עיצוב פנים: בית מחבק בחופית

אדריכלות ועיצוב פנים: ערן שמש, עזריאל פראם – בראהמה אדריכלים
שטח המגרש: 1,000 מ"ר
שטח בנוי: 300 מ"ר
משך הפרויקט: שנה

הכניסה לבית | צילום: שרון צרפתי

שפופרת עשויה עצים שבעלת הבית אספה מגדירה את הכניסה. היא "חודרת" דרך הקיר ונמשכת אל תוך הבית | צילום: שרון צרפתי

אחת השאלות הבסיסיות הנשאלת בכל כתבה על יצירה אדריכלית נוגעת להשראה. לעתים ההשראה ברורה ממבט ראשון ופעמים אחרות היא אסוציאטיבית. בית פרטי שתכננו האדריכלים ערן שמש ועזריאל פראם ממשרד בראהמה אדריכלים נמצא באמצע: צריך הסבר כדי להבין למה הוא נקרא "בית בהשראת סוכת מציל", אך לאחר ירידה לפרטים הקטנים והבנת מקומם במכלול הכל מתברר. הבית נמצא באחד מיישובי עמק חפר ושייך לזוג עם ארבעה ילדים. "חיפשתי קצה חוט שממנו אפשר להתחיל לתכנן", משחזר שמש. "הם חברים מאוד טובים שלי ואלון הוא חבר ילדות. הם אנשים צנועים והיה קשה לשאוב מהם 'חלום' אבל ידעתי שהם רוצים בית פשוט, חם ומחבק שמחובר לחוץ. חיפשתי דימויים שאולי יעזרו ובסוף מיכל אמרה 'אוהל בחצר מספיק לי'. משם התגלגלנו ומצאנו שמבחינתה כיף יהיה לגור בסוכת מציל. כך התחלנו".

פיסות העץ הצבעוניות מוסיפות חיים לסטודיו של בעלת הבית ומעודדות יצירה | צילום: שרון צרפתי

שפופרת מהחוץ אל הפנים

דימוי סוכת המציל בא לידי ביטוי בצורה הברורה ביותר במסגרת כפיסי עץ צבעונית. המסגרת בולטת מקווי המתאר של המבנה הסולידי ויוצרת חיבור רעיוני בין האדריכל ללקוחות: היא עשויה מעצים ממוחזרים שמיכל, בעלת הבית, אספה ויוצרת מעין שפופרת שחלקה משמש מבואה חיצונית וחלקה מבואה פנימית, אלמנט ששמש אוהב לשלב בעבודותיו. "ה'שפופרת' מגדירה את מבואות החוץ והפנים, את הסטודיו ואת חצר הסטודיו. התכנון היה ליצור אותה מגזעי עץ אבל אלון ומיכל לא אהבו את התוצאה. לכן בחרנו יחד את הצבעוניות ואת סוגי העץ. מיכל אספה את העצים, שרובם ממוחזרים או שאריות, צבעה אותם ותכננה את הפרישׂה". מסגרת העץ עוטפת את דלת הכניסה ואת "קיר" הסטודיו של מיכל, העשויים שניהם פרופיל בלגי. ביניהם הותקן חלון מוארך וצר עם זכוכית אטומה שמעברו השני נמצאים שירותי האורחים. אדנית מחופה פסי עץ כאילו צומחת מתוך הרצפה ומונעת התקרבות לחלון כדי לשמור על פרטיות המשתמשים בשירותי האורחים.

הבית עצמו בנוי משתי שכבות של בטון חשוף, תקרה ורצפה, בעובי 50 ס"מ וסביב קירות לבנים. הבטון החשוף והקירות הלבנים מגדירים את אופיו הפשוט של הבית. לבקשת הלקוחות מתפרש הבית על פני קומה אחת בלבד, מה שבעיקרון היה יוצר מלבן אשר בחלקו הפנימי לא היה מקור לאור ולאוויר טבעי. "כל חלל, ולא משנה תפקידו, צריך אוורור טבעי ואור טבעי. לכן לקחנו את השכבה העליונה ו'משכנו' אותה מזרחה". בחלק שנחשף נבנתה תקרה נמוכה שבינה לבין הגג תוכנן קו חלונות שפותרים את סוגיית האור והאוורור. יתרה מכך, כשפותחים אותם ואת הוויטרינות בסלון אין צורך להפעיל מזגן בבית.

השפופרת מגדירה את המבואה ומוסיפה צבע לחלל. תקרת בטון חשופה ורצפת בטון מוחלק מאזנות את הצבעוניות בגוון אפור שקט | צילום: שרון צרפתי

בצדה השני של ה"משיכה" נוצרה פרגולה לקירוי מרפסת חיצונית עם שכבת ההצללה עשויה כפות תמרים שנתפרו בטכניקה מיוחדת. "חבר הכיר לי את אבישי אלטשולר, איש אשכולות, שהמציא מכונת תפירה לכפות תמרים. הוא נוסע למטעי התמרים בים המלח ובערבה, אוסף כפות תמרים ומביא אותן אליו לפרדס חנה, שם יש לו מכונת תפירה כמו פעם עם סלילי חוטי ברזל. כך הוא טווה יריעות בכל צפיפות ואורך שהם. הגג עשוי שתי שכבות כפות תמרים בלבד. מעליו אין שום דבר ובכל זאת לא חודרת אף טיפת גשם". יריעות כפות התמרים נשענות על קורות עץ אורן צבוע לבן ומחזקות עוד יותר את דימוי סוכת המציל.

קיר המטבח כאילו נמתח החוצה, אל מעבר לוויטרינת זכוכית, ונמשך אל מטבח חיצוני מאובזר למשעי. בני המשפחה מבלים באזור המרפסת חלק נכבד מזמנם, וכשהדלת פתוחה מתקבל מטבח ארוך ורצף של פנים וחוץ. במרפסת ובתוך הבית עצמו הרצפה עשויה בטון מוחלק. כדי לשמור על מראה הבטון כחומר טבעי לא בוצעה חריצה למניעת סדקים. "בדרך כלל חורצים את הבטון אך כולנו – הלקוחות ואני – אהבנו את הנטייה של החומר להיסדק. מעבר לכך, סדקים היו נוצרים בצורה כזו או אחרת. היום אין ברצפה יותר סדקים מאשר היו אילו חרצנו אותה".

כאשר פותחים את דלתות הזכוכית הופכים המטבח הפנימי והחיצוני ליחידה אחת | צילום: שרון צרפתי

פנים הבית יצירתי לא פחות מן המעטפת. הלקוחות ביקשו מטבח, סלון, ארבעה חדרי ילדים, סוויטת הורים וסטודיו. את האחרון ביקשה מיכל, אמנית בעיסוקה, למקם במרכז הבית כדי שהיצירה תהיה חלק מעולמם של הילדים. מכאן, במקום חלוקה קלאסית לאזור ציבורי ואזור פרטי חילק שמש את הבית לאזורי יום ולילה. "בתים פרטיים מחולקים לרוב לאזור 'ציבורי' ואזור 'פרטי'. הדילמה היא בחללים שלא ברור היכן למקם אותם כמו משרד, חדר שירות, סטודיו או שירותי אורחים.

כאן, בגלל המשפחה המיוחדת, החלטתי לחלק את הפרוגרמה ליום ולילה. אין בכך משהו שונה בתכלית מהחלוקה הקלאסית, אך הנגזרת היא אזורי התכנסות שונים ביום ובלילה. באזור היום יש מטבח, פינת אוכל, סלון והרבה חוץ, ולכן ברור שחדר השירות יהיה קרוב למטבח ולא לחדרי הרחצה, כי שם נמצאים במשך היום. בלילה עוברים צד לאגף אחר שיש בו מקום שמכיל את כל בני המשפחה. הוא ה'דיסטריביוטר' החדש וממנו יוצאים לכלל תת-החללים: חדרי ילדים, חדר הורים, חדרי רחצה, אזורי לימוד וסטודיו יצירה".

חזיתות המטבח עשויות תריסים ישנים שנמסרו לשיפוץ. האי המרכזי מחופה לוחות פרקט שנאספו ונצבעו | צילום: שרון צרפתי

ממציאות לאוצרות

הסלון והמטבח נבנו כיחידה אחת. בנוסף למבואה משמשת ה"שפופרת" הצבעונית גם כספרייה וכתעודת זהות, שעליה הדפיסה בעלת הבית משפטים מספרים אהובים. לידה, על כן לבנים חשופות, ניצב עץ שורשים מפליז שיצרה מיכל ומתעד את תולדות המשפחה. באזור הטלוויזיה הוצבה ספרייה מפלדה. "התחלנו לעשות ריהוט מפלדה. היא נותרת כמות שהיא, כפי שהגיעה מהמפעל, ורק מצופה בלכה לעצירת החלדה. זה חומר חם שאני מאוד אוהב". פינת אוכל ובה כיסאות לא תואמים יוצרת הפרדה סגנונית בין הסלון המאופק יחסית למטבח צבעוני ומגוון.

דלתות הארונות הן תריסים ישנים שמיכל אספה ומסרה לשיפוץ לדלית להב מהסטודיו למחזור "יש מאין" בקיבוץ נחשולים. עבודת הנגרות דרשה לכן התאמה מיוחדת, מכיוון שכל חזית היא בעומק אחר. האי המרכזי מחופה פרקט עץ אלון ישן שמיכל מצאה, צבוע באפוקסי לבן. כמשטח עבודה נבחרה מטעמי פרקטיות אבן קיסר שמדמה בטון מוחלק. לתכנון חדר השירות הוקדשה מחשבה רבה בשל חשיבותו בבית מרובה ילדים. קיר המטבח נמשך אל תוך חדר השירות כשבין החללים מפריד מעבר צבוע בצבע לוח ירוק, המשמש גם כלוח מודעות. במקום קיר מפריד תוכנן רהיט דו צדדי ש-60 ס"מ ממנו פונים למטבח ו-40 ס"מ לחדר השירות. אקווריום מי ים גדול הוא תחביבו של בעל הבית. "אלון אמר 'מעניינים אותי תקציב, פרקטיקה ומקום לחיות – כלבים, תוכי ואקווריום דגי ים'", מסביר שמש בחיוך.

תכניות הבית הודפסו על אריחים בשירותי האורחים כתיעוד וכאלמנט שמחבר בין שלבי הבנייה לתוצאה הסופית | צילום: שרון צרפתי

אזור הלילה כולל כאמור שלושה חדרי ילדים, חדר אחד שניתן לסגור בעתיד וכרגע הוא חלק מפינת המשפחה, חדר רחצה לילדים וסוויטת הורים. "לאחר ארוחת הערב כל המשפחה נודדת לחלק הזה של הבית. מכאן הילדים מתחילים להתפזר למיטות". דופן ה"שפופרת" משמשת כספרייה ומוסיפה צבעוניות לפינת המשפחה המרווחת. חדרי השינה שומרים על הסגנון המאפיין את הבית: רצפת בטון מוחלק, קירות לבנים וחלונות ממוסגרים בפרופיל אנודייז שחור. שמש מספר שבעל הבית ביקש לשמור על פשטות ולהימנע מחלונות ויטרינה. לכן תוכננו במקום זאת זוג ריבועים בגודל מטר על מטר. הדלתות עשויות אורן קרוליינה, המשתייך לפלטת החומרים הטבעיים בבית יחד עם בטון ופלדה. מהמשקוף הוחסרה חתיכה היוצרת ניתוק ללא צורך בהלבשות (החלק שמחבר בין הקיר למשקוף). כמו בשאר חדרי הבית, גם בחדרי הרחצה יש ארונות עץ חשוף שבהם משובצים תריסים משופצים ואריחים צבעוניים.

לאחר שמסיימים לסייר במבנה המרשים צריך עוד יותר דמיון כדי לחבר בינו לבין סוכת מציל. רצפת הבטון הקרירה משדרת מודרניות והחללים מרווחים ומאווררים. ועדיין, ברור לגמרי שהבית הוא תבנית נוף דייריו. הם נמצאים במשפטי ההשראה, באקווריום, בסידור חללי הפנים ומעל לכל ב"שפופרת" ובמטבח הצבעוניים. לפי האסכולה המאפשרת, שאינה כופה את האדריכלות אלא הופכת את הבית למקום שדרכו הלקוחות יכולים לבטא את עצמם, יש בכך כוח רב. "הבית פשוט מאוד. יש בו רצפה ותקרה מבטון חשוף, קירות לבנים, אלומיניום שחור וסוכת מציל", מסכם שמש. "אם הצלחתי לייצר חלל שיכול לקבל כל דבר – מבחינתי זהו חלל מעולה".

מרפסת פתוחה ומקורה משמשת המשך טבעי לבית עבור בני המשפחה, המעדיפים לבלות זמן רב ככל האפשר בחוץ | צילום: שרון צרפתי

על קצה המזלג עם אדריכל ערן שמש

אני מאמין

"תפקידנו לתת ללקוח לא את מה שהוא רוצה, אלא דבר שהוא מעולם לא חלם שהוא רוצה. כשהוא יראה את התוצאה, הוא יבין שזה מה שהוא רצה כל הזמן".

גישת עיצוב

"אנושי, פשוט, מדויק ונצחי".

טיפ עיצוב

"שתפו עם האדריכל צרכים, רצונות וחלומות ותנו לו לעבד הכל ליצירה אחת שלמה".

לא כדאי

"מבנה הוא כמו אורגניזם, יש לו חיים עצמאיים ורצונות. לא תמיד כל חלומותינו יכולים לגור יחדיו תחת קורת גג אחת. שמרו רעיונות גם לפרויקטים הבאים".

צילום שרון צרפתי