גבר הולך לאיבוד: יפתח קליין על הפרידה משירי ארצי

ג'ינס וחולצה ג'י סטאר, תכשיטים Jackie O | צילום: מאיר כהן
ג'ינס וחולצה ג'י סטאר, תכשיטים Jackie O | צילום: מאיר כהן

ליפתח קליין נמאס מדימוי החתיך: בשיאו של משבר אמצע החיים הוא נזרק מהבית על ידי שירי ארצי אחרי 20 שנה ביחד. אחרי ששקע במיני-דיכאון הוא החליט לכתוב על זה מחזה ועכשיו הוא רק מחכה שהאישה שהוא אוהב תיקח אותו בחזרה. ראיון פרידה חשוף

88 שיתופים | 132 צפיות

המסך עולה ומתחילה ההצגה "ערב שקופיות": זוג נשוי. היא אוהבת אותו, הוא אוהב אותה. כבר 20 שנה הם יחד. יש בהם צימאון לניחומי אהבה, לקשר מזמין וטוב, אבל רובץ ביניהם כובד גדול. ריחוק. זרות. תרדמת השגרה, עול הילדים. מי מהזוגות הוותיקים לא היה שם?

יפתח קליין, השחקן־במאי־יוצר של ההצגה שעולה בצוותא, לקח את הזוגיות הפרטית שלו ושל אשתו, הסופרת והתסריטאית שירי ארצי, והעלה אותה לבמה. גם אם מערכת היחסים בין קליין לארצי לא מורכבת יותר או פחות ממערכות יחסים אחרות, קליין החליט לעשות את הטיפול הזוגי שלו מול הקהל. "עזבתי את הבית בעל כורחי", משחזר יפתח קליין, שחוגג החודש 45, את היום שבו עזב את נישואיו בפסח האחרון. "שירי נתנה לי בעיטה בתחת".

קל, הוא אומר, זה לא. "הפרידה הייתה קשה. זה עדיין קשה. אבל זה גם קושי טוב. זאת אהבה שנמשכה 20 שנה וכנראה שיש לנו את הכוח, את האומץ ואת המסוגלות לעשות בדיקה. אני בעבודה אינטנסיבית על עצמי ומאמין שמה שקורה – קורה לטובה".

אם זה היה תלוי בך, היית נשאר בבית?

"כן. אולי היינו יחד. אני זה שהלכתי פיזית, אבל עשיתי את הצעד בשבילה. בדיעבד קיבלתי מתנה. העזיבה הכריחה אותי לעשות הפרדה מהסימביוזה שהייתה לי כלפיה ולהרים את עצמי. עשיתי צעדים הכרחיים שגבו מחיר, אבל הולידו דברים טובים".

מה הוביל לפרידה?

"בשלוש־ארבע השנים האחרונות הייתי בסוג של סמי־דיכאון. זה קשור לשינויים שעשיתי בחיי המקצועיים וגבו ממני מחיר נפשי. אולי זה משבר אמצע החיים, אולי ההבנה שהגשמתי הרבה מהחלומות שלי ואני עדיין מרגיש ריק, שואל את עצמי ועכשיו לאן? המשכתי לעשות, אבל הכול העיק עלי, כל דבר הפך לעול. יש לי נטייה כזאת להאשים את העולם בכאביי ושירי היא הכי קרובה, אז הכי קל היה לי להאשים אותה".

"בשנה האחרונה בעצם לא עניין אותי שום דבר חוץ משירי. הייתי תלותי מאוד, אני אדם שמאוד מרוכז בעצמו, חייתי כאילו העולם סובב סביב הרצונות והגחמות שלי. בלי ספק הפלתי את עצמי על שירי. אל תלכי, תישארי, תהיי. והיה לה קשה. וכבר לא הייתה לה סבלנות. אז היא עשתה לי בית ספר ואמרה לי ללכת. בדיעבד זה בית ספר טוב".

באמת נשמע תלותי.

"כן. צילמתי את הסרט 'אנטבה' בלונדון. הרגשתי רע אז התקשרתי אליה, ביקשתי שתבוא. היה יום ראשון וטיילנו בפארק ופתאום ראינו מולנו את דייויד בקהאם והבת שלו. היינו המומים. הוא היה חביב והצטלם עם אנשים, אז שירי אמרה לי, 'בוא נצטלם איתו גם'. עניתי לה, מה אכפת לי דייויד בקהאם? באת להיות איתי – אז תהיי איתי".

חולצה אמריקן וינטג', מכנסיים וחגורה קסטרו, נעליים INN7, תכשיטים Jackie O | צילום: מאיר כהן
חולצה אמריקן וינטג', מכנסיים וחגורה קסטרו, נעליים INN7, תכשיטים Jackie O | צילום: מאיר כהן

 

מכתב אהבה לשירי

יפתח בהצגה הוא ירון, ושירי היא נילי, בגרסתה הצעירה בגילומה של אלישבע וייל ובמבוגרת – טלי שרון. יהלי ומיכאל קליין, הילדים של יפתח ושירי והנכדים של שלמה ארצי, אחראים על המוזיקה המקורית, שמשתלבת בהרמוניה נפלאה עם הטקסט.

ההצגה היא הגרסה שלך לחיים עם שירי?

"השתמשתי במרכיבים מסוימים. בחרתי לספר את החלקים של הסיפור שעוסקים במשבר. זוהי הצגה מזווית מסוימת. אני ממש לא משחק שם, אני מתנהל על הבמה, הולך ממקום למקום בג'ינס וטי שירט, ככה אני אוהב את זה, פשוט. מבחינתי 'ערב שקופיות' הוא מכתב אהבה לשירי. זה מכתב נואש של גבר שמתעקש על האהבה שלו אבל בפועל לא עושה שום ג'סטות, לא אומר 'אני אוהב אותך'. כי כאלה אנחנו מול הנשים שלנו".

ראית שהפרידה בדרך כשכתבת את המחזה?

"לא. ההצגה לא התייחסה לתקופה האחרונה, אלא לתקופות אחרות בחיים שלנו, בין השאר כשהילדים נולדו. דווקא כשכתבתי, חשבתי שאנחנו ביחסים מצוינים. אבל יכול להיות שהפרידה הייתה שם, שהיו לה סימנים. בגיל 24, גיל צעיר, אנשים בוחרים לחיות יחד, ובמשך הזמן הם עוברים שינויים. הילדים והטיפול האינטנסיבי בהם גובים מחיר מהאינטימיות הזוגית. חגים, חופשות, החופש הגדול – גם לא עוזרים. אני לא חושב שהזנחנו את הזוגיות כי אנחנו לא אנשים שמזניחים. עדיין קשה לי לנתח הכול. הפרידה טרייה מדי".

ירון, בן דמותך, מתגלה כדמות פסיבית, מרוכזת בעיקר בעצמה.

"גם אני קצת כזה. רוצה אהבה כאן ועכשיו, שם יהבי עליה ולא מעניין אותי כלום. אתן הנשים יותר בוגרות. אתן הופכות לאימהות – אבל אנחנו נשארים ילדים נטושים. אני קצת מתוסבך, יש אצלי מקומות של הרס עצמי״.

יש לך זוגיות חדשה?

"לא וגם לא שום קשרים. הקשר המשמעותי זה שירי. אורח החיים הנוכחי שלי כמעט סגפני. כתיבה, הצגות, חדר כושר, ילדים".

מתוך "ערב שקופיות" | צילום: שרון ב. ה.
מתוך "ערב שקופיות" | צילום: שרון ב. ה.

 

סקס לפני השינה

קליין נולד וגדל במושב בצרה, הבכור בין שלושה אחים. אחיו עומר נשוי לשחקנית יעל דואני, ואחיו נמרוד נשוי למגישה לירון שמם. בשלב מסוים עברה המשפחה בעקבות עבודת האב לראש פינה. "היינו משפחה נורמטיבית לגמרי, עם אימא ששמה את אבא תמיד לפנינו", הוא אומר. "הייתי נער ביישן, בכלל לא מודע לשאלה אם אני יפה או לא. לא היה לי ביטחון עצמי. הייתה בי אלימות חבויה, לוחמנות, כעס ותסכול, והכול התגבר כשנולד אחי הקטן נמרוד".

בבית משפחת קליין לא דיברו על תיאטרון והוא לא תכנן להיות שחקן עד שבכיתה י"א לוהק למחזה "ימי הצל" במסגרת בית הספר. אחריו ידע שיהיה שחקן, ולא שום דבר אחר. המסלול הידוע המשיך לצבא ולניסן נתיב. "בזמן הלימודים עשיתי בחינות לקבוצת הצעירים של 'גשר' ואודישן לסדרה 'טירונות' של בני ואורי ברבש", הוא מספר. "'גשר' קיבלו אותי אבל אמרו שאני בסימן שאלה, וברבש נתן לי תפקיד ראשי אז הלכתי. שום דבר לא היה נותן לי את מה שהסדרה הזאת עשתה לי, לא מבחינת מה שלמדתי על משחק, על מצלמה, וגם בכך שהפכתי בן לילה למפורסם".

נהנית מהפרסום המהיר?

"עד היום יש לי יחסים דואליים עם הפרסום. יש בי צד שתשומת הלב נעימה לו, ויש בי צד שאם אני רואה צלם פפראצי מצלם אותי, הלב שלי מתחיל לדפוק בחוזקה. צד שמאוד מבוהל ומאוים מזה".

החיים המקצועיים פינקו אותו: הכישרון בסיוע המראה המצודד שלח אותה לשורה של סדרות טלוויזיה ולתפקידים בולטים בתיאטרון. עד לפני שנתיים היה שחקן קבוע בקאמרי, עם משכורת קבועה במשך 12 שנה, ואז קם ועזב. "זה היה כנראה משבר גיל ה־40 שלי", הוא אומר. "הבנתי שהמקום הזה לא יכול להגשים לי יותר חלומות. היו שנים יפות, אבל משהו שם כבר לא העמיד לי. אף פעם לא הצלחתי לקחת את התיאטרון כל כך ברצינות. היה בי צד שלעג לזה, לא יכולתי להתייחס לתיאטרון ברצינות תהומית כמו אחרים. צריך להיות עיוור לעולם כדי לחשוב שהתיאטרון הוא העולם".

קליין נסע לסמסטר באוניברסיטת פלורידה מטעם קרן שוסטרמן, והמשפחה הצטרפה לחלק מהזמן. "זאת הייתה חוויה משנה חיים", הוא אומר. "משהו נפתח לי בתפיסה. פתאום אתה רואה שהעולם גדול ושהכול אפשרי ושאתה יכול להיות מה שתרצה".

כשחזרו לארץ קיבל את הצעתה של נועה רבן וביים הצגה בדימונה. התחנה הבאה הייתה כמנהל אומנותי של תיאטרון "מראה" בקריית שמונה. "באתי באטרף, באמוק", הוא נזכר. "הייתה לי שם דירה, אבל לא הייתה לי סבלנות לקצב הגלילי", כעבור שנה וחצי עזב באקורדים צורמים.

כגודל הציפיות – גודל האכזבה?

"כן, קצת החלום ושברו. חבל. החלום שלי היה שמעבר לתושבי האזור, כל זוג שנוסע לצימר יוכל לראות מופע או הצגה אחרי ארוחת הערב. נלחמתי על זה בשיניים אבל מהר מאוד הבנתי שאנחנו, השחקנים, נאיבים. כשאתה בעמדה ניהולית אתה קולט כמה אגו יש, תככים, ביורוקרטיה, מלחמות אגו. בעיני תיאטרון צריך להשאיר חותם על התרבות הישראלית וצריך להרוויח את לחמו. מי שלא נלחם על אולמות מלאים – לא ראוי להיות. עזבתי בהבנה שיש לי יכולות להקים משהו משלי, להיות מנהל אומנותי, ואמרתי לעצמי שבמקום להיות סמוך על שולחנם של אחרים, אני מעדיף לייצר את האוכל לעצמי".

תחזור לתיאטרון?

"כן. כשחקן חופשי. במקביל אני מלמד קבוצה של נשים יצירה אישית במסגרת הסדנאות של טלי שרון, מתחיל בקרוב צילומים לעונה הבאה של 'כפולים', יש שלושה פיצ'רים שצילמתי שעומדים לעלות בשנה הקרובה ואני עובד על עיבוד לסרט על פי ספרו של דן בן אמוץ, 'לזכור ולשכוח'".

"ערב שקופיות" הוא סוג של פיק מבחינתך?

"הוא לא גולת הכותרת אבל הוא אבן דרך. כשהתחלתי לכתוב, לא ידעתי עוד על מה אכתוב. אבל מצאתי את עצמי נובר במכתבים ושירים של שירי ושלי מלפני 20 שנה ואז הכול הלך לכיוון הזה. מבחינתי יש כאן הבנה אישית שלי שאני יכול לייצר משהו שנוגע. דרך העבודה על ההצגה הבנתי דברים מאוד משמעותיים על עצמי, על הזוגיות שלי, תובנות סופר חשובות שאפשרו לי לסלוח לעצמי. אני המחזאי, הבמאי, המפיק והשחקן. מצד הקהל קיבלתי את מלוא ההערכה. האולמות מלאים, אנשים מתרגשים. הייתי רוצה שההצגה תזכה להערכה רצינית מצד עולם התיאטרון כי אני מאמין שזהו מחזה בעל ערך".

אנשים יוצאים מ"ערב שקופיות" עם טלטלה רגשית. לזה התכוון המחזאי?

"אני לא רוצה לטלטל, לא לחנך, רק נותן הצצה. בסוף זה בידור, אני רוצה שנעבור כולנו ערב בכיף, נבכה, נצחק ונלך הביתה מבסוטים, נתחבק ונתנשק, נרקוד בסלון ואם יתמזל מזלנו, יהיה סקס לפני השינה".

חולצה אמריקן וינטג', מכנסיים וחגורה קסטרו, נעליים INN7, תכשיטים Jackie O | צילום: מאיר כהן
חולצה אמריקן וינטג', מכנסיים וחגורה קסטרו, נעליים INN7, תכשיטים Jackie O | צילום: מאיר כהן

 

לא קל להיות יפתח קליין

את שירי, בתו הבכורה של שלמה ארצי מרעייתו הראשונה מילכה, פגש בירושלים. קליין העדיף את השלוחה הירושלמית של ניסן נתיב ושם במסדרונות פגש את שירי, שלמדה תסריטאות בסם שפיגל. זה היה סיפור אהבה גדול שהוביל במהירות למגורים משותפים. אחר כך הגיעו יהלי (18), מיכאל (15) ונעמי (6), והקן בשיכון דן שאותו עזב עכשיו. הרבנות לא הייתה שם עד לפני חמש שנים, כשהוא ארגן לה חתונה בהפתעה.

מה פתאום חתונה אחרי 15 שנים יחד?

"פתאום זה היה חשוב לי. חתונה כדת משה, אולי בהשפעת חבר שלי, חסיד ויז'ניץ. עשיתי הכול ללא ידיעתה, כולל שמלה, תחתונים, חזייה, נעליים, לוקיישן ומוזמנים, רק באותו הבוקר היא ידעה. זה היה מקסים. מושלם. אחר כך חזרנו הביתה ואחר הצהריים כבר היינו בסלון, עוד יום משפחתי בבית".

תאר לך שהיא הייתה אומרת לא להצעת הנישואים שלך באותו בוקר?

"הייתי מת".

איזה מין אבא אתה?

"אני חושב שאני אבא טוב. אם יש לי חלק במה שהם ובמי שהם – זכיתי. הם השראה, סופר ערכיים ורגישים לזולת. יהלי בוגר מגמת קולנוע בעירוני א', בחור משכמו ומעלה וצנוע, בהצגה הוא מנגן בפסנתר. בפסטיבל חיפה הקרוב יוקרן סרט קצר שלו. אחותו הקטנה נעמי, שאני רואה אצלה ניצנים ברורים של שחקנית, היא כוכבת הסרט ועושה תפקיד נפלא. מיכאל הוא מוזיקאי מוכשר בטירוף, ילד חכם ומרגש. אומרים שאתה בוחר להתחתן עם מי שתהיה אימא מושלמת לילדים שלך, אז בחרתי נכון. שירי היא אימא טוטלית וטוב הלב שלה, החוכמה והעומק שלה ניכרים בילדים".

לאן תוביל הפרידה?

"אין לדעת. אנחנו לא במקום של להתגרש. אנחנו בהפסקה. אנחנו באמצע של דרך, לא בסוף, אני מרגיש עכשיו בתהליך ולא בתוצאה. אני יכול להגיד שאנחנו לא קלי דעת, מה שיש לנו ביד לא זוכים לו זוגות בכל יום. שירי מבחינתי היא אישה נדירה, בן אדם מדהים, מהממת. היחסים בינינו קרובים, לא יכולתי לבחור טוב יותר. תמיד היינו כמעט סימביוטיים. וגם היום היחסים שלנו טובים".

ז'קט רנואר, טי שירט קסטרו | צילום: מאיר כהן
ז'קט רנואר, טי שירט קסטרו | צילום: מאיר כהן

 

אנחנו יושבים בבית קפה ברמת אביב. הוא מזמין אספרסו כפול ארוך, עם חלב שקדים או אורז. המלצרית מציעה חלב סויה. "סויה זה פשרה", הוא מטעים. הוא חזק בענייני בריאות. "אני בדיאטה ללא גלוטן, ללא סוכר, ללא חלב, הילרית צרפתייה שביקרה ישראל לקחה אותי תחת חסותה ואני מרגיש הרבה יותר טוב. אני לא מבשל לעצמי, אוכל בחוץ אבל מקפיד. יש לי 3 ק"ג להוריד, אז אני מרים משקולות ורץ".

כיף להיות החתיך?

"הדימוי הזה נמאס עלי. אני לא לוקח עוד תפקידים כאלה. משעמם אותי להיות יפה ולשחק את החתיך, אני מחפש דברים יותר מורכבים. השתניתי ואני מחפש התאמה לזה בתפקידים שאני לוקח".

אתה חוגג החודש 45.

"זה חתיכת גיל, אבל זה מוזר, כי כל הגילאים ממשיכים להתקיים בתוכנו בו זמנית. אני רואה את זה על עצמי ועל כולם. אנחנו עדיין הילדים שמנסים לטפס הכי גבוה כדי להראות להורים שהם מצליחים, ואני עדיין הנער המבויש שחברה שלו עזבה אותו שבור לב בגיל 16, ויש גם מקומות בוגרים בתוכנו. חשבתי שאני עובר את אמצע החיים בצורה סולידית, מתברר שלא".

חולצה אמריקן וינטג', מכנסיים וחגורה קסטרו, נעליים INN7, תכשיטים Jackie O | צילום: מאיר כהן
חולצה אמריקן וינטג', מכנסיים וחגורה קסטרו, נעליים INN7, תכשיטים Jackie O | צילום: מאיר כהן

 

צילום מאיר כהן
סטיילינג תמיר סימן־טוב
איפור ושיער איתי רפאל ברון