מבעד לתקרת הזכוכית: ראיון עם לופיטה ניונגו

קודקודי תעשיית האופנה מאותתים בשנה האחרונה יותר מתמיד כי היופי פנים רבות לו: פרזנטוריות בנות גיל הזהב מככבות בקמפיינים נוצצים, דוגמניות פלאס סייז מובילות קווי הלבשה תחתונה ונשים בעלות מראה חריג כמו וויני הארלו – שבשל מחלת הוויטליגו עורה מכוסה כתמים – מככבות בהפקות נוצצות. על רקע כל אלה בחירתם של קברניטי לנקום בלופיטה ניונגו כפרזנטורית נתפסת כמתבקשת; והעובדה שזו הפעם הראשונה שבה שחקנית שחורה תייצג את מותג הטיפוח הצרפתי נראית תמוהה.

גם אם רובנו עדיין מתקשים לבטא את שמה, אין ספק שזו הייתה השנה של לופיטה ניונגו. השחקנית בת ה־32 נולדה בניו מקסיקו להורים ממוצא קנייתי וגדלה בקניה כילדה שנייה למשפחה שבה היו שישה ילדים. בבגרותה היגרה לארצות הברית וסיימה לימודי קולנוע ותיאטרון בהצטיינות. ב־4102, עם יציאת סרטו המדובר של סטיב מקווין "12 שנים של עבדות" לאקרנים – חדרה לתודעה הציבורית בסערה. הופעתה בסרט בתפקיד פטסי – השפחה הצעירה והמיוסרת – זיכתה אותה באוסקר בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר ובפרס גילדת שחקני המסך. כך בן לילה היא הפכה מדמות אנונימית לשחקנית מוערכת, ונכנסה לפנתיאון כאחת הנשים השחורות היחידות שזכו בפסלון וכאחת מקומץ שחקניות שהופעת ביכוריהן זיכתה אותן בפרס. כשאנחנו שואלים אותה איך היא מסבירה את סוד הקריירה שלה היא עונה בדיפלומטיות: "אני לא חושבת שיש לנו קריירה כשחקנים – אנחנו פשוט עוברים סדרה של חוויות".

" אני נוהגת להתלבש עם חוש הומור ולא לוקחת את עצמי יותר מדי ברצינות". לופיטה ניונגו | צילום: אלכסיי לבומירסקי

רעיון מעניין. ובכל זאת, איך התחילה הקריירה שלך?

"העבודה המקצועית הראשונה שלי הייתה כשהייתי בת 14. שיחקתי בהפקה של רומיאו ויוליה בתיאטרון הרפרטוארי הקנייתי".

תמיד רצית להיות שחקנית?

"כן, כל חיי. רציתי להיות שחקנית עוד לפני שידעתי שזה מקצוע. כילדה אהבתי להעמיד פנים שאני מישהי אחרת ולהופיע. נהגתי להתחבא בארונות ולשחק בבובות בשעה שהילדים האחרים היו בחוץ. אימא שלי קראה לי במשך זמן רב אסטרונאוטית כי הייתי חולמת בהקיץ בזמן ארוחת הערב".

איך את בוחרת את התפקידים שלך?

"אם יש משהו מסתורי בדמות שדורש ממני לשאול שאלות – אני ארצה לשחק את התפקיד. אם הכל נראה ברור, כנראה לא אהיה מעוניינת. אני חייבת לשאול שאלות".

הופעת הבכורה שלך זיכתה אותך באוסקר. מה הרגשת כשהכריזו את שמך?

"בלבול. היה לי כל כך הרבה רעש בראש שלא הייתי בטוחה אם אני אמרתי את השם שלי או שבאמת הכריזו את שמי. אותם רגעים בין 'הזוכה בפרס האוסקר היא…' לרגע שבו השם מוכרז הם מלאי ייסורים. ואז הכריזו את שמי ושמעתי את הצעקה של אחי. הבנתי מהצרחה שלו שבאמת אני זו שזכתה. זה היה מבלבל מאוד, מעין חוויה חוץ גופית".

לופיטה ניונגו לובשת ג'מבטיסטה ואלי | צילום: gettyimages

איך הזכייה בפרס שינתה את חייך?

"הפרס כבד מאוד. מלבד היותי חשופה יותר, אני לא יודעת להגיד איך האוסקר השפיע על חיי באופן ישיר. אולי הוא פשוט מעין תזכורת לכך שדברים שנראו בלתי אפשריים יכולים להיות אפשריים".

מקדימה את זמנה

גם אם ניונגו לא מציינת זאת מפורשות, נראה כי נוסף לחשיפה ולתחושת ההתעלות המלווה זכייה באוסקר הנוצץ – הפרס הוא רק פתיח המוגש לפני המנה העיקרית – ביסוס מעמד של כוכבת הוליוודית על כל המשתמע מכך. אכן, באופן לא מפתיע, זמן קצר לאחר הזכייה הוחתמה השחקנית כפרזנטורית של מיו מיו והפכה לפניו הזמניות של המותג. בשלב הבא עברה למערכת יחסים מבוססת עם מותג הטיפוח לנקום. ניונגו נבחרה לשמש שגרירת המותג שהפרזנטוריות הקודמות שלו היו שחקניות ותיקות כמו ג'וליה רוברטס, קייט וינסלט ופנלופה קרוז.

איך ההרגשה להיות השחקנית השחורה הראשונה שמייצגת את לנקום?

"זה כבוד גדול עבורי להיות חלוצה בתחום ולהפוך לחלק מחברה שמשנה את השיח וקובעת טרנדים. זאת זכות גדולה להוות השראה לנערות צעירות בעלות צבע עור כשלי. כשחקניות אנחנו יותר מסתם פנים – אנחנו מתחברות באופן עמוק יותר לקהל ונותנות ביטוי לרוח האדם. אני סבורה כי דרך עבודתי המשותפת עם לנקום העליתי את המודעות של נשים רבות לכך שקיימים בשוק יותר מוצרים המיועדים להן ממה שהן חשבו קודם".

לופיטה ניונגו לובשת אלי סאאב | צילום: gettyimages

כיצד בא לידי ביטוי החיבור שלך למותג?

"אני אוהבת את העובדה שהמותג מהלל ומפאר יופי באשר הוא, מכל רקע אתני. השגרירות שלו הן נשים יחידות ומיוחדות שיופיין מתעלה מעבר ליופי חיצוני. הקסים אותי הרעיון שלא מכתיבים אידיאלים של יופי, אלא מפארים ומעצימים אותם".

איך היית מגדירה יופי?

"יותר מכל דבר אחר – אני חושבת שיופי הוא מצב קיומי. הוא נובע מהחמלה שאנחנו מפתחים כלפי עצמנו וכלפי האחרים. בעשותנו כך אנחנו יוצרים יופי המהווה מתנה לשתף בה".

פאשניסטה של איי ליסט

לצד יופייה הפנימי והכישרון ששמו אותה על הנתיב המהיר להצלחה, קשה להתעלם מיופייה החיצוני המהפנט של הכוכבת. היא הוכתרה על ידי מגזין "פיפל" לאישה היפה ביותר לשנת 4102 – כבוד שזכו לו בעבר שחקניות נחשבות כמו ג'וליה רוברטס, ניקול קידמן ואנג'לינה ג'ולי.

לופיטה ניונגו לובשת שאנל | צילום: gettyimages

אך נוסף למראה הייחודי שהעניק לה הטבע, בולטת ניונגו בנוף ההוליוודי בזכות סגנון לבושה. באותה מהירות מסחררת שבה הפכה לשחקנית נודעת היא ביססה את מעמדה כפאשניסטה של איי ליסט, הוכתרה למתלבשת הטובה על השטיח האדום אינספור פעמים והוסיפה לרשימת תאריה הנכספים את תואר האיט גירל של הרגע. בניגוד לחומר הגולמי המשובח שאיתו נולדה, סגנון הלבוש המוערך של ניונגו הוא תוצר של עבודה קשה ומאומצת. את הטון קובעת מיקאלה ארלנגר – סטייליסטית ידועה בהוליווד.

את מזוהה כאייקון האופנה החדש של הוליווד. איך היית מגדירה את הסגנון שלך?

"קלאסי עם טוויסט מודרני. אני נוהגת להתלבש עם חוש הומור ולא לוקחת את עצמי יותר מדי ברצינות. אני אוהבת בגדים שמעלים חיוך על פניי ומעריכה במיוחד בדים קלים ונוחים. אני נהנית מהתנסויות ומנסה דברים חדשים כל הזמן".

איזו עצה תתני למי שמנסה לגלות את הסגנון שלה?

"אני חושבת שצריך להיות אקלקטי, אף שאני מכירה אנשים מאוד אופנתיים ומסוגננים שלובשים רק שחור ונראים נפלא. תמצאו מה עושה אתכם מאושרים ולכו על זה".

לופיטה ניונגו לובשת קלווין קליין | צילום: gettyimages

איך היית מגדירה אלגנטיות?

"אלגנטיות איננה מודעת לעצמה. היא ריחוף ללא כל מאמץ, כמו איילה".

גילחת את ראשך כשהיית בת 19.

"גילוח הראש לא היה מעשה מחושב או מודע במיוחד, פשוט התעייפתי מללכת למספרה. באותו הזמן לא ידעתי שאבחר במשחק כמקצוע. רציתי לבלות פחות זמן מול המראה והסתקרנתי לגלות את הצורה של הראש שלי, אז קצצתי את שיערי. כשהתחלתי לשחק באופן מקצועי, חשבתי שחשוב יותר ללטש את האמנות שלי ואת הנשמה מאשר להיות מוטרדת מהמראה שלי. כשאדרש לכך, אחשוב על איך אני נראית".

מי שמביט מהצד יטעה ודאי לחשוב כי יופייה של ניונגו הוא חלק אינהרנטי ממנה ומזהותה וכי השבחים שלהם היא זוכה טבעיים לה, אך האמת היא שמנקודת מבטה התמונה שונה לחלוטין. טרם זכייתה באוסקר נשאה השחקנית נאום נרגש ועוצמתי באירוע השנתי השביעי לנשים שחורות בהוליווד. היא דיברה בפתיחות על חוסר הביטחון שממנו סבלה בילדותה: "אני זוכרת זמנים שבהם גם אני הרגשתי לא יפה. בטלוויזיה ראיתי רק עור חיוור ונהגו להציק לי על צבע עורי השחור. הייתה לי תפילה אחת ויחידה לאלוהים: שאתעורר בוקר אחד עם עור בהיר. בבוקר הייתי קמה כולי נרגשת וסירבתי להביט על עצמי כלפי מטה עד שלא אעמוד לפני מראה. רציתי קודם כל לראות את עור פניי הבהיר במראה, אך בכל בוקר חוויתי שוב את אותה אכזבה. ניסיתי להתמקח עם אלוהים, לעשות איתו עסקאות, אבל אני מניחה שהוא לא התרשם מכך כי הוא אף פעם לא נענה לבקשתי", אמרה השחקנית. עבורה, הכתרתה של בחורה שחורה לתואר האישה היפה בעולם מייצגת יותר מכל היווצרות של מודל יופי חדש, שלא מקדש עור צחור ושיער חלק, אלא מאפשר ראייה מפוכחת יותר שלפיה היופי נמצא דווקא בשוני ובהבדלים. בשלב הבא, יש לקוות, תתמוסס לחלוטין ההבחנה הבינארית שבין מודל יופי אחד לאחר, בין סטנדרטי לשונה, וה"שונה" כבר לא יהיה שונה. הוא יהיה יפה וזהו.

לופיטה ניונגו לובשת שאנל קוטור | צילום: gettyimages

מוסר השכל:

מכורה לווטסאפ, צוחקת מג'ון קליז ואוהבת טרמיטים. הסודות של לופיטה ניונגו

מה תמיד נמצא בתיק שלך?

"טיפות עיניים, באלם לשפתיים, מראה ופודרה דחוסה למקרה שאתחיל להזיע".

על מה לעולם לא תוכלי לוותר?

"על הווטסאפ. האפליקציה עוזרת לי להישאר בקשר קבוע עם המשפחה שלי".

מה את עושה כדי להירגע?

"נחה, עושה מדיטציה או רוקדת".

מתי את צוחקת?

"כשאני מבלה עם משפחתי וחבריי. אני אוהבת את ג'ון קליז, הוא נורא מצחיק".

מה התכונות שהכי מושכות אותך בגבר?

"כנות, הומור וחולצות מגוהצות".

מהו הספר האהוב עלייך?

"'הנביא' של ח'ליל ג'ובראן. זהו ספר שירה עם מוסר השכל חשוב".

מה הסרט האהוב עלייך?

"'סודותיה של איב', בבימויה של קייסי למונס".

יש לך תענוגות אסורים?

"שוקולד. הסוג שאני אוהבת בימים אלה נקרא Meiji. זה שוקולד מריר יפני. הוא נפלא. חלק, קליל, וואוו!".

מה שובה את לבך?

"הטבע. אני יכולה להסתכל במשך שעות על טרמיטים. מה שאני אוהבת בטבע הוא שאין שכפולים – כל דבר קיים בזכות עצמו".