כמו אוויר לנשימה
נשימה מאוזנת ונכונה מסייעת באופן משמעותי לשחרור מתחים בגוף
יש קשר גומלין הדוק בין תנועה ונשימה: הנשימה מספקת לגוף אנרגיה ובכך משפיעה על התנועה – אבל גם מושפעת ממנה. התנועה מושפעת גם מרמת התפקוד של מערכת כלי הדם וחילוף החומרים, וגם הם קשורים לנשימה. ההשפעה ניכרת בהיבט האיכותי: דיוק התנועה, מהירות החשיבה, שטף התנועה; וגם בהיבט הכמותי: פרק זמן התנועה.
כיוון שהנשימה מושפעת גם מסוגים שונים של ריגושים, חשוב מאוד להתמקד ולהתרכז כדי לשפר את איכותה. נשימה מאוזנת ונכונה מסייעת באופן משמעותי לשחרור מתחים בגוף. כאשר הגוף נמצא בתנוחה נוחה ורפויה, המאפשרת מיקוד והפנמה מלאה, תאפשר מנוחה קצרה יחסית לחדש את מאגר הכוח הפנימי ולהתרענן (אפילו יותר מאשר אחרי שינה של כמה שעות). מטרתנו, אם כך, היא להפוך את הנשימה העמוקה להרגל, ולכך דרושים ידע ואימון.
לנצל את הפוטנציאל
תהליך הנשימה מתחיל בשאיפת האוויר פנימה דרך האף, שמסנן את הלכלוך ומחמם את האוויר החודר פנימה לריאות. האוויר היוצא מן הריאות מחמם את האף ומאזן את הטמפרטורה שלו, כאשר האוויר הקר חודר מהחוץ. מן האף עובר האוויר אל הלוע, וממנו אל הגרון, אל קנה הנשימה, הסימפונות ונאדיות הריאות (התופסות את רוב חלל בית החזה).
בעת שאיפת האוויר מתאמצים שרירי הנשימה. הצלעות מתרוממות, ומגדילות את נפח בית החזה. במקביל, יורדת הסרעפת לחלל הבטן, לוחצת על הקרביים ומגדילה בכך את הלחץ בתוכה.
שאיפת האוויר לתוך הריאות מורכבת משני גורמים – פעיל וסביל: מאמץ של שרירי הנשימה והרחבת בית הריאות והחזה והריאות מחד; וזרימת האוויר החיצוני לתוך הריאות, עקב הלחץ הנמוך יותר השורר ברגע זה בריאות מאידך. אף שלהתרחבותן של הצלעות תפקיד חשוב בנשימתו של המבוגר, לסרעפת יש תפקיד מכריע בנשימה.
מספר הנשימות בדקה תלוי בגורמים שונים, בדומה לגורמים המשפיעים על הדופק: הגיל, הטמפרטורה, המאמץ הגופני וכו'. מבוגר נושם ברגיעה 16-18 פעם בדקה. במאמץ גופני גדל מספר הנשימות.
כמות האוויר המרבית ששתי הריאות מסוגלות להכיל הוא 4,500-5,000 סמ"מ, וזה מתאפשר בעת השאיפה העמוקה ביותר, שנעשית אחרי הנשיפה העמוקה ביותר. בנשיפה העמוקה ביותר יוצאים מן הריאות רק שלושה ליטרים וחצי של אוויר, ובריאות נותר ליטר-ליטר וחצי (לשם השוואה: בנשיפה רגילה שואפים ופולטים רק חצי ליטר!).
כך, בקיצור נמרץ, פועל מנגנון הנשימה. אפילו מתיאור תמציתי זה ברור לחלוטין, שכדי שהמנגנון יפעל ביעילות מרבית – מבחינת החמצן הנשאף ודו תחמוצת הפחמן הננשפת -חיוני לפתח על ידי תרגול ואימון את המערכות.