרוסט, לקליק, לאופנת קפה, השתתפתי בתצוגות אופנה גדולות וכיכבתי בסרט 'אבא שחור לבן'".

אבל ההצלחה המוקדמת הסתבכה: "התחלתי את הקריירה עם ארבעה קילוגרמים עודפים. מהר מאוד גיליתי שאני לא יכולה לאכול אותה כמות שאכלתי כספורטאית ולא להתאמן. הסוכן עשה לי שיחה וביקש שאשים לב למה שאני אוכלת. מבחינתי קיבלתי משימה, והרגשתי שאני יכולה לשלוט במשקל שלי. הבעיה הייתה שלקחתי את זה רחוק, רחוק  מדי, ובהדרגה הפסקתי לאכול. בהתחלה הפסקתי עם נשנושים, שוקולד, במבה, ואז הורדתי ארוחת בוקר ובארוחת צהריים רק טעמתי שקית מרק או תפוח אחד ובהמשך דילגתי גם על ארוחת ערב. מאוד נהניתי לראות שהמשקל ממשיך לרדת וככה הגעתי ל־39 קילוגרם. קוראים לזה אנורקסיה וזו מחלה".

מה העיר אותך?

"הפסיק לי המחזור החודשי וזה היה 'וייק אפ קול' רציני. מפחיד. חלמתי מילדות על הרגע שאהיה אימא, ופתאום זה עמד בסימן שאלה. חוץ מזה הייתי מתעלפת, השיער שלי נשר. ואז ביום אחד ניתקתי קשר עם הסוכן, עזבתי את הדוגמנות, התחלתי לאכול. לעלות עולים מהר מאוד, לרדת לוקח זמן, ואז את נכנסת ללופ מטורף. בתוך פחות משנה הכפלתי את משקל גופי והמשקל המשיך לעלות ונולדה הפרעת אכילה, בולמוס מטורף. התקפי אכילה סביב השעון, שוקולד, לחם, חומוס, בצקים, כל מה שלא בריא. זה היה מלווה בתחושת בושה, שנאה עצמית, כישלון. מעגל קסמים שלרגע את כאילו מצליחה לרדת קצת ואז את שוב בלופ והמשקל הוא כמו יו־יו".

מתוך הקמפיין של ג'אמפ לקיץ 2017 | צילום: שי יחזקאל
מתוך הקמפיין של ג'אמפ לקיץ 2017 | צילום: שי יחזקאל

איך רוברטו הגיב?

"אף אחד לא יכול היה להגיב כי יום אחד נעלמתי ולא עניתי יותר לאיש. לא לסוכן, לא לחברות. לא רציתי שיראו אותי וחששתי מאיך יגיבו למראה שלי. איש לא ראה אותי בתקופה הזאת".

השלמת עם זה שאת שמנה?

"לא. נכנסתי לדיכאון. אי אפשר לאכול כמויות אוכל מטורפות ולהרגיש טוב. התביישתי מעצמי, התביישתי מהסביבה, לבשתי רק שמלות גדולות, לא מכנסיים. מספורטאית ודוגמנית פתאום הפכתי לאישה עם חוסר ביטחון מוחלט במראה שלה. לא רציתי להודות בתבוסה אז התחבאתי. בכיתה י"ב התנתקתי מחברים. ההורים הסיעו אותי לבית הספר אבל במקום להיכנס לכיתה, ברחתי הביתה, נכנסתי פנימה דרך החלון והמשכתי לאכול. מתוקים זו החולשה שלי וכשמתחילים אי אפשר להפסיק. עוברות לך גם מחשבות אובדניות בראש ברגעי הייאוש, אבל לא עשיתי עם זה כלום".

ההורים לא ראו?

"ההורים שלי תמכו בדוגמנות ולא תיארו שאני לא אוכלת. אחד הדברים המדהימים במחלה הוא שאת לומדת לשקר. הם שאלו אם אכלתי, ואני תיארתי בדיוק את הפלאפל והתוכן שלו ואת הבגט הטעים. פשוט ממציאה. כשזיהו שיש בעיה היו שם הכי בשבילי ובזכותם יצאתי מהברוך הזה.

אבל השקרים כלפיהם המשיכו גם בתקופה השמנה שלי. גדלתי בבית משתף, ההורים שלי היו הכי טובים אליי. דיברו איתי, ובמקביל נתנו לי מרחב מחיה ונשימה. שלחו אותי לקבוצות תמיכה, לטיפולים פסיכולוגיים, אבל כשאת בלופ, את עובדת על כולם. רגע לפני שנכנסתי הביתה לארוחת הערב, הייתי אוכלת בחניה המבורגר ענק עם צ'יפס או פלאפל בפיתה ואז נכנסת ומספרת שלא אכלתי כל היום, ומתחילה מהתחלה, בלי לדלג על אף מנה. את כל הכסף שהרווחתי ממלצרות בזבזתי על מתוקים שהחבאתי בסליק בחדר שלי ובלילות, כשאף אחד לא ראה, המשכתי לאכול".

ובכל התקופה הזאת הייתה לך גם זוגיות.

"היה לי חבר מגיל 17 עד גיל 20. לא הבנתי מה הוא רואה בי, כי אני לא ראיתי כלום בעצמי. אבל זה לא היה פשוט, התביישתי בעירום, לא הרגשתי חופשייה, מהבושה לא הייתי שם עד הסוף".

מתי אמרת לעצמך עד כאן?

"היו מיליון רגעים שהחלטתי לקחת את עצמי בידיים ושיננתי שממחר דיאטה אבל לא הצלחתי, לא ידעתי לשמור על המשקל בצורה עקבית וזה היה תסכול אינסופי. מה שהציל אותי היה שרציתי לצאת מהמעגל הזה. ברגע שאת מודה שיש לך בעיה, את פתוחה לקבל עזרה: מההורים, מאנשי מקצוע, אפילו מחברות. רק לפני חמש שנים בא השינוי הגדול. גיליתי מחדש את הספורט ומרגע שחזרתי להתאמן בעקביות הבנתי שמילת המפתח היא איזון. תזונה נכונה וספורט שלוש פעמים בשבוע, וגם ריצה עם הכלבים, עושים את ההבדל".

חליפה דנה סידי, עגילים Knobbly Studio, טבעות אוסף פרטי | צילום: מיכאל טופיול | סטיילינג: שי לי נסים
חליפה דנה סידי, עגילים Knobbly Studio, טבעות אוסף פרטי | צילום: מיכאל טופיול | סטיילינג: שי לי נסים

 

המאבק הקיומי על המשקל

את בעלה חיים שטרן, מהנדס באל אופ, הכירה לפני כארבע שנים כשחתך אותה בכביש מהיר, הם פלרטטו בלי בושה ברמזור ולמחרת כבר יצאו לדייט ראשון. ההתאהבות הזריזה הניבה לפני שנתיים וחצי את אלכס, בתם הבכורה. "חיכיתי לאימהות כל חיי", היא אומרת. "מהרגע שאלכס נולדה הייתי בהיי שלא עבר לי. רק חיכיתי שהיא תתעורר. השינוי היחיד הוא שלפני הלידה הייתי מאוד ספונטנית ומאז הכול זה לוגיסטיקה ו'הכינותי מראש'".

את רוצה עוד ילדים?

"אני מרגישה את הלחץ מהסביבה. אנחנו, ארבעת האחים, קרובים בגיל, ופנטזתי על ארבעה שיהיו חברים כמונו, אבל כרגע אני רוצה להשקיע בתא המשפחתי הקטן הזה. כשהפכתי לאימא בפעם הראשונה לקחתי פסק זמן של שנה ועשיתי רק פרויקטים כשאלכס איתי. הינקתי אותה שנה שלמה וזה מה שאני רוצה לתת לילד הבא, אז אני לא נותנת ללחץ סביבי לגעת בי".

אחרי הלידה גרוצקי לקחה פסק זמן וחזרה לגור ליד אימא ביבנה. "לא הייתי יכולה להגשים עצמי בלי תמיכת הוריי וחמיי שגרים קרוב. העזרה שלהם לא מובנת מאליה. היום מצופה מאישה להיות אשת קריירה, להחזיק משק בית, להיות האימא הכי טובה, והרצונות האלה מתנגשים, מה לעשות. מעבר לזה שאני חוסכת הרבה כסף בזכות העזרה, המצפון שלי נקי כי אני משאירה את הילדה עם האנשים שהכי אוהבים אותה בעולם".

בשנים האחרונות גרוצקי ובעלה מנהלים עסק משותף, מיזם שפיתחו עם אחיו וגיסתה שגרים במקסיקו: אקווה פורסה, מזרן מיוחד שצף על מים אך נשאר מקובע למקומו, מאפשר אימון אינטנסיבי על קרקע לא יציבה. גם זאת עבודה במשרה מלאה: גרוצקי חניכה בקורס מאמנים וביחד עם בעלה פועלת להחדרת המוצר לשוק הישראלי, למועדוני הכושר וגם לבתים פרטיים עם בריכות שחייה.

זה לא מבאס לעשות אימון בבגד ים?

"הרוב לא מתאמנים עם בגד ים אלא עם בגדי ספורט, רצוי דריי פיט. אני לא מגדירה את עצמי שמנה אבל לא נוח לי להתאמן עם בגד ים כשאני צריכה להתכופף וצריכה לחשוש שיראו לי ציצי או ישבן".

את עדיין מפחדת לחזור למשקל שלא מתאים לך?

"המאבק הוא קיומי. אבל אני חיה חיים שפויים. אין לי שום חוקים או איסורים ואני מקשיבה לעצמי. זה בסדר פעם ב־ להתחרע על חפיסת שוקולד בלי שהשמים ייפלו. מתחת למערכת של פינס יש סופר, אני קונה שם ירקות ופירות, ומביאה קציצות מהבית".

מה את אומרת לאימהות לילדות שנמצאות במצב שאת היית בו?

"אני מקבלת פניות על בסיס יומי, אני נפגשת עם ילדות שסובלות מהפרעות אכילה. לכולם אני אומרת: תחושת הבדידות במצב הזה קשה, אז שתפו, אל תסתירו, קחו כל עזרה מקצועית ואחרת בשתי ידיים".

פחדת להיות בהיריון בגלל ההשמנה?

"לא. חיבקתי את ההיריון. איזנתי את עצמי בתזונה וספורט וגם ילדתי חודש וחצי לפני הזמן. אחרי הלידה, ברגע שזה התאפשר, חזרתי לספורט. חשוב לי לא להעביר לילדה שלי את השריטות שלי ולא להטמיע בה את התסכולים שלי. אני קוראת ולומדת על זה, חשוב לי שהיא תישאר בריאה".

אוברול Faith Connection בבוטיק אמור,‎ טבעות אוסף פרטי | צילום: מיכאל טופיול | סטיילינג: שי לי נסים
אוברול Faith Connection בבוטיק אמור,‎ טבעות אוסף פרטי | צילום: מיכאל טופיול | סטיילינג: שי לי נסים

 

צילום מיכאל טופיול
סטיילינג שי לי נסים
איפור רותי עדי במוצרי IL MAKIAGE‎
ע. איפור נטע עקראבי‎
שיער בועז עוזרי לסולו‎

צולם ב־The Bus
תודה מיוחדת לדנה יערי