הכל אודות קאווה

את הקאווה שותים בכוס גבוהה וצרה | צלם: Ingimage
את הקאווה שותים בכוס גבוהה וצרה | צלם: Ingimage

מה עושים בליל הסילבסטר? מתנשקים בחצות ולוגמים שמפניה. לפני 12 שנה הצליחה הקאווה הספרדית לבצע מהפך ולעקוף את השמפניה הצרפתית מראש מצעד המכירות של המבעבעים החגיגיים. שתהיה 2013 טובה

88 שיתופים | 132 צפיות

בשנת 2001 עשה משקה הקאווה (Cava) הספרדי את הבלתי אפשרי והדיח את השמפניה הצרפתית מראש מצעד המכירות של היינות המבעבעים. המבעבע הספרדי אולי יוקרתי פחות ובוודאי זול בהרבה מאחותו הצרפתית, אבל היין, המיוצר בברצלונה ובסביבותיה, מביא הרבה כבוד לקטלאנים.

ייננים בסביבות ברצלונה ניסו לייצר יין מבעבע כבר מהמאה ה-14, אלא שהניסיונות האלה הניבו תוצאות לא אחידות, והיין המבעבע מקטלוניה לא הצליח להתחרות עם השמפניה היוקרתית. רק בשנות ה-60 של המאה ה-19 הצליחו ייננים באזור פנדס (Penedès) שבדרום קטלוניה לייצר יין מבעבע באיכות גבוהה ובכמות מסחרית.

פריצת הדרך הגיעה בדיוק בזמן: מגפת פילוקסרה שפגעה בכרמי צרפת באמצע המאה ה-19 פגעה ביכולתם של יצרני שמפיין לספק את הביקושים ליין מבעבע. היצרנים הקטלאנים רק חיכו להזדמנות כזאת, הקאווה היה להצלחה מסחררת.

ים של בעבוע

הקאווה מיוצר בשיטה הנקראת "השיטה המסורתית". הענבים עוברים תסיסה ראשונה, רגילה, במכלי נירוסטה או בחביות עץ, וממנה הם יוצאים כ"יין בסיס". ליין הזה מוסיפים הייננים תערובת של שמרים וסוכר, ומבקבקים בבקבוקי זכוכית עבים. השמרים שנוספו לתערובת ניזונים מהסוכר ומפרקים אותו לשילוב של אלכוהול ודו-תחמוצת הפחמן היוצר את הבועות. בסיומו של תהליך התסיסה מוציאים מהבקבוק את משקע השמרים וסוגרים בפקק הפטרייה המפורסם.

בניגוד ליינות אחרים בספרד, המסווגים על פי מקום גידול הענבים וייצור היין (כמו יין ריוחה, Rioja, המיוצר באזור בשם זה), את הקאווה אפשר לייצר כמעט בכל ספרד, בתנאי שמשתמשים בזני ענבים מסוימים, שהעיקריים בהם הם פריאדה (Parellada), מקבאו (Macabeo) ושארל-לו (Xarel-lo), אך גם שרדונה (Chardonnay), גרנאש (Grenache) ומונאסטרל (Monastrell).

הקאווה זכה לשמו בזכות המרתפים החצובים בסלע (cava היא "מערה") המשמשים ליישון היין ולאחסנת הבקבוקים במהלך התסיסה השנייה. על פי החוק, הקאווה נדרש להתיישן במשך תשעה חודשים לפחות בבקבוקים לפני צאתו לשוק, אבל אחדים מבתי הקאווה, בעיקר הקטנים יותר, מתגאים ביישון שמגיע עד עשר שנים אפילו.

הקאווה משלב מחיר נמוך עם בעבוע עדין וחגיגי, ולכן הוא מושלם לליווי חגיגות שאינן דורשות השקעה של מאות שקלים (ואם אתם באירופה – מאות אירו). שותים אותו בכוס גבוהה וצרה, המכונה "פלוט" (flute), אם כי באחדים מהברים המסוגננים פחות (והמתיימרים להיות אותנטיים יותר) יגישו לכם אותו בכוס יין רגילה, ולפעמים אף בכוס זכוכית סטנדרטית. הטמפרטורה המומלצת לקאווה היא בין 5 ל-7 מעלות צלזיוס, ואז הוא מרענן ועדין במיוחד.


יקב אוגוסטי טוריו – סיור ביקבים הוא חגיגה של צבעים, ריחות ויין משובח. צילום: עמית יריב

בעיר וגם בכפר

מומלצים

Sagardi | סופרים קיסמים
בר טאפאס משובח באזור בורן המציע מבחר גדול של מנות טאפאס קלאסיות על פרוסות לחם קטנות. הסועדים אוספים לצלחתם טאפאס מהבר ומשלמים בסוף הארוחה על פי מספר הקיסמים שנשארו על הצלחת.
איפה: C/ Argenteria 62
אינטרנט: www.sagardi.com ממליצה: ענת קציר

Udon | יפנית בעיר
למי שנמאס מטאפאס, אודון היא מסעדה יפנית לא יקרה עם תפריט מדויק ומשובח. למסעדה כמה סניפים.
אינטרנט: www.udon.es
ממליצה: ענת קציר

A Casa Portuguesa | קפיצה לשכנים
בית קפה ומעדנייה המציעים מבחר יינות ומטעמים פורטוגליים. אווירה מקסימה וחטיפים משובחים.
איפה: C/ Verdi 58
אינטרנט: www.acasaportuguesa.com
ממליצה: ענת קציר

תשעים אחוז מהקאווה בספרד (ובעולם כולו) מגיעים מהכפר סנט סדורני ד'אנויה (Sant Sadurní d'Anoia), הנמצא במרחק של כארבעים דקות נסיעה ממערב לברצלונה. כאן נמצאים שני בתי הקאווה הגדולים בספרד, קודורניו (Codorniu) ופרשנט (Freixenet), הפתוחים למבקרים.

סיור ביקבים הוא חגיגה של צבעים, ריחות ויין משובח, והוא כולל סרטון העוסק בהיסטוריה של היקב ושל הקאווה, סיור במתקני היקב בין תחנות הייצור, ולסיום, גולת הכותרת של הביקור כולו – טעימה מודרכת. כדאי לבקר גם ביקבים הקטנים יותר בכפר. מומלצים במיוחד אוגוסטי טוריו (Augusti Torelló) או גראמונה (Gramona).

חברות תיירות מציעות סיורים של חצי יום עד יום בסנט סדורני ד'אנויה ובסביבה, לרוב בקבוצות קטנות המלוות בנהג ובמדריך פרטי. מקצת הסיורים יוצאים מברצלונה, והמשתתפים חוזרים בסופם לעיר בריאים ושלמים (אם כי, יש לקוות, מעט מסוחררים). סיורים מתוחכמים יותר כוללים גם ארוחת צהריים קטלאנית מסורתית, שתפריטה הותאם במיוחד לקאווה המוגש לשולחן.

גם ברצלונה מציעה שפע של "ברי קאווה". יש ברים כאלה שהקאווה הוא המשקה היחיד המוגש בהם (שימו לב: לא המשקה האלכוהולי היחיד, אלא המשקה היחיד, נקודה), ולרוב הוא מוגש עם מגוון מנות טאפאס המבוססות על דגים, בשר מעושן וירקות קלויים.

בקבוק קאווה, גם במסעדה, לא אמור לעלות יותר מ-25-20 אירו, ומחירו של בקבוק בחנות הוא בסביבות 7-5 אירו. המחיר הנוח הזה – בוודאי לעומת שמפניות, אבל גם לעומת יין שולחני רגיל – הופך את הקאווה למרענן הרשמי של חיי הלילה בברצלונה, ולהצעה שאי אפשר לסרב לה לבילוי של ערב בעיר.

עמית יריב – כתב היין והאלכוהול של מגזין דרך האוכל וכותב בג'רוזלם פוסט

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין מסע אחר, דצמבר 2009