האטרקציות למטיילים בצפון שחייבים להכיר

אם צריך לתמצת את הגליל המערבי רק לשלוש מילים, הן יהיו: כחול, ירוק וחום. הגליל המערבי הוא שילוב מדהים של נוף הרים, כחול של ים ובתווך הרבה ירוק. מדובר באזור עם תוואי שטח ייחודי, אבל הגליל המערבי הוא גם, ואולי בעיקר, אנשים. בתקופת בית שני היה היישוב היהודי בגליל פורה מאוד. לאחר שתי המרידות בשלטון הרומאים – המרד הגדול ומרד בר כוכבא – עבר מרכז הכובד של העם היהודי בארץ מיהודה לגליל. בתקופה החשמונאית התפתחה תעשיית שמן זית רחבת היקף. לאחר הכיבוש המוסלמי תם היישוב היהודי בגליל, וחודש רק במאה ה־19.

בעשורים האחרונים היווה הגליל המערבי, יותר מכל אזור אחר בארץ, אבן שואבת לאנשים שבחרו בצורת חיים אלטרנטיבית והקימו יישובים לא שגרתיים כמו למשל כליל, מעלה צביה, לֺטם, צבעון, הרדוף ואחרים. בכל היישובים מוצעות אטרקציות ייחודיות למטיילים בצפון. הנה כמה מהן.

מדרום לבננה ביץ' | צילום: יוליה פריליק ניב

איפה ישנים?

קצרה היריעה מלפרט את כל אפשרויות הלינה בגליל המערבי, כי יש הכל מהכל: קמפינג, בונגלוס על החוף, צימרים פשוטים וכאלו באלפי שקלים ללילה, לינה קיבוצית, מלונות בוטיק ומלונות אורבניים, בתי ספר שדה ועוד. אפשרות מומלצת אחת היא בית וקיט בקיבוץ לוחמי הגטאות. לינה כפרית בקיבוץ שנמצא עשר דקות נסיעה מחוף הים הקרוב ביותר. היחידות חדישות, נעימות ומרווחות ומילת המפתח היא מרחבים: יש מרפסת ענקית, מדשאות, גן שעשועים ובריכה קיבוצית כיפית. כל מה שצריך בחופשה זוגית או משפחתית. שווה להתעכב על ארוחת הבוקר העשירה והמקורית שלא תמצאו כמוה במקום אחר, ואפשר להגיע רק בשבילה. אפשר לצאת לסיור מודרך בקיבוץ, לבקר במוזיאון המקומי, בגלריה לאמנות עכשווית ובסטודיו של האמן קובי סיבוני.

האפשרות השנייה היא הסוויטות תמר וגפן במצפה הילה. שלושה צימרים, המיועדים לזוגות בלבד, המציעים מלבד נוף, פינוקים, רומנטיקה ואינטימיות, גם יין בלי הגבלה. בעלי המקום, תמר וירון כהן, חידשו את המסורת של המשפחה מסלובקיה, ששם עסקו בגידול ענבים ובהפקת יין, ובמרתף שלהם יש מאות בקבוקי יין (וגם אוסף מרשים מאוד של פותחני יין, תציצו). את הענבים – מזן טמפרניו – הם מגדלים על האדמה הייחודית שבסביבת מצפה הילה, כך שליינות יש טעם של הגליל המערבי.

סוויטה בית וקיט | צילום: יח"צ

מה אוכלים?

קפה בריוש – זוכרים שהגליל המערבי הוא סיפור על אנשים? אז הנה דוגמה לשורשיות משפחתית, המחוברת למקום ולזמן. ירון מתמר וגפן הוא אח של חגית שטרן, במקור ממושב עבדון, אופה בחסד עליון, שפתחה בנהריה, סמוך לביתה, את בריוש – בית קפה־קונדיטוריה בסגנון צרפתי קלאסי (הסיפור המשפחתי לא מסתיים פה, כי חגית נשואה לאח של תמר). חגית מגישה מאפים מצוינים ואוכל טעים ומוקפד (כולל ארוחות בוקר, צהריים וערב), וגם "מעבירה את זה הלאה" ומלמדת אפייה במסגרת סדנאות. היא מאפשרת למשפחות ולזוגות לאסוף אצלה סלסילת פיקניק מפנקת עם מאפים, סלטים, ממרחים, גבינות ממחלבת אלטו, לחם טרי טרי, קינוחים, יין ומיץ.

גלידת בוזה – בגיל 30 הגשים אדם זיו את רוב החלומות שלו: הוא טייל בעולם, למד להכין גלידה באיטליה, ניגן וחזר לביתו בקיבוץ סאסא. באיטליה הבין זיו שמה שהופך גלידה לטובה הוא החיבור למקום. לשם כך הוא חיפש שותף מקומי ומצא את עלאא סוויטאת, הבעלים של מסעדת אלומה בתרשיחא. מה שהחל בסניף אחד של בוזה (גלידה בשפה הערבית) הוא כיום רשת של ארבעה סניפים, שבהם מוכרים גלידה בשיטה ייחודית במטרה לשמור על הטריות. לפני כשנה נפתח מרכז מבקרים בכניסה לסאסא. אחרי טעימה של אפוגטו (קפה עם גלידה), זיו מסביר שהדבר החשוב ביותר בגלידה הוא הטריות וחומרי הגלם המקומיים. "לא רציתי להכין גלידה איטלקית, ג'לטו. רציתי להכין גלידה גלילית", הוא אומר ומדגים כיצד הוא מכין גלידה ביתית ולאחר מכן איך העתיק את התהליך הפשוט למפעל הקטן שמאחוריו. הגלידה מיוצרת ברובה במפעל, עוברת לשקיות מיוחדות ומופקת בכל סניף בעזרת מכשיר מיוחד. כך כדור גלידת לוז בסאסא יהיה זהה בטעמו לכדור גלידת לוז בסניף בתל אביב או בסניף בתרשיחא. בשבתות נערכות סדנאות לילדים, למשפחות ולמבוגרים, המתאימות מגיל 3; בשאר ימות השבוע נערכים סדנאות וסיורי טעימות. אל תפספסו את הקשיופאה: גלידה עם קשיו מתוק ומלוח.

מחלבת אלטו | צילום: אנטולי מיכאלו

שותא – בקיבוץ שמרת פועלת מסעדה שלא הייתם מצפים לפגוש בקיבוץ גלילי, שותא שמה. זו מסעדה גיאורגית אותנטית שהקימו שתי חברות שרצו להכיר לישראלים את העושר ואת השמחה שיש במטבח הגיאורגי, ויש מהם בשפע. הסיסמה של המסעדה היא "לאכול. לשתות. להתאהב עד כלות", כמו שהגיאורגים אוהבים. בגיאורגיה לא אוכלים צ'יק־צ'ק, אלא כל ארוחה מקבלת נערכת בתשומת לב, נמתחת על פני שעות, וכוללת מוזיקה, ריקודים, ברכות למשתתפים, אלכוהול והרבה אוכל. כדי לטעום את תמצית המטבח הגיאורגי מומלץ לבחור בארוחת סופרא (חגיגה בגיאורגית) הכוללת מגוון מנות: סלטים קרים או חמים (למשל סירות חציל בטפנד אגוזים, סלט סלק ואגוזים), מאפים ממולאים (עם גבינה, גבינה־תרד, בשר, תפוחי אדמה ועוד) – חינקלי, חצ'פורי וציבורקי – במגוון שיטות הכנה, שהם גאוות המטבח הגיאורגי, ומנות בשר משובחות. כדאי לנסות ולטעום יין גיאורגי הנמזג לגביעי קריסטל היישר מכדי חרס. כל הסעודה מלווה בפלייליסט גיאורגי קלאסי. יש גם מנות ילדים.

שותא | צילום: ליהי אביטבול

סמדר בכליל – סמדר ויוסי ירדני הם מהמתיישבים הראשונים של היישוב האקולוגי כליל. ליתר דיוק הם מתיישבים מספר 8, והם החלו את דרכם במקום באוהל ורק אחרי כמה חודשים עברו לצריף עץ שבנו לבד. הם עשו הכל כדי להגשים את חלומם לחיות קרוב לטבע ולארח אנשים בבקתות המבודדות שלהם ובמסעדה הייחודית של סמדר. את מה שמוגש פה סמדר מכינה לבדה, הרבה בהשראת המטבח האיטלקי שעל ברכיו גדלה כילדה. סמדר מכינה פסטות טריות, סלטים עונתיים, פיצות, לזניות, ובארוחות הבוקר שלה, ששמן יצא למרחוק, מגישה סמדר חביתות מביצי חופש, שייקים (שיקויים כהגדרתה), שלל מטבלים כמו ממרח ארטישוק, צ'ימיצ'ורי קשיו וכוסברה, מוס שעועית לבנה, זיתים מקומיים, פלטת גבינות עשירה ממחלבות מקומיות כמו אלטו, ועוד. יש גם מנות לטבעונים (כמו לביבות חומוס ועדשים), כולל קינוחים כמו מלבי טבעוני על בסיס חלב קוקוס עם ריבת תות שאמי אורגני שגדל אצל השכנים.

מחלבת אלטו – עוד סיפור אזורי ושורשי יפה מקופל במחלבת אלטו בקיבוץ שמרת (מול מסעדת שותא). אריאל ויונת מזן עומדים בראש מחלבה משפחתית שמסגרתה פועל גם בית קפה חלבי וכשר. באלטו מייצרים מגוון אדיר של גבינות מחלב עזים בלבד (תוכלו לראות את תהליך הייצור מאחורי הזכוכית). בבית הקפה מגישים ארוחות על בסיס גבינות רכות, בשלות, קשות, קשות־למחצה ועוד, דוגמת ברי, קממבר, סנט מור, גבינות כחולות ואחרות, לחם טרי, ירקות, ממרחים, ביצים ופינוקים. בתחום הגבינות, יש גם פיתוחים מקומיים של אריאל, העוסק בגבנות יותר מ־20 שנה, כמו "תלתן" או "סמדר". אגב, גם לגבן מקצועי ומדופלם לא תמיד יוצאת גבינה טובה, כך שהוא כן בוכה על חלב (עזים) שנשפך. אפשר לקבל את הארוחה בסלסילת פיקניק ולצאת לאכול בחורשה הסמוכה או לקנות גבינות ולקחת לצימר או הביתה.

אלומה | צילום: אנטולי מיכאלו

מה עושים?

הגליל המערבי שזור באתרי טבע, ארכיאולוגיה והיסטוריה כמו נחל כזיב, מבצר מונפורט, מבצר יחיעם, נחל צלמון, מערת נמר, ראש הנקרה ועוד, וממערב לגליל המערבי נמתחת רצועת החוף הכי יפה בארץ. וחוץ ממה שיש לטבע להציע, יש גם לא מעט אנשים ואמנים שמציעים יופי של פעילויות.

סיור בעכו – עמותת זמן גליל מערבי המאגדת תיירנים באזור עורכת סיורים מודרכים בסמטאות עכו העתיקה במחיר סמלי של 20 ש"ח למשתתף.

קפה־גלריה רושקה במתת – יובל ומיר'לה תלם הם זוג המייצג את כל מה שיפה בארץ בכלל ובגליל בפרט. הם עוסקים במה שהם אוהבים, הם אנשי שיחה מרתקים ומארחים נדיבים, והכל תחת קורת גג אחת, משפחתית ומסורתית, במצפה מתת. למטה פועלת הסדנה של יובל, חרש ברזל מוכשר המעביר סדנאות חווייתיות לזוגות, למשפחות ולקבוצות. יובל, המכה בברזל בעודו חם, תרתי משמע, הוא אוצר מהלך בכל הקשור בעבודות ברזל אמנותיות ושימושיות. בסמוך יש צימר אינטימי, ובקומה העליונה, עם מרפסת להר אדיר, פועלת הגלריה שמציגה את יצירותיו של יובל (רובן למכירה) ובית הקפה של מירל'ה, הפעיל רק בסופי שבוע ובחגים. מירל'ה מכינה ומגישה ארוחות בוקר לא שגרתיות, קישים, סלטים, לחמים, תבשילי קדרה, מרקים, מנות טבעוניות ועוד. לרושקה כדאי להגיע גם רק בשביל הקינוחים המעולים: עוגת גבינה פירורים, טארט שוקולד מריר, מוס גבינת שמנת ושוקולד לבן, גלידה ביתית, מוס שוקולד ועוד מוגשים בנדיבות (אפשר לחלוק), נראים וטועמים כמו בפטיסרי טוב בפריז. והנוף? מדהים.

סדנת חרשות של יובל תלם | צילום: ראובן קופיצ'נסקי

סדנת שוקולד וקינוחים בכליל – חגית לידרור חיה גם היא בכליל חיים אקולוגיים הקרובים לאדמה ולטבע. תחת הפרגולה שלה נושבת בריזה נעימה גם בקיץ. חגית ושותפתה ענבר מעבירות סדנאות בישול שונות ומגוונות, עורכות ארוחות ואירועים בכליל ומחוצה לה. כל משתתף מקבל הסבר על ממה מורכב שוקולד אמיתי, לא תעשייתי, ומתנסה בהכנת פרלינים לפי טעמו האישי. בזמן שהפרלינים מתקררים, מכינים גלידה מפירות העונה כמו בננה, מנגו ופסיפלורה המשתרגת בפרגולה. השוס הוא שלא צריך לחכות: הגלידה מוכנה מיד לאכילה. וטעימה להפליא.

סטודיו ג'רה – סטודיו של זוג אמנים, בתיה ואלון גיל, בוגרי בצלאל, שבחרו לחיות וליצור בכליל. אלון עוסק בקרמיקה שימושית ואמנותית, ובתיה עוסקת בזכוכית (בשילוב ברזל, מינרלים ועוד). לעתים הם משלבים כישרונות ויוצרים ביחד, אבל לרוב לכל אחד עולם יצירתי משלו. השניים מעבירים סדנאות חווייתיות שבסופן יוצאים עם יצירה אישית (אפשר להשתתף בסדנה אחת או בשתיהן). בתיה ממליצה להורים להגיע וליצור עם הילדים, לדבריה מדובר בחוויה נעימה ומלמדת.

אומניה – אלדד בכר, בן למשפחת אמנים אוטודידקטית מקיבוץ אפק, עוסק בעור איכותי 20 שנה והוא מעביר סדנאות ייחודיות שלא תמצאו כמותן בארץ. בסדנאות אפשר לבחור מה ליצור – מחזיק מפתחות, שרשרת, צמיד, מסכה, תיק, ארנק, כפכפים, חגורה ועוד – ואחרי שאלדד האנרגטי מלמד בפשטות את רזי האמנות, יוצאים לדרך. רוקעים בעור, צובעים, מבריקים ומקשטים. הילדים והמבוגרים בסטודיו לא ידעו את נפשם מרוב אושר.

תיאטרון זיקית – תיאטרון זיקית הפועל בתפן הוא תיאטרון בלי מילים. המסרים שלו מועברים באמצעי הבעה אחרים כמו בובות, חפצים, תנועה ומחול, צלליות, מיגזרות נייר, מוזיקה, תאורה, מחוות גוף ועוד. כך כולם (גם ילדים וגם תיירים מחו"ל) מבינים את המסר, בלי לדעת את השפה. יש הצגות לילדים ולמבוגרים ומומלץ מאוד לנסות לצפות בהצגה כשאתם בגליל המערבי. לעתים נודדות ההפקות לתל אביב וליעדים אחרים בארץ.

פורסם במגזין אטמוספירה