צופית גרנט לא נכנסת לפוליטיקה – אבל משפיעה בדרכה

צופית גרנט מתחילה את העונה העשירית של "אבודים" (החל מיום שני הקרוב בשעה 21:00 ברשת), במצב רוח לוחמני במיוחד. כבר שנים ששמה מתקשר לבלוטות רגש לחוצות היטב: בדוקו־דרמה המדוברת של רשת (ערוץ 13) היא מחברת בני משפחה מנוכרים, מפגישה בין הורים לילדיהם הביולוגים, עוסקת בשאלות של זהות אישית ובסגירת מעגלים. הציניקנים קוראים לזה קיטש, אבל עם הזמן, מתברר, אג'נדה שלמה התגבשה סביב העבודה שלה.

"התוכנית חושפת נושאים מורכבים כמו סחר בילדים, דבר נורא שקורה גם כאן בישראל", פוסקת גרנט, "אוכלוסיות מוחלשות יכולות לאבד ילדים לטובת אימוץ רק כי הן מוחלשות. עובדים עליהן בעיניים, מהר מדי מוציאים ילד מההורה הביולוגי שלו. השירות למען הילד מנסים למנוע מאיתנו לפרסם פתיחת תיקי אימוץ, או אפילו את היותו של אדם מאומץ, אלה אנשים שהם כבר בוגרים היום".

חשבתי שבישראל אין ילדים לאימוץ.
"זה בולשיט. מאמצים ילדים כל הזמן. השירות למען הילד הוא מונופוליסט בצורה בלתי רגילה. הם כועסים עלינו הרבה, מנסים לעצור את התוכנית בכל פעם ומנסים לקחת אותנו לבית משפט אבל לא מצליחים". (את תגובת השירות למען הילד ראו בסוף הכתבה).

המלחמות של גרנט לא נגמרות כאן. בעונה הקרובה, היא מספרת, תעלה ברשת סדרת תוכניות נוספות, "קשר השתיקה", שמטרתה להוביל לפעולה של הרשויות. "צילמנו תוכנית אחת על ניכור הורי, על הורים שמורחקים מהילדים שלהם על ידי ההורה השני, ותוכנית שנייה על פדופיליה".

את לא חושבת שתוכלי להשפיע יותר בנושאים האלה מתוך המערכת הפוליטית?
"הרבה פעמים הציעו לי ללכת לפוליטיקה אבל אני נקייה מדי בשביל זה, אני עושה את העבודה שלי בדרכים אחרות. אני השופר של החולשה בחברה. הבעיה היא שהתוכניות האלה מטלטלות אותי, מכניסות אותי לחוסר אונים, אני חווה קושי אדיר".

איך את מתמודדת עם כל זה?
"אני מטופלת אצל פסיכולוג. לפעמים אני חווה עומס רגשי מטורף ואז יש בי צער שהממונים עלי לא ערים לו ולא יודעים שגם הם צריכים לעצור אותי, להגיד לי 'תעצרי הכול וסעי לשלושה ימים', אני מגיעה למצב של כאבי צוואר והקאות, זה נטו עומס רגשי".

גרנט במהלך צילומי העונה החדשה של "אבודים" במרוקו | צילום: יח"צ רשת

הקסם הרוסי

כבר שנים שגרנט מתקיימת על התפר שבין רגש, לעיתים מוגזם, צעקני, אפילו מביך, לבין עוצמה, חוסר מנוחה ותחושת צדק שמניעים אותה לפעולה. אותן תחושות של חוסר שקט הובילו גם להתקרבותה לדת. "אני קבליסטית המון שנים ולומדת עם הרב יובל אשרוב. אני לא חוזרת בתשובה, לא שומרת שבת, אבל הבית כשר. אני אוהבת שמלות ארוכות ואני הולכת הרבה עם מטפחת, לא ככיסוי ראש, זה פשוט יפה בעיניי. אבל אני ממש לא דתייה", היא מבהירה.

השמועות על ההתחזקות הגיעו לצד השמועות על הרומן עם דוד חן. חן, כפי שקוראת לו גרנט, הוא אחיה של רוני חן, גרושתו של דודו טופז, סוחר עתיקות ובן זוגה של גרנט מזה שנתיים. בגיל 53 הוא גרוש פעמיים, עם ילדה בוגרת מנישואיו הראשונים ולא פחות משמונה ילדים מנישואיו השניים, שנולדו לאחר שחזר בתשובה והפך לחסיד ברסלב. מאז עזב חן את החסידות, אבל הילדים שלו מגיעים אל ביתם מידי פעם עם כיפות וציציות או שמלות וגרביונים.

"הם ילדים מאוד מיוחדים. הקטנים שומרים שבת ואוכלים כשר אבל גם אני שומרת כשרות, אז זה לא שאני צריכה לעשות משהו מיוחד כשהם באים".

אני רק חושבת על מזונות לכל כך הרבה ילדים ונהיה לי שחור בעיניים.

"זה שלו. אני מייצרת את הכלכלה שלי, אני לא מחפשת גבר שיכלכל אותי, והוא בטח שלא ייפול עלי, הוא לא כזה. יש רגעים קשים, ברור, אבל יש גם המון תמורה".

איך הכרתם?
"היינו ידידים זמן רב לפני שנהיינו זוג. חן הוא מתוק ברמות אחרות, הנפש התאומה שלי, הוא הכי דומה לי בחיים שלי. הכי מיוחד במקום הזה. הוא אדם מאוד עמוק, איש ספר, רומנטיקן שיודע לאהוב אותי. משהו בחיבור בינינו פשוט הוליד אהבה גדולה, אני לא יודעת איך זה קרה. זאת הייתה ידידות עם גבולות, ופתאום אחרי הגירושין משהו התחבר והבנו שכל הדברים שקרו הובילו אותנו להיות יחד".

גרנט עם בן הזוג דוד חן | מתוך עמוד האינסטגרם tsufitgrant@

הם הרחיבו את הזוגיות לתחום הכלכלי כשפתחו יחד את מסעדת "שינדלר" לפני כשנתיים, מסעדה כשרה בשוק הפשפשים ביפו, אך המיזם לא התרומם והמסעדה נסגרה. "הפסדנו המון כסף, אז סגרנו אבל נשארנו ביחד", היא מסכמת את הסאגה. העסק המשותף, בכל מקרה, הפך לסוג של סמל לסימביוזה זוגית שגרנט חווה עכשיו, אולי לראשונה בחייה. לפני שלוש שנים, כשהתגרשה מאברם גרנט אחרי 22 שנות נישואין, נחשפה אמת שרק נרמזה עד אז: באותה מערכת יחסים היא בעצם הייתה לבד. הפרידה החלה, הלכה למעשה, כשגרנט חזרה לישראל עם הילדים אחרי שנתיים בלונדון, והשאירה את בעלה לאמן לבד את קבוצת הכדורגל צ'לסי. על הנייר הם נשארו זוג, בפועל, זה לא עבד.

"חזרתי מלונדון עם תובנות מאוד קשות", היא אומרת, "עם הבנה שהתלות שלי באברם סוגרת עלי ועל הכישרון שלי ועל העוצמה הפנימית שלי. ראיתי שאני תלויה באברם, בעליות ובמורדות שלו בכדורגל. אז נכון, כולם רוצים להתחכך בי כי אולי ירוויחו מזה היכרות עם מפורסם או עשיר, אבל כל זה, זה הכי לא אני בעולם. היה רגע אחד שבו הבנתי שאני אבודה לחלוטין, לא יודעת מילה באנגלית, לא מתנהלת עם 10 אחוז מהאינטליגנציה שלי מול העולם".

מה היה הרגע הזה?
"יום אחד אברם שאל אותי אם אני יודעת מה מיוחד בנשים רוסיות, וענה 'הן יודעות לשמור על האישיות שלהן אבל לתת לגבר להרגיש כמו גבר'. הייתי בשוק מזה שהוא בכלל מספר לי דברים כאלה. מאיפה הוא יודע? יש לו רומן? למה הוא מכיר רוסיות בכזה עומק? התרסקתי כשהוא אמר את זה. הוא קיבל את צ'לסי בדיוק. הוא היה בלחצים אדירים, כמעט לא היה בבית. רציתי יותר יחס אבל הוא היה מסכן, שבוי בתוך העולם הזה. אברם אמר 'תגידי תודה, תראי איזו רמת חיים יש לך'. אבל האינטימיות נשכחה לחלוטין".

באותו רגע התחילה גרנט לכתוב מחזה בשם "נטשה", אלגוריה על נשיות עם מבט נוקב וביקורתי על הדימויים ששולטים בחיינו. המחזה מגולל את קורותיה של אילנה, עקרת בית מפתח תקווה, שלומדת להיות אישה אחרת, נטשה, אישה שהיא כל מה שאילנה איננה – זוהרת, יפה, יודעת לשמור על הגבר שלה, וכן – רוסייה. "זה לא על רוסיות, הן רק מטאפורה", היא מבהירה כשהיא מציגה קטעים של המונולוג המאוד מצחיק, ומאוד כואב, שמתחיל ביום שבו בעלה של אילנה הולך לנהל את "מעבורת החלל סלסי".

"הגיבורה שלי נכנסת לדיכאון של הנבגדות, אלה שנראות כמו תחת ולא מורידות שיערות. ואז היא פוגשת מישהי שמלמדת אותה להיות אישה. היא מספרת לה שהנשק של האישה הוא כרטיס האשראי שלה, ואת העצבים שלה היא צריכה להוציא בקניון".

זה מה שהן עשות שם?
"כן, יש הרבה גברים בעלי ממון שאומרים לאישה שלהם, 'אני מונע ממך משהו? תעשי מה שאת רוצה. תראי את הבית, את האוטו'. אבל מה זה אומר שאתה נותן לי? אתה מנהל אותי! יש משהו מחליא כשאין שוויוניות בהתנהלות, מה שנוצר הוא חוסר כבוד".

זו אלימות כלכלית?
"ברור והיא הכי קשה שיש. הכי רווחת. המון נשים לא מסוגלות להגדיר את זה לעצמן. הכרתי מיליארדריות שלא יכולות לחתום על צ'ק בלי אישור מהבעל, היא משועבדת לעולם שלו, באמתלה של נוחיות וזוהר. אברם טוען שלא סבלתי מזה, שפשוט הוא היה זה שהרוויח את רוב הכסף ומבחינתו זה בסדר שככה החיים התנהלו. ואני מאמינה לו שהוא חשב שזה בסדר".

אתם ביחסים טובים?
"בטח, אברם אדם מהמם עם יכולת הכלה, לב זוהר ונשמה טהורה. אבל רוב הסביבה שהוא חובר אליה היא של אנשים שוביניסטים, שתלטנים, כאלה שלא מנוהלים על ידי יושרה ונאמנות".

מה עם נאמנות מינית? את אומרת שחשדת.
"מבחינתו הוא מכחיש הכול ובחיים לא אהב אף אחת חוץ ממני".

ואת מאמינה לזה?
"הוא מאוד אוהב אותי גם היום. אני לא יודעת אם היה נאמן, לא נכנסת לזה בכלל".

האקס אברם גרנט | צילום: GettyImages/Clive Mason

גולף Mars Turtleneck לוורנר, שמלה קרולינה הררה, נעליים וגרביונים אוסף פרטי, תכשיטים פדני | צילום: רון קדמי

הגימיקים של העתיד

"נטשה" עוד לא הפך להצגה בתיאטרון כפי שהייתה רוצה אבל גרנט מקריאה חלקים ממנו בהרצאות שהיא נותנת ברחבי הארץ. "זה החלק המצחיק בהרצאה שלי", היא משחזרת, "החלק הפחות מצחיק הוא כשאני מספרת על מה שעברתי בחיים, דרך היותי ילדת אביוז ועד המפגש שלי עם אבודים, שעזר לי לסגור הרבה דלתות".

אחרי שדיברה רבות על פגיעות מיניות בילדותה, גרנט נפתחת ומספרת לראשונה על אונס שעברה בגיל 24. "הייתה לי בעיה שהייתי צריכה לסדר עם הרישיון שלי, ופניתי לעורך דין שאני מכירה", היא חושפת, "הוא הגיע איתי לבית המשפט וגם שילם עבורי סכום אגרה, כי לא היה לי את הסכום. עוד באותו יום, אני לא אשכח את זה, הייתה דפיקה בדלת דירתי והוא עמד שם. הוא אמר, 'לא באמת חשבת שעשיתי את זה בחינם' ותוך כמה דקות, עוד לא הספקתי להגיד ג'ק רובינזון והוא אנס אותי. הוא עשה לי דברים נוראיים. אחרי שזה נגמר לא סיפרתי לאף אחד. פחדתי שלא יאמינו לי. במקום שהייתי בו, כילדה שנגעו בה ופגעו לה במרחב הפרטי והמיני, הייתי חסרת אונים מול הדבר הזה".

איפה הוא היום?
"הוא מת לפני שנים. שמחתי מאוד לשמוע. לא היה לי קשר איתו אחרי הדבר הזה".

קמפיין הרשת #גםאני מעודד אותך שאולי משהו משתנה?

"המודעות היא חשובה אבל זה לא מספיק. חשוב שגם מערכת החינוך תהיה מעורבת, שתסביר לילדים על הגוף הפרטי שלהם. ילדה צריכה ללמוד בגיל צעיר שכשמחפיצים את הגוף שלה, מחפיצים את הנשמה שלה".

גולף Mars Turtleneck בוורנר, חולצה מאסימו דיוטי, מעיל אקנה בוורנר, פפיון וחגורה הכל דבש, סטודיו דני בר שי, כובע אוסף פרטי, תכשיטים פדני, מורן סטויצקי לאמברג'ק תכשיטים | צילום: רון קדמי

בכל פעם מחדש מדהים לגלות כיצד גרנט (53) אספה את עצמה מאשפתות, לגמרי לבד, בלי רשתות ביטחון כמעט. היא נולדה בשם סופיה אלישיב בפתח תקווה. בגיל חמש התגרשו הוריה, היא ננטשה על ידי אמה ונשארה אצל סבתה. מאוחר יותר עברה ניצול מיני על ידי השכן, למדה בפנימיות, התגלגלה בין מסגרות, עד שנחתה בלימודי משחק ב"בית צבי". ההצלחה שהגיעה, בהתחלה כשחקנית ובהמשך כמגישה – עדיין מפתיעה אותה.

"כילדה רציתי להיות רופאה, לרפא, אני חושבת שזה מה שאני עושה", היא מהרהרת, "העבר לא עוזב אותי, כשהילדים שלי היו בני עשר לקחתי אותם לראות סוחרי סמים וזונות בתחנה המרכזית בתל אביב ולפנימיות של ילדים בסיכון. רציתי שהם יראו שהחיים הם לא לה לה לנד, ושהם קיבלו מציאות מגוננת. אמרתי להם 'יש לכם הכול כדי להיות אנשים מדהימים אבל לא עיוורים'".

מבחינתה – זה עבד: דניאל בן ה־24 כיכב לצד צביקה הדר בסדרה "לצבי יש בעיה" וכעת מתעניין בלימודי משחק, ורומי בת ה־21, שנמצאת בימים אלה בשליחות הסוכנות היהודית במקסיקו, מעוניינת גם היא בלימודי משחק או קולנוע. "הם התחילו עם אימא מוחצנת, אבל הפכתי לקונצנזוס ועכשיו גם הם רוצים להיות שם", היא צוחקת.

את הימים הפרועים שלה בטלוויזיה מתחילת המילניום קשה לשכוח – ימים שהסתיימו בשתיית פיפי בתוכנית "מילקשייק", מה שהדביק לה תווית של טראש ופרובוקציה. למרות שהצליחה להמציא את עצמה מחדש, הגימיקים עדיין שם. לצד סדרות הדוקו, היא מספרת, צפויה לעלות ב"רשת" גם תוכנית קלילה יותר, שבה גרנט לוקחת ידוענים למסע אל העתיד על ידי איפור שמראה להם איך ייראו בזקנתם. מהמקום הזה, הם מתמודדים עם פצעים וכאבים. "אם אני נותנת לך 24 שעות שבהן נהיה בנות 90, לא תיכנסי איתי למנהרת זמן? היה לנו פרק מדהים עם לוסי אהריש, שהמראה שלה כאישה מבוגרת סייע לה לסגור דברים מול המשפחה שלה. בהמשך גם יאפרו אותי כך שאראה בת 80, אני סקרנית איך יהיה".

את חושבת שתופתעי מהמראה שלך? אין מצב שעם הטכנולוגיה והטיפולים, תראי אותו דבר כמו היום?
"אין סיכוי. זה פתטי. אני רואה נשים מבוגרות ממני ב־20-30 שנה, עם מילויים, בוטוקסים אינסופיים והרמות, זה נראה רע. אני עושה מלא בוטוקס, אבל יש גיל שצריך לדעת להזדקן, יש יופי באנשים מבוגרים".

את אוהבת את איך שאת נראית היום?
"לא. אני מרגישה שמנה, אני צריכה לרדת 10 קילו. אני בשומרי משקל ועושה ספורט. עכשיו אכלנו 26 נקודות, לא נורא".

הילדים דניאל ורומי | מתוך עמוד האינסטגרם tsufitgrant@

חליפה אקנה לוורנר, מכופתרת לבנה aspesi לוורנר | צילום: רון קדמי

נשים מרימות לגברים

עם או בלי קשר לתכולת המזרקים שהיא רוכשת – גרנט של היום נראית שלווה, שמחה, חסרת גיל. "בעבר, אם לא הייתי מוטרדת מינית, לא הרגשתי קיימת", היא מודה, אם לא היו אומרים לי 'בא לי לזיין אותך' הייתי חושבת – אולי אני לא נראית טוב היום?".

אז להטרדות האלה הגבת בהומור?
"בטח, הייתי חברמנית, צוחקת עם כולם, או אומרת 'די עזוב' בהתחנחנות. היום אי אפשר להגיע איתי לסיטואציה כזאת, המבט שלי מספיק. ואולי זה קיים פחות, אולי זה קשור לזוגיות שלי ולא מזמנת לחיים שלי אינטראקציה מהסוג הזה. פעם אפשר היה להיות סליזי איתי. היום הגוף שלי הוא בית המקדש של חן".

איזו מין פמיניסטית את?
"אני פוסט־פמיניסטית. אני לא צריכה שיערות בבית השחי ולתלות את החזיות ולדבר בלשון נקבה. אני מעריכה את מרב מיכאלי, אבל אני פחות מתחברת. בפמיניזם יש אלמנט שמשפיל את הגבר, ואני חושבת שצריך לחשוב בריספקט על העולם. מצד אחד, אני מבינה את חוקי ההטרדה המינית כי את לא יודעת איפה יעבור הגבול בין להגיד 'את יפה' עד ל'בא לי לדחוף לך אצבע' או חלילה אונס. מצד שני אני גם מבינה גברים שכבר לא יודעים מה מותר ומה אסור".

את הפוסט־פמיניזם שלה היא מעדיפה לרתום למטרות הוליסטיות כלל עולמיות. "אני רוצה להתחבר לצעדות של נשים לשלום כי אני מאמינה שזה יביא את השינוי. העולם מנוהל ב־100 אחוז על ידי גברים ובגלל זה יש לנו איום גרעיני מזעזע. יושב פאקינג כלב בן זונה בשם קים ג'ונג־און ומחזיק את כולם תחת משטר מזעזע ואדון טראמפ מקלל אותו כמו חבר מבית ספר, וביבי מעריץ את האדמה שעליה דורך טראמפ כי מתייחסים אליו, הכול התנהלות גברית מחליאה. נשים הן אלה שצריכות להתאחד ולעשות מהפכה בעולם, להוביל לשיוויון ולשלום ונגן ביחד על הגברים שלנו".

חולצה מכופתרת לבנה מאסימו דוטי, מכנסיים שחורים סלין לאניגמה, פפיון וחגורה הכל דבש דני בר שי, כובע שחור מיסון מישל לאניגמה, תכשיטים פדני, נעליים אלדו | צילום: רון קדמי

תגובת השרות למען הילד: שר העבודה והרווחה חיים כץ ביצע רפורמה משמעותית הכוללת הרחבת משאבים לשיקום הקהילה. המשפחות מקבלות בין היתר ליווי צמוד של עו״ס, וסל מענים. בנוסף, שונה הליך עבודתן של ועדות התכנון, הטיפול והערכה על מנת להפחית את מספר המקרים שבהם אופן השיקום נקבע באי הסכמה ובכפיית בית המשפט.

צילום רון קדמי
ניהול קריאייטיב טל קליינבורט
סטיילינג שירן מניה
איפור מורן סטויצקי לסולו במוצרי בובי בראון
שיער מאור קידושים לסולו
ע.הפקה שיר פלד
ע.סטיילינג תמי מונטג
ע. איפור הגר שרון
ע. צלם אלכס פרגמנט