מכורים למתוק

האם אתם כמהים לקפה, לסוכר או לפחמימות בשעות אחר הצהריים? האם אתם סובלים ממצבי רוח, מעייפות מתמשכת ומהתקפי זלילה בלתי מוסברים? אם כן, מאוד יכול להיות שקפה, סוכר ופחמימות מזוקקות הם הסיבה לכך.

שלושת החומרים האלה, הממכרים ממש כמו הרואין וקוקאין, מעלים את רמת הסוכר בדם במהירות ולאחר זמן קצר גורמים לצניחתה. לשינויים החדים האלה ברמת הסוכר בדם יש השלכות רציניות הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית.

איך זה בעצם קורה? יש לנו על הלשון שני קולטנים שמזהים טעם מתוק. בימי קדם הסוכר המזוקק, שהוא תוצר של עיבוד תעשייתי, לא היה קיים. אם אנשים רצו לאכול דבר מה מתוק, הם היו אוכלים פירות טריים ויבשים, ירקות מתוקים (בתקופה מאוחרת יותר) ודבש (בצמצום).

צריכת הסוכר הגבוהה של האדם המודרני מביאה לכך שקולטני הטעם מתרגלים לנוכחות הסוכר ומגיבים רק לכמויות גדולות שלו. כתוצאה מכך, מרכז ההנאה במוח, המקושר לקולטנים, מפתח תלות הולכת וגוברת בסוכר – ממש כמו תלות בסמים.

מתוק ובעל השפעה

השפעת צריכת הסוכר עלינו היא הרסנית. היא גורמת להשמנת יתר, לסוכרת נעורים וסוכרת מבוגרים, לשומנים בדם, לסרטן, למחלות לב, לעששת שיניים, לקנדידה, למחלות חניכיים, לאלכוהוליזם, לנטייה לדיכאון, להפרעות קשב, לעצבנות ועוד. הסוכר מחליש את המערכת החיסונית ומעודד יצירת תאים סרטניים, ואלו צורכים כמויות גדולות של סוכר כדי ליצור אנרגיה עבורם בדרך התססה.

תעשיית המזון המודרנית משופעת במוצרים עתירי סוכר. רוב הציבור, למשל, לא יודע שברוב דגני הבוקר יש כ-40 אחוזים סוכר. סוכר הוא משפר טעם מעולה והוא מצוי באופן סמוי במזונות שונים, בין שהם אפויים, מטוגנים, מבושלים, קפואים, משומרים או מיובשים.

הפחמימות (סוכרים) החיוניות לגופנו נוצרות בצמחים בתהליך הפוטוסינתזה. בתהליך זה הצמח מייצר פחמימה בסיסית בשם גלוקוזה (חומר אורגני) מפחמן דו-חמצני וממים (חומרים אנאורגניים), בסיוע אנרגיית אור השמש.

הגלוקוזה בצמח אינה נשמרת במצבה הטהור אלא נדחסת לצורת עמילן ותאית (רב-סוכרים), הנאגרים בעיקר בשורשים ובזרעים. בגופנו העמילן מתפרק לרב-סוכר, לדו-סוכר ולחד-סוכר, הלוא הוא הגלוקוזה.

על מנת לייצר אנרגיה, יש לאפשר את הכנסת הגלוקוזה לתאי הגוף. בכל זמן נתון יש לנו בכבד 300 גרמים של רב סוכר בשם גליקוגן (הצורה שבה פחמימות מאוחסנות בגוף, כמו העמילן בצמחים), שמתפרק לגלוקוזה בעת הצורך. נוסף לכך, יש לנו במחזור הדם בסביבות 10 גרמים זמינים של גלוקוזה.

פירוק יעיל של השומנים בגוף

לאחר ארוחה, הלבלב מפריש את הורמון האינסולין, שתפקידו להכניס גלוקוזה לתאים. על גבי התאים יש קולטנים. בקרב אנשים עם אי-סבילות לאינסולין, הקולטנים לא מגיבים להורמון זה, ואז רמת הסוכר בדם נשארת גבוהה.

גם במקרה של כמות לא מספקת של אינסולין, רמת הסוכר בדם עולה. תופעה זו מסוכנת ועלולה במשך הזמן לגרום לנזק בלתי הפיך לאיברים פנימיים. פרט לנזק שהיא גורמת לבריאות, צריכה מופרזת של פחמימות (בעיקר מזוקקות, אך גם מורכבות) מכבידה מאוד על פירוק יעיל של השומנים הנאגרים בגוף. זו הסיבה שבגללה לאנשים החולים במחלת סוכרת יש נטייה להשמנה.

צמצום כמויות הסוכר והפחמימות המזוקקות והחלפתם בפירות טריים, בפירות מיובשים ובממתיקים טבעיים יסייעו במניעת הנזקים הללו ויתרמו לבריאות הגוף והנפש.

הכותבת היא תזונאית, יועצת בתזונה טבעית, מייסדת חוות הבריאות "מצפה אלומות"