המון פוטנציאל

כנגד ארבעה ליהוקים דיבר הריאליטי: חכמולוג, רשע, תם וזה שאינו יודע לשתוק. תוכנית אחר תוכנית, עונה אחר עונה, אנו פוגשים את הערס־לייט והפרחה הקולנית, האשכנזי הגזען והבלונדינית הקלולסית, שכמו נלקחו ישירות מהמערכונים של “ארץ נהדרת“. בהשוואה לכדורי הפלאפל האנושיים המאיישים את המרקע, אנה בול היא הקְרֶפּ סוזט של “האח הגדול“ – דקיקה, חמקמקה ומדויקת.

כילדה שחוותה קשיי הגירה, קראה את “החטא ועונשו“ כבר בגיל 10, החלה לדגמן בגיל 16, ואיבדה את אמה בגיל 17, ברור לי מדוע הצטיירה בול בעיני רבים, דווקא כגיבורת “50 גוונים של איי דונט גיב א שיט“. “אני לא רואה את זה כמינוס“, היא מגנה על המחסור במאפיינים קריקטוריים. “אני יודעת לקחת דברים בפרופורציה ואני חושבת שזאת דווקא התכונה הכי טובה שלי. אני יודעת שבאיזשהו שלב כל דבר שקורה עובר. אז גם אם אני רבה עם מישהו, זה לא סוף העולם, יש דברים גרועים מזה. ב'אח הגדול' את קולטת שיש גם את אלה שמנסים לריב בשביל להתבלט. זה נראה לי מגוחך כי במציאות לא תעשו דרמות מטורפות על כאלה שטויות“.

המצלמות גורמות לאנשים להתנהג בצורה מוגזמת או שהם מגיעים מוגזמים מהבית?

“זו עצם הסיטואציה של להיות מנותקת מהעולם שלך, כלואה עם אנשים שאת לא מכירה ובחיים לא היית פוגשת. את קמה איתם כל בוקר בלי אפשרות לברוח“.

מה חשבת על אורטל בן דיין?

“שהיא אינטליגנטית ברמות לא נורמליות, היא ממש לימדה אותנו. זה שהיו לה פיוזים קצרים לגבי דברים שמעצבנים אותה, זה העניין הפרטי שלה, אבל הדברים שהיא אמרה היו מבריקים. פחות נכנסתי לדעות הפוליטיות שלה כי אני לא בן אדם פוליטי, הלוואי שזה היה מעניין אותי. אבל היא צודקת בכל מה שהיא אמרה על פמיניזם ואשכנזים ומזרחים. זה לא ה'מה' שהיא אמרה שיצר עימותים, זה האיך“.

את פמיניסטית?

“לא כמו שאורטל פמיניסטית, אבל כן. אני חושבת שנשים צריכות להחליט עבור עצמן מה טוב להן. גם אם מדובר בבחירה לגלח רגליים או ללבוש חזייה“.

לוקחת אחריות

מודעת, ענווה ובריאה בנפשה – אינני בטוחה מדוע ליהקו את בול ל“האח הגדול“. היא לא נשמעת כמו מישהי שמתערערת ומספקת סחורה סנסציונית בקלות. ייתכן כי יופייה המסנוור גם מחריש אוזניים וכלל לא שמעו אותה באודישנים. ייתכן שמפיקי התוכנית נטו להאמין שבנסיבות הנכונות תמיד יתגלה איזה טמטום שורשי המעניק לנשים את יופיין. אני פוגשת אותה בבית קפה, מלכותית ותמירה, לבושה בשמלת משי תכולה, עיניה המהפנטות מנצנצות אליי והיא תוקעת ביס ומורידה חצי המבורגר. כשמישהו צועק לעברה “היי, אנה!“, היא מחייכת בצניעות ומנמיכה את קולה כדי שלא ישמע אותה אומרת שאין לה מושג מי הוא, או איך לעזאזל הוא יודע את שמה. 

היית מתמודדת עם רמת הפרסום של נינט?

“בגלל שאני עובדת כבר הרבה זמן ויש לי חברים מוכרים, לא הייתי צריכה את התוכנית כדי לדעת במה מדובר. אם לא הייתי מעוניינת, לא הייתי הולכת ל'אח הגדול'. זה לא שלא ידעתי מה יקרה ועכשיו אני מופתעת. אני זוכרת שמתישהו בבית אליאב אמר לי, ‘את נמצאת עכשיו על הבמה הכי גדולה בישראל' וכשהוא אמר את המילים האלו פתאום קלטתי את זה. כשאת שם קל לשכוח. למרות שרואים את המצלמות, 80 אחוז מהזמן שוכחים שהן שם. מקודם קפצו עליי ילדות בשינקין. קצת מוזר עדיין".

צפויות לך עכשיו מלא השקות.

“גם לפני זה הוזמנתי להשקות וגם לפני זה לא הסכמתי ללכת“.

למה?

“אני הולכת מדי פעם אם מדובר באירוע חשוב אבל זה נחשב זול. יש מלא אירועים מיותרים ויודעים שסלבים יגיעו בשביל המתנות. אני לא מחפשת את זה ולא חיפשתי את זה לפני זה. הסמול טוק הפוליטיקלי קורקט עם כל העולם נורא משעמם. יש בארץ בחורות שהן מפורסמות רק כי הן רק הולכות להשקות. אבל מה שווה הפרסום אם אין לך קריירה?“.

פליטי ריאליטי וכוכבות אינסטגרם מערערים את תחום הדוגמנות?

“כשהתחלתי לפני עשור, רק דוגמניות היו עושות את השערים של המגזינים והקמפיינים, אפילו לא שחקניות. מאז שנכנס הריאליטי התחום מאוד התערבב. כבר לא מספיק להיות רק דוגמנית, את צריכה גם לשחק או ללכת לריאליטי. עשיתי את זה כדי להמשיך לדגמן“. 

הופעל עלייך לחץ להצטלם בעירום? 

“הפרסומים על התמונות שלי שהודלפו הצחיקו אותי, כי מדובר בצילומים לקמפיין שהופיעו על שלטי חוצות לאורך איילון. הציגו את זה ככה כדי ליצור שערורייה אבל גם אם רוצים להפוך את זה למשהו פרובוקטיבי, אני יודעת שהייתי על הסט עם עוד 03 אנשים ושלבשתי בגדים תחתונים. בכלל לא הייתי עירומה“.

איזה תפקיד משחק אינסטגרם בקריירה שלך?

“זאת פלטפורמה מצוינת לקידום עצמי, גם אם אתה מוסכניק. זה קצת כמו ‘האח הגדול' מבחינת המציצנות. זה מדע שלם: כמה לעלות, מה לעלות, באיזו שעה, איזה מסר את רוצה להעביר. אם קורה משהו במדינה, את רואה שהקהל רוצה לשמוע מה חושבים האנשים שמעניינים אותו. מצפים מבר רפאלי לקחת צד ובאמת חשוב להראות אכפתיות. עכשיו, אחרי התוכנית, כמות העוקבים שלי עלתה בטירוף ובמקביל גם המודעות שלי למה שאני מעלה, במיוחד כי מדובר בהרבה ילדות“.

זה משאיר מעט מקום לטעויות.

“אני יותר מחושבת, אני לא יכולה לחזור לסטטוס שבו הייתי לפני התוכנית. זה לא שקודם הייתי מתפרעת ולא דופקת חשבון אבל אני כן מרגישה שצריך לקחת אחריות. מצד שני, זה לא שהמצאתי תרופה לסרטן אז אני לא רוצה שיראו אותי כרול מודל“. 

בתחום הדוגמנות יש משמעות אחרת לגיל 26. כבר קשה לך להתבגר?

“אין לי תסביכים. היום זה לא כמו כשהתחלתי, שהעדיפו את הבנות הצעירות. מרטין, שהיא דוגמנית בת 57, סיפרה לי שבפריז אמרו לה לא לצבוע את השיער כי אוהבים את הלבן. גם בארץ התחום כבר לא מוגבל לילדות. את רואה קמפיינים עם גלית גוטמן וגל גדות שהיא קצת יותר מבוגרת ממני. אני לא ילדה אבל זה לא נגמר בגיל 52 ואני גם קצת תקועה בגיל 02. לא סתם התחברתי עם בחורה כמו דנית שהוציאה ממני את כל הצחוקים והפאן. אמרנו שאנחנו חברות עכשיו לכל החיים. אף אחת מהחברות שלנו לא תוכל להבין את החוויה הזו עד הסוף כי הן לא היו שם“.

תישארי בקשר עם אחי?

"כן, אבל כבר נמאס לי לענות על השאלה הזאת".

קראת טוקבקים על עצמך?

“טוקבקים זה לא משהו שכדאי לקרוא. אני יודעת איזה סוג של אנשים כותבים טוקבקים ושצריך לקחת את זה בפרופורציות. על כל טוקבק חיובי יהיו טוקבקים רעים. אנשים נוטים לזכור את הרע אבל יש ילדות שכותבות לי ‘אנה, כמה בכיתי שעזבת' וזה מאוד מחמיא לי אבל שוב, אני לוקחת הכל בפרופורציות“.

לא מפחדת למות

בול עלתה ארצה מקישינב בירת מולדובה, ונחתה ברעננה בגיל 41. שלוש שנים לאחר מכן, עם מות אמה כתוצאה מגידול בראש, עברה אנה לגור עם סבה. “אחרי שהיא נפטרה, אנשים אמרו לי לנסות לזכור אותה יפה ובריאה אבל אני לא מצליחה. כשאני חושבת עליה, אני נזכרת בבית חולים“. 

מוות זה משהו שאת מתעסקת בו?

“אני לא מפחדת למות. אני מפחדת מייסורים. ראיתי מה זה לסבול וזה נוראי, אני באמת לא מאחלת את זה לאף אחד. אני מעדיפה למות באופן פתאומי“.

על אביה היא לא מכבירה מילים. “אין לי חסך או תסביך אב במובן של לצאת עם גברים מבוגרים. זה לא שהיה לי אבא ולקחו לי אותו ומאז הוא חסר. הוא מעולם לא היה בחיים שלי. אי אפשר להתגעגע למשהו שלא היה לך“. 

מגיל 21 ובמשך שלוש שנים היא חיה מאודישן לאודישן בחו"ל – לונדון, פריז ומילנו, דרום אפריקה, יוון וגרמניה. בין השאר הצטלמה עבור מרי קלייר ובארץ עבור הודיס ופוקס וצעדה על המסלול עבור מוסקינו וקסטרו.

“הדוגמנות הצילה אותי. לא יכולתי לשקוע בדיכאון או לשכב במיטה כל היום. הייתה לי אחריות ואודישנים ודברים לעשות: הייתי חייבת לקום בבוקר“. 

איך הייתה החוויה של להסתובב בעולם לבד בגיל צעיר? התחום סוער עכשיו סביב פרשת הטרדת הדוגמניות של הצלם טרי ריצ'רדסון. 

“עד גיל 21 ליווה אותי סוכן, אז הייתי מוגנת. אין לי סיפורי סמים מטורפים, לא הוטרדתי מעולם. אולי מכיוון שהמון בתעשייה הם גייז ומכיוון שמרוב שרואים עירום, זה כבר לא מדליק אף אחד“.

עוד לפני “האח הגדול“ הוכתרו בול וכמה מחברותיה לנשק, בהן הדוגמניות אניה מרטירוסוב ולודה דולגונין, לנסיכות הביצה. נוכחותה של “המאפיה הרוסית“, כפי שהן מכונות, היא תעודת הכשר למגניבותם של עסקים רבים בתל אביב.

את מוצאת הבדלים משמעותיים בין ישראליות רוסיות לבין צבריות?

“רוסיות פחות מפונקות. אם אני מסתכלת על דנית בהשוואה ללינור או לחברות שלי, אז להתפנק ולהגיד כמה קשה לי ולשקוע במצב הזה, זאת לא אופציה. אנחנו לא מתעכבות על שטויות. הגישה היא ‘זה מה יש. צריך להתמודד. מה הלאה?'. זה מתבטא גם בעבודה ועם גברים. אנחנו פחות תלותיות, משחררות בקלות“.

עד כמה דוגמניות פגיעות בתחום?

“המדינה קטנה אבל תעשיית האופנה בה מפותחת ותחום הדוגמנות לא מבוקר. לשחקנים יש איגוד שדואג לשכר ולתנאים בסיסיים כמו אוכל. אנחנו לפעמים נתקעות בלי אוכל במשך 41 שעות ולהסדיר את זה נראה לי לא פחות חשוב מחוק הפוטושופ שעבר בכנסת. 

“למשל, פתאום אני רואה צילומים ישנים שלי שמתפרסמים שוב. הרגשתי מנוצלת כלכלית כיוון שלא הוגדרה תקופה לשימוש בצילומים והם תומחרו בהתאם לשימוש אינטרנטי שהיה פחות רלוונטי בעבר.

“בגלל הניצול הזה עברתי לסוכנות יחסית קטנה עם ניהול אישי. היום אני יודעת איך הדברים עובדים. הסוכן הוא לא אלוהים. הוא בקי בצד שלו, אבל יש דברים שגם אני יכולה ליזום או להגיד ‘זה מתאים לי וזה לא' ולדחוף את עצמי ולבטא את הרצונות שלי, כי מה שהסוכן חושב שנכון בשבילך הוא לאו דווקא מה שאת רוצה לעצמך“.

את מתנגדת לחוק הפוטושופ?

“אני חושבת שהוא מגוחך. טיפשי בעיניי להגדיר בריאות על פי מספר ולמנוע פרנסה מבחורות בריאות לחלוטין בגלל שעל פיו הן בתת משקל. גם אני כביכול בתת משקל וכולם ראו בדיוק מה אני אוכלת. האבסורד הוא שאם לוקחים פליטת ריאליטי בתת משקל ולא דוגמנית, אף אחד כבר לא מתעניין. אז או שתעשו את זה כמו שצריך או שאל תעשו את זה בכלל. בחו“ל לדוגמה, הדוגמניות רזות בצורה נוראית. מעבר לזה, אנורקסיה היא לא רק עניין של רזון. יש הרבה בנות שעברו התעללות מינית ומשם הידרדרו לאנורקסיה. זה קשור לחינוך ולהורים ולביטחון שהם צריכים לתת לבנות המתבגרות שלהם. כל כך הרבה גורמים מעורבים במחלות נפשיות שלהגיד שתעשיית האופנה אחראית לכולם זה מנותק מהמציאות. קל יותר להאשים משהו חיצוני מאשר לטפל במקור של הבעיות“.

יש סיכוי שנראה דוגמנית ממוצא רוסי בקמפיין ישראלי גדול?

“יש בתחום אפליה שלא מדברים עליה. המון רוסיות מדגמנות בהפקות אופנה ובתצוגות. הן הכי גבוהות ויש להן מוסר עבודה. אבל החברות הגדולות בוחרות פרזנטורים שנראה להם שהעם יתחבר אליהם יותר. הן מניחות שאנשים בפריפריה יתחברו לאנשים שקוראים להם גל או מיכל יותר מאשר לאנה או יוליה. כביכול קל יותר להזדהות עם מישהו שהוא צבר, אבל זה שקוראים לך יוליה או שאת ממוצא מסוים, לאו דווקא אומר שאת פחות ישראלית“. 

חשבת לשנות את השם למיכל?

“מה פתאום, אני מתה על השם שלי“.