דברים שלא אומרים לגברים

בחיי השגרה שלנו אין הרבה זמן לדיבורים. את בן הזוג אנחנו פוגשים לפרקים, לעיתים רק בשעת בוקר מוקדמת או בשעת ערב מאוחרת, וגם כשאנחנו נפגשים זה קורה בתוך אינספור מטלות: קמים בבוקר, מארגנים, לוקחים את הילדים לגן, עובדים, מנקים, מבשלים, קונים, אוספים, מתארחים, מארחים, ובתוך כך… איכשהו מתקשרים.

הקצב המהיר הזה, בצירוף רגשות שליליים שנוטים להצטבר כשחיים זמן ממושך יחד תחת קורת גג אחת, גורם לנו לא אחת "לירות" מילים לכל עבר. בכל פעם שבן הזוג לוחץ אצלנו על הנקודות הרגישות שלנו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו "על הקצה" הטרמינולוגי. מילים עלולות להרוג – כך אמרו לנו כבר מזמן, ואם לא להרוג אז לפצוע, לפעמים באורח אנוש. אז איך זה שאנחנו ממשיכים להשתמש באותם משפטים גם כשבראש שלנו מהבהבת נורה אדומה שתובעת מאיתנו לעצור ולברור רגע לפני שזה יוצא מהפה?

קיבצנו גלריית מומחים נכבדה: חיים עמית – פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי וזוגי ויועץ ארגוני, דיאנה אידלמן – יועצת משפחתית וזוגית ומנחת קבוצות, מחברת הספר "הכנה להורות" (הוצאת כתר), ד"ר חן נרדי – מטפל אישי וזוגי ומנחה קבוצות גברים, מחבר הספר "שיחה זוגית – על מה שקשה לדבר" (יחד עם רבקה נרדי, הוצאת הדים) ואורית דרורי – פסיכולוגית ומדריכה, מטפלת פרטנית וזוגית בגישת אימגו ומנחה סדנאות – שהציעו לנו משפטים חלופיים ומוצלחים יותר, כאלה שלא יאפשרו לציניות, לניכור ולריחוק להיכנס אלינו הביתה.

1. "אתה לא גר בבית הזה?!"

בראש שלה: על כל דבר בבית הוא שואל אותי: איפה הנעליים של הילד, איפה המצעים… נמאס לי מזה, יש לי מספיק על הראש חוץ מלהיות המזכירה שלו. אמא שלו הרגילה אותו שהיא מגישה לו הכל לפה בכפית, והוא עדיין לא הבין שאני לא אמא שלו.
בראש שלו: למה כל כך קשה לה לענות לי איפה הדברים נמצאים? היא לא מבינה שאני רוב היום בעבודה ואין לי מושג איפה היא שמה כל דבר? מכל בקשה שלי היא עושה סיפור. היא לא אוהבת אותי.
משפט חלופי: "אני יודעת שקשה לך לזכור איפה כל דבר מונח, אז אני מציעה שפעם אחת אראה לך היכן אני שמה את הדברים, ותנסה להיכנס לעניינים".

2. "שוב שכחת לזרוק את הזבל?"

בראש שלה: לפני שהתחתנו, הוא היה מוכן ללכת בשבילי עד הירח ובחזרה. היום, ברגעי האמת של החיים המשותפים, אני לא יכולה לסמוך עליו. אני מאוכזבת ומתוסכלת. אפילו את הזבל הוא לא זוכר להוציא, הוא משאיר אותי עם כל הזבל – בזבל.
בראש שלו: היא מדברת אלי כאילו שהיא הבוסית שלי. לפני שהתחתנו היא דיברה אלי יפה, עכשיו היא חושבת שאני עובד אצלה.
משפט חלופי: "אני מצטערת ששכחת מזה, אבל בבקשה תזרוק את הזבל".

3. "האוטו שלך נראה כמו מזבלה, איך אתה מסוגל לחיות בכזה בלגן?"

בראש שלה: פעם הוא היה חתיך ואסתטי. כשהכרנו הוא עשה מאמץ שיהיה לי נעים, שם אפטרשייב בשבילי. היום הוא כל כך מוזנח, איך הוא רוצה שאני אסע בלכלוך הזה?! בחלומות הכי פרועים שלי לא דמיינתי שאחיה עם גבר כזה בלגניסט, אני מתביישת.
בראש שלו: המכונית שלי היא המקום היחידי שהוא ממש שלי, אז גם לשם היא נכנסת לי? שהיא תתעסק בבית ותעזוב אותי בשקט.
משפט חלופי: "קשה לי לנסוע באוטו שלך. הוא עושה לי רע. אני מבקשת שתנקה אותו לפני שאני צריכה לנסוע בו. לאשתך מגיע יותר. גם לך מגיע יותר, לא?".

4. "אם הילד יהיה חולה זה רק בגללך! קפוא בחוץ, איך הוצאת אותו בלי מעיל?"

בראש שלה: חשבתי שהוא יהיה שותף נהדר. בפועל, אפילו בפרויקט הכי חשוב לנו – הילדים, הוא מפשל. הוא ממש שותף גרוע.
בראש שלו: גם בזה שהילד חולה היא מאשימה אותי? בעיניה, אני אשם בכל. היא מדברת אלי כמו לילד קטן. היא לא סומכת עלי ומאשימה אותי שוב ושוב.
משפט חלופי: "במזג אוויר כזה, אני מוציאה את הילדים עם מעיל והייתי רוצה שתנהג כמוני. זה היה מרגיע את חששותיי לגבי הבריאות שלהם. האם תוכל לשתף איתי פעולה בעניין הזה?".

היא חושבת: "אני שקופה בעיניו לגמרי". אילוסטרציה: ingimage

5. "אתה בכלל לא עוזר בבית"

בראש שלה: אני זקוקה לעוד ממך! עוד נוכחות, עוד שותפות. לעיתים קרובות אני מרגישה לבד בהתמודדות היומיומית, וכבד לי. כך גם העזרה שלך הופכת לטיפה בים.
בראש שלו: את כפוית טובה! את לא רואה אותי ולא מעריכה אותי. את העזרה שלי את לוקחת כמובן מאליו. אם כך, לא אעזור לך בכלל, נראה איך תסתדרי אז…
משפט חלופי: "כאשר אתה משתתף אתי, הכל זורם טוב יותר ואני מתמלאת באנרגיה שלפעמים כל כך חסרה לי".

6. "אפשר להכין אוכל גם בלי להפוך את כל המטבח"

בראש שלה: עד שהוא כבר עושה משהו, אני צריכה לרוץ אחריו ולסדר. הוא חושב שהוא עושה טובה שהוא מכין ארוחה לילדים, שמרוב תודה אני אנקה אחריו?
בראש שלו: במקום להעריך את העובדה שאני מכין אוכל לילדים אחרי יום עבודה מתיש, היא עוד באה אלי בטענות. היא רוצה להפוך אותי לסמרטוט! נמאס לי, הכי טוב שאשאיר אותה עם כל הבלגן, ואז היא תדע להעריך מה אני עושה בבית.
משפט חלופי: "אני מאוד מעריכה את זה שאתה מכין אוכל לילדים אחרי יום עבודה. רק אם תוכל גם לסדר את המטבח כשאתה מסיים".

7. "בטח שאתה רוצה עוד ילד, אתה הרי לא תקום אליו בלילה!"

בראש שלה: אני לבד במערכה. הוא זורק עלי את כל העול והקושי, ומשאיר לעצמו רק את ההנאה, השמחה והגאווה שמתלווים להורות. אני כועסת, בודדה, עייפה ומתוסכלת.
בראש שלו: זה מה שהיא רואה בי? נצלן ואגואיסט? איך היא לא זוכרת את כל הפעמים שבהן אני עוזר? ומה עם שעות העבודה הארוכות שלי, הן לא נחשבות? איך היא לא רואה כמה אני מסור למשפחה?
משפט חלופי: "כשאני שומעת אותך מדבר על כך שאתה רוצה עוד ילד, גם בי מתעורר הגעגוע הזה. אבל עם זאת אני מרגישה המון כעס ובהלה. אני מרגישה כבר הרבה זמן שאני לבד במערכה של גידול הילדים, ובעיקר בדברים הקשים יותר – כמו הלילות או כשהם חולים. בזמנים כאלה אני נופלת מהרגליים, ואתה אפילו לא מבחין בכך".

8. "אני יכולה ללכת עם קרניים על הראש ולא תשים לב"

בראש שלה: הוא לא רואה אותי ממטר, אני שקופה בעיניו לגמרי. גבר אוהב היה רואה (שאני לובשת שמלה חדשה/ התאפרתי/ הסתפרתי), הוא היה שם לב ומעריך, הוא היה רוצה אישה יפה ומטופחת. לא אכפת לו ממני.
בראש שלו: היא מנסה לפגוע בי? מאיימת עלי שתבגוד? ומה בעצם אני מרגיש כלפי זה: אכפת לי או לא?
משפט חלופי: "רוב הזמן אני יודעת שאתה אוהב אותי, אבל לפעמים אני צריכה להרגיש את זה קצת יותר. המחמאות שלך חשובות לי, הן כמו דלק בשבילי. אני לא רוצה 'למלא דלק' בתחנות אחרות, חשוב לי להתמלא ממך".

9. "הבית יכול לעלות באש ואתה תמשיך בשלך"

בראש שלה: למה הגבר שלי, אב ילדיי, משאיר אותי לבד? זה שהוא לא קם בלילה או שקוע בעיתון בזמן שהתינוק בוכה או כשצריך לדאוג למקלחות ולאוכל – גורם לי להרגיש בודדה ומנוצלת. אני קורסת ולו זה לא אכפת. הוא לא אוהב אותי.
בראש שלו: איך היא לא מבינה שאני צריך לישון כדי לתפקד בעבודה? שאני צריך למלא מצברים בקצת שלווה אחרי שעבדתי כל השבוע? היא כנראה לא אוהבת אותי.
משפט חלופי: "אני יודעת כמה שאתה עובד קשה ושאתה אבא נהדר, אבל גם אני חייבת לישון בלילה ולנוח מדי פעם כדי לתפקד כל היום. אני רוצה שנעשה תורנות הוגנת. מה דעתך?"

10. "מיליון פעם ביקשתי ממך לנער את הכביסה לפני שאתה תולה אותה. או שתעשה את זה כמו שצריך, או שאל תעשה בכלל"

בראש שלה: הוא לא שומע אותי! אני זקוקה לכך שהוא יקשיב לי, אני רוצה להרגיש שהוא מביא בחשבון את הבקשות שלי, שהוא רואה אותי באמת.
בראש שלו: היא מנסה להשתלט עלי. הכל צריך להיעשות בדרך שלה, אני מרגיש חנוק! אם היא רוצה את עזרתי – היא צריכה לקבל אותה בדרך שלי. היא מזכירה לי את אמא שלי, וגם את אבא שלי. נשבעתי לעצמי שכשאהיה מבוגר אף אחד יותר לא יגיד לי מה לעשות ואיך.
משפט חלופי: "חשוב לי שתתלה את הכביסה בדרך הזו. כשאתה עושה את זה אחרת, אני מרגישה שאתה עושה לי דווקא".