לוסי – בלי הפסקה
לוסי דובינצ'יק - לא יושבת דקה על התחת
הדבר הכי בולט אצל לוסי דובינצ'יק הוא העיניים – ירוקות, חתוליות, מהממות. הדבר השני הוא הרזומה המטורף, שבקלות היה יכול להספיק לארבע שחקניות. ב-24 שנותיה היא הספיקה לשחק בסרטים מז'אנרים שונים – החל בדרמות וקומדיות וכלה בסרט אימה – ובהצגות לנוער ולמבוגרים, לדגמן ולהשתתף בקמפיינים, לשיר, להשתתף בקליפ, בסדרת טלוויזיה ובטלנובלה וגם לקטוף את תואר השחקנית הצעירה ביותר שאי פעם זכתה בפרס אופיר, פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה (על קלרה הקדושה). לא מזמן עלתה בערוץ 2 סדרה בהשתתפותה, מרחק נגיעה. בין החזרות לצילומים (הבחורה הזאת פשוט כל הזמן בתנועה) הצלחנו לתפוס אותה לשיחה על עבודה, זוגיות, משפחה וחופש.
בסדרה, מרחק נגיעה, את מגלמת בחורה רוסייה שלא רוצה לעלות לארץ.
"כן, זו סדרה שמספרת על שתי משפחות, משפחה חרדית ומשפחה של עולים מרוסיה, שגרות בבניין אחד ומשם מתחילות כל האינטראקציות. אני משחקת בעיקר עם יבגניה דודינה, שבסדרה היא אמא שלי. הדמות שלי היא של בחורה שלומדת החלקה אמנותית על הקרח ולא רוצה לעלות לארץ, אבל אמא שלה מכריחה אותה. בסוף אנחנו מסכימות שאני אבוא לשנה ניסיון, ואני הכי לא מסתדרת פה".
למה התחברת בדמות הזו?
"משהו בה, באיך שהיא כתובה, באיך שהיא חושבת ומדברת, יצא הכי דומה לי. אני יחסית עצובה, למרות שבחיים זה לא בולט".
סיפור העלייה לארץ של לוסי בכלל לא מזכיר את זה של הדמות שהיא מגלמת. היא עלתה בגיל שבע, ותוך חודשיים למדה לדבר עברית ויצרה קשרים חברתיים, בעיקר עם בנים.
כשהייתה בת 10 עברה עם המשפחה לתל אביב ושם קרתה הפריצה שלה, לגמרי במקרה. "הייתי בדרך לחוג טניס וחיכיתי לאוטובוס. היה לי אז שיער אדום ארוך. פנו אלי ברחוב, והזמינו אותי להצטלם. התחלתי לעשות פרסומות וקמפיינים לילדים: עיתון מעריב לילדים, המשביר לצרכן, אל על, דנונה ועוד. אחרי שראו אותי בפרסומות הזמינו אותי לקלרה הקדושה".
לתפקיד שעליו זכית בפרס אופיר המאוד מכובד. מה הזכייה הזו עשתה לך?
"התקופה ההיא זכורה לי מאוד לטובה, ועם רוב האנשים שהשתתפו בסרט אני בקשר עד היום – במאים, שחקנים, ניצבים. לפרס עצמו לא ייחסתי שום חשיבות, כי הוא לא אמר עלי כלום כבן אדם אלא היה סתם סוג של מזל או מקריות. עד אז אף אחד לא הכיר את הסרט או אותי, ואני זוכרת שלפני שהסרט יצא הבמאים ואני הסתובבנו בכל העיר והדבקנו מדבקות קטנות. אחרי כמה ימים נסעתי לבית ספר וראיתי פוסטרים ענקיים. אז התחלתי לסגל לעצמי אישיות יותר נוחה לאנשים ולא מאיימת".
איפה הייתה נקודת ההשקה בינך ובין קלרה?
"אני בן אדם אינטואיטיבי ויש לי ידיעה פנימית. הרבה דברים אני יודעת מראש, וככל שעובר הזמן אני הולכת יותר עם תחושות הבטן שלי, כי למדתי שכל בחירה אחרת מובילה אותי למקומות פחות טובים. אין טעם לנתח את החיים בהיגיון כי החיים הם לא הגיוניים".
חולשה לשחקנים
עם ג'וני פיטרסון, שגילם בקלרה הקדושה פרחח צעיר ששובר חלון ראווה של חנות רק כדי להשיג לה שוקולד, שמרה לוסי על קשר הדוק במיוחד. הם יצאו יחד תקופה מסוימת, "אבל היום אני שוב רווקה", היא מודיעה. "אנחנו עדיין בקשר מאוד מאוד טוב אבל מלפני חודשיים בערך אין לי שאיפה לזוגיות. ג'וני הוא סיפור של הרבה שנים ולאורך כל התקופות אף פעם לא התעסקנו יותר מדי עם הגדרות. כרגע אני ממש לבד, לא מתוך החלטה אלא כי פשוט לא בא לי".
לפני ג'וני הייתה לוסי מקושרת בזוגיות ארוכת טווח עם שחקן אחר, בני אלדר, שאותו הכירה בניסן נתיב. אחרי סיום הלימודים שניהם השתתפו בטלנובלה החרדית החצר ובתיאטרון המחול התיבה בסוזן דלל. למרות פרק הזמן הממושך (חמש שנים), הזוגיות של לוסי ובני הייתה סוערת, ייחודית (תקופה מסוימת הם גרו בדירות נפרדות) ורבת פרידות.
איך זוגיות של שחקנים מצליחה להחזיק מעמד?
"במקרה שלנו הסוד היה הפוך לגמרי, כי יצאתי מנקודת הנחה שאני לא מתחייבת לכלום. גרנו יחד בגלל הנוחות – שנינו למדנו בניסן נתיב ורצינו להתחלק בהוצאות, והדירה הייתה קרובה לבית הספר. אחר כך עברתי לגור לבד. אני קצת נגד מיסוד יחסים, כי זה הורג את מה שיש בהתחלה, את ההפתעה. ברגע שגרים עם מישהו או מתחתנים איתו זו מתחילה להיות חובה או התחייבות, ובשבילי זה הדבר הכי גרוע".
לא עושה אודישנים
את קלרה הקדושה עשתה לוסי כשעוד הייתה ממש ילדה, בגיל 12. למרות שקשה למצוא קרש קפיצה טוב יותר מסרט איכותי שזכה לביקורות אוהדות ולפרסים והשתתף בפסטיבלים נחשבים ברחבי העולם – בשלב ההוא היא החליטה להתנתק מהקולנוע. "לא עשיתי כלום במשך שנים כי פשוט לא רציתי. זה לא נראה לי נכון. עבדתי רק עם אנשים מהסרט שקראו לי לפרויקטים".
הקריירה שלה התחילה להתגלגל בעצם ביום שבו סיימה את ניסן נתיב. "באמצע שנה ג' נבחנתי למכתבים מרישיקש, ומיד כשסיימתי את הלימודים נסעתי להודו לחודשיים. איך שחזרתי קיבלתי הזמנה לעשות סרט של 20 דקות בארצות הברית וטסתי לשם, וכשחזרתי ישר נפלתי למיכאלה. תוך כדי עשיתי את גיבורים קטנים, ואז במקרה ראו אותי בראיון ולקחו אותי לפרויקט אחר. ב-99 אחוז מהמקרים לא עשיתי אודישנים, ותמיד ליהקו אותי ברגע האחרון. במיכאלה, למשל, קראו לי בדקה ה-90 להחליף את שירה וילנסקי".
ואיך הסתדרת עם ההתראה הקצרה?
"בהתחלה זה היה לא קל, כי כל החצי הראשון של הסדרה, שכבר היה כתוב, היה הכי לא מתאים לי שיכול להיות. שיחקתי שם מישהי ממש מטומטמת שמתעניינת בדברים שבתור בן אדם הכי לא מעניינים אותי, עם טקסט שכולל משפטים ממש לא אינטליגנטיים, מין דוגמנית על קוק שרק רוצה להיות יפה. התפקיד הזה היה מאוד שונה מכל התפקידים האחרים שקיבלתי עד אז. החצי השני של הסדרה היה יותר טוב, גם כי כבר נכנסתי לתפקיד וגם כי הוא נכתב יותר בשבילי".
ומה דעתך באופן כללי על טלנובלות?
"אין לי שום דבר נגד טלנובלות. זה כיף, למרות שזה לא שיא האמנות. בטלנובלות מצלמים בלי לערוך, וגם השחקן הכי טוב צריך שיערכו אותו. מה שמצלמים זה מה שיש, כולל כל המטענים שהשחקן מביא איתו ממה שעבר עליו באותו יום. באופן כללי אני לא מעוניינת בטלנובלות, וטלנובלות לא מעוניינות בי. זה דו צדדי, וכולל גם את כל מה שמשתמע מכך כמו פסטיגלים".
<p>אבל הייתה לך התנסות בערוץ הילדים.
"השתתפתי בשני פרקים של תכנית תרבות בערוץ הילדים, אבל זה לא הלך. סוג העבודה הזה הוא נורא מסחרי, וזו גם לא בדיוק עבודה עם ילדים. אני מעדיפה לעשות את מה שאני אוהבת, ותודה לאל לא חסרה לי עבודה".
חשופה על הבמה
מלבד מרחק נגיעה שעולה, כאמור, בימים אלה, לוסי מנצלת כל דקה פנויה ומשתתפת באופן קבוע בשש הצגות. "יש לי הצגה כמעט כל ערב, ולא חסרים מקרים שיש לי שלוש הצגות ביום", היא מספרת. היא מגדירה את עצמה כשחקנית בית בתיאטרון הרצליה, שם היא מופיעה בשתי הצגות: כל נדרי וערב צ'כוב. לפני כן שיחקה בהצגה נוספת של התיאטרון בשם רחוב טוב, שבה היא גם שרה.
הצגות נוספות שלוסי משתתפת בהן הן מזריץ (שביים איציק ויינגרטן) ושתי הצגות נוער, כן לא שחור לבן עם גיא לואל ובובה שחורת עיניים – הצגה שמיועדת לפנימיות וכפרי נוער, "שאותה אני עושה בקטע יותר התנדבותי", היא אומרת.
אחת ההצגות היותר משמעותיות שלוסי לוקחת בהן חלק היא הפקה משותפת של תיאטרון הבימה ותיאטרון באר שבע בשם המדריך לחיים הטובים, והתפקיד שאותו היא מגלמת – מודל לציירים – מחייב אותה להסתובב על הבמה בלבוש מאוד מאוד מינימלי.
לא מפריע לך להיות חשופה על הבמה?
"בעיקרון אין לי בעיה, ובהצגה הזו התפקיד באמת מחייב. ב-80 אחוז מהתפקידים שעשיתי היו אמורות להיות סצנות עירום, אבל ברגע ששאלתי למה צריך את זה ולא הייתה תשובה -הן ירדו".
פצצת אנרגיה
המולטיטאסקינג שמאפיין את לוסי על הבמה משקף גם את מה שקורה בין עליית מסך אחת לאחרת. היא פשוט לא נחה דקה. "אני מנצלת את הזמן הכי טוב שאפשר. יש לי תמיד שני תיקים וספר שאני קוראת תוך כדי הצגות. יש הצגות שיש לי בהן סצנות פזורות, וכשאני מאחורי הקלעים אני מספיקה לקרוא ספר, לדבר בטלפון ולעשות סידורים", היא מספרת. "אני גם מתארגנת נורא מהר. אני מוכנה להצגה תוך שתי דקות, ואפילו מצליחה להתרכז טוב יותר אם אני באה מבחוץ. אני שונאת שתוקעים אותי לחכות. בתקופות שאני מתרוצצת אני מרגישה הכי טוב".
ואיפה הכי כיף לך? בקולנוע, בטלוויזיה או בתיאטרון?
"ברמת האופי הכי קל לי תיאטרון, כי אני יודעת מתי אני באה והולכת ומה יש באמצע. אני מאוד לא שחקנית במובן הזה, לא סובלת שתוקעים אותי ומתחילה להתערב בלוחות זמנים. אני די מתחרפנת אם לא ברור לי מה אני הולכת לעשות או אם הבמאי לא יודע מה הוא רוצה, ובתיאטרון יותר קל כי ההצגה כבר כתובה".
ואם הדברים לא מסתדרים כמו שהיא רוצה – היא מסדרת אותם. לוסי מספרת שלא אחת היא מתערבת ברמת פיתוח הדמויות. "זה קורה בצורה טבעית ויש לי דעה מאוד ברורה", היא צוחקת. "ברחוב טוב שיניתי כמעט את כל הטקסטים, כי אני אוהבת הומור יותר מופרע והדמות הייתה כתובה בצורה סטריאוטיפית מדי".
ואם חשבת שבזאת תמה המעורבות של לוסי מאחורי הקלעים – כמובן שטעית. היא גם מתעסקת בליהוק, ובימים אלה מלהקת סרט שיוקרן ברוסיה. "מעניין אותי ללהק, וכששמעתי שמחפשים שחקן ראשי מהארץ תפסתי את ההזדמנות בשתי ידיים. יש הרבה תפקידים מאחורי הקלעים שמאוד מאתגרים אותי", היא מוסיפה. "אני מאוד רוצה לביים ואני מעולה בלהפיק. יש לי עוד הרבה מה ללמוד, אבל לארגן אנשים בא לי בקלות, ואני עושה את זה בלי שום טייטל". מצד שני היא לא מתכננת פרישה מהמשחק, כי ברור לה שישראל היא מקום קטן שלא תמיד אפשר להתפתח בו לאן שרוצים.
לא דופקת חשבון
כשאני שואלת את לוסי אם בין כל ההצגות יש לה זמן גם לחיים פרטיים, היא מחייכת ועונה שאת החברים שלה היא פוגשת בעיקר בלילה.
מי החברים שלך מהענף?
"אחד החברים הכי טובים שלי הוא יובל רז, שלמד איתי בניסן נתיב והיום משחק בהבימה. גם אסי דיין חבר טוב".
ציפורים קטנות ליחשו שהייתם זוג.
"בחיים לא. אנחנו מבלים הרבה ביחד אבל אף פעם לא היה בינינו כלום. לא שיש לי בעיה עם גיל, ואסי בן אדם מדהים, הייתי מתגאה בו, אבל לא".
מי שעוקבת אחרי מדורי הרכילות כבר רגילה למצוא שם את שמה של לוסי – שישבה בקנטינה עם X, נצפתה בברקפסט קלאב עם Y או סתם נראתה בפתיחה זו או אחרת. לדבריה היא לא מתאמצת לתחזק שום תדמית ולא רואה קשר בין הנוכחות שלה באירועים לבין התפקידים שהיא מקבלת. "אני אוהבת ללכת לפתיחות ונכון שכיף לקבל מתנות, אבל זה לא משפיע לי על העבודה. בשנה האחרונה אני הולכת לדי הרבה אירועים, אבל לא בגלל שזו חובה אלא רק כשמתחשק לי. אני באה לרבע שעה בין עבודות או אחרי יום עבודה, ואם כיף לי אני נשארת".
את אותו חוסר התאמצות היא מיישמת גם בכל מה שקשור למראה שלה, מה שלא ממש מוסיף לה נקודות אצל הסטייליסטים ומדורי האופנה.
את לא נעלבת כשכותבים עלייך שהתלבשת זוועה?
"אם הייתי משקיעה בזה מחשבה אולי הייתי נעלבת, אבל מכיוון שאני בדרך כלל באה מהעבודה ולא כדי שמישהו ימתח ביקורת על מה שאני לובשת, זה לא נראה לי רלוונטי. אם הייתי פרזנטורית של חברה מסוימת סביר שהייתי משקיעה יותר, אבל הלבוש שלי לא קשור למה שאני עושה או רוצה לעשות".
לוסי מודה שהיא אוהבת ללכת בבגדים שנוחים לה, אפילו קצת זרוקים, ומתלבשת בלי להתחשב בצלמים שאולי יתפסו אותה בעדשותיהם. מצד שני היא גם אוהבת שמלות, אבל לובשת אותן רק לעתים נדירות. "נראה לי מטופש ללבוש בגדים מהודרים סתם ככה", היא אומרת. "הכל פה כל כך קטן, ותמיד באים אותם אנשים. כולם בג'ינס, אז פתאום לבוא בבגדי ערב?".
צילום: גדי דגון
אני? קרייריסטית?
כשמדברים איתה על העתיד לוסי מודה שהיא עוד לא סגורה על איך הוא ייראה מהבחינה המקצועית, ועוד פחות מכך מהבחינה האישית. מצד שני היא רק בת 24, כך שמותר לה לא לדעת.
דגמנת פעם לשוקי זיקרי. יש סיכוי שתדגמני שוב?
"הייתי עושה את זה בכיף. הייתי שמחה להיות פרזנטורית, אבל תלוי של איזו חברה. אני לא אתאמץ בשביל זה, אבל אם זה יבוא אז למה לא".
ואם היו מציעים לך תכנית ריאליטי כמו רוקדים עם כוכבים?
"ברוקדים עם כוכבים יש משהו מגניב, אבל מצד שני אני לא מתכווננת לריאליטי ולכן לא פונים אלי, ואז הקונפליקט נמנע. למרות שרוקדים עם כוכבים לא מצולם מי יודע מה, הייתי בכיף משתתפת".
ומה דעתך על תופעת הטאלנטים?
"התקשורת היא כלי חזק ביותר, שיכול להפוך כל דבר לכל דבר. אני מכבדת את מי שבוחרים ללכת בדרך הזו, שהרבה פעמים קשורה יותר לכסף מאשר לאמנות. הדברים באים אחד על חשבון השני. יש אמנות אמנות, ויש את האמנות של המדיה והתקשורת".
מאז תחילת הקריירה שלה (אם לא סופרים את קלרה הקדושה) לוסי לא מפסיקה לעבוד. "בשבע השנים האחרונות, מאז שיצאתי מניסן נתיב, אני באטרף של עבודה. אני אמנם נהנית, אבל הייתי שמחה לעשות עוד הרבה דברים אחרים". היא מודה שהתקופה האחרונה הייתה מאוד לחוצה, ומספרת שבפרק זמן של חודשיים וחצי השתתפה בצילומים של שלושה סרטים: קופרודוקציה ישראלית-צרפתית שנקראת סינדרום ירושלים, קומדיה רומנטית על הומואים ולסביות בשם אנטרקטיקה ודרמה טלוויזיונית בשם פרשת רות, שבה היא משחקת מתנחלת.
בעתיד היא רואה את עצמה בעיקר מביימת. "עוד אין לי מושג באיזה קנה מידה ואם זה יהיה פרויקט שלי, אבל אני יודעת שזה יקרה".
ובמישור האישי? בן זוג? ילדים? משפחה?
"אני לא מתנגדת לאף אחד מהדברים האלה, אבל כרגע אני לא בכיוון. לילדים אני לא אתנגד בשום שלב, ואני לא חושבת שילד עוצר את ההתקדמות המקצועית. אם אני אפגוש מישהו שארצה להישאר איתו אני אשמח, כי זוגיות היא דבר נפלא, אבל אני בטח לא אחפש בכוח. כל השאר הוא נגזרת של זה ואי אפשר לדעת. הקריירה היא לא בראש סדר העדיפויות שלי, ואם יכולתי לשבת בבית לקרוא ספרים ולראות סרטים הייתי עושה את זה בכיף. אני לא קרייריסטית".
ואם מישהי שכבר הספיקה לשחק בכל פורמט אפשרי, לזכות בפרס חשוב, לדגמן וללהק מגדירה את עצמה כ"לא קרייריסטית" – לכי תדעי מי כן.
מתוך: מגזין COSMOPOLITAN
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה