בבית של עידו רקנטי
כחלק מפרויקט החוקר את הקשר בין עיצוב ואופנה ביקרנו ביקור מעורר השראה בביתו בתל אביב של עידו רקנטי, ממרצי האופנה המובילים בארץ
עידו רקנטי, בן 41, ראש המסלול ללימודי אופנה בסטודיו 6B ומנחה פרויקטי גמר במחלקה לעיצוב אופנה בוויצו חיפה. גר ברחוב קטן ושקט באזור דיזנגוף סנטר בתל אביב עם בת זוגו וילדיהם בני ה־9 וה־12. קומה שנייה, שלושה חדרים, 65 מ"ר.
כששואלים את עידו רקנטי ממה הוא הכי מרוצה בתכנון הדירה שלו, הוא מציין את שני חדרי השירותים. "הם השוס של הדירה", הוא אומר בחיוך, ״וזה רק בזכות אשתי שתכננה אותה. היא הצליחה לפצח אותה כמו משחק טטריס.
"כשעברנו לפה היה לנו חשוב שלילדים יהיה חלל מרווח יחסית. יש פה משחק של דלתות הזזה, שברגע שפותחים אותן למסדרון החדר נהיה גדול יותר, והמסדרון הופך להיות חלק מהמרחב. אותו הדבר קורה בחלל הכניסה עם המראה שמגדילה את השטח, והריצוף שמחובר לשירותים ויוצר אשליה של חלל גדול יותר. חשוב לנו שתהיה בבית הרגשה חמה, שהמקום לא יהיה סטרילי. לכל הפריטים יש רלוונטיות לחיים שלנו, הם לא נקנו באיזו קנייה מרוכזת".
ואמנם, אף שהדירה קטנה יחסית היא נדמית גדולה יותר בגלל החלוקה הפנימית של החלל: מסדרון אחד ארוך מוביל מדלת הכניסה לסלון ולמטבח; מצדו האחד הקיר החיצוני של הדירה ומצדו השני דלתות זכוכית וברזל שמובילות לשאר חדרי הבית.
הסידור של הספרים בספרייה בסלון איננו לפי נושאים אלא לפי צבעים. לצד הספרייה, ואהיל משנות ה־40 משוק הפשפשים בברצלונה, אפשר למצוא גוף תאורה אר־דקו מקורי וגופי תאורה משנות ה־60 בתל אביב. בכל הדירה תלויים רישומי פחם של רקנטי מלפני 20 שנה.
לאחר שסיים את הלימודים במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר (2000) עבר רקנטי לברצלונה, ופתח בה את המותג שלו. לאחר שלוש שנים חזר לארץ והחל בקריירה עצמאית. לפני שנה פתח סטודיו משותף עם דורון אשכנזי ומיכל מוטיל בתל אביב, שבו הוא מעצב בגדים בהתאמה אישית – "סמרט קז'ואל ובגדי ערב ל'מעמד הפועלים' העירוני של היום".
"אנחנו אנשים עירוניים, זוג מעצבים – אדריכלית ומעצב אופנה – ואני חושב שהדבר מתבטא בבית. איכות החיים באה לידי ביטוי בכך שאת המסלול לעבודה אפשר לעשות באופניים או ברגל. זה בא על חשבון גינה וחצר וגודל, אבל אנחנו שלמים עם זה. אני אוהב שהרחוב שאני גר בו מאוד שקט אף שהוא במרכז העיר. אני מרגיש חלק מסביבה יוצרת, דינמית, תזזיתית, פעילה. אתה לא הופך למאובן, ובתחום הזה חשיפה לגירויים אינסופיים היא הכרח. זו לא אידיאולוגיה, זה חלק מהעניין: זה שומר אותך צעיר, מעודכן עד כמה שניתן".