בצלמה ובדמותה

במשך שנים ארוכות עבדה אורנה ברקת כמתכנתת מחשבים, אף מבלי להעלות בדעתה שבתוך תוכה מסתתרת מעצבת פנים. לפני חמש שנים הבינה את הייעוד שלה וכל חייה השתנו. זה קרה לגמרי במקרה – תוך כדי שיפוצים שערכה בבית. "שמתי לב שזה מקצוע שמתאים לי", היא מספרת, "וכשהתחלתי לעבוד ראיתי שהוא גם יותר מורכב ממה שחשבתי. אני אוהבת שיש אתגר".

ברקת, 52, ילידת תל־אביב, למדה מתמטיקה ומחשבים באוניברסיטת תל־אביב ועבדה בהיי־טק משנת 1984 ועד 2001. "עבדתי בחברות קלאריטי, אפלייד מאטיריאלס, רדי סיסטמס, ריל טיים ואור־עד, שעושה אולפנים וירטואליים".

בתחילת שנות ה־90 עברה לגור ביפן למשך שנתיים, בעקבות עבודתו של בעלה, איש העסקים חנוך ברקת (בני הזוג פרודים זה מספר חודשים). "כשהייתי בחודש התשיעי להריון עם בננו הראשון הציעו לנו לנסוע ליפן. מצאתי את עצמי בטוקיו עם תינוק בן שלושה חודשים. אני אפילו מדברת קצת יפנית, למדתי שם קליגרפיה וציירתי גם כמה תמונות".

איך הייתה החוויה היפנית שלך?

"שונה. מוזרה. זה מקום שבו בשנות ה־90, לפחות, הייתי הולכת ברחוב והיו מסתכלים עלי כמו שיסתכלו על קוף שיילך בתל־אביב".

אחרי החזרה מיפן למדה ברקת לתואר שני במינהל עסקים של תוכנית קלוג־רקנאטי באוניברסיטת תל־אביב. כשסיימה ללמוד החליטה לוותר על ההיי־טק ועברה הכשרות שונות בתחום הגוף־נפש. "זה היה בעיקר להתפתחות האישית שלי, לא כמקצוע", היא אומרת.

בחמש השנים האחרונות ברקת מתמקדת בעיצוב פנים. היא מעצבת בתים פרטיים וכן עיצבה לעיתון "ג'רוזלם פוסט" משרדים בתל־אביב ובירושלים, לצד עיצוב משרדים לחברות היי־טק כמו Powtoon ו־Morenet. בנוסף לעיסוקה כמעצבת פנים היא גם חברת הנהלה במוזיאון העיצוב בחולון.

על הבית הפרטי שלה, ברמות השבים, עבדה ברקת במשך ארבע שנים. "רמות השבים הוא מושב והרבה מהחצרות שם פתוחות לגמרי", היא אומרת. "היה חשוב לי שהבית לא יהיה מאחורי חומה, אז רואים את הבית מהחוץ". בבית גרים ברקת ושלושת ילדיה.

מבנה הבית: "הבית בנוי בארבעה מפלסים. המפלס הגדול כולל סלון, מטבח, מזווה, שני חדרי עבודה ואת סוויטת השינה הראשית. יש גם שני מפלסים קטנים שכוללים חדר שינה לילד חצי קומה למעלה, חדר משפחה חצי קומה למטה ומפלס רביעי במרתף, לשני הבנים האחרים. הבית מתאים לנוף הכפרי ויוצר עניין בזכות עיטור חיצוני בחצי הקומה בחזית ובעורף הבית".

הסלון: "כולו מחופה זכוכית ופונה לגינה. סגנון העיצוב פרובאנסי מודרני. הרצפה היא פרקט עץ אלון מיושן, לא חום ולא אפור אלא גוון אמצע. הריהוט הוא של ספות מודרניות יחסית ושטיח טלאים פרסי. הספות בגוון אוף־ווייט, השטיח ירקרק־בורדו. יש גם כורסה צבעונית בגוני אדום, סגול וירוק. זו כורסה משנות ה־40, מרופדת מחדש. המנורה היא קריסטל. כשיושבים, בצד אחד נמצאת אח לבנים וממול החלונות לגינה".

המדרגות: "יש בבית קומה וחצי של מדרגות. חצי קומה למעלה ועוד שני חצאי קומות עד המרתף. אני אוהבת דברים נקיים, אז בכל הבית יש פאנל בצבע בהיר יותר מהקיר, אבל דווקא במדרגות לא. האבן היא אבן מצפה אפורה והמעקה מברזל בגוון חול".

המטבח: "פינת האוכל היא חלק מהמטבח – שולחן אוכל מעץ וסביבו עשרה כיסאות בצבעים שונים שמתחברים לצבעים של הכורסה בסלון. יש אי גדול ירוק, והשיש ירוק בגוון אחר. לפני ארבע שנים הייתי בתערוכת העיצוב במילאנו ולקחו אותנו למפעל שהיו בו יותר מאלף סוגים של שיש. שם החלטתי שלבית הזה אני מכניסה גרניט אמיתי, לא סינתטי. למעט קיר אחד שיש בו מקרר, כל שאר המטבח בגובה של 90 ס"מ, אין ארונות גבוהים, כך שרואים את הגינה מכל מקום. המטבח הוא עם תקרת עץ חשופה שממשיכה לפרגולה חיצונית. מעל ארונות המטבח יש מנורה שאני עיצבתי – פס לדים בצבע פליז".

חדר המשפחה:  "ספה בצורת ר' בצבע אפור, ושולחן שנראה כמו מזוודה בצבע חום ובתוכו שמיכות התכרבלות. יש קיר ספרייה שבתוכו טלוויזיה גדולה. לא השארתי את הספרייה פתוחה, כי כשצופים בטלוויזיה 'לא צריכים להיות יותר מדי דברים בעיניים'. מאחורי הספה ניצבת ארונית צרה מברזל. על הקיר שתי מנורות גדולות בצבע כסוף".

שירותי האורחים: "הרצפה עשויה גרניט פורצלן ולא רואים בה את המרווחים. האריח עצמו חום־ירקרק והמילוי אדום־חמרה. הדוגמה היא שמיניות. יש מראה עם עיטורי עץ בצבע לבן וארונית אפורה בסגנון של פעם. "הטפט הוא ברקע בהיר. כל הטפטים שבחרתי לא מדברים בשפה היי־טקית ולא בשפה של פעם. יש בהם משהו אמנותי".

הגינה האחורית: "פרגולה עם שני שולחנות מרובעים, שתי פינות ישיבה זו ליד זו. שולחן מפיברגלס וכיסאות מברזל שיוצרים ביחד עם מנורות ימאים מראה מיוחד.

"הגינה היא בשיפוע, ורואים עד סוף השטח, שהוא ארוך וצר. יש בריכה חיצונית בגודל 17 על 5 מטר, מרוצפת באבן מצפה אפורה בגדלים שונים. בין הבית לבין הבריכה ניצבת פינת ברביקיו. הגינה עם דשא מסביב לבריכה וצמחייה בגוונים מעורבים, סגולים וירוקים, מה שמייצר מראה מעניין בלי פרחים. יש הרבה עצי פרי, ליצ'י, הדרים, אנונה ורימון. יש בגינה אזור למדורה מתחת לעצי תות".

סוויטת השינה: "בחלון נמצא באופן קבוע סידור פרחים איקבנה יפני. יש ארון נמוך ומדף.

"הרצפה בחדר השינה מתחברת לצבעי האמבטיה. המיטה מרופדת עם גב־ראש מיטה בקפיטונאז' בצבע אפור־ירקרק. מאחורי המיטה יש טפט, ומשני צדי המיטה שני חלונות. בחלל יש כיסא נדנדה ומנורה עומדת מעל הכיסא. מול המיטה יש שתי ספריות שקועות בקיר ושידה עם תשע מגירות וטלוויזיה.

"מהסוויטה יוצאת מרפסת עץ עם מעקות ברזל מעוטרים בצבע חול, שמייצרים אווירה של בית פרובאנסי.

"בחדר האמבטיה יש שירותים ומקלחון, שכל אחד מהם מופרד בדלת זכוכית בהתזת חול עם פסים לרוחב ולאורך בעיצובי. הרצפה היא בטון בצבע וניל, ועליה אמבטיה פרי־סטנדינג אובאלית. כל החדר, כולל הארון, בגוונים של שמנת, וניל, קצת חום וקצת אפור".