גוף ונפש: השיטה הרוחנית החדשה ש"יותר טובה מקנאביס"

צילום: gettyimages
צילום: gettyimages

דמייני לעצמך תרופת קסם שגורמת לאושר, מפחיתה לחץ ומסלקת חרדות, בלי תופעות לוואי ולגמרי בחינם. עכשיו תפסיקי לדמיין ותכירי את המיינדפולנס, הטרנד החדש והלוהט בגזרת המחשבות

88 שיתופים | 132 צפיות

 

"ההגדרה הכי טובה של מיינדפולנס (Mindfulness) זו הפניה של תשומת לב, רגע אחרי רגע, למה שקיים במציאות ללא שיפוט", מסבירה מירי סיון, מרצה ומדריכת קבוצות שמתמקדת בפסיכותרפיה ממוקדת מיינדפולנס זה עשור.

למי שכל בדל רוחניקיות גורם לה לגחך, השיטה, המבוססת על הפסיכולוגיה הבודהיסטית, יכולה להיראות כמו עוד מדיטציית שקר כלשהי. אבל למעשה, מדובר בתרגול פשוט שגם אחרונת הציניקניות תשמח להכניס ללו"ז.

מדובר ב־5 או 10 דקות שבמהלכן יושבים על כיסא או כרית בנוחות ובגב זקוף (אך לא מתוח) ומבצעים את אחת מהטכניקות של השיטה. הטכניקה הנפוצה מכולן היא פשוט לשבת ולהתרכז – בצליל ספציפי, בתנועות הנשימה או בתחושות של הגוף – כך במשך כמה דקות טובות.

טכניקה אחרת היא תרגול חקירה. אם את מאזינה לצליל ספציפי למשל, את עושה "חקירה פנימית", כלומר שואלת את עצמך איפה אני תופסת את הצלילים, איך הם נשמעים לי וכו'. נשמע לכן רוחניקי מדי? חכו רגע לפני שאתן שופטות.

"הרבה פעמים דברים כאלה נתפסים אצל הציבור כאילו יושבים בעיניים עצומות, מנתקים את המחשבות ואז מגיעה תחושה של אושר בלתי מוסבר, אבל זו רק תוצאת הלוואי של הדבר האמיתי. הדבר האמיתי הוא לאפשר לנו ראייה צלולה של מציאות וזה בדיוק מה שעושה המיינדפולנס".

מדיטציה במדבריות מנגוליה | צילום: gettyimages
מדיטציה במדבריות מנגוליה | צילום: gettyimages

 

מה זה בעצם אומר "ראייה צלולה של המציאות"?

"בראש שלנו עוברות הרבה מחשבות. מישהי יכולה לחשוב שהיא לא מוצלחת בעבודה ומישהי אחרת שהיא שמנה מדי. כל התחושות האלה, ואפילו דיכאון או חולי פיזי, נובעות על פי הפסיכולוגיה הבודהיסטית מבורות, מהעובדה שאנחנו לא באמת ערות למה שקורה, אלא רק למה שקורה במחשבות שלנו".

אז איך תרגול השיטה יכול לעזור לנו בזה?

"מה שהמיינדפולנס עושה זה פשוט להאריך את זמן התגובה שלנו. נניח למשל שהבוסית שלי אמרה לי משהו ונורא נעלבתי או שהסתכלתי בראי ולא אהבתי מה שראיתי. בעזרת התרגול אני לומדת לעצור ולראות מה באמת יש ורק אז מגיבה".

זה בדיוק החלק שהופך את המיינדפולנס מסתם שיטה לתורה שלמה שאפשר ליישם בכל פעולה בחיים והפך אותה לפופולרי גם בקרב צוותים רפואיים, ארגונים גדולים ואפילו בבתי ספר, שם שיעורי מיינדפולנס, המכונה קשיבות, הם המילה האחרונה בניסיון להתמודד עם הפרעת הקשב הקולקטיבית של ילדי ישראל.

המיינדפולנס מאפשר לנו להתרכז גם בפעולות היומיומיות ביותר במקום במחשבות שלנו. "למשל כשאני מכינה כוס תה", מדגימה סיון, "אני מנסה לראות את המחשבה, את ההתכוונות שלי להכין את זה, ולעקוב אחר הפעילות שלי: ההליכה שלי לזה, המים בקומקום, להתבונן בהם עד הרתיחה, להרגיש את החום של הכוס ופשוט לעקוב רגע אחרי רגע מה באמת קורה כאן".

מה שעומד מאחורי שיטת המודעות הוא הניסיון לעצור דפוסים אוטומטיים. "אם, למשל, אני יודעת שכל בוקר אני ישר הולכת לשתות קפה עם סיגריה – פשוט לנסות ולעצור לפני האוטומט. לשהות שם כמה דקות ולהרגיש את הנשימה. אנחנו תמיד ממהרים לדבר הבא ובדרך כלל שוהים רק במקומות שנעימים לנו ואפילו אז ממהרים. עם המיינדפולנס אפשר להגיע למקומות היותר אפלים שלנו ולשהות שם. ההפסקה הזו משטף החיים מקרבת אותנו לעצמנו ועוזרת לנו להתמודד עם בעיות".

וזה באמת עובד? נשמע כאילו אפשר לזרוק את הריטלין והציפרלקס לפח.

"יש היום יותר מ־3,000 מחקרים מדעיים על איך תרגול מיינדפולנס משנה את המוח. באופן אישי, אני יכולה לספר לך שאני עובדת עם חולים במחלקה האונקולוגית בהדסה והרבה מהם אומרים שמיינדפולנס זה יותר טוב ממורפיום וקנאביס".

צילום מסך מתוך הסרט "לאכול, להתפלל, לאהוב"
צילום מסך מתוך הסרט "לאכול, להתפלל, לאהוב"