דאבל סטנדרט

בארוע מסוגנן ומדוייק קסטרו השיקו הבוקר (שלישי) את קולקציית "מזרח-מערב" בגני התערוכה בתל אביב. שלל סלבריטאים התענגו על קפה של בוקר או קאווה קרירה ומבעבעת והאמיצים שבניהם אף כרסמו מתאבן זה או אחר. מי לא היה שם, מאולסי פרי וקארין דנסקי, למיקי בוגנים (שכמובן היה מופקד על האיפור בתצוגה), נטלי דדון, עמית מכטינגר, ליהי גריינר, נטלי עטייה, רונית יודקביץ ויעל גולדמן.

בניגוד לקולקציה המסחרית, אשר תימכר לאורך כל העונה בכל סניפי הרשת, על מסלול התצוגה נחשפה קולקציה שתימכר במהדורה מוגבלת, קצת יותר נועזת בסגנון העיצובי שלה, ברמת מחירים מעט יותר יקרה מהרגיל, שבאה להדגים את היכולות והכשרון של מעצבי הרשת.

הבגדים ימכרו בחנות האינטרנטית של קסטרו ובשני הסניפים התל אביביים, דיזנגוף סנטר וקניון רמת אביב. ההפרדה בין קולקציית המסלול לבין הקולקציה העונתית, שנעשית באופן מוגדר זו העונה השנייה, היא לא המצאה של קסטרו. למעשה, בעונות האחרונות הפכה השיטה להיות לאחד הטרנדים הלוהטים בקרב רשתות האופנה, בארץ ובחו"ל. H&M למשל, מציגה קולקציית מסלול ייחודית במסגרת שבוע האופנה בפריז, כשטופשופ הבריטית משתלבת עם קולקציית קפסולה משלה בשבוע האופנה בלונדון. גם רנואר הישראלית נוקטת במהלך דומה.

המסלול היה בנוי באופן מפתיע משתי קומות, עליהן צעדו הדוגמניות, כשצדדיו של המסלול עוטרו במלבנים ומשולשים לבנים, דוגמה שאפיינה גם את הגזרות ונראתה על גבי הבגדים שפתחו את התצוגה. כאמור, הקולקציה עוצבה בהשראת קו החיבור העדין שבין מזרח ומערב בו נמצאת מדינת ישראל וכתב ידם של המעצבים היה ברור ויצירתי. בין הגזרות המחמיאות והדפסים אתניים, נוצרה קולקציה המתאימה למזג האוויר והישראליות הבלתי מתאמצת.

את התצוגה פתחה קולקציה נשים בסטייל בוהמייני בצבעי אדמה: קרמל, זית וחרדל, גזרות המכנסיים גבוהות, שמלות מקסי בהשראת שנות השבעים, גלביות וטוניקות. בסיס הגזרות עתיק ופשוט: מלבנים וריבועים כשהטאץ' העדכני הופיע בהדפסים האתניים.

הקו השני התמקד בהשפעות שהגיעו מיפן וסין. זה היה פרק אלגנטי יותר, המכוון אל שעות הערב. העיצובים התבססו על צבעים עזים של שחור, בורדו יין וכחול. אלמנטים אוריינטליים מזרחיים והדפסי פרחים, באו לידי ביטוי בטוניקות הרקומות. הפריט המרכזי בקולקציה היה הקימונו שהופיע בווריציות שונות: קימונו קצר עם סיומת ריב ובטלדרס מזמש צבעוני בגזרת קימונו. לבסוף עלתה קבוצה שהציגה מיקס מעניין בין סגנונות המודרני והאתני, מונוכרום עם נגיעות נאון, אשליות אופטיות, טקסטורות של אריחים אתניים שיוצר מראה אורבני מגניב. קולקציה זו בנויה משילובים של מכנסי צמר רחבים וקצרים, הדפסים, ושימוש בפאטצ׳ים בעור וזמש.

עוד בלטו: שמלה בגזרת איי גדולה ופעמונית, סילואטים רפויים, חולצות משבצות אוברסייז, משבצות טוויד וגזרות מחוייטות. בקולקציית הגברים נראה הדגש על מכנסי ¾, מכנסי דייגים נהדרים, מקטרונים בלי צווארונים, ז'קטים ששולייהם הם שאל ומעילי אוברסייז. את שיא החיבור בין מזרח ומערב קל היה לראות ארצישראלית לטוקסידו, פחות מחוייט וחנוט אבל עדיין אלגנטי, עם מכנסיים מחוייטים שמסתיימים קצת מעל הקרסול שצוותו לז'קט מחויט שמסתיים הרבה מעבר לקו המותניים.

החופש האמנותי שניתן למעצבים השתלם, וקל היה להבחין באיזון העדין בין מגמות עונתיות (פרנזים או צלליות אוברסייז) לבין פרשנות אינטליגנטית (הבחירה במראות המתכתבים עם שנות ה-70 בעונה שנשלטת במקומות רבים אחרים על ידי שנות ה-60 הייתה מרעננת). זוהי אחת התצוגות הטובות ביותר שידע המותג אי פעם. עם זאת, ניכר שהמשימה עדיין לא נגמרה – הפער בין קולקציית המסלול לקולקציה המסחרית חריף מתמיד. האם לא הגיע הזמן לייסד שני מותגים נפרדים.

המומלצים:

הגזרות של המעילים והעליוניות המלבניות החמיאו מאוד לגוף הדוגמניות וניכר כי הם יכולים להשתלב בכל מלתחה פאשניסטית. אלו הם פריטים על זמניים והשקעה מושלמת. בנוסף, שמלה כתומה בהשראת הלסטון ושנות השבעים האלגנטיות, יעניקו הרגשה של סטודיו 54 המיתולוגי. שוב, פריט בגזרה קלאסית, שתמיד תהיה באופנה. אוברול שחור בגזרה גבוה עם פתח בגב, עובר בקלות מבוקר לערב, מחוייט במידה הנכונה ומחמיא.