כך הפכה קרן שביט מבלוגרית לגורו לייף סטייל
איך הקימה מיזם סטייל ענקי שסחף אחריו מאות אלפי מעריצות, למה אושר הוא עיקרון בעיצוב ומה למדה בעקבות מות אביה ואחיה? גורו הסטייל של הצפון מעירה את תל אביב
בעמק יזרעאל הירוק, מבית יפה שנראה כאילו נגזר מקטלוג צבעוני, מוקף בחורשת אורנים גדולה שארנבות בר משוטטות בה חופשי וצפרדעים מקפצות בה בין השיחים, צומחת בשנים האחרונות גורו הלייף סטייל המשפיעה ביותר בישראל. היא לא תל אביבית, לא ברנז'אית ואין לה עניין לפתוח חנות במתחם שרונה. להפך, רוב האזורים העירוניים בישראל מדכדכים אותה והיא תמיד שואפת להתמקם בקאנטרי סייד ולמשוך אחריה את כל מי שכמוה חובב מרחבים.
אוהבי העיצוב והאסתטיקה עוקבים בשנים האחרונות אחרי ההתפתחות הייחודית של היזמית קרן שביט (43), מי שמגיעה לקהלים גדולים של חובבי עיצוב ואופנה דרך הרשתות החברתיות, הבלוג המצליח "טוב ויפה", וסדרת מכירות שגוררת אחריה קהל רב בכל הארץ, אבל נשארת עצמאית ואינדיבידואליסטית, לא מתמסחרת ומאמינה רק באירועי אווירה ומכירה שבנויים לפי טעמה האישי. אחרי חורף 2015 שבו התמקדה בחנויות נודדות, קונספט מבריק ומושך שאירח אירועי תוכן ומכירה בלוקיישנים יחודיים בארץ, היא נערכת עכשיו ליריד האביב הגדול. האירוע יתקיים בפארק שרון ב־21־19 במאי, ויהיו בו הופעות של אמנים שייבחרו בפינצטה, דוכני מכירה של יוצרים מעולים מתחום העיצוב, האופנה והאמנות, מתחם פעילויות בטבע בסגנון רטרו לילדים, מתחם קולינרי ועוד.
למי שלא מכירה וממהרת לצקצק ולדמיין עוד גראז׳ סייל מבולגן בעל אופי מושבניקי ולא מעודכן, מצפה הפתעה גדולה. שביט ידועה ביכולתה להעמיד אירועים מוקפדים ולהביא אליהם עשרות אלפי אנשים בלי פרסום כלל, למעט ברשת (היא לא נעזרת ביחסי ציבור אבל לבלוג שלה יש דף פייסבוק עם 22 אלף אוהדים, ובדף האישי יש לה 5,000 חברים ועוד כ־8,000 עוקבים). ההערכות הן שלפתיחת היריד הקרוב יגיעו לא פחות מ־30 אלף מבקרים. מדובר בהישגים שלא היו מביישים אף מפיק גדול כזה או אחר בתל אביב, אבל שביט משחקת בזירה אחרת לגמרי.
את הביטחון והניסיון בהובלת אירועי עיצוב ותוכן היא התחילה לגבש בסיום לימודי התקשורת החזותית במכון הטכנולוגי בחולון. שביט התחילה לעצב תכשיטים וגלביות יפהפיות ולמכור אותן במכירות קבוצתיות שארגנה.
״המוצר המסחרי הראשון שייצרתי ומכרתי היה תכשיטי וינטג'. התחלתי לייבא רכיבים ייחודיים, התקנתי את התכשיטים ומכרתי באתר. אחר כך התחלתי לעצב גלביות – קניתי גלבייה בסיני, הכנסתי בה שינויים קלים שמקסמו אותה, והתחלתי לייצר קו ביגוד. את הגלביות הראשונות מכרתי באירוע שעשיתי בבית והגיעו אליו 150 נשים״. למכירות אז קראו "קולאז'" והן בלטו כי שביט ארגנה אותן באופן חסר פשרות. המציגים – קולגות וחברים יוצרים מתקופת הלימודים – התבקשו לתת לה לבחור איך ומה הם יציגו, ולסמוך עליה שיהיה בסדר. היה מצוין. "רציתי שבמכירות שאני מארגנת לא יהיה פער בין ההבטחה למימוש", שביט מסבירה מביתה בקיבוץ גבת. "אנשים נהנים לעבור מהרשת למציאות ולהתגלש לשם בלי שיהיו פערים. שאפתי שאחרי ההבטחה שאני מספקת אונליין, כשנעבור למציאות, אנשים יקבלו עוד ממד ולא ירדו. המעבר מהאונליין לאוף־ליין יכול להיות טראומטי כמו דייט מאכזב. אני רציתי שיסמכו עליי, שאם אני אומרת שיהיה מושקע ומיוחד, זה מה שיהיה".
לא מתפתה
המחויבות של שביט לקהל המתעניינים תמיד הייתה גבוהה. קהל המבקרים המרוצים באירועים שלה הלך וגדל והמכירות שלה הפכו מסוד של מביני דבר ליותר ויותר פופולריות. באירוע המכירה הגדול הראשון שערכה לפני כשנתיים בכפר הס נרשמה עליית מדרגה. במקום 8,000 המבקרים שאליהם נערך צוות ההפקה הגיעו, ללא פרסום כלל יש לומר, יותר מ־15 אלף איש והמשטרה כמעט סגרה את הכניסה בשל עומסי תנועה באזור. פקקי התנועה הגדולים באותה שבת סימנו לה שהגיע הזמן לגדול וכעבור שלושה חודשים היא ארגנה יריד בגני התערוכה שהגיעו אליו 30 אלף איש. הקהל לא הפסיק לזרום פנימה אבל שביט מספרת שנהנתה פחות, כי לא התחברה לחלל. הבחירה בגני התערוכה הייתה אילוץ טכני של הרגע האחרון ולא שיקפה את ההעדפה שלה לחללים רומנטיים וכפריים.
"זאת הייתה הפעם הראשונה מבחינתי שנאלצתי לבלוע צפרדע, ואני לא בחורה שבולעת צפרדעים. שבוע לפני יריד ענק שהיינו אמורים לפתוח במקום יפה בחולון לא קיבלנו אישור ממכבי אש. עמדתי במצב שבו 12 מציגים תלויים בי. הם הכינו עבודות, לקחו הלוואות, חיכו לקהל ובנו על החשיפה. הייתי צריכה למצוא מהר מקום חלופי. אני פחות מתחברת לחוויית קנייה במקום כזה".
מבחינתה זה גם היה אקורד הסיום שלה עם תל אביב (למעט חנות פופ אחת לגלביות שפתחה במתחם שינקין בקיץ 2014).
בשנה שעברה פתחה חנות קבועה במוזיאון החלוצות בקיבוץ יפעת, ובמקביל בנתה סדרת חנויות נודדות שהתארחו בבתים פרטיים מיוחדים או בהאנגרים של מעצבים.
למה את בורחת מתל אביב?
"תל אביב היא לא מרכז העולם שלי. מתרחשות שם סצנות מסוימות שאינן משקפות בהכרח את אורח החיים שלי כיום. אני מוכרת רק את מה שאני חושקת בו. הלב שלי בוחר את הלוקיישן, מביא אותי רק למקומות שנעים לי בהם, והקהל שהולך אחרי סומך על הבחירות של הלב שלי, יודע שאין שם זיופים. ישראל היא מדינה קטנה. אם נוסעים מתל אביב להופעה בקיסריה, זה אומר שיש כוח מניע לחוויה".
את לא מאמינה בחנויות קבע?
"חוץ מחנות הסטודיו שלי "בית לחלוצות" במוזיאון העמק בקיבוץ יפעת – אני מעדיפה לא להתחייב. אני רוצה להיות גולשת קלה על הגלים כדי לצלוח כל סערה ולהיות תמיד זו שנמצאת למעלה ולא טובעת. יותר קל לעלות למעלה עם גלשן קל מאשר עם כלי שיט גדול. אנחנו חיים במיקרוקוסמוס קטן ודביק עם תנודות עזות. ביום אחד החנות החמודה שלך בקניון יכולה להפוך ללא רלוונטית ואז לכי תתמודדי עם ההוצאות ושכר הדירה. אני שואפת להיות קטנה פיזית אבל גדולה בתוצרים. הצורך בחופש הוא אחד הדברים הבסיסיים אצלי".
סירבת להצעות מפתות במשך השנים. אנשי השיווק מבינים את הכוח שלך.
"יש אליי כל הזמן פניות והצעות לשיתופי פעולה מחברות מסחריות וגם מהטלוויזיה. אני רק צריכה להגיד 'כן'. אני הולכת, מקשיבה ולומדת אבל מסרבת. רובן לא מבינות את הדנ"א שלי. אני לא אתחבר לאף מיזם שלא מזוהה עם אופי העשייה שלי. אני לא אהיה בקניונים כי אני עצמי לא יכולה להיות בקניונים. זו לא חוויה נעימה. יכולתי למנף את העסק שלי לשיתופי פעולה גדולים שלא מתאימים לי במאה אחוז. אני זוכרת למשל תוכנית של ג. יפית שהיא דיברה בה על מובילי רשת והתייחסה אלי כאילו אני בכיס הקטן שלה. אבל שימי לב שלא ראית את השם שלי מחובר לאף חברה מסחרית עד היום. מציעים לי כל הזמן להיכנס לקניונים אבל אני לא יכולה למכור את הנשמה שלי. מבחינתי קניון זה מקום שלא נעים לי להיות בו. יש לי כתב יד מובחן וזה הנכס שלי. אני שומרת על מאה אחוז אותנטיות ומחפשת את הפרטנרים שלי בעצמי".
את באמת עצמאית במיוחד.
"מילדות אני מטפחת את ההקשבה לקול הפנימי שלי. לדעתי, אם את רוצה לעשות משהו שלא עשו עד עכשיו, כדאי שתקשיבי בעיקר לעצמך. אימא שלי תמיד אמרה לי: ׳כשמציעים לך משהו – תעצרי ותחשבי. אל תלכי אוטומטית עם הזרם׳. היא רק לא ידעה כמה רחוק אני אקח את זה. אני כל הזמן עוצרת, בודקת ומפקפקת.
"אני טובה בליצור את הקסם ולפזר אותו, כדי שגם אחרים ייהנו. אני כמו גבר שרוצה להפיץ את זרעו בעניין הזה. נתתי דחיפה להרבה יוצרים ועסקים קטנים ששיתפתי באירועים שלי וזה מרגש אותי".
יש לך חבורת קונות מעריצות שעוקבות אחרייך וגם הבתים שלהן מעוצבים בסגנון הייחודי שלך. מה הסוד שלך?
"אני אתן לך דוגמה: אחת ההצלחות הכי גדולות שלי הייתה חנות ששכרתי בשינקין במהלך מבצע צוק איתן. הימים היו חמים ומייאשים ורציתי ליצור מקום שיהיה נעים לצאת מהבית ולהגיע אליו. ייצרתי שקיות כותנה ריחניות עם ניחוח סבון רענן שרקחתי, הדפסתי עליהן 'פיסות של אושר' והצעתי פריטי אופנה ועיצוב.
"באמצע הקיץ החם נשים נכנסו למקום הזה, נבולות ומותשות מהלחות, ואז הן נשמו את הניחוח הנקי של שקיות הכותנה הריחניות, לבשו גלביות צבעוניות מבד כותנה דק ונושם ויצאו לרחוב עם חיוך. נשים שראו אותן עצרו אותן לשאול איפה הן קנו את הגלבייה. לא יעזור. אושר הוא מידבק״.
כמה את מצליחה ליישם את זה על עצמך בשגרה קשה של מיזמים ומכירות שדורשת התרוצצות בכל רחבי הארץ?
"אני יודעת מה עושה אותי מאושרת ואני קשובה לעצמי. אני לא ביי דה בוק. לא אכפת לי מה מצפים ממני ולא מעניין אותי לענות לציפיות של אחרים. יש לי רף משלי והוא קשוח אבל מאוד ממוקד. אני אעשה מה שנכון לי, גם אם זה לא פוליטיקלי קורקט".
מה לא פוליטקלי קורקט בחיים שלך?
"אני לא אימא מושלמת ויש לי משפחה שיודעת את זה ומתפעלת מהמתנות שאני יכולה לתת ולא מתעכבת על מה שלא. אנחנו לא משפחה מסורתית. אני למשל לא מקפלת כביסה, אני לא בנאדם מסודר. פיתחתי שיטה שבה אני מחלקת את הבגדים הנקיים לקופסאות שקופות שלכל ילדה יש בארון. על הקופסאות יש מדבקות: חולצות של עלמה, מכנסיים של נגה, ואני יושבת בשבת ושולפת מגיגית בגדים נקיים והבנות רצות מסביב ושמות את הבגדים במקום.
"לא נעים לי להגיד כמה ממטלות הבית עידן, בעלי, מוריד ממני. ואני נעזרת גם באנשי שירות. אני לא עושה שום דבר שקשור למשק בית. גם אין לי סבלנות לעמוד במטבח ולחתוך דברים. הרי אם אני אשב עכשיו על הפייסבוק אני אעשה עבודה טובה יותר, נכון? אז עדיף שמישהו אחר יהיה במטבח. אין לי כישורים מיוחדים בבישול ואני אומרת שאם יש מישהו שיכול לעשות משהו טוב כמוך או יותר טוב ממך, עדיף שתעשי משהו אחר. כל מה שאני אומרת לא תקף כמובן לגידול ילדים – המקום היחיד שבו את צריכה ויכולה לעשות למען מישהו אחר דברים שהם לא פינוק של נשמתך".
התחמשות בטוב
שביט נולדה כקרן שחם ברחובות, אחות גדולה לשני אחים, בת להורים ששניהם עצמאים בתחום השיווק. "אני יזמית בנשמתי, בין השאר כנראה כי גדלתי עם הורים שעבדו כעצמאים וראיתי דוגמה אישית ביומיום. שמעתי בארוחת ערב על מקרים שהם מתמודדים איתם. הרבה תובנות שלהם נכנסו לארסנל ההתמודדויות שלי. אבל בעיקר קיבלתי את תחושת החופש שיש לאדם שהוא עצמאי וחופש זה אחד הצרכים הבסיסיים שיש לי מגיל צעיר. גם כשהייתי שכירה במשך חמש שנים בחברה לעיצוב אירועים, הייתי שכירה שמנהלת את העניינים".
בגיל 26 נישאה למי שהיה אז בן זוגה במשך שבע שנים והתגרשה אחרי שלוש שנים. "זאת היתה חברות חזקה שיצאה משליטה והפכה לזוגיות. היה שם יהלום לא מלוטש שליטשתי וליטשתי עד שהבנתי שאני לא רוצה ללטש אף אחד. אני רוצה מישהו שיבוא שלם ומגובש".
לפני עשר שנים נישאה לעידן שביט ויש להם שתי בנות, עלמה (9) ונגה (6), שמככבות ברבים מהצילומים שמפרסמים את המכירות שלה.
"היינו בסיני, ראיתי אותו והתחושה שקיבלתי מיד הייתה של חיבוק גדול. אנחנו שונים מאוד. עידן הוא מהנדס תוכנה שנוסע כל יום מהעמק לעבודה באיירפורט סיטי ושומע בדרך פודקאסטים כי הוא אוהב ללמוד. הוא אדם צנוע. אני לא אישה צנועה. אני מביאה הרבה אש והוא מביא דברים אחרים. הבית שלנו בעמק הוא מקור כוח אדיר בשבילי".
זו הצהרה מבחינתך לגור בעמק?
״העמק הוא אזור שהתאהבתי בו מהספרים של מאיר שלו עוד לפני שהתאהבתי בבחור מהעמק. עידן הוא יליד קיבוץ גבת ולכן אנחנו פה. אני מרגישה שאני מגדלת את הבנות שלי בבועה וזה לא רע. הטבע סביבנו משתנה כל הזמן וזה מטעין אותי בהשראה מתמדת שנותנת לי כוחות להרים דברים גדולים".
להביא את השמש
לאחרונה חל בה שינוי חיצוני גדול. מי שניחנה בגזרה מלאה ששירתה היטב תדמית של חיבור לטבע ונשיות לא מתנצלת, מתרוצצת לאחרונה בגזרה דקה וג'ינס מחמיא, מראה מפתיע למי שהפכה את הגלביות כמעט לדת. "מאז שעידן נכנס לחיי והפכתי לאימא, שיחררתי לחלוטין את השמירה על גזרה. כנראה ממקום של 'בואי נוודא שהוא באמת אוהב אותי'. זה מבחן שלא הרבה גברים היו עומדים בו. להתחתן עם בחורה צעירה ורזה שפתאום משתנה".
השלת יותר מ־30 קילו.
"עשיתי שינוי ממקום בריאותי וכדי להרגיש יותר קלה ולהתחדד. עכשיו אני בחגיגת טעימות של בגדים כי יש לי פתאום עוד אופציות חוץ מגלביות. אני רוצה לעצב גזרות קלאסיות שמבוססות על האהבה שלי לווינטג' ובגדי יד שנייה. אני רוצה לפצח את הדברים המדהימים שעושים באופנה העילית ועולים סכומים של ארבע ספרות ולהכין גרסה נגישה שלהם. לא למדתי עיצוב אופנה. אני מעצבת רב תחומית אבל אני מביאה את עולם ההשראות שלי שאין לאף אחד אחר".
מאיפה הכוח הבלתי נדלה? נשמע כאילו הוא חלק מהתוכנית העסקית שלך.
"עברתי התמודדויות. הנישואים שלי הם פרק ב' אחרי גירושים. איבדתי אבא ואח שהלכו לעולמם בנסיבות טרגיות. אני נושאת מטענים. אני לא קלה ורוב המטענים שלי עוד לא יצאו בכלל. ובכל זאת אני עדיין מחייכת וטוב לי. באמת. הרי על הרע את לא תמיד שולטת, אז בואי נתמקד בלהביא את השמש כמה שיותר. אני מתחמשת בטוב כדי שאם יגיע הרע, אני אהיה מוכנה".
עיצוב פשוט – המדריך של קרן שביט לחיים מלאי צבע
1. "הקסם והרגש נמצאים בדברים הפשוטים. זר של פרחי בר או פרחי גינה בצנצנת עדיף על זר יוקרתי מהחנות".
2. "אל תחפשו סטים שלמים. הרבה יותר מעניין לסדר סביב השולחן כיסאות שונים, שלכל אחד בהם סגנון משלו. כך תקבלו מראה צבעוני וחי עם רגש ואופי".
3. "השתמשו במוצרים שיש מאחוריהם ערכים. מוצרים שנוצרו באהבה ומתוך תשוקה אישית הם לרוב טובים יותר".
4. "שתפו אחרים בחלומות וברעיונות שלכם. תופתעו כמה מהר העגלה יכולה לנוע כשכמה אנשים דוחפים אותה".
5. "חפשו זווית מיוחדת ומעניינת לראות דברים שגרתיים. כדי למצוא זויות חדשות צאו להרפתקאות ונסו ללכת בדרכים חדשות. אִספו מכל מקום, גם מהפשוטים ביותר, רעיונות לבית ולחיים".
היריד הגדול הבא של שביט יתקיים ב21־19 במאי בחוות שלם בפארק אריאל שרון.
המעוניינים להציג מוזמנים לכתוב ל־studio.karenshavit@gmail.com