חלום שחור

חלום שחור: הפקת האופנה של עטיפת האלבום החדש של פורטיס | צילום: טינו ווקה
חלום שחור: הפקת האופנה של עטיפת האלבום החדש של פורטיס | צילום: טינו ווקה

את העטיפה לאלבום החדש שלו בחר רמי פורטיס לצלם כהפקת אופנה. הוא התמסר לצלם איטלקי שעבד עם קייט מוס, ג'יזל וביונסה ומה שיצא זה סט צילומים מפעים במדבר הלוהט. תפסנו אותו לשיחה על ויניל בעידן דיגיטלי, למה הוא בעצם אמן פלסטי ואיך "אקס פקטור" גרמה לו להבין איפה הוא חי. פורטיס גרסת ההוט קוטור

88 שיתופים | 132 צפיות

דוגמנית עירומה עם כנפיים של מלאך הולכת במישור מדברי. גבר מבוגר, לבוש כולו שחורים, עוקב אחריה. בצילומים האחרים מופיעים גם סייח שחור פרוע, גיטרה ומרצדס ישנה עם גג פתוח – והכל בשחור־לבן מסוגנן. "אנחנו כל הזמן רצים אחרי מלאכים ואנחנו אפילו לא יודעים את זה", אומר רמי פורטיס, הגבר שבצילום, על סט הצילומים של עטיפת התקליט החדש שלו, "תולדות הכותרת", שצילם צלם האופנה טינו ווקה. "תוך כדי עבודה על האלבום, נזכרתי שאני מכיר צלם אופנה איטלקי שמצלם בסגנון הלמוט ניוטון", מספר פורטיס על החיבור בינו לבין ווקה ועל התוצאה הסופית, שמזכירה יותר הפקת אופנה מוקפדת למגזין אופנה בינלאומי, ופחות את סצנת עטיפות התקליטים המקומית. "אני אמנם לא מבין גדול בצילום, אבל אני מבין גדול בדמיון. אמרתי לווקה שאני רואה מלאכים וסיפרתי לו על השירים. וזה מה שיצר את הקסם שהתרחש במישור עמיעז במדבר".

איך היה להצטלם כמו דוגמן?

"הרבה יותר כיף ממה שדמיינתי: מדבר ענק, בחורה יפהפייה, דוגמנית של ארמני, שני אנשים באמצע הכלום האדיר הזה, כאילו אנחנו בהפקה הוליוודית. בסוף הצילומים אלנה הדוגמנית אמרה לי 'אתה ג'נטלמן ואדם חכם'. היא עמדה איתי עירומה כל היום והייתי גאה מאוד בזה כי מעולם לא הצטלמתי ככה. זה היה הכי 'מעיף שכל'. קינאתי בה, אני מזיע בתוך החליפה והיא משתזפת בשמש החורפית".

ווקה, צלם אמנות ואופנה איטלקי, יליד מילאנו, עבד בעבר עבור מגזינים מובילים כמו "ואניטי פייר", "מארי קלייר" ו"אסקוויר"; צילם קמפיינים בעבור חברות כמו פייר קרדן וארמני; שיתף פעולה עם צלמי האופנה כהלמוט ניוטון ופטר לינדנברג; והשתתף בצילומי קמפיינים שבהם כיכבו נעמי קמפבל, קייט מוס, ג'יזל, ביונסה, מוניקה בלוצ'י, סופיה לורן ועוד. לפני כמה שנים הוא התאהב בישראלית ועבר לגור בישראל. מאז הוא חולק את זמנו על הקו בין הסטודיו המבוקש שלו במילאנו לסטודיו בארץ וכבר הספיק לצלם את גל גדות, אור גרוסמן ונועם פרוסט לקמפיינים שונים.

"כשאמן גאון כמו פורטיס מתמסר אליך, ונותן לך את האנרגיה, קורה קסם", הוא מספר בשיחת וידיאו ממילאנו. "אחרי שהקשבתי לשירים התחלתי להבין את הכיוון. כשהוא בא אליי לסטודיו הראיתי לו את הדימויים שחשבתי עליהם: סוס חזק ושחור, מלאך, אישה עירומה ומרצדס".

ואיך היו הצילומים לעומת התכנון?

"היה חם מאוד, באמצע שום מקום, אבל השילוב של הצלליות והאור הבוהק שאפשר למצוא רק במקום הזה, השחור מול הלבן, זה מה שהופך את זה לאופנה. כשהצגתי לפורטיס את הקונספט אמרתי לו 'אני מנסה לעשות אותך שונה מאיך שאתה עכשיו, תבטח בי'. ניסיתי לשנות את הלוק שלו, לחזור אל הנואר. להפוך אותו לעל זמני".

"אמרתי לו בסדר", מסכים פורטיס, "אני לשירותך, כמו כל הדוגמניות שאתה מצלם. בהתחלה חשבתי מה אני צריך את הדוגמנית איתי, תמיד אני מצטלם על עטיפה לבד. אבל אז הבנתי: זה רגע של אדם וחוה, של האדם הקדמון. גם אם אתה חושב שהמצאת את הגלגל, תמיד יש לידך מישהי או מישהו. אי אפשר להתחמק מהדואליות הזאת".

אתם חלק מהעדר

"תולדות הכותרת", שמתארחים בו ברי סחרוף, יובל בנאי וגיא מר מהדג נחש, עתיד לצאת במהלך החודש במתכונת דיגיטלית וכתקליט ויניל בלבד, שיאפשר להתרשם מצילומי האופנה של ווקה בפורמט הגדול של פעם. "ויניל אתה יכול לשמוע רק בבית", מסביר פורטיס את ההחלטה לוותר על פורמט הדיסק. "כשאתה קונה ויניל זה אומר שאתה באמת הולך לשמוע את המוזיקה. בעולם דיגיטלי, שאתה יכול בהנפת אצבע על המסך לעבור לדבר הבא, המוזיקה היא כמו ציור, כמו פסל, היא עדיין דורשת התייחסות פיזית. אי אפשר לשים אותה רק בעולם הווירטואלי".

ההחלטה להוציא ויניל והצילומים האלו מציגים אותך במקום קצת אליטיסטי.
זה לא ערוץ 2.

"בכלל לא אליטיסטי. אנשים שרואים אותך בערוץ 2 ישר מקטלגים אותך ואומרים אוקיי, אם הוא שם, אז הוא עושה ויעשה רק דברים שעושים שם. אבל מה שאתה רואה בערוץ 2 זו הפרסונה הציבורית שלי; האמן שאני לא נוסע לערוץ 2. ואני אגיד לך עוד משהו: אני לא קורא לזה אליטיזם. כן, זאת אמנות שמבקשת להעלות ממך את הרף, שמבקשת ממך לחשוב יותר, אבל היא בפירוש מיועדת לכל מי שרוצה לחוות את החוויה המוזיקלית הזאת. וכן, זה ההפך מערוץ 2, לאלבום הזה לא באתי מההיבט המסחרי. באתי לשוקי וייס, המנהל שלי, תיארתי לו על מה האלבום ואיך אני רואה אותו, ואמרתי לו שזה אפילו לא לרדיו. הוא אמר 'יאללה, יש לי פרויקט אמנותי'. לא הסתכלתי על מה שאני עושה רק מהכיוון של מוזיקאי או כותב טקסטים, הסתכלתי על העבודה שלי כאמן פלסטי".

אמן פלסטי?

"לטקסטים שלי אני קורא 'טקסטים של מצלמה': צילמתי בעיני רוחי וכתבתי. את האלבום הזה קודם כל כתבתי על עצמי, על החוויה שעברתי בחמש השנים האחרונות. השורה הראשונה בשיר שיצא עכשיו לרדיו, מתחילה במילים 'זו פריחה מאוחרת, תעלול נהדר'. התעלול הנהדר הוא הקטע הטוב בכל הסיפור. והוא תעלול יותר מדי טוב מכדי להסביר אותו במילים".

מה התעלול?

"משהו זרק אותי מהנתיב שלי. אנחנו כל כך מפחדים מעצמנו, שאנחנו חיים בהשלמה נוראית שהחיים הם ליניאריים והתודעה שלנו נעולה. בוא נודה, באיזשהו מקום כולנו זומבים: יושבים באוטו, מסתכלים על השעון, רואים את החדשות, קוראים את העיתון, אוכלים, מזיינים, עושים ילדים, חוזרים הביתה, הילדים שומעים את אותם דקלומים שדקלמו לנו, וחוזר חלילה.

"ואז אתה מסתכל מהצד ואומר 'רגע, כולם הולכים כל הזמן בדרך אחת, אי אפשר ללכת בדרך אחרת?'. זה די עדר. ושאתה אומר עדר, כולם אומרים 'וואלה, איך הוא מתנשא עלינו'. אבל לא, אני לא מתנשא עליכם, כי אתם חיים בתוך דברים שהם לא אמיתיים. כסף, למשל, לא נעים להגיד, אבל הוא לא אמיתי, לא נולדים איתו ולא עוזבים איתו. אז למה חיים איתו? ובגלל שהוא לא אמיתי זה גורם לכולם להרגיש מדוכאים, מתוסכלים, חולים, נגררים לכל מיני דברים מחורבנים".

אבל אתה חלק מזה.

"ברור. אני פשוט מודע לזה".

אז מה אתה עושה ב"אקס פקטור"?

"אני אגיד לך מה: זה מקור פרנסה. אני לא אוהב לעשות הופעות מכורות לוועדי עובדים, אני אוהב שאנשים קונים כרטיסים ובאים לראות אותי. ועם הכסף שאני מרוויח ב'אקס פקטור' אני מקליט תקליט, לא קונה אוטו חדש. זה כל מה שאני רוצה לעשות בחיים. לחיות אני חי בכל מקרה.

"אני מקבל תגובות מדהימות מהקהל, מעל ומעבר למה שדמיינתי. מעולם לא הייתי לפני כן פרסונה ציבורית בטלוויזיה, ואני לא מצטער לרגע שאני עושה את זה. היום אני מבין הרבה יותר טוב איפה אני חי".

 

איפור ושיער תהילה גוטליב | ע.צלם ידין חסון | דוגמנית אלנה אגורובה ל־mc2